צומת יגור המקום של חברי יגור
הערת מערכת האתר: על אף שהדיון באסיפה חרג, לדעתנו, מכללי השיח החברי וההוגן, החלטנו באופן חריג לפרסם אותו במלואו וכלשונו, כדי לרכך תחושות (לא מוצדקות לדעתנו) של חשש חברים מסתימת פיות. אנו שומרים לעצמנו את הזכות לא להמשיך אותו במידה ויחרוג שוב מכללי השיח הציבורי והחברי הראוי, להשקפתנו, ביגור.
יו"ר: עמית שילה
א. הצגת מועמדים לתפקידים: ריכוז משק, ריכוז צריכה ושירותים, מזכיר
הדס ילין: דלית נור-דרום חולה ולכן אני לפניכם. ישבתי בכל שלושת צוותי האיתור. ניגשו הרבה מועמדים למכרזים שזה סימן מרגש ומשמח. טוב לראות שיש הרבה כוחות ויכולות בינינו. כל המועמדים שפגשתי היו ראויים ויום הראיונות איתם היה ארוך אבל מעניין ומרגש.
ריכוז משק: בצוות הממיין ישבו נוקי נויפלד, אלון חגי, דבלה ישורון, דלית נור דרום ואני. הגיעו ששה מועמדים, מתוכם שלושה נשלחו לאבחון חיצוני. המלצת הצוות על רני טנא.
צריכה ושירותים: בצוות הממיין ישבו אבירם בירמן, נבו גולדשטיין, דלית נור-דרום ואני. נגשו 4 מועמדים. הצוות המליץ לאפשר לחני אבן–רשף להשלים את הקדנציה, כיוון שנבחרה לפני שנה וחצי, והצוות ראה חשיבות בכך שתמצה ותנצל את כל הידע והניסיון שצברה.
מזכיר: אותו צוות כמו בצריכה ושירותים, בועז אוחנה מועמד יחיד. הצוות ממליץ על המשך עבודתו מאותן סיבות כמו חני, יגור שנה וחצי בשינוי ויש חשיבות לרצף ניהולי והמשכיות.
הגדולה שלנו כחברה תהיה ביכולת לקיים את הדיון הטעון והרגיש בצורה מכובדת.
עמית שילה מפרט את סדרי ההצבעה:
היכן שיש מועמד אחד, ההצבעות בעד ונגד "רגילות", דרוש רוב של 50% מקולות המצביעים.
היכן שיש יותר ממועמד אחד, (על פי הנוהל החדש) ייבחר זה שקיבל יותר ממחצית הקולות. אם אף אחד לא קיבל, יעלה זה שקיבל את מירב הקולות להצבעת בעד ונגד שבוע אחר כך.
בהצבעה על נציגי ציבור למזכירות ייבחרו שלושה מתוך עשרה מועמדים על פי מספר הקולות שקיבלו. (משך הקדנציה: שנתיים)
מועמד לתפקיד מזכיר: בועז אוחנה
בועז אוחנה: ראשית, נתנאל אדלר וברק קיגל, המתמודדים כנציגי ציבור למזכירות מבקשים להתנצל על כך שנבצר מהם להגיע היום לאסיפה מסיבות אישיות.
שנית, זה המקום להודות לאורי זמיר המסיים את תפקידו כמרכז משק במשך כמעט חמש שנים. תודה על ההשקעה הרבה לאורך השנים, על האכפתיות והשותפות.
לפני הכל ואחרי הכל, אני רוצה לבקש לשמור על איפוק, על כבוד החברים, על שיח ראוי, ענייני ומכבד. בסופו של יום אנחנו ממשיכים לחיות ביחד באותה קהילה, כתף אל כתף.
כשהצעתי את עצמי לראשונה לתפקיד מזכיר יגור, נאמרו באסיפה שתי אמירות. הראשונה, על ידי יורם ברנע, והיא שאשאר "בוזי" לכל אורך התפקיד. אני חושב שעמדתי בכך ברוב המקרים. השנייה, על ידי דוד קציר, שאמר, אתה נכנס לתפקיד בן 35 אבל תסיים אותו כמו בן 80. אז אומנם פה ושם זרקה שיבה בשערי, ופה ושם ניכרים קצת קמטים, אבל מרביתם נובעים מאושר וסיפוק מהעבודה ומהאתגרים.
יגור חשובה לי. אני חושב שאני יכול להמשיך ולתרום לטובת החברים והקיבוץ ולכן אני מציג את מועמדותי לקדנציה נוספת של שנתיים. מעבר לכל זה, טרם סיימנו להטמיע את השינוי, הכל עוד בתזוזה ויש לקבע את החלטות החוברת.
כפי שהצהרתי בעבר ובפני צוות האיתור, היקף המשרה שלי ביגור יעמוד על 80%, אך נשאר ב-100% אחריות. אני שומע טענות ולפעמים כעס על יציאתי לעבודה בעין-חרוד. ראיתי בשנה האחרונה שאני עומד בכל המטלות, נושאים שעל סדר היום לא מוזנחים ומטופלים. אני חושב שעד לקבלת החלטות על שינוי המבנה הארגוני, אלא אם יחליטו לשנות את תחומי האחריות של ממלאי התפקידים, אני יכול לעמוד בהיקף כל המטלות. אני חושב שצריך לבחון את הדברים לא דרך מספר שעות הישיבה במשרד, אלא ברמת ההספקים והמטלות.
אני דוגל בניהול שקוף, יושרה, סבלנות לחבר ולצרכיו, יחס אישי, שילוב של הסתכלות מערכתית ואישית, ראייה קדימה לעתיד לצורכי יגור וחבריה.
עולות טענות על סגנון הניהול שלי, שהוא ריכוזי מידי. חשוב לי להדגיש שאני לא עובד לבד. חברי המזכירות הינם שותפים מלאים להחלטות שמתקבלות. לעיתים מתקבלות החלטות בניגוד לעמדתי וזה בסדר. ככלל, הראייה היא מערכתית. אני מנסה לשלב בין הכלות ופשרות לבין שמירת האינטרס הציבורי, כפי שאני מבין אותו, ושמירה על ההחלטות של כולנו. לפעמים זה מתפרש כפגיעה בחברים, לעיתים שומעים גם טענות על התנכלות אישית, מבחינתי הכל ענייני ושום דבר לא אישי.
נשאלתי לא מזמן באתר יגור, מהם הנושאים בהם אני חושב שיש לעסוק בשנתיים הבאות. ריכזתי רשימה קצרה של מגוון נושאים (רשימה חלקית), שבהם לדעתי יש להתמקד. להלן הרשימה, לא לפי סדר חשיבות.
א. שיוך – כן או לא. אם כן, איזה שיוך?
ב. בחינת המבנה הארגוני
ג. בנייה חדשה (כולל תכנון שכונה נוספת – שכונת הבריכה)
ד. המשך פרויקט הממ"דים – לול מזרח, לול מערב, תכנון שכונת ההר
ה. המשך הטמעה של השינוי
ו. חיזוק מערכות הערבות ההדדית
ז. המשך פיתוח וקידום מערכות החינוך, הבריאות והתרבות
ח. חיזוק הקהילתיות
ט. המשך התייעלות במגזרי הקהילה והשירותים
י. הורדת מיסים
יא. שיפוץ והשקעה ב"יגור הישנה"
יב. איכות הסביבה
מועמד לתפקיד גזבר: נועם שפיגלר
נועם שפיגלר: לאחר כ-5 חודשים בתפקיד אני שוב מציג מועמדותי.
אני שואף להמשיך בכל אותם דברים עליהם הצהרתי עם בחירתי:
מחויבות לקהילה על כל שכבות הגיל שלה וצרכיה המגוונים.
המשך שיפור המערכת העיסקית של יגור תוך יצירת מחויבות לתוצאות.
להמשיך ולשפר את השקיפות והבקרה – הן בעסקים והן בקהילה.
שיפור היציבות הכלכלית של יגור בהווה ויצירת תשתית כלכלית מתאימה לעתיד.
מועמדים לתפקיד ריכוז משק: רני טנא, נבו גולדשטיין
רני טנא: אני בן 44, נשוי+4. בעל תואר A.B – כלכלה וניהול, ותואר שני M.B.A – מנהל עסקים. בעל רישיון יעוץ השקעות ורישיון יעוץ פנסיוני.
במרוצת השנים עסקתי במגוון תפקידים ניהוליים בתאגידי יגור השונים. בשנים האחרונות אני מנהל את המשרד הכלכלי ואת תחום היזמים ביגור.
בנוסף מספק שירותים כלכליים לקיבוץ גלעד ומתחזק מיזם לייעוץ כלכלי לחברות קטנות ויזמים.
אני רואה את התפתחותי המקצועית כתהליך מתמשך, משתדל להתקדם קדימה בעקביות.
ברמה האישית, אני מרגיש שכעת הבשילו התנאים גם האישיים וגם המקצועיים להתקדם לשלב הבא בקריירה.
ארגז הכלים שיש לי כיום הוא רחב ומגוון, ואני מאמין שכיום אני יכול לתרום, להשפיע ולהיות שותף בהובלה של המגזר העסקי. אני בעל יכולת הנעה עצמית ויוזמה, עובד פשוט, בגובה העיניים, עושה את הדברים באופן יסודי, אחראי, ושקול, ומחפש תמיד הסבר מוצק לפני שאני נוקט פעולה. היושרה המקצועית והאישית שלי חשובה לי מאוד.
אני רואה את עצמי כשחקן קבוצתי, מאמין בעבודה משותפת עם כלל הגורמים במערכת ובטוח שעבודה משותפת וסינרגיה תשרת את כולנו.
המגזר העסקי – מבחינתי המטרה המרכזית בחברה עסקית – מיקוד ביצירת רווחים.
אני מאמין שעלינו לחתור לחיפוש מנועי צמיחה בעסקים, ובמקביל להעמיד לבחינה כל סעיף וסעיף במבנה ההוצאות של הענפים ולבחון איך הוצאה כזו או אחרת משפיעה בסופו של דבר על שורת הרווח.
אני חושב שיש לבחון את תהליכי העבודה, לראות היכן ניתן לשנות הרגלים קיימים ולהביא לפעילות יעילה יותר.
השקעות ופיתוח – אני חושב שעלינו להשקיע ולפתח את ענפי המשק העסקיים באופן מתוכנן, מושכל ומתמשך. חשוב לשמור על יציבות העסקים שלנו ולהסתכל עליהם במימד ארוך טווח.
במקביל, כל שקל שאנחנו משקיעים – ראוי שנבחן בשבע עיניים מה מטרתו, ונוודא שהתשואה שאנו מצפים לקבל ראויה, ותתקבל בסבירות גבוהה ובפרק זמן סביר.
אני חושב שעלינו למפות את העסקים השונים ביגור ולהבין היכן קיים פוטנציאל משמעותי לצמיחה ושם לרכז את המאמץ.
לטעמי, נכון להתמקד בהשקעות במקומות שמהווים את החוזקות שלנו, ושבהם אנחנו יודעים לייצר כסף (נדלן וגד"ש כדוגמא), ולהשתדל להימנע מלהיגרר להרפתקאות במקומות בהם אין לנו יתרון יחסי.
אני חושב שכדי להצליח צריך להציב מטרות. מי שיודע מה מטרתו ולאן הוא הולך, ישיג את המטרה בסבירות גבוהה.
שקיפות – אני מאמין שיש לנהוג מול הציבור בשקיפות.
בפרקטיקה של הדברים: פרסום פרוטוקולים של ההנהלות השונות (למעט מידע רגיש), הצגת דיווח כלכלי אחת לכמה חודשים, באמצעות המייל או בשיחות ישירות שמאפשרות לציבור לקבל מידע.
לסיכום – בסופו של יום המטרה המרכזית של המגזר העסקי היא לייצר רווח לבעלים (חברי המשק).
בפן הציבורי: יגור היא הבית שלי. אני אוהב את הקיבוץ ומתגורר פה עם משפחתי מתוך בחירה.
אני מאוד מעריך את מה שקיים פה וחושב שאסור לקחת את מה שיש כיום ביגור כמובן מעליו.
לדעתי, עלינו לעשות כל שביכולתנו לשמר את הקיים ביגור תוך חתירה להמשך פיתוח וצמיחה של הקיבוץ ולבצע שינויים והתאמות שיתאימו לחיינו בעת הזאת שלאחר השינוי.
בתחושה האישית שלי אני פועל שנים ארוכות למען המקום ולמען החברים, גם בעבודה השוטפת במשרד הכלכלי, וגם בשנים האחרונות בכל הקשור לליווי הכלכלי של תהליך השינוי.
במקביל, לקחתי חלק במרוצת השנים בוועדות שונות, כך שמבחינתי תפקיד ציבורי הוא המשך טבעי לעשייה.
אני רואה את יגור כחברה דמוקרטית, וחשוב לי שההחלטות ימשיכו להתקבל באופן דמוקרטי, בהסכמות רחבות ככל שניתן.
אני חושב שנכון לנו שישרור כבוד הדדי בין הסקטורים השונים באוכלוסייה, גם אם לא תמיד זה משרת את המטרות של סקטור כזה או אחר בטווח הקצר.
אני רואה את הקשר בין העסקים לקהילה. בעסקים הכסף הוא מטרה, בקהילה הכסף הינו אמצעי לשיפור רווחת החברים בנושאים משמעותיים, כגון המשך תהליך הפחתת המיסוי, המשך פיתוח המשק בבנייה חדשה, המשך קיום הערבות ההדדית ושימור הקהילה כמקום חי ותוסס, המשך צמיחה וקליטת בני זוג לחברות וחלוקת פירות נכסים.
לסיכום: ברור לגמרי שאנחנו עומדים בפני אתגרים מורכבים בתחום העסקי, עם זאת אני חייב לומר שאני אופטימי, אני מלווה מקרוב את התחום הכלכלי ביגור בעשר השנים האחרונות, ואני סבור שקיבוץ יגור שלאחר השינוי הוא קיבוץ שעתידו לפניו.
נבו גולדשטיין: אני מציג את עצמי באופן עצמאי לתפקיד מרכז משק. יש לי הרבה מה לתרום. גם מהפן העיסקי המתבסס על התפקידים, הקורסים והלימודים שעשיתי. יש לי היכרות עמוקה של יגור מהצד העסקי. הייתי שלוש קדנציות בוועד אחי"ג. עכשיו אני דירקטור ביח"ס. ניהלתי ענפים ביגור. מבחינת הרקע החברתי שלי, הייתי חבר מזכירות בתפקיד מרכז צריכה ושירותים. הצלחתי ב-2009, שנת המשבר, לייעל את המערכת ב-15% בלי להפריט אפילו פעילות אחת, וגם לשמר את ההישג הזה בשנה שאחריה. יש בי המון נכונות ורצון לעשות את התפקיד ולשרת את יגור, חבריה ועסקיה. היושרה האישית והמקצועית חשובה לי מאוד. אני מקפיד על שקיפות ועל ראייה ציבורית כוללת.
מועמדות לתפקיד ריכוז צריכה ושירותים
שולי שלו: אני חברת יגור 32 שנה, אמא לשלושה ילדים מתבגרים, בעלת תואר ראשון במזרחנות מאוניברסיטת חיפה.
אני מציעה את עצמי לתפקיד רכזת צריכה ושירותים מתוך אמונה שזה התפקיד הנכון עבורי. עבדתי בכמה וכמה ענפי שירותים לאורך השנים, רכשתי לאורך שנותיי ניסיון רב בניהול ובהתמודדות עם תקציב, ואני מרגישה כי יש בי את היכולת לתרום מניסיוני.
כיום אני אחראית בו-זמנית על כמה ענפי שירות משמעותיים ביגור, שאותם אני מנהלת ומתמודדת עם אילוצים תקציביים.
אני מנהלת את מספרת יגור ואת חדר הכושר, ונוסף על שניהם גם מנהלת את אירועי החורשה.
מזה 26 שנים אני אחראית על סידור תורנויות השמירה ביגור.
בכל תפקידי אני נותנת שירות אדיב לחברים באהבה גדולה.
ריכזתי שנים רבות את נושא התרבות, ניהלתי את חדר האוכל ואת מערך המעגלה והתאים.
בכל המקומות הללו נדרש ממני לשמור על איזון תקציבי וביצעתי את התפקיד ברצינות ועל הצד הטוב ביותר.
אני רואה בתפקיד זה אחריות גדולה לעתיד יגור ולשמירה על ענפי השירות.
אני שואפת לחזק את הקשר בין החברים לממסד. אציע את עזרתי המקצועית המבוססת על ניסיון רב, ואשמור על קשרי עבודה עם מנהלי הענפים תוך כדי תקשורת טובה.
אעשה את עבודתי בנאמנות רבה למערכת מחד ואתמוך בחברים מאידך.
אהיה קשובה לכל אחד ואחת, ואדע להעניק יחס אישי לכלל החברים.
ברצוני לקדם את העסקת חברי יגור על פני עבודה שכירה במידה וניתן.
דליה מדלינגר: אני אשתו של ניב, אמא לשלושה ילדים. גדלתי בחיפה. למדתי עבודה סוציאלית בניו-יורק וסיימתי בהצטיינות. הקריירה הובילה אותי מהר מאוד לתפקידי ניהול בתחום העבודה הסוציאלית. זה מה שאני טובה בו ורוצה לעשות. בשבע השנים האחרונות ניהלתי מסגרות שיקום שונות. מבחינתי זאת הזדמנות לשלב את מה שאני טובה בו ואוהבת לעשות שזה ניהול ועבודה עם ומול אנשים – ולעשות את זה הכי קרוב למגרש הביתי שלי, יגור. במקום להסתכל מן הצד – להיות שותפה לעשייה. לא אפזר הבטחות על מה שאעשה ומה שאחולל. אלמד את התפקיד, אגדיר לעצמי את המטרות ואפעל להגשמתן. סגנון הניהול שלי הוא של "דלת פתוחה" ודיבור עם אנשים בגובה העיניים. חשוב לי לא להתנשא על אנשים ולכבד כל אדם. מעבר לזה העבודה היא מקצועית ולא קשורה לשאלה את מי אני אוהבת יותר או פחות. אפשר לשלב מקצועיות ברמה הגבוהה ביותר עם הקשבה סבלנית לכל אדם, וחשוב להסביר מה עושים ולמה.
(בתגובה לשאלה) היום אני עובדת בחברת אדנ"מ הנותנת שירותים לאנשים עם צרכים מיוחדים, מנהלת את תחום השיקום במרחב שבין טבריה וכפר גלים.
חני אבן – רשף: לפני שנה ועשרה חודשים עמדתי לפני האסיפה והצגתי מועמדות לתפקיד ריכוז צריכה ושירותים. היום, אחרי התלבטויות, אני מציגה מועמדות לקדנציה נוספת. זה תפקיד קשה, שגובה מחירים כבדים – ברמה האישית והמשפחתית. כשנכנסתי לתפקיד נדרשתי לקבל החלטות ולעשות דברים לא פשוטים שחלקם פגעו באנשים, ועל כך צר לי. יחד עם זאת, אני אוהבת את יגור, ואשמח לקבל את אמון החברים ואת המנדט להמשיך ולשרת את הציבור בתפקיד ובמזכירות.
אני מרגישה שבעזרת הניסיון שצברתי בתקופה הזו, נוכל להמשיך ולקדם את התהליכים שהתחלנו:
שליטה ובקרה בפעילות הענפים,
התאמת הפעילויות ליעדים בחוברת,
תכנית להמשכיות לשירותים השונים ושיפור עתידי.
הכניסה לתפקיד ממש עם השינוי באורחות החיים ביגור הייתה מאתגרת. מגזר הצריכה והשירותים נדרש למהפכה אמיתית בחלק הארי של הפעילויות. ענפים שהיוו מרכיבים משמעותיים וסמליים בחיי הקהילה שלנו, נדרשים להוכיח את הצדקת הקיום שלהם ביגור המתחדשת, לשמור על יעדים כלכליים חדשים, תובעניים יותר, להמשיך לתת מענה לצרכים ולרצונות, תוך ניסיון לשמור על מחירים נמוכים ככל שניתן מצד אחד ורמת שירות טובה מצד שני.
המעקב אחר ביצועי הענפים הצריך שינויים והתאמות תוך כדי תנועה ולמידת המצב בזמן אמת.
הקטנת ההוצאות הציבוריות והעמידה בתכנית היו חלק מהיכולת לצמצם את מס הקהילה כבר בשנה הראשונה לשינוי. חשוב מאד להודות ולציין את ההתגייסות ושיתוף הפעולה של מנהלי הענפים והעובדים בהם.
מרבית ענפי מגזר הצריכה והשירותים עומדים גם השנה ביעדי התכנית – באיזון ואף טוב מכך. ישנם עוד מהלכים שניתן לעשות על מנת להשאיר את ענפי הצריכה והשירות של יגור פעילים ויעילים ולתת מענה לצרכים שלנו כקהילה. אני מאמינה שעשייה הדרגתית ומכוונת למטרה הזו תוכל להיות המנוע לרווחה שלנו, חברי יגור, בשנים הבאות.
גם במזכירות היה צורך להסתגל למציאות החדשה וליישם את ההחלטות באופן שיהיה נאמן לתקנון ולאורחות החיים המתחדשים, וישמור על רוח הקהילה ועל ההסכמות אליהן הגענו אחרי תהליך ארוך ומעמיק.
יצאנו לדרך. החיים שלנו כקיבוץ משתנה כבר נעים בתחילת מסלולם. מקיצון של שיתוף ואחריות הקהילה על חייו של הפרט, נענו במהירות אל תחושת אחריות עצמית עד ניכור בחלק מהמקרים.
החלטות שנקבל והאופן בו נקפיד על היישום שלהן – יקבעו איך ייראו החיים שלנו כקהילה בשנים הקרובות וגם הרחוקות. פעלתי לקיום ההחלטות הללו מתוך הבנה שזהו הסכם פשרה בין שני קטבים שכל אחד מהם מושך לכיוון שלו, ויש לאזן בין שניהם לטובת כל הנוגעים בדבר. אני מאמינה באמונה שלמה שהדרך הטובה לנו, שבחרנו לחיות בקיבוץ מתחדש, היא שביל הזהב
בין שני אלה. נתיב זה, תוך שמירה על מסגרת הכללים שקבענו לעצמנו, יהיה הדרך לקהילה איתנה וחפצת חיים לשנים רבות.
מועמדים לתפקיד נציגי ציבור במזכירות
עודד קוטליאר: לראשונה מזה 21 שנים אני ניצב כאן בשמחה. את כוחי ומרצי בשנים האחרונות הקדשתי במערב יגור בחורשה.
לפני כשנה סיימתי בגן האירועים והיום אני בתפקיד בענף הרכב. טוב לי! אני נמצא היום באחת מתקופות חיי המאושרות.
ברמה האישית אני חווה 4 דורות של משפחה ביגור: סבא, רעיה, בת ושני בנים, כלות ונכד.
ברמה הציבורית אני חש חיבוק חם מהציבור מימי גן האירועים והיום במשרד הרכב.
תחושתי הכנה שיש כאן בבית ביגור עבר, הווה ועתיד מזהירים.
אני בן קיבוץ כפר מסריק, בן של תנועת השומר הצעיר, בן מאושר של הלינה המשותפת, אדם ערכי המאמין בשוויון הזדמנויות, דמוקרטיה, סוציאליזם וכמובן ציונות.
שירתתי כלוחם בחיל המודיעין. הייתי שותף בהקמת היחמ"מ. ביחידה זו שירתתי 25 שנה.
אני בוגר האקדמיה לאומנות ויצ"ו חיפה ומוסמך כצלם תעשייה ופרסומת מטעם התאחדות הצלמים האמריקאית.
אני חב חובה ענקית לציבור היגורי, על שניתנה לי הזכות הגדולה לנהל את גן האירועים במשך 21 שנה. הזכות הזו הפגישה את אהבתי לאדם באירועי השמחות, לגן הנוי (שהיה מקצועי הראשון בקיבוצי ובמשתלה) ולעיצוב (חיבור הצורה עם הצבע). החיבור בין שלושת העולמות היה ההגשמה של כל חלומותיי.
לסיכום, אני מבטיח שעם ניסיוני וערכיי, אני בשל למזכירות יגור. אני נושא איתי גוון שיעשיר את פלטת הצבעים המקומית.
ארז אבני: שמי ארז ואני בנם של נחום ז"ל ודינה, אני נשוי למורן ואבא לתום, נווה ויועד.
בתחילת דברי אני מעוניין לנצל את הבמה שניתנה לי כדי לומר מספר מילים, לגבי שמועות ששמעתי אודותי.
1. לא כתבתי שום מכתב המאיים על נבחר ציבור, זוהי לא דרכי והתנהלותי כאדם וכחבר קיבוץ.
2. מעולם לא נתתי קנס בגין פעילות לא חוקית ברפת יגור, אין זה ביכולתי או בסמכותי לעשות כן.
3. אשתי שילמה את כל חובותיה ואין לה שום חוב כלפי הקיבוץ. ראוי לציין שקיימות טענות קיזוז לטובתנו, שנמצאו רלוונטיות הן ע״י בית המשפט והן ע״י המוסד לבוררות, שעודן מתבררות וטרם הוכרעו.
לצערי, בתקופת כהונת המזכירות הנוכחית ניכר כי שורה ביגור אווירה קשה של פחד וחשש להביע דעה, ובהתאמה קיימת מדיניות של השתקה בתגובה לניסיון כזה או אחר של החברים לומר את דעתם. בעבר היה מקובל לעמוד על הבמה הזאת ולהביע בגלוי את דעותיך, גם אם הן קשות ולא מקובלות. כך עשו רבים ללא חשש שיתנכלו להם או יבואו איתם חשבון מאוחר יותר, כך הדברים היו וכך הם אמורים להיות בחברה ובקהילה כשלנו, אשר מעודדת ביקורת ומעידה על עצמה כפתוחה וסובלנית שבסיסה הוא ערבות הדדית.
תפקיד נציג הציבור כחלק מצוות המזכירות, לתפיסתי, הוא קודם כל להקשיב לחברים, לנסות להבין את מצוקותיהם ולעזור ככל שניתן גם אם טעו או לא פעלו כנדרש. לפני החובות צריך לדאוג לזכויות, תחילה יש לחבק, להקשיב ולהכיל ולא לתקוף, להשתיק ולהשפיל.
הגשת מועמדותי לתפקיד נציג ציבור נבעה מתוך הרצון שלי לעזור, ולנסות להבין כל חבר שזקוק לתמיכה או עזרה כמו גם לתרום מניסיוני כמשרת ציבור ככל שניתן. אך לצערי, אני נאלץ להסיר את מועמדותי כנציג ציבור, היות ולא קיבלתי את האישורים הנדרשים ממקום עבודתי מחשש לניגוד ענייניים מתוקף תפקידי.
באותה נשימה אני בהחלט רואה מועמדים חדשים הראויים לתפקיד ויכולים לעשות את השינוי שקהילתנו כל כך צריכה ומייחלת לו.
אני מאחל לכל המועמדים הצלחה בהמשך הדרך ומי יתן ונזכה לימים יפים יותר של אחדות אחווה ואהבה.
אני רואה מעל לכל את טובת יגור מעבר לראייה הצרה והאישית שלי, ולכן אני אומר דברים אלו גם אם אני משלם על כך מחיר אישי.
אם פגעתי במישהו בלהט היצרים אני מתנצל.
גיל דניסקי: שנים רבות אני הולך ונוסע בשבילי יגור. שומע ומשמיע. מכיר היטב את המערכת. יש הרבה בעיות. כמה שמנסים לייפות את הדברים ולהגיד שהכל טוב זה לא תמיד ככה. כל מה שאני עושה בא מתוך אהבה למקום ואהבה לחברים. כל אירוע בתחום שלי אני לוקח אישית ומלווה את החברים. כנציג ציבור במזכירות אעשה ככל שביכולתי כדי שמהלכים ציבוריים יהיו שקופים. לא תמיד זה המצב במחוזותינו. שומעים הרבה שמועות ומגלים הרבה דברים. אני יודע את האמת כי בדקתי. חשוב שחברים ירגישו שיש להם במזכירות אוזן קשבת שרוצה באמת לייצג אותם ולעזור.
ענת טנא מלכין: נשואה + 3 ילדים מתבגרים. תואר ראשון במקרא וספרות עברית והשוואתית עם תעודת הוראה. תואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך בהתמחות של מנהיגות קהילתית בהצטיינות במכללת אורנים.
אני עובדת כבר הרבה שנים מחוץ ליגור במועצה האזורית זבולון במחלקת ספורט ונוער. במסגרת עבודתי אחראית על כל תחום החינוך הבלתי פורמאלי של ילדי ונערי א'-י"ב. עבודתי הציבורית מתאפיינת בהתמודדויות וממשקים עם אוכלוסיות שונות ומגוונות ,כגון החברה הערבית ויישובי החברה היהודית במגוון נושאים ותחומי אחריות.
כל חיי עסקתי בחינוך. אני מאמינה שחינוך בונה קהילה וקהילה בונה חינוך. חשוב לי שהקהילה ביגור תהיה קהילה חזקה עם ערבות הדדית ומעורבות חברתית, ובעיקר שנדע לכבד אחד את השני, ונשכיל לשמוע ולהקשיב ובהתאם לכך למצוא את הפתרונות הראויים לכל בעיה שעולה.
אני מאוד אוהבת את הקהילה שלנו ומרגישה שזה הזמן הנכון עבורי לבוא ולתרום לקהילה ולעזור לחברים כפרטים וכקהילה. אנו נמצאים בתקופת שינוי, תקופה לא פשוטה עבור רבים מאתנו. במהלך לימודי התואר השני שלי, שהתמחותו הייתה מנהיגות קהילתית, הרביתי לחקור ולבחון את הקהילה ביגור בתחומים שונים. גיליתי עד כמה יש לנו קהילה עשירה במסורת וחזקה, אך יחד עם זאת צריכה להתמודד עם שינוי. העיסוק ביגור העצים וחיזק עוד יותר את החיבור שלי לקהילה ואת הרצון לתרום. לאחרונה נבחרתי גם למינהלת חינוך ציבורית, בה שאיפתי לקדם וליזום פרויקטים ולהעצים מנהיגות צעירה.
בנוסף לעבודתי אני מתנדבת כבר 6 שנים במרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בחיפה. במסגרת התנדבותי אני נותנת סיוע רגשי ומידע חיוני להורים, לבני נוער ולפונים שונים. דרך פעילות זו, כמו גם דרך פעילויות ועיסוקים אחרים איתם אני מתמודדת, אני חושבת שאוכל להביא עימי למזכירות את היכולת להקשיב ולהיות לעזר לחברים.
אורלי מורן: אני שייכת לאלו שלא כל כך נוהגים לשבח ולהלל את עצמם. אני מציגה את מועמדותי כדי להעמיד לרשות יגור את הניסיון הרב שלי מהנהלת חשבונות והמערכת הפיננסית .
דליה שוחר: בעקבות עבודתי בשנים האחרונות בריכוז "גיל הזהב", התבקשתי והסכמתי להציג את מועמדותי לחברות במזכירות. לאחר שנת שירות בהדרכה ב”מחנות העולים" ושרות בגולני בגדוד 51 הצטרפתי ליגור בשנת 1974 (כן, חברה ותיקה). עבדתי כמטפלת ומורה בבית הספר היסודי, בקופה ובהנהלת חשבונות, ברישום עבודה, 15 שנים במשתלה כמנהלת קופות ומשאבי אנוש של המשתלה. ריכזתי את ועדת בנים, במקביל לעבודתי במשתלה וב"גיל הזהב".
אני חושבת מניסיוני בעבודה בשנים ארוכות עם חברי יגור צעירים ומבוגרים שיש בכוחי להשתתף ביצירת אורחות החיים ביגור לאחר השינוי, ובשמירת זכויות וחובות של כל מרכיבי החברה היגורית.
עמית שילה: תודה למועמדים על שהציגו את מועמדותם ועל שעלו ועמדו ונשאו דברים.
רחלה ארגוב: לגבי תפקיד מרכז צריכה ושירותים. כן זה תפקיד קשה, יש בו גם צריכה וגם שירותים. ההרגשה שלי שהדגש על הצריכה הרבה יותר גדול מאשר על השירותים. הגרפים אולי מספרים על ההישגים של השינוי וההתייעלות, אבל לא מספרים על הפגיעה בשירותים לחברים. לגבי המועמדים השונים, לא צריך למהר לפסול מועמדים רק בגלל "שלא מכירים אותם מספיק". מרכז שירותים צריך להיות רגיש, אכפתי, בעל כושר הקשבה, הכלה, התייחסות לאדם בכבוד, לא מתנשא, יודע להסביר. שינוי כואב והכרחי אפשר וצריך לעשות ברכות ובהקשבה ולא בגיליוטינה. הרבה חברים נפגעו מחוסר הגמישות. ולכן צריך לחשוב אם זה "הצריכה והשירותים שאנחנו צריכים".
מירה לב: אנסה לתרום לעניין תפקיד המזכיר. החברה שלנו משתנה כל הזמן. בעבר הייתה יותר ריכוזית, הכלל גבר על הפרט. בעבר כל החלטה גם ציבורית וגם אישית – הכל עבר דרך המזכיר והמזכירות והם עסקו בכל. התפקיד היה רחב ומורכב מאוד ונדרשו לו שני מזכירים. היום לחבר יש יותר שליטה חופש החלטה על חייו. אנשים מסתדרים בכוחות עצמם ופחות תלויים במערכת. תפקיד המזכיר משתנה בהתאמה. מה שחשוב הוא היקף המשרה: שיהיה מזכיר במשרה מלאה, או שני מזכירים בחצי משרה כל אחד – כדי שיוכלו להמשיך במשרותיהם הקודמות ולא לאבד אותן. גם מזכיר יחיד אינו לבד. יש מזכירות איתו, מרכז צריכה ושירותים, מרכז משק, אגפי כלכלה וחינוך.
היכולת והחשיבות של שיתוף פעולה ועבודה בצוות קשורה באדם ובצוות שאיתו. בנוסף, חשוב בעיני שחברה תייצר לעצמה את מנהיגיה. אני שמחה שעד היום המזכירים ביגור הם מיגור, ולא שכירים. אני מבקשת מבועז להמשיך את כהונתו. עשינו שינוי שאולי נראה מינורי אבל הוא מורכב ומסובך. בועז חי את השינוי, היה מאלה שבנו ועיצבו אותו. קריטי שהוא ימשיך במלאכה כי הידע וההבנה שצבר חשובים ביותר ליישום ולהמשך מוצלח של המהלך. בועז עושה את זה טוב, בנאמנות, בכישרון, בסבלנות ובאהבה. הוא מאוד מתאים לנו, למקום ולזמן שעוברים על יגור, גם אם, כמו בכל תפקיד, לא הכל מצליח ולא הכל מושלם.
אביהו קול: המהלך אבסורדי. לפני 3 חודשים בחרנו גזבר ועכשיו שוב. כל המזכירות עומדת לבחירה או לשינוי. אין חברה כלכלית שהייתה מוכנת להתנהל ככה, שכל פעם משנים ובוחרים הנהלה אחרת. קדנציות של שנתיים קצרות מדי. מדובר בנושא מרכזי שצריך לדון בו. אולי להביא מומחים מבחוץ שיפתרו את הבעיה הזאת.
אהוד ס"ט (ראה רשימה בהמשך)
אבישי שורש: תומך בבחירת ברק קיגל לתפקיד נציג ציבור במזכירות.
עניין אחר, לא ייתכן שבצוות האיתור למזכיר יושבים אנשים שעשויים לעבוד תחתיו. מרכזת מש"א לא הייתה צריכה, לכן, להיות בצוותי האיתור. מי שייבחרו צריכים לקחת בחשבון שיכול להיות שעם הקמת צוות שינוי ארגוני עשויה משרתם להתבטל או להצטמצם על פי המלצות הצוות ואישורן על ידי הציבור.
גם אני (כמו אהוד ס"ט, בהמשך) נפגשתי עם בועז לשיחה באותו עניין. ביקשתי ממנו להמשיך בכהונתו כי חשוב שימשיך בתפקידו אבל, וזה אמרתי לו באופן אישי ואני אומר זאת גם כאן, אתה נדרש למשרה מלאה! היום יש יותר עבודה ואחריות למזכיר מבעבר! ישנם גם נושאים שלא עסקנו בהם בעבר כמו פירות הנכסים, שיוך הדירות, משכורות ועניינים אחרים. בועז חייב להיות בתפקיד 24/7. זה צריך להיות התנאי למועמדות שלו, ואני אצביע בעדו, אם יודיע שכך הוא מתכוון. אסור להסכים שיתחייב לעבוד יומיים בשבוע בעין חרוד. בניגוד ליגור, בעין חרוד הקטן מיגור, יש עוד מזכיר שעובד לצידו והם מחלקים ביניהם את האחריות לנושאים השונים, אז פה הוא לבד? צריך לזכור שמדובר גם בהחלטת יגור שטרם שונתה והיא מחייבת שני מזכירים! אם זה דורש שכר גבוה יותר לא אתנגד לכך.
רחלה עובדיה: אתחיל ואשאל, איך הגענו עד הלום בזמן כה קצר מיום ההפרטה.
קשה שלא לשים לב לשיח הציבורי וחילופי המכתבים, ופה הזמן גם לגנות את מכתב האולטימטום שנשלח לבועז.
נשאלה לא אחת השאלה, מדוע כל כך הרבה אנשים כותבים בעילום שם? אז אני אתן לכם את התשובה… כי אנשים מפחדים.
הם מפחדים מנחת זרועה של ההנהלה הנוכחית בניהולו של בועז, שלא אחת נוהגת בכוחניות ובאופן לא מכבד לציבור המבוגר ולמי שאינו חושב כמוהם או מתאים לאג'נדה.
אני כמו שאתם רואים לא מפחדת, מה שיש לי אגיד בשמי ובחתימתי, אני בת 81, נתתי את כל שנותי וחיי ליגור, אני אוהבת את יגור, חבריה וילדיה ואין לי ממה וממי לפחד. ודרך אגב אני כתבתי בשמי הודעה באתר יגור וראה זה פלא, תגובת המזכירות הייתה בעילום שם.
ממתי לחשוב אחרת זו עבירה? ממתי לכתוב באתר יגור דעה שונה מקטלגת אותך ישר כ"פוגענית"?
באיזה מקום ברגע שיש תגובות נגד המזכירות ואופן פעילותה, תגובות מנומקות ומנומסות בעברית תיקנית, הן עוברות שיכתוב ושינוי מלל, כך שהכותב אינו מכיר את מה שכתב?
באיזה מקום, כשכמות התגובות נגד המזכירות מתרבות, האתר מוחק את כולן וחוסם אפשרות לתגובה?
אולי במקומות שאין אנו רוצים להידמות להם. האם זו דרכנו וזה מה שצפוי לנו מפה והלאה?
ולגופו של עניין: משרת המזכיר, היקפה והגדרתה כמשרה גלובלית מוגדרת בתקנון השינוי, לכן לפני שבועז מציע עצמו במשרה חלקית, יש לתקן את הסעיפים הקשורים בתקנון, היות וכך הוא אינו עומד בתנאי המכרז.
ולהזכירכם: שינוי תקנון בסעיף 118 מחייב שינוי רוב מיוחד של שלושה רבעים מהמצביעים ובלבד שהם שני שלישים מבעלי זכות הבחירה.
"הקיבוץ רשאי להחליט בדבר תיקונים או שינויים בתקנון זה אם נתקבלה החלטה ברוב של שלושה רבעים מכלל המצביעים בעד ונגד ובלבד שמספר המצביעים התומכים בתיקון לא יפחת משני שלישים מכלל חברי הקיבוץ ובתנאי שניתן אישור בכתב של התנועה כי הקיבוץ התייעץ עמה בדבר התיקון ושנמסרה על התיקון הודעה מראש ל'ניר שיתופי'".
ובדבר תגובתו של בועז שהוכנסה לתאים. בועז שכח לציין כי כשהוועדה שמונתה ע"י המזכירות לדון בעניינו הובאה להצבעה בתאריך 1 בפברואר 2019 כחצי שנה לאחר שהתחיל את עבודתו בעין חרוד ושניים מאנשי הוועדה, אלון חגי ויהודה פנחסי, לא עברו אישור ונפסלו, כך שוועדה שכללה 5 אנשים, יוצא שנשארו רק שני אנשים, שחר חי ודביר סולומון, כך שהחלטות הוועדה אינן תקינות ואינן בתוקף.
בדבר המכתב שנשלח לחברים ע"י בועז שהוא עובר לחצי משרה לעין חרוד, המכתב כתוב כדיווח וכעובדה ולא כפנייה לדיון ציבורי, כך שטענה כי חברים לא הגישו התנגדות, אינה רלוונטית, היות והמידע שהוצג מטעה וגורם לקורא להבין כי הוא מחפש מחליף, יבצע חפיפה ויפרוש מתפקידו בתאריך נקוב.
לגבי העובדה כי המזכיר כפוף למזכירות, מדובר בדבר שאינו נכון וזו סוגיה פשוטה שניתנת לבדיקה במצגת התק"צ בהקשר למבנה הקיבוץ המתחדש מזכיר ממונה ע"י האסיפה וכפוף לאסיפה ולחברים (הוא אינו כפוף למזכירות). כל שינוי בהיקף משרתו, היות והדבר מצוין במפורש בחוברת השינוי, מחייב חזרה לאסיפה והחלטה או שינוי ברוב מיוחד.
לסיכום: לדעתי מספיק להתאים את התפקיד לאדם, בועז אינו עונה להגדרות המשרה כמוגדר, ואם אין חבר מהקיבוץ המציע עצמו, יש לצאת ולחפש מזכיר חיצוני לקיבוץ. יש הרבה מנהלים טובים בחוץ.
מספיק להתאים את התפקיד לאדם. יש למצוא אדם אשר מתאים לתפקיד ולהגדרת צרכי יגור, היות ומדובר בתפקיד משמעותי בתפקוד הקיבוץ כחברה וכקהילה.
אבשלום שוחר: לא היינו צריכים להתכופף מול הרשם ולקיים בחירות תכופות כל כך לתפקידים ציבוריים. בכל מוסדות השלטון המקומי ברשויות השונות, להוציא קיבוצים ומושבים, נבחרות הנהלות ו/או ועדים ל-4 או 5 שנים.
רק באגודות כקיבוצים, מושבים ואגודות שונות תקנות הרשם מחייבות 2 שנים בלבד. כך לא ניתן לקיים מנהל תקין, כאשר בשנה השנייה נבחרי ציבור פועלים גם לבחירתם המחודשת, וגם נדרשים בתקופה קצרה להשלים מהלכים משמעותיים בקיבוץ.
לא כך היה ביגור בעבר. מזכירים, גזברים וחברי מזכירות כיהנו תקופות ארוכות לטובת יגור, למרות נזיפות קלות מצד הרשם. כעת זה יפגע במיוחד ברכזת צריכה ושירותים שאפילו לא השלימה קדנציה וגזבר עומד לבחירה לאחר 5 חודשים בלבד. החברים בוועד ההנהלה, פעילותם מושפעת ומתאזנת בצורך לשוב ולהיבחר מחדש כל שנתיים.
צריך ללכת לבג"ץ. יגור צריכה להוליך את המהלך שמזכיר הוועד ייבחר ל-5 שנים ועמו כל חברי ועד ההנהלה, כמו כל ראש רשות בעיר, במועצות המקומיות ובמועצות האזוריות. כאן לא מדובר בשינוי חוק מדינה, אלא בשינוי תקנה של רשם האגודות.
במצב הנתון כעת ביגור בועז צריך להמשיך כמזכיר, בעיקר לצורך ביצוע השינוי בהתאם להחלטות חברי יגור. ביצוע החלטות השינוי, בעיקר בכספים, מחייב התמדה ודבקות במטרה, והדרך קשה! אני חושב שבועז מזכיר טוב ליגור, וכך חשבתי גם בעת מחלוקת בדרכי ניהול הפעילות של יגור.
הלל לויתן: ממליץ על בועז. עושה את עבודתו נכונה, עוסק בדברים הנכונים, עם הרבה סובלנות לאנשים. הוא הוביל את צוות השינוי נכון, עם נכונות לשמוע כל אחד, לבקש הסכמות הכי רחבות. הבטון על השינוי לא מספיק יבש. יש מדרון חלקלק מכל צד. חשוב לזמן הזה שיוביל מישהו שהיה לו חלק בדיונים ובהחלטות ומבין את רוח הדברים.
אני תומך במועמדותה של חני. המגזר בו נפלו ההחלטות והעניינים הקשים ביותר הקשורים לשינוי הוא צריכה ושירותים. חני עשתה את מה שאמרנו לה לעשות. הייתה הסכמה בכל הצוותים שצריך להוריד הוצאה ציבורית ולהעביר אותם לפרט. מאז השתנו הרגלי הצריכה שלנו, יותר אנשים אוכלים בבית, קונים בסטופ, נוסעים ברכב פרטי ומכבסים בעצמם, ולמרות זאת כל מוסדות הצריכה והשירותים פועלים תוך כדי עמידה בתקציב. עברו את השינוי שנדרש. חששנו שזה יהיה קשה, אולי לא יצליח. בזכות חני זה עבד. אני יודע שיש חברים שנפגעו. היא רק עשתה את מה שדרשנו והטלנו עליה, ועשתה את זה טוב ונכון. לגבי נציגי ציבור במזכירות, הטעם הוא להכשיר אנשים לתפקידים בעתיד, להינות מהניסיון שלהם, ולייצג קבוצות שונות. מטבע הדברים בעלי התפקידים בגיל 50-35, לכן חשוב שיהיו במזכירות גם אנשים מעבר לגיל 50.
שלמה מורן: על פי הנוהלים הקיימים כיום ביגור צריכים להיות שני מזכירים. צוות האיתור הביא הצעה רק למזכיר אחד. מבקש הסבר לכך, ואם אין הסבר מניח את הדעת שיביאו הצעה לשני מזכירים בהקדם.
גבי קרדוש: חשוב שהדס ילין הייתה בצוות האיתור בגלל הממד התנועתי. ההצעות טובות, בגלל המשכיות, ניסיון וראייה כללית. לגבי נציגי הציבור, הופתעתי לטובה מזה שבאו היום והציגו עצמם. חשוב שיזכרו שמהרגע שנבחרו הם הופכים למשרתי ציבור. עתיד המקום הזה: לקפיטליזם חזירי או לחברה סוציאל-דמוקרטית עומד לפתחנו בשנים הקרובות. במאה קיבוצים שהשתנו כבר אין מיסוי פרוגרסיבי, כלומר שהם כבר שכונה כמו נופית או תמרת. כל זה מונח על כתפי נציגי הציבור". גם אני תומך בשני מזכירים. לא חייבים תוך שבועיים אבל בצורה מסודרת.
מומיש קרדוש: כשבוחרים נציגי ציבור לדירקטורים אנחנו בוחרים 6 ו-8 אנשים, רק למזכירות בוחרים 3 נציגי ציבור בלבד. אם נבחר יותר נציגים יהיו גם יותר נציגים לציבור הבוגר. אני שמחה לראות שיש כל כך הרבה נציגים ראויים, מכל הגילים, אם יהיו 5 במקום 3 זה גם יקל את העומס מכתפי בועז שאני תומכת בהמשך כהונתו.
עמית שילה: התלבטנו אם להביא כבר לאסיפה הזאת את נושא הצוות הארגוני. מדובר בשני סעיפים ארוכים ולכן נביא אותו באחת האסיפות הבאות. יבוא צוות ויקבל את אמון הציבור ויביא את הצעותיו לאסיפה.
אבישי שורש: האפשרות היחידה לפתור את בעיית הקדנציות שאבשלום ואביהו התייחסו אליה היא להפריד את חברי הוועד, שמחוייבים לבחירה כל שנתיים, מבעלי התפקידים שכהונתם אינה מוגבלת.
שלמה מורן: מערבבים כאן בין הדיון במבנה הארגוני (שכבר הוחלט על הקמת צוות ובינתיים ממשיכים כרגיל) ובחירת מועמדים לתפקידים הקיימים על פי הנוהלים הקיימים. ההצעות של אביהו, אבשלום, מומיש ואחרים חשובות, אך שייכות לדיון על המבנה הארגוני. הדיון הנוכחי עוסק בבחירת מזכירות ובעלי תפקידים על פי הנוהלים הקיימים. בהמשך לדברי הקודמים, מציע הצעה לסדר: לדחות את ההצבעה לזמן קצר (שבוע-שבועיים), ולבקש מצוות האיתור שבזמן זה יפעל להוספת מועמדים למזכיר שני, כך שבטופס ההצבעה ניתן יהיה להצביע לשני מזכירים.
בועז אוחנה: להיסטוריה של המזכירות בעשרים השנים האחרונות, עד 2000 היו 2 מזכירים, האחרונים שכיהנו יחד – אבשלום שוחר ומירה לב, אחר כך כיהנו כמזכיר יחיד: יעל ס"ט-רשף, ספי בארי, אילנה לבנה מהצרי, עידן לוגר. יעל הצטרפה לעידן לקראת סוף כהונתו.
המזכיר הכלכלי בפועל הוא יו"ר אחי"ג.
מירה לב: פעם הייתה הזדמנות לשנות את עניין הקדנציות מול הרשם ופיספסנו. אני זוכרת תקופות שלפחות חצי מהזמן היה מזכיר אחד, ולפעמים גם לא היה מזכיר בכלל. כשמנהל כוח אדם היה חבר יגור היה צריך לעמוד לבחירה, מאז שזאת משרה מבחוץ כבר אין צורך בזה. המציאות השתנתה. אפשר לחשוב חדש.
צוות האיתור עשה עבודה. תנו כבוד לעבודה הזאת.
לפעמים נאמרים כאן דברים שמלבינים פני אנשים ברבים. לא מדברים ככה באסיפה לאוזני כולם ובאים אחר כך בטענות על צנזורה. דרוש לשמור על ניקיון בשיח.
על בחירת המזכירות ועל סגנון ניהולי
דברים שנאמרו באסיפה מ-28.8.19 (המתבססים על פגישה אישית עם בועז אוחנה)
אהוד ס"ט
1. הערות מקדימות
א. לאחר ההצבעה על הצעת "השינוי במבנה הארגוני" של יגור, התקשרתי לבועז והצעתי שניפגש לשיחה פתוחה בנושאי יגור. בועז ענה בחיוב, ואכן נפגשנו. בפתיחת הפגישה אמרתי שהכוונה היא לשיחה כנה וחברית.
ב. הפגישה התקיימה מספר ימים לפני "המכתב האנונימי" שכל כך הסעיר את יגור, ואכן ראוי לכל גינוי.
ג. בועז הוציא סיכום כתוב לשיחה, ושלח אותו אליי. הסיכום אכן משקף את הדברים שנאמרו ("נאמן למקור"), ואקרא אותו כאן. פה ושם, לפי הצורך, ארחיב במעט את הדברים.
אני מביא כאן את הדברים בגוף ראשון, חשוב עוד לציין כי השיחה לא הסתיימה, והיא נפסקה משום מגבלת זמן.
2. השיחה
באתי כדי לשכנע את בועז, שלא לרוץ לקדנציה נוספת. הנימוקים:
1) עשית את שלך, "לא עליך המלאכה לגמור". הבאתי דוגמה מתפקידי כיו"ר ועדת הפנסיה. מהיום הראשון קבעתי מתי נסיים. תמיד יהיו נושאים לא גמורים, לא כל התהליכים יסתיימו. ואני מוסיף: כאשר אתה ממשיך בתפקיד עוד ועוד, האדם – וגם הציבור – יכולים להשתכנע כי אין לאדם תחליף. כתוצאה מכך הוא עלול להגיע לתחושה כי "המדינה זה אני" ולשיכרון כוח, עם כל ההשלכות החמורות לכך.
לכן כל כך חשוב לשמור על "מגבלת קדנציות".
2) סגנון הניהול
א. צנטרליזם קיצוני. אני חבר יגור כבר עשרות שנים, ולא ראיתי מעולם ניהול כל כך צנטרליסטי, כפי שקורה היום. הכול מתנקז למזכירות, ומשם – אליך. זה לא טוב ליגור.
מזכירים אחרים בעבר אפשרו דיון רחב ופתוח יותר מול המזכירות. הדבר מאפשר חילופי דעות בונים בין המזכירים, וזה נוח לחברים, כי תמיד יש להם עוד כתובת.
כך היה גם קצת עם אודי קינן שיש לו אופי שונה, למרות שלא תמיד דעתו התקבלה.
ב. איפה ואיפה במצב כזה של צנטרליזם קיצוני, בהכרח ניכנס למערכת השיקולים אלמנט אישי. לוא דווקא של אינטרס אישי, אלא איפה ואיפה: מי שטוב אליי, אני טוב אליו. "שמור לי ואשמור לך".
ג. חשש אצל חברים מהתנכלות. נוצרת אווירה כבדה וחשש אצל חברים. אני שומע אפילו מחברים מרכזיים, שהם אומרים: "אני חושב כך, אבל לא אומר את זה, כי אני חושש שיתנכלו לי, או למשפחתי".
בזמנו, אבישי כתב ביומן (19.10.18) על אווירת הפחד והחשש שהשתררה בציבור. אז חשבתי שהוא מגזים. לאחרונה הבנתי שהוא צדק, ואולי אף לא היה חריף מספיק.
כאשר אנחנו מחברים ניהול צנטרליסטי קיצוני + "איפה ואיפה" + חשש מהתנכלות, זה עלול להוביל לשלטון אוטוריטרי ולא דמוקרטי.
וזה מאוד מדאיג ומטריד אותי.
ד. טיפול קיצוני ואגרסיבי במשפחות חריגות, לדוגמה – משפחות עובדיה, אבני ואחרות. נדרש סגנון מכיל, מחבק ויצירתי, ולא לפנות למאבק הורדת ידיים. ניהול קהילה שונה מניהול חברה עסקית או יחידה צבאית. דרושה התייחסות משפחתית יותר, דרוש "מבוגר אחראי".
לסיכום, אמרתי, אם תודיע שאתה מסיים, זה לא יוריד מהעשייה שעשית ומההישגים שלך. אבל כל הארכה, רק תגרום נזק – הן ליגור, והן לך אישית בטווח הארוך.
הוספתי ואמרתי לבועז שהדברים אינם אישיים. להיפך, אני מחבב אותך ואת המשפחה. אבל ההתנהלות הולכת היום, לדעתי, לכיוון מאוד לא טוב.
3. ובעניין קרוב, לאחרונה הופיעה רשימה של יעל ס"ט-רשף באתר יגור. היא מציעה שנחזור לנוהל שיהיו שני מזכירים. אני חושב שזה עשוי לפתור חלק ניכר של הבעיות שהעליתי, ויש לדון בכך בדחיפות. על "הצוות לשינוי ארגוני" שייבחר, לשים נושא זה כאחד הראשונים והדחופים לטיפולו.
לסיום, כל מי שעבר קורס צלילה הטמיע את כלל הבטיחות הראשוני, שצוללים תמיד בזוגות, כאשר האחד שומר על השני. אני נוהג להגיד שכאשר נכנסים לשטח אתגרי, הליכה בשניים היא לא רק בטוחה כפליים מהליכה של בודד, היא בטוחה פי חמש! ההבדל הוא איכותי, ולא רק כמותי.
על משקל זה אומר: מזכירות ביגור עם שני מזכירים, תהיה לא רק כפליים דמוקרטית לעומת זו של מזכיר יחיד, היא תהיה דמוקרטית פי חמש!
הצביעו לנועם שפיגלר כי אין תחליף לניסיון…