נעים להכיר

ליאור שחר

נשוי לניצן עוגן; הורים לשלושה, בני 9, 7 ו-4.

בן 45 מירושלים, בעברי חניך בתנועת בני-עקיבא, בוגר תיכון הימלפרב, אצל הרב שי פירון כמחנך אחרון. שירתי כמפקד פלוגה בחטיבת גולני ולמדתי אסלאם וערבית באונ' העברית. לאחר טיול ממושך שיניתי כיוון להנדסה. עבדתי תקופה במרכז הארץ ועם הולדת בתנו השלישית התכנסתי צפונה. מאז אני עובד כמהנדס ניווט באלביט וכמרצה בכיר בטכניון; במסגרת זו אני מנחה סטודנטים לתארים מתקדמים במחקריהם, בנושאים המעניינים אותנו בשני הגופים בהם אני פועל.

אנו מוצאים את החיים כאן נוחים ומתאימים; מערכת החינוך טובה בכל רבדיה, משפחה קרובה, ההר ירוק תמיד ולפעמים גם הוואדי זורם.

---

זהר אדלר

נשואה לנתיב אדלר, אמא לליה אדלר, דוקטורנטית למדעי הרפואה בטכניון.

נולדתי וגדלתי בחדרה, בצבא שירתתי בחיל המודיעין ביחידה 8200. למדתי תואר ראשון באוניברסיטה העברית, מדעי בעלי החיים. רציתי תמיד להיות וטרינרית אך במהלך לימודי התאהבתי בתחום המחקר והחלטתי להמשיך ללימודי מדעי הרפואה. את התואר השני עשיתי במדעי הרפואה בטכניון.

כיום דוקטורנטית למדעי הרפואה בתחום הIVF הפריה חוץ גופית. מטרת המחקר שלי היא לשפר את סיכויי ההצלחה של הטיפולים המאוד חשובים ורגישים.

לעזור לאנשים בעלי מחלות רקע גנטיות להביא לעולם ילדים בריאים ובנוסף לאנשים שנתקלים בקושי להרות.

המחקר שלי מתרכז בתהליך ההתפתחות העוברית מביצית מופרת ועד שלב ההשתרשות של העובר ברחם.

את נתיב הכרתי במועדון האולטרסאונד שבו גם עבדנו ביחד לאחר היכרותנו.

במהלך התואר הראשון התגוררנו ברחובות

ולאחר סיום לימודי התואר הראשון שלי עברנו לקיבוץ, שבו התאהבתי עוד לפני המעבר והכרתי חברים ואנשים שכיום הם המשפחה שלי. זה היה מאוד ברור כבר מההתחלה שאת המשפחה שלנו נקים בקיבוץ.

אני מאוד מחוברת לקהילה, לערכים, לאווירה ולנופים הקסומים של הקיבוץ והר הכרמל.

לקום בבוקר למקום שקט, מוקפת בטבע, הכל ירוק, לצאת החוצה ולראות את החברים והמשפחה כשיוצאים לטיול עם ליה והכלבים או לקניות במרכולית.

יגור הוא מקום שורשי עבורי שבו הייתי שמחה לגדל ולחנך את ילדיי, אין לי ספק שכאן תיהיה להם ילדות מדהימה והם יתחנכו על ערכים שאני מאמינה בהם.

חששתי להיכנס לקהילה סגורה ומגובשת תחילה אבל עוד לפני המעבר הרגשתי שכבר התאקלמתי והחששות התפוגגו.

מאכל יגורי בשבילי הוא פיצת בלוקונים.

מסורת יגורית בשבילי: סדר פסח שגם ההורים והמשפחה שלי הצטרפו לליל הסדר המיוחד שמתקיים בקיבוץ.

---

מתן ורקר

נשוי לאיטל, אב לדניאל (בן 8), יונתן (בן 6) וכרמל (בת 5 חודשים).

נולדתי וגדלתי במושב מחולה בבקעת הירדן.

למדתי בבי"ס הקיבוצי בשדה אליהו, שירתתי בגולני.

נפגשתי עם איטל בצבא באוגדת איו"ש.

עובד במחלקת ההנדסה של המועצה האזורית זבולון.

יגור בקיצור (מאוד):
מילה יגורית- פּיספּוס ("להחטיא") עם דגש ב-פ'
מסורת יגורית- פיקה על הדשא בחג
פינה אהובה עלי ביגור- הואדי

---

אופק אור

בן הזוג של עיינה זילברמן ואבא של שחר.

נולדתי וגדלתי בעמק הירדן, בקיבוץ בית זרע. למדתי בביה"ס בקעת כנרות ולאחר מכן עשיתי שנת שרות במכינת "בית ישראל" שבירושלים. בצבא שרתתי כמפקד קורס טכנאי מטוס בחייל האוויר. אחרי הטיל הגדול למדתי במכללה האקדמית ויצו בחיפה לימודי תואר ראשון באדריכלות וחינוך.

ליגור הגעתי לפני כ-7 שנים כאשר התחלתי לעבוד באדריכל במשרדו של הרן ילין. כעבור מספר חודשים פגשתי את עיינה בשיעור היוגה של נורית פארן – ומאז אנחנו ביחד.

כיום אני עובד במשרד האדריכלות "ערן מבל" שבטעון ובנוסף מסיים בשנה זו לימודי טבע-תרפיה (טיפול והנחיית קבוצות באמצעות עבודה תהליכית בטבע) במכללת כרכור.

אני אוהב ביגור את הקרבה לטבע והחיים בסביבה שקטה וירוקה, את המיקום המרכזי ואת האווירה הקהילתית.

אשמח לתרום בתחומי התרבות והחינוך.

מנהג יגורי שהתחברתי אליו – לטייל בהר ולבקר על הדרך את "גשמיאל".

---

אדם אלטמן אלפנט

נשוי לזהר קרן צבי

רקע כללי – נולדתי בתל אביב. גדלתי בתל אביב רוב הזמן וגם תקופה מסויימת בארה"ב וקנדה. שירתתי בצבא בחיל ההנדסה כמש"ק הערכת סיכונים בלוחמת אב"ך.
הכרתי את זהר דרך חברה משותפת שהפגישה בינינו.
חוץ מעבודתי אני מנגן במספר להקות מוזיקליות אך מתמקד בהכשרתי כאנליסט וכלכלן.

מקום עבודתי הנוכחי הוא "גב מערכות" – כאנליסט שירות צרכנים ואיכות עבור יוניליוור ישראל.
בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים.

המפגש הראשון שלי עם יגור היה שנסעתי לראות את חברתי ובעתיד את אשתי זהר.
באותו יום גם פגשתי את הוריה.
מאז עברו 9 שנים ולא הרבה השתנה. למזלי הטוב.

כשהחלטנו להתחתן וחשבנו איפה לגור, הצעתי שנישאר כי מאוד אהבתי את האווירה הכפרית לעומת העיר הגדולה שמעולם לא הרגשתי שם נוח.

הייתי רוצה לדעת כיצד הקיבוץ צפוי להשתנות עבור משפחות צעירות (מגורים, פעילויות).

תחום שהייתי יכול לתרום בו הוא עזרה בלימודים, ובמוסיקה.

יגור בקיצור – גבינת "יגורית" שאמא של זהר (נורית) הייתה מכינה.

---

בן ציון אוקסוסמן

בן 34, נשוי לדנה, עובד כמנהל רכש בחברת "שחק מעליות וסוכנויות" בע"מ (אפשר למצוא את המעליות שלנו בין השאר גם בבית אחווה ובמטבח).

הורי עלו בשנות ה-70 לישראל מבריה"מ, אבי עובד בחברת "אס"ם ואמי בשיקום. נולדתי וגדלתי בקרית ים. בצבא שירתי בחיל האוויר בבסיס נבטים כסגן מנהל עבודה בטייסת 16F.

דנה ואני הכרנו בפייסבוק, לפני שזה היה דבר נפוץ כמו היום. בזמני הפנוי אני נהנה לשחק כדורסל עם אחיי וחברים, ללכת למשחקים של מכבי חיפה ולטייל בארץ.

אני רואה את עתידי ועתיד משפחתי ביגור, נהנה מהקיבוץ וכל מה שיש לו להציע ולי לתת לו.

לדנה ולי זה היה ברור שאת ביתנו נקים ביגור. תמיד ראיתי ביגור מקום טוב עוד כשהייתי מגיע לבלות באולטרסאונד.

בפעם הראשונה שהגעתי ליגור הייתה בפורימון שבו עזרתי לכמה בחורים לעמוד על הרגליים אחרי שהם שתו טיפה יותר מידי, כך שההתחלה הייתה מעולה. בתקופה שהתחלתי להגיע לארוחות שישי בחד"א נהנתי לשבת שם ובמועדון חברים שאז עוד היה פעיל. גיליתי לאורך השנים שכל מה שחשבתי על יגור נכון ועוד יותר מזה.

אני רואה את עצמי מזדקן ביגור ומגדל פה את משפחתי, ולכן הדבר הנכון הוא להיכנס לחברות ולהיות חבר שווה חובות וזכויות ולקחת חלק בקיבוץ. מהרגע שהגעתי ליגור ראיתי את עצמי כחלק ממנה, התאהבתי במקום, בחברים ובהווי החברתי שיש פה.

סיפור אישי מיוחד: בראש השנה לפני שנה דנה ואני טיילנו במקסיקו. כשבדיוק שירדנו מאחת הפירמידות החלה רעידת אדמה חזקה שהרסה חלקים ממקסיקו סיטי. בין כל האנשים שדאגו לשלומנו, שמחתי לראות שגם בועז המזכיר שלח לנו הודעה לראות שאנחנו בסדר. זה רק חיזק לי את ההרגשה שיגור היא סוג של משפחה.

יגור בקיצור
מילה "יגורית" – העיגול
מאכל "יגורי" – קלופס
מושג "יגורי" – מחסן תאים
מסורת "יגורית"- ערב יום העצמאות- ארוחת הערב והטקס שלאחריו
פינה אהובה עלי ביגור- הבריכה

---

מרי פונדיק

נשואה לרועי פונדיק, אמא לגאיה, עובדת ב׳מרכז לקידום למידה׳ בחיפה, כמאבחנת דידקטית.

נולדתי ב 1985, באוקראינה, בת לאלנה ולאון. בהיותי בת 4 וחצי עלינו לארץ ועברנו לגור בקרית אתא. לאורך כל השנים גרתי בקרית אתא, בה למדתי בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים. בתיכון, למדתי באורט ביאליק. בצבא שירתתי כמפקדת טירונים בבסיס זיקים. לאחר מחזור אחד, יצאתי לקורס קצינים ובסיומו שובצתי כמפקדת מחלקה במחנה 80 ובהמשך כל פלוגה הועתקה לבה״ד 15 במטרה להעביר טירונויות יחודיות לחיילי מודיעין. בסיום התפקיד, עברתי לבה״ד 1 ושירתתי במשך כשנה, כמפקדת צוות צוערים. בתום התפקיד, חתמתי שנת קבע נוספת וחזרתי לשרת בבה״ד 15 כקצינת תכנון האחראית על תכנון כל הקורסים בבה״ד ובניית גרף עבודה שנתי. לאחר שנה בתפקיד ובסיום תקופת הקבע, בחרתי להשתחרר ולהמשיך בחיים האזרחיים. לאורך השנים, המשכתי לשרת במילואים עד לפני כשנתיים, כקצינת חמ״ל בגדוד חי״ר.

לאחר השחרור משירות הקבע, טיילתי כשנה בתאילנד, קמבודיה ודרום אמריקה. כשחזרתי לארץ, התחלתי ללמוד את לימודי התואר הראשון בסוציולוגיה, אנתרופולוגיה וחינוך באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. סיימתי את התואר בהצטיינות ומיד המשכתי לתואר שני באבחון וטיפול בלקויות למידה באוניברסיטת חיפה. סיימתי תואר זה, גם כן, בהצטיינות.

לאורך כל השנים עבדתי בעבודות שונות, כולן בתחום ההדרכה: מדריכה למדע ויצירה בבתי ספר יסודיים, מדריכה בצהרון ולאחר מכן רכזת בצהרון, מדריכה בחוגי אנגלית של ׳הלן דורון׳, מורה פרטית ועוד. בסיום התואר השני התחלתי לעבוד ב׳מרכז לקידום למידה׳ בחיפה כמאבחנת דידקטית, שם אני עובדת גם כיום, ולפני כשנה התחלתי גם לרכז את כל תחום האבחונים במרכז. במקביל, עבדתי כמורה פרטית להוראה מתקנת בשפה, חשבון ואנגלית.

---

לירן שני

בן 41, נשוי לליאת (גרטמן) אב לאיתי, עומר ומאיה.

רופא במקצועי, עובד היום בתעשיית הביוטק.

נולדתי בירושלים, גדלתי בדרום הארץ.

שירות צבאי בחטיבת גבעתי.

אני וליאת נשואים מזה 12 שנה.

אוהב את החיים בקהילה ביגור ואת ההר הירוק תמיד

---

אלעד אייזן

נשוי לעינב אייזן (כהן), אבא ליערה והראל.

גדלתי בנופית והתחנכתי בכרמל זבולון.

בצבא שירתתי כקצין בנח"ל.

את עינב היכרתי בקורס הקצינים, וכך התחזק הקשר שלי עם יגור.

לאחר מספר שנים בהן למדתי קולנוע ואנימציה במכללת ספיר הסמוכה לשדרות, חזרתי להתגורר כאן ביגור עם עינב.

עבדתי מספר שנים כעצמאי, ובשנתיים האחרונות אני עובד בחברת סטרטאפ צעירה המפתחת משחקים לסמארט-פון.

מחוץ לשעות העבודה אני נהנה לטייל, לנגן ולהאזין למוסיקה.

הבחירה שלי להכנס לחברות ביגור הייתה דבר טבעי ורק עניין של זמן, שכן אני בקשר מתמשך עם הקיבוץ והחברים מזה 12 שנים.

מאז עברו הרבה מים בנחל יגור, התחתנו כאן בחורשה והקמנו את ביתנו למרגלות הכרמל.

הכרתי את הקיבוץ עוד במתכונת הקודמת, ועכשיו במתכונת המתחדשת. כחלק מהשינוי גם אנחנו לומדים את המשמעויות וההשפעות השונות על חיינו.

בימים אלו אני נהנה במיוחד כשלעיתים מזדמן לי להגיע מוקדם מהעבודה. אז אני יכול לעלות עם הילדים לטייל בהר הכרמל, באחת הפינות האהובות עליי בקיבוץ.

או לשחק בגן שרון עם חברים. בהזמנויות כאלה אני נהנה גם לפגוש את החבר'ה – ההורים הצעירים.

לאחרונה הזדמן לי לנגן בקבלת שבת בפעוטון עופרים (ובעבר גם בגנון כרמל) – דבר אשר גורם לי בכל פעם להתרשם מהערכים ומאיכות החינוך לו זוכים לידינו בקיבוץ.

עבורי הבחירה בקיבוץ היא דבר טבעי. היא כרוחה יד ביד עם המשפחה ועם החברים שאני מכיר שנים. מקווה שהקיבוץ יבחר בי גם . בהצלחה לכולם.

---

אלחנדרו המברה

בן 41, נשוי לסבטה. אבא של מילי וגאיה. עובד כגנן בחברת סוף.

נולדתי בבואנוס איריס בארגנטינה למריה וחוסה. יש לי עוד 4 אחים ושתי אחיות. אמא שלי הייתה עקרת בית ולאבא שלי הייתה פיצרייה.

עליתי לארץ בגיל 13 עם כל המשפחה וגמרנו במעלות. שרתתי בגדוד שריון. אחרי הצבא הצטרפתי לאחים שלי ופתחנו את העסק של הגינון.

את סבטה הכרתי במשתלה.

אני גנן כמעט 20 שנה, עובד בחברת "סוף" עם האחים שלי. ,

בהתחלה המפגש עם יגור היה דרך המשתלה. הייתה תקופה שחבר׳ה אחרי צבא עבדו אצלנו בגינון מה שגם הפגיש אותי עם יגור. אני נהנה מהשקט למרגלות ההר.

בחרתי לחיות ביגור כי זה מקום טוב להקים משפחה

יגור בקיצור
מילה "יגורית" בלוקונים
מאכל "יגורי – קלופס"
מסורת "יגורית" חג שבועות.
פינה אהובה עלי ביגור הגינה בבית שלי

---

מורן בצר לויתן

נשואה לתמיר לויתן ואמא לאביתר.

גדלתי והתחנכתי במושב שדמות דבורה ולפני 6 שנים הגעתי ליגור,

הגעתי כדי להישאר.

מצאתי כאן מרחב בטוח לגדל משפחה ולייצב בית ואפשרות להיות חלק מקהילה.

בשנים האחרונות אני עובדת בתוכנית לאנשים עם צרכים מיוחדים במסגרת החברה

למתנסים, כמנחה מחוזית האחראית על הדרכה וניהול צוות.

אני אוהבת במיוחד את השעה 15:45, זמן של שמחת המפגש בין הורים לילדים,

בו השבילים מתמלאים פטפוטי יומיום וחיבוקים.

---

עדי גיל

נשואה לאופיר צירלין.

נולדתי וגדלתי בקיבוץ נווה אור לסבין ודניאל, עולים מצרפת.

בצבא שירתי כמפקדת בקורס הכנה לקצונה, וכיום משרתת במילואים בגדוד חילוץ והצלה של פיקוד העורף.

ליגור הגעתי בחיפוש אחר דירה כסטודנטית במכללת אורנים. דליה לויתן המקסימה עזרה לי להיכנס לעבודה במשתלה שם פגשתי את נחשון – שהכיר לי את אופיר.

היום אני מורה לאמנות בבית הספר היסודי "ברזני" שבטירת כרמל. עוד כסטודנטית זכיתי לשלב את אהבתי להוראת אמנות במפגש עם הקהילה, אם דרך סדנאות שונות במשתלה או במפגשי יצירה בבית אלון. בשש השנים שחלפו מאז שהגעתי ליגור פגשתי אנשים טובים וחברים לחיים, והישארות פה גם בתום הלימודים נראתה לי טבעית.

פינה אהובה ביגור: השביל בפרדס לכיוון בית הספר.

---

ליאת כהן

בת הזוג של מתן עשת. אמא לעמית בת 17 ושירי בת שנה.

מנהלת כ"א והדרכה במפעל פלסטיק בקיבוץ הזורע.

נולדתי בחיפה בת לשרה וראובן. בעקבות לימודי הרפואה של אבי עברנו להתגורר בבולוניה איטליה.

לאחר מספר שנים חזרנו להתגורר בחיפה . ביה"ס יסודי בליאו בק וחטה"ב רעות.

את שנות התיכון סיימתי בתיכון קריית חיים.

בצבא שירתתי ביחידת מיחשוב בחיל האויר.

למדתי לתואר ראשון במדעי החברה והרוח באוניברסיטת חיפה, ומאז הנני עוסקת בתחום משאבי אנוש.

את מתן הכרתי דרך חברים משותפים . מתן חשף בפני את חיי הקיבוץ , וביחד קיבלנו את ההחלטה להגיע להתגורר ביחד בקיבוץ כמשפחה.

התקבלנו בזרועות פתוחות ועם המון רצון לעזור לנו להשתלב בחיי החברה הקיבוצית ובמיוחד שמחתי על ההשתלבות והקליטה המהירה של עמית במערכת החינוך.

לאחר מספר שנים נולדה שירי שוב נפגשנו בייחודיות של הקיבוץ כקהילה תומכת דרך פרויקט מאמאנות שמהווה מחווה נהדרת ומאפשר הכרות עם אנשים שעד היום לא הכרתי בקיבוץ.

חיי הקיבוץ בשבילי הינן דרך חיים והמקום הטיבעי לגדל את בנותיי , הקירבה לטבע , הערכים, החינוך וחיי הקהילה .

מילה יגורית: של מי את?
מאכל יגורי: בולבוסים.
מושג יגורי: הואדי זורם.
מסורת יגורית: פורימון, חג מחזור.
פינה אהובה ביגור: הבית של סבתא הדסה.

---

רוני מנצ'ל – צירלין

בת 25, נשואה לעומרי צירלין.

סטודנטית שנה ג' לתואר ראשון בסיעוד (בית ספר לאחיות) במכללת עמק יזרעאל. מתפרנסת כרגע כשחקנית כדורסל בליגה הלאומית לנשים בקבוצת הפועל נהריה. ילידת חיפה, 03.01.1994, הורים – נורית ודורון מנצ'ל גרים בחיפה, ילידי חיפה, שנת 1956. אמא שלי, בעלת סטודיו לפסיפס בחיפה. אבא שלי עוסק בקידום בריאות בקהילה.

אחים – אסף מנצ'ל בן 32 נשוי +1 מתגורר בחיפה ועובד במשרד המשפטים. ודניאל מנצ'ל ז"ל אחותי הבכורה שנהרגה בפיגוע במסעדת מצה בחיפה בשנת 2002 בהיותה בת 22. למדתי בבית הספר הריאלי בחיפה ובצבא שירתתי במשרד הביטחון בחיפה במעמד של ספורטאית פעילה.

את עומרי הכרתי לפני שבע שנים כאשר שיחקתי כדורסל במכבי חיפה והוא היה מאמן מתחיל במועדון, והוצע לי להיות עוזרת המאמן של עומרי בקבוצה בה הוא אימן. התחתנו בספטמבר 2017.

הכדורסל מאז ומתמיד היה חלק בלתי נפרד ומשמעותי מהחיים שלי ומהווה בהחלט אהבה משותפת של עומרי ושלי.

הגעתי לקיבוץ יגור בעקבות עומרי והכרתי את משפחת צירלין החמה והמחבקת שמיד קיבלה אותי.

בתור חיפאית, עירונית ובתור מישהי שאף פעם לא חיה בקיבוץ לפני כן, היה מאתגר להשתלב בחשיבה ובהילכות הקיבוץ.

היום אני רואה את העתיד המשותף שלי עם עומרי בקיבוץ יגור.

---

עומרי ורעות שוקרון

עומרי שוקרון, בן זוגה של רעות זכאר. מורה לחינוך גופני בבית ספר תיכון אנטרופוסופי. ומאמן טניס וכושר גופני במרכז הטניס ביקנעם.

אמי מנהלת חשבונות ואבי הוא איש צבא. בשל עבודתו של אבי, בילדותי גרנו במקומות שונים בארץ. נולדתי בצפת, לאחר מכן עברנו למצפה רמון, שם גדלתי. כשהייתי בכיתה ב' עברתי עם משפחתי לראשון לציון, שם הורי גרים עד היום.

לבצבא התחלתי כלוחם צנחנים ולאחר מכן הייתי מדריך כושר גופני, קרב מגע וקליעה.

תואר ראשוןB.Ed בחינוך גופני בווינגייט. סטודנט לתואר שני במנהל עסקים MBA עם התמחות בניהול ספורט בקריה האקדמית 'אונו'.

את רעות הכרתי דרך חברים משותפים. בגיבוש לצנחנים הכרתי חבר שבת זוגתו הייתה אז הגר רשף, חברה של רעות. כך הכרנו.

בחרתי לגור ביגור בעיקר בגלל רעות. אני אדם שאוהב טבע וסביבה ירוקה, זה מקום טוב להקים משפחה בעתיד.

יגור בקיצור,
מילה יגורית – העיגול. וגם – שאלה יגורית– "של מי אתה?"
מאכל יגורי – המבורגר של יום רביעי.
מושג יגורי – "הוואדי זורם"
מסורת יגורית – תהלוכת שבועות.
פינה אהובה עלי ביגור – ההר.

רעות, עובדת שנה שנייה כגננת כאן בגיל הרך ביגור. בת של יפה זכאר, אישתו של שוקי שנער.

נולדתי בקרית אתא ובגיל 6 הגעתי ליגור ישר לכיתה א'. למעשה גדלתי פה ופה אני מרגישה שזה הבית שלי.

בצבא שרתתי בחטיבה 474 שברמת הגולן בחיל הקשר כמפעילת תקשוב מבצעי.

למדתי תואר ראשון בחינוך לגיל הרך במכללת סמינר הקיבוצים.

כיום אני עובדת כגננת בגנון "ארז". שנה שנייה כגננת במערכת הגיל הרך ביגור. אוהבת מאוד את העבודה עם הילדים. למעשה מאז שהגעתי ליגור וגם כנערה עבדתי בבתי הילדים.

הבחירה ביגור מבחינתי קודם כל זה הבחירה בבית. פה גדלתי ופה אני ארצה לגדל את הילדים שלי בעתיד.

בנוסף, בפן המקצועי כגננת רציתי לחזור למערכת הגיל הרך שלנו – אותה אני מעריכה מאוד ואליה אני מתחברת.

יגור בקיצור
מילה יגורית – כלבויניק
מאכל יגורי – קלופס, פשטידת גבינה של שבת.
מושג יגורי – הוואדי זורם.
מסורת יגורית – ה'פורימון'
פינה אהובה עלי ביגור – הבריכה עם הנוף של ההר.

---

שי גורליק

בן 29, הוריי פירה ולאוניד גורליק ואחיי נטשה גורליק שור ודני גורליק.

למדתי בתיכון כרמל זבולון, בצבא שירתתי כשריונר,

לאחר השחרור עבדתי בגד"ש יגור וטיילתי במזרח ובקנדה.

לאחר מכן למדתי תואר ראשון בפקולטה לחקלאות ברחובות

והיום אני עובד בחברת זרעי שער העמקים.

---

לנה גולובשקו – סולומון

נשואה ליונתן סולומון.

אמי מנהלת חשבונות, נולדתי ברוסיה (מוסקבה) ועלינו לארץ בשנת 92 אני הייתי בת 6, גדלתי בחיפה ולאחר מכן בקריות. שירתתי בצבא בחיל מודיעין בתחום מערכות תקשורת והייתי חובשת קרבית ועדיין עושה מילואים בתור חובשת בפיקוד העורף (שלא נצטרך).

לאחר הצבא עשיתי תואר ראשון בריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה. תוך כדי זה עבדתי במשתלת יגור בתור יועצת. את יונתן פגשתי קצת אחרי הצבא בבילוי עם חברים.

תחביבים, אוהבת לטייל בארץ ובעולם, אוהבת ים,לקרוא וללמוד דברים חדשים, לבלות זמן עם יונתן וטאז (שם הכלב). מרפאה בעיסוק, עובדת בשיקום נוירולוגי ואורטופדי בבית חולים בני ציון ובמחלקת אישפוז בבית חולים שער מנשה.

את הקיבוץ פגשתי בהדרגה במהלך הקשר שלי עם יונתן, הכרות יותר משמעותית קרתה כאשר התחלתי לעבוד במשתלה ונחשפתי יותר לאנשים ביגור, הכרתי אחלה אנשים ואף חברים להמשך. בהתחלה כשרק הגעתי לקיבוץ והסתובבתי בקיבוץ תהיתי על פשר המבטים וכמובן שאלת השאלות "למי את שייכת" (אין שום דבר בעיר שיכול להכין אותך לזה).

אני מאוד אוהבת את השקט והירוק בעיניים, בהתחלה היה קצת מוזר אבל זה שכול המשפחה גרים קרוב נהדר וזה שבכל מקום לרוב פוגשים אנשים מוכרים בכל יציאה מהבית.

מעסיק אותי כמובן עתיד יגור בעקבות השינוי, אני חושבת שזה מעסיק את כולם.

אשמח בעתיד להיות בועדות השונות ביגור, ופתוחה לכיוונים שונים בנושא.

יגור בקיצור
מושגים יגוריים: "יגורניק"
"פיצת בלוקונים"
"הפקת פורימון"
הואדי

---

נופר כספי

נשואה ליאיר כספי ואם טרייה לירדן, בת לניסים וזהבה שיתיאת.

עובדת כאקטוארית ב"הפניקס". נולדתי ברחובות למשפחה מדהימה, הבת השלישית והקטנה.

גרתי גדלתי והתחנכתי ברחובות עד שיאיר ואני החלטנו לעבור לגור יחדיו ברמת גן למשך שנתיים ולאחר מכן בצעד נועז החלטנו להתמקם ביגור ולהצמיח יחד שורשים.

שירתתי בצה"ל שירות מלא + חודשי קבע בתפקיד משק"ית תקציבים באגף התקשוב.

לאחר השחרור עבדתי וטסתי לטיול בדרום אמריקה.

למדתי תואר ראשון בכלכלה חקלאית בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית וסיימתי תואר שני באקטואריה באוניברסיטת חיפה, שם גם הכרתי את יאיר.

מאכל "יגורי" פיצה בלוקונים
מושג "יגורי" אסיף שמונצס
מסורת "יגורית" חתונות בחורשה
פינה אהובה עלי ביגור ההר

---

זיו רום

בנם של ליסה ורוני, אח צעיר לשי ודין.

בצבא הייתי בנ"מ או מערך ההגנה האווירית חפי איך שקוראים לזה היום. אחרי הצבא עבדתי שנה ב"תום בר" . טיילתי שנה וחצי וחזרתי לעבוד ברפת. התוכניות להמשך זה להתחיל ללמוד הוראה לחינוך מיוחד.

---

איילת קוליש שפיגלר

נשואה לנעם שפיגלר, אמא לטליה בת תשע, לאיתן בן שבע ולעפרי בת שלוש וחצי. מנהלת מכירות בבתי זיקוק לנפט.

נולדתי להורי עמירה ואריה וגדלתי בקרית ביאליק. בצבא שרתתי במפח"ש כצפ"טית בחיל הקשר.

למדתי בטכניון לתואר ראשון בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ולתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת חיפה.

עברתי לגור ביגור בתור סטודנטית בטכניון ולאחר סיום התואר, הכרתי את נעם בעבודה הראשונה שלי בחברת יוניליוור.

בוחרת ביגור בגלל שזה מקום נפלא לגדל בו ילדים.

פינות אהובות ביגור: הסכר, הבריכה בקיץ, הוואדי בחורף, שדות הכותנה.
מסורת יגורית אהובה: הצגת התינוקות שנולדו בטקס שבועות.
מאכל יגורי: פיצה בלוקונים, הצפתית של יגור (געגועי למחלבה).
סיפור יגורי: לפני הרבה שנים, הלכתי לי בשבילי הקיבוץ, כאשר עצר אותי אחד החברים הותיקים ושאל אותי "מניין את"? מכיוון שלא שמעתי מישהו משתמש במילה מניין מעולם (רק בספרים), לא הבנתי את השאלה, ולאחר שאילצתי אותו לחזור עליה 3 פעמים, הוא הבין שיצטרך לשנות את הניסוח אם הוא רוצה תשובה לשאלה…
ועוד אחד: כשטליה היתה בת 3, הסתובבנו בקיבוץ וראינו טרקטור. אמרתי לטליה- "תראי, הנה טרקטור", אז היא השיבה, "אמא, זה לא טרקטור, זה בוב קאט"…

---

ערן האס

נשוי ליערה (תירוש) אבא לענבר ושוהם.

נולדתי ברמות מנשה שם העברתי את תחילת ילדותי, בהמשך עברתי לרמת ישי.

התגייסתי לצבא ועשיתי שירות קרבי בסדיר ובקבע.

את יערה פגשתי כאשר עבדתי בבר יהודה בתור מנהל תפעול. יערה עבדה אז בכספים בבאלגן, נפגשנו כאשר הגעתי לפרוט כספים.

למדתי כלכלה וחשבונאות ברופין. לקראת סיום לימודי התחלתי לעבוד בפירמת רואי חשבון דלויט שם עשיתי התמחות. לאחר סיום הכשרתי כרואה חשבון התחלתי לעבוד בנייר חדרה ושם עובד עד עתה כחשב באחת החברות.

המפגש עם יגור היה נעים מבחינת השקט, השלווה והרוגע.

בהיבט הכלכלי חששתי להשתלב בקיבוץ שיתופי, לשמחתי הוחלט על שינוי בקיבוץ ואז באופן טבעי נכנסתי למועמדות.

כיף לחיות במקום שגם נעים ומגוון וכעת גם מאפשר לקבוע לאן תצמח ואיך.

מעסיקות אותי שאלות כמו לאן הקיבוץ הולך, האם נשמור על המרקם החברתי הקיים.

אני מניח שבעתיד אשתלב ביגור בפן הכלכלי דרך דירקטורים או תחומים אחרים כלכליים בהם אוכל לתרום.

יגור בקיצור
מילה יגורית, מס איזון.
מאכל יגורי, קלופס.
מושג יגורי, הואדי זורם.
מסורת יגורית, חג שבועות ליד המזכירות.

---

מעין סלע

בת 31 בת לרחל וברק, אחות לאבירם, אסף וערן.

בצבא הייתי פקידה של מח"ט גבעתי, היה מעניין וחוייתי. אח"כ עשיתי שנת בית ביגור ב"גן חצב". בעשור האחרון גרתי במרכז הארץ . סיימתי לימודי תואר הראשון בתקשורת ומנהל עסקים ועבדתי כמפיקה בטלוויזיה. היום לומדת לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה ועובדת ברפא"ל בתחום התקשורת הפנים-ארגונית.

---

נעמה קוטליאר

נשואה ליואב . מהנדסת אזרחית בוגרת הטכניון-עובדת במשרד לתכנון תחבורה בחיפה.

נולדתי בחיפה ובגיל שנתיים עברנו לטבעון, שם גדלתי והתחנכתי.

בת לעירית וירון מאייר, ילידי הארץ. אמא מנהלת חשבונות ואבא סמנכ"ל ביצוע בחברת בנייה. יש לי שתי אחיות מקסימות.

בצבא הייתי מכי"ת טירונים, ואחרי קורס הקצינים שימשתי כמ"מ במחנה 80, ובהמשך סמ"פ בהכנה לקצונה בבה"ד 12, סיימתי את השירות הצבאי כרמ"ד משאבים בצאלים.

למדתי 4 שנים בטכניון בפקולטה להנדסה אזרחית מסלול תחבורה וסיימתי בקיץ האחרון (2018)

את יואב הכרתי בעבודה אחרי שהשתחררתי לפני 6 שנים. הוא הגיע לבקר חבר משותף שהכיר בינינו ומאז אנחנו ביחד. נישאנו לפני שנתיים וכעת אנו מצפים להולדת בננו הבכור.

הצלחתי להגשים את משאלתי להפוך למהנדסת ובחרתי בתחום שמעניין ומאתגר אותי, כעת עומד בפני האתגר הרציני והמיוחל של אימהות והורות.

התחביבים שלי הינם לטייל, לאפות ולקרוא.

המפגש עם יגור היה טבעי ובלתי אמצעי, שכן הלכתי בעקבות אהבתי ליואב. אנו גרים בדירה קטנה ומקסימה, שבקרוב בע"ה נאלץ להיפרד ממנה לטובת מגורים הולמים למשפחתנו המתרחבת ולבנינו שעתיד להיוולד בחודש הקרוב.

אין ספק שכמי שגדלה בטבעון, חששתי מהמעבר לקיבוץ על כל המשתמע מכך, אך לשמחתי גיליתי משפחה מורחבת מקסימה (משפחת קוטליאר וסנדר לדורותיה), קהילה חברותית ומקבלת ואופק נפלא לגדל כאן את ילדינו.

אני שמחה על כך שיגור משמרת את הערכים הקיבוציים שנכחדו ברבים מהקיבוצים המופרטים בארץ- ואנו נהנים להיות חלק ממסורת ארוכת שנים של אכילה בחדר אוכל, טקסים בחגים וחגיגות קהילתיות משותפות.

---

הראל אורן

נשוי לרותם (דרגן), אבא לאגם (5.5) וירדן (3.5).

עובד במשרד המשפטים, בפרקליטות המדינה – מחוז חיפה (אזרחי).

נולדתי בעפולה, בן לשלומית ומאיר. בצבא שירתי כלוחם וקצין בפלס"ר נח"ל (סמ"פ במילואים).

בעל תואר ראשון בכלכלה ותארים ראשון ושני במשפטים (אוניברסיטת חיפה). רותם ואני ביחד כ-14 שנה – אהבה ממבט ראשון!

עם סיום הלימודים התמחיתי בביהמ"ש העליון אצל כב' השופט (בדימוס) אליקים רובינשטיין. לאחר ההסמכה, עבדתי מספר שנים במשרד עו"ד בתל אביב. לפני כשנה וחצי הצטרפתי לפרקליטות, בה אני עוסק בעיקר בייצוג המדינה בערכאות המשפטיות השונות בתחומי המשפט האזרחי והמינהלי.

את יגור פגשתי לראשונה בזכות החיבור עם רותם, אך ההיכרות המעמיקה והמשמעותית עם יגור הגיעה באמצעות הילדים וגידולם ביגור (החברות עם הורי הילדים בגנים, האירועים בחגים, המפגשים אחה"צ בגן שרון ועוד).

הבחירה ביגור כמקום בו נרצה להקים את משפחתנו ולטעת בו שורשים היתה טבעית עבורנו- משפחתנו המורחבת גרה בקיבוץ (משפחת דרגן); החיבור לטבע (ההר, הוואדי והשבילים הירוקים); מערכת החינוך הקיבוצית והצוות המסור והאיכותי שפגשנו בה לאורך השנים; חיי הקהילה והתרבות הענפים.

מטבע הדברים, אשמח מאוד לתרום ליגור ומוסדותיה מניסיוני בתחומי המשפט והכלכלה.

יגור בקיצור:
מילה "יגורית"- העיגול
מאכל "יגורי"- קלופס
פינה אהובה עלי ביגור- הסכר וסביבתו במיוחד כשהוואדי זורם