צומת יגור המקום של חברי יגור
יו"ר: אמנון מאירי
שאילתה
דב ישורון: אין לי כוונה לערער על הליך בחירת המזכירות. מפריעים לי ההתעלמות וחוסר ההתייחסות לשאלת מינוי מזכיר שני. ולכן אני שואל "האם המזכירות ו/או צוות האיתור מתכוונים לחפש מזכיר שני בתוך זמן סביר?
אם לא, מדוע? האם לא נדרשת, להשארת המצב בו מכהן מזכיר אחד על כנו, החלטת אסיפה? זאת, לאור העובדה שבמשך שנים רבות כיהנו ביגור שני מזכירים.
אם כן, מהו התהליך, כיצד ולפי איזה לוח זמנים זה יקרה?
נועם שפיגלר: דוב'לה צודק. מי ששואל זכאי לקבל תשובה. ואולי מגיעה לו/להם התנצלות.
לגבי השאלה הראשונה, צוות האיתור כבר התפזר. המזכירות כרגע לא מחפשת מזכיר שני. הקלפי האחרון אישר בחירת מזכיר אחד ובמשרה לא מלאה. אנחנו לפני בחירת צוות לבחינת המבנה הארגוני, המזכירות תבקש מהצוות שייבחר התייחסות מיידית לסוגיה הזאת והבאת המלצה מהירה לקלפי כיצד לנהוג.
במידה והצוות יציע להשאיר את המצב העכשווי, בו מכהן מזכיר אחד על כנו, והקלפי יאשר זאת, כך יהיה.
במידה והצוות יציע בחירת מזכיר נוסף והקלפי יאשר, ייבחר מזכיר נוסף והצוות ימשיך את עבודתו. במידה ועם השלמת עבודתו יציע הצוות לחזור למצב של מזכיר אחד, תעלה ההצעה הזאת להצבעה בקלפי. איני רואה בזה שום בעיה.
עמית שילה: אני מתנצל מראש בפני כל מי שמרגיש שלא קיבל התייחסות. אני אישית, כיו"ר ועדת אסיפה, עניתי באתר ליעל ס"ט רשף ובאסיפה לשלמה מורן. בחוברת השינוי לא כתוב שצריכים להיות שני מזכירים. הערב אנו מקימים צוות לבחינת השינוי הארגוני. כל דבר בזמנו. אם היינו עוצרים הכל עד שייבחר מזכיר שני כל אישור המזכירות היה מתעכב. ותארו לעצמכם שהיינו סוגרים, בנוסף לבועז, עם מזכיר חיצוני, ואז היה בא הצוות וממליץ על מזכיר אחד, איך היינו יוצאים מזה? זאת חלמאות.
בחירת צוות לבחינת המבנה הארגוני
בועז אוחנה: מציג את המועמדים לצוות, חמישה נציגי ציבור ושני נציגי מזכירות. היו"ר ייבחר מתוך חמשת נציגי הציבור ועל ידם. נרשמו כמועמדים להיות נציגי ציבור: רחלה ארגוב, רמי זלינגר, שלמה מורן, ברק סלע, יעקב עציון, אפרת פיילר, אבישי שורש, ראובן שניידר ושוקי שנער. ייבחרו אלו שיקבלו את מירב הקולות ובלבד שלא קיבלו יותר קולות "נגד".
גבי קרדוש: מברך על הדיון בשאילתה של דוב'לה. הנושא עדיין לא גמור. חבל שהאסיפות לא משודרות בשידור חוזר. אני שב וקורא למזכירות ולוועדת אסיפה לדאוג לכך שהאסיפות ישודרו לפחות פעמיים. לא טוב ליגור שאיננו מקפידים על כך.
לגבי הצוות לבחינת המבנה הארגוני. היה נכון לקיים באסיפה דיון ראשוני לקראת בחירת האנשים לצוות. לא מדובר רק בהיקפי משרות של בעלי תפקידים אלא במהות סדרי החיים שלנו כאן. הדיון שיעל ס"ט רשף התחילה באתר והתגלגל ושיתף חברים, הוא דוגמה למה שצריך להתקיים כאן. קיבוצים אחרים משכו את הדיון ברה-ארגון הרבה זמן. צריך לפתוח את הדיון בפני החברים. השינוי שלנו עדיין בוסר. אנחנו רואים כיוונים שונים בתנועה הקיבוצית: "הקפיטליסטי" (שכונה קהילתית) ו"הסוציאל דמוקרטי". הדיון בשאלת שני המזכירים משקף לדעתי את הוויכוח בין שתי הגישות. אני מציע לצוות להביא את הדיון הזה בפני הציבור ולשתף אותו בתהליך החשיבה.
אבישי שורש: לא באתי לשבח את עצמי כמועמד, ישפוט הציבור ואני מקבל את פסק דין הציבור מראש, כולל מספר הנגד והבעד שאזכה להם. על פי ההצעה של אהוד ס"ט ושלי שעברה בקלפי, הצוות לא אמור לעסוק בשמות ו"פרסונות", אלא לדאוג שמטרות המבנה הארגוני ביגור, "יהיה יעיל ופונקציונאלי, רזה וחסכוני, תואם את התרבות ואת הערכים של יגור, שואף להרחיב את רווחת הפרט, שקוף ומשתף… תהליך השינוי הארגוני יהיה מתגלגל ומתפתח ולא חד-פעמי. דו"חות ביניים והמלצות יוגשו לאסיפה כל חצי שנה עם שאיפה לביצוע מיידי של ההמלצות לאחר אישור של האסיפה. הכוונה להשלים את הקמת הצוות לא יאוחר מאוגוסט 2019…ייבחן גם תקנון הקדנציות ויותאם למבנה החדש תוך דגש על מקסימום קדנציות אפשרי. יובהר למתמודדים עתה כי ייתכנו שינויים בתפקיד ובאורך הקדנציה שלהם ".
הדיון הארגוני, לדעתי, וגם לאור הדברים של גבי קרדוש, היה צריך להתחולל מיד אחרי השינוי, אז כבר היינו צריכים להכריע לאן אנחנו רוצים ללכת. אם אבחר, אתמוך בהזמנת כל אחד להביע את דעתו בפני הצוות ובתנאי שיביא את דבריו בעצמו ולא יסתתר, כמו שנוהגים חלק מהכותבים לאתר. לגבי הדיון בשאילתה, אפשר היה להביא מזכיר מבחוץ, אם לא מצאו מזכיר נוסף ביגור כפי שעשו עם מנהלת מש"א.
יורם ברנע: לא מקובלת עלי הפסילה של המזכיר/ים לתפקיד יו"ר הצוות לבחינת השינוי הארגוני. לדעתי, הצוות צריך להכריע, ואם יבחר במזכיר המכהן להיות היו"ר זה בסדר.
שוקי שנער: אני בא מארגון שכל הזמן נמצא בשינוי ארגוני על פי שיטה מסודרת, אני חושש שייבחר צוות של דיבורים על סוציאליזם וקפיטליזם. צריך לדעת מה אנחנו רוצים. ההצעה של אהוד ואבישי היא קריאת כיוון טובה. היא מגדירה שהמטרה של הצוות היא שליגור יהיה מבנה ארגוני רזה, שישפר את הרווחה של החברים ויקטין את התקורה. דבר ראשון – צריך לאסוף מידע. לא מדובר רק בהיקפי המשרות. הפיל הלבן הוא הנהלות התאגידים. לחברים חסר מידע מי עובדים בתאגידים, מה התפקידים שלהם, וכמה כסף הם מעבירים ליגור. זה נטל עצום שאנו סוחבים. הלוואי שיתגלה שהכל טוב ומרוויחים מליונים. אני הראשון שיברך. אבל קודם כל צריך למפות את המידע הקיים. לבוא לדיון רציונלי עם הרבה מידע ובלי דעות קדומות. הפתרונות יעלו מאליהם.
רחלי ארגוב: כל החיים עסקתי בחינוך. ב-17 השנים האחרונות, לפני יציאתי לפנסיה, קיבלתי את "הדובדבן בקצפת" – העבודה עם חרשים בבית ספר "עירוני א". אחרי שנתיים לקחתי את התפקיד הזה בבית הספר ביגור. לאור מה שקורה כאן בשנה וחצי האחרונה אני רוצה לתרום, לתת כתף לשינוי המבנה הארגוני. דרוש לנו מידע גם מקיבוצים אחרים. צריך "לכווץ", כמו שאומרים אבישי ואהוד, אבל צריך לעשות את זה במחשבה, ובזה אני יכולה לתרום. לצוות דרוש דם חדש.
אפרת לב פיילר: אני מציעה את המועמדות שלי מתוך רצון להועיל בבנייה מתחדשת של יגור.
אני חיה כאן 11 שנה, כמעט 10 שנים חברת קיבוץ, במהלך שנותיי כאן עבדתי כמנהלת שיווק בפארק באלגן וכיזמית שיווק עצמאית, עד לנפילתי הבריאותית. הכרתי את יגור ממקום מסויים,
אך בנפילתי ראיתי גם את המקומות שראויים לשיפור, להתחדשות ולראיית הפרט בתוך הקהילה.
מעולם לא נמניתי עם המתלוננים, לא אתחיל גם כעת, אלא – בהסתכלות מחודשת. במהלך השנים הכשרתי את ארגז הכלים שלי ובנוסף לתואר ראשון באמנות ובחינוך שאיתו הגעתי לכאן, למדתי גישור הוליסטי, תקשורת מקרבת ועוד קורסי הכשרה הוליסטיים. עד לא מזמן הכשרתי מגשרים בשיטה ייחודית, ששמה דגש על שיח רגשי והקשבה לרגש, עזרתי לעשרות אנשים כאן, הן במישור הרגשי והן במישור העסקי. משנתי היא הקשבה לנביעה הפנימית שרוצה לצאת מהאדם, מהפרט, והפרט כאן חשוב למען יצירת קהילה מאוחדת הפועלת יחד תוך הקשבה למגוון הקולות העולים מתוכה. כיום אין כמעט נציגות בגילאי הביניים, אין כמעט נציגות נשית, ואין ייצוג הולם, לטעמי, לאותם קולות, לכן חשבתי לקחת יוזמה ולהציע את מועמדותי.
אבשלום שוחר: מי שאומר שחסר לו מידע על התאגידים, שיש וילמד. המידע קיים וזמין. לעצם העניין, דרוש כתב מינוי מסודר לצוות. לא מדובר בוועדה קיימת שמתחלפת אלא מקימים משהו חדש. כתב המינוי צריך להגדיר את גבולות הדיון. את ההכנה של כתב המינוי צריכה להוביל המזכירות. הבעיה העיקרית שלנו היא רוטציה וקדנציות. אין לנו נייר מסודר בעניין הזה. צריך ליצור מצב שקדנציות נמשכות יותר משנה או שנתיים. בשנות התשעים ניסינו להאריך את קדנציות המזכיר והגזבר ל-4 שנים ולא הצלחנו. דווקא עם הרשם הצלחנו ומול החברים ביגור זה לא עבר. קודם שנחליט בינינו. ההצעה שהכינו אהוד סט ואבישי שורש דורשת הבהרות בכמה מקומות. יפה שחברים רבים רוצים להיות בצוות. מדובר בעבודה רבה.
שלמה מורן: לגבי הדברים של עמית שילה ביחס לשאילתה, איני מסכים עם דבריו, אך זה לא על סדר היום כרגע ולכן אתייחס לכך בהזדמנות אחרת. בקשר לצוות לבחינת המבנה הארגוני: לא רואה צורך לנסח כתב מינוי. ההצעה של אהוד ואבישי אושרה בקלפי ומספיקה. נושא הקדנציות חשוב אבל יש נושאים חשובים ממנו. לא צריך לקבוע הערב מה הכי חשוב. הצוות ידון ויקבע. אציג את עצמי: נולדתי וגדלתי ביגור. התפקידים האחרונים שלי ביגור: מזכיר יחד עם יעל סלע, רלוונטי לדיון הזה שהיינו אלה שיזמנו תהליך להסדרת יחסי יגור לגין, וזאת על ידי עבודת צוות בהובלת יו"ר חיצוני מאיגוד התעשייה הקיבוצית. מציע לשקול יו"ר חיצוני גם לצוות זה. עד אז מנכ"ל לגין היה נבחר באסיפה (ותמיד היו אלה אסיפות סוערות), ואת מועצת המנהלים בחרה המזכירות. בנוהל שהכין הצוות נקבע שאת המנכ"ל בוחרת מועצת המנהלים ואת מועצת המנהלים בוחרת האסיפה הכללית. אחר כך כיהנתי כיו"ר (הראשון) של ועדת ביקורת והמשכתי לכהן בה כחבר כשיפתח שחר החליף אותי כיו"ר. ישבתי בוועד אחי"ג למן הקמתו ב-2009 ועד סוף 2014. עשיתי תפקידים גם בטכניון: דיקן הפקולטה למדעי המחשב, חבר בוועדה המרכזת של המוסד שעוסקת בניהול האקדמי שלו, חבר בוועד המנהל של הטכניון וגם בוועדה לשינוי המבנה הארגוני בטכניון. לדעתי, בעיה מרכזית היא, שמאז הקמת התאגידים איבדנו שליטה בהם. להבדיל מחברות עסקיות, אין אצלנו גוף שמייצג את האינטרסים של הבעלים מול מועצות המנהלים של התאגידים, באותם מקרים שיש ניגודי אינטרסים (ובהכרח יש כאלו). אולי זאת הייתה צריכה להיות המזכירות אבל זה לא קורה, בשתי ישיבות מזכירות בהם העליתי נושא רלוונטי ההחלטה הייתה "אנחנו לא מתערבים בהחלטות יו"רים של תאגידים". זאת טעות קרדינאלית שצריך להתנער ממנה. אם אבחר אשים דגש על נושא זה.
ישראל סלע: לאבשלום שוחר, דווקא יש לנו נוהל קדנציות וממלאי תפקידים שתופס. הצוות יוכל להציע לשנות אותו. הצעת אהוד ואבישי היא כתב המינוי של הצוות. אם הצוות ירצה להרחיב את המסגרת, יפנה לאסיפה. לשלמה מורן, (על פי רשם האגודות השיתופיות) חוק המדינה מגביל התערבות מצד הבעלים בניהול השוטף של החברות. חובת הבעלים לפקח על התאגידים. יש בעיה, כאשר ביגור מרכז המשק, קרי "המפקח מטעם הבעלים", הוא גם מנכ"ל אחי"ג. במקום לפקח על יו"ר אחי"ג הוא כפוף לו. זה ניגוד עניינים מובהק. אני מקווה שהצוות החדש יטפל בבעיה הזאת.
אבשלום שוחר: מבחינה מקצועית, הנייר של אבישי ואהוד אינו כתב מינוי. אני לא חושב שהם בעצמם חשבו שזה כתב מינוי, כי הם יודעים איך נראים ניירות מהסוג הזה. אנחנו פשוט מתעצלים לשבת ולהכין נייר מסודר. כתב מינוי קריטי ליכולת להעניק לוועדה חדשה סמכות מהותית. דווקא כאן, להבדיל מוועדת פנסיה, חשוב שמזכירות יגור שהיא זו שיוזמת ומארגנת מהלכים ארגוניים, תכתוב את הנייר, שלא נעלה על מוקש של "מי שמכם".
רמי זלינגר: עד היום ביגור בחרו יו"ר וועדה במקביל. זה ללא תקדים שאנו בוחרים צוות ומשאירים לו לבחור את היו"ר. איך זה יעבוד, ייבחרו 5 מועמדים, מי יכנס אותם? צריך להקציב להם חודשיים לחזור לאסיפה עם נייר שיגיד, באיזה נושאים הם רוצים לטפל, מי היו"ר, מה הלו"ז ומה התקציב שהם מבקשים. אולי ירצו יעוץ ארגוני, משפטי, חשבונאי, לזה דרוש תקציב.
גבי קרדוש: אם בטכניון מקימים צוותי ארגון ואחרי זמן צריך להחליף אותם בגלל עבודה לא טובה, מה לנו החיפזון. לא צריך לרוץ. למה אהוד ואבישי מתכוונים שהם כותבים בהצעה, שהמבנה צריך להיות "תואם את תרבות הערכים של יגור", אילו ערכים בדיוק? ברמה הניהולית, בתאגידים, חינוכית, בריאות, קהילה? הדברים מאוד מורכבים. ההצעה של רמי נכונה. דורש שהאסיפות ישודרו לציבור.
אבישי שורש: הדיון שמתפתח כאן מקומו בצוות שייבחר. בסך הכל אנחנו אמורים לבחור 5 חברים לצוות. ברור שהם יצטרכו להציג לציבור תכנית ומסקנות ביניים: זה ממילא יתייחס לנושאים כמו מי היו"ר ולאיזה תקציב נדרש. כשייפגשו יעסקו גם בדברים של רמי זלינגר. מציע להמשיך ולבחור את הצוות על בסיס ההצעה שכבר אושרה בקלפי.
בועז אוחנה: לרמי זלינגר, ההצעה שלך לא בסדר יום. תביא אותה בפני ועדת אסיפה או הצוות. התכנסנו לבחור חמשה נציגי ציבור וזה.
מעבר לדירות מעבר למי שיש לו מינוס בתקציב (קריאה ראשונה)
בועז אוחנה מציג את ההצעה:
מעבר ל"דירות מעבר" עם מינוס בתקציב
לפני כ-3 שנים קיבלה האסיפה החלטה על כך שחבר/משפחה עם חוב בתקציב החורג מהמסגרות שהוגדרו ביגור אינם רשאים לעבור לדירת קבע. ועדת דירות והמזכירות מבקשות ליישם החלטה זו גם על "דירות מעבר".
ההצעה: חבר/משפחה עם חוב בתקציב מעל למסגרות המותרות (פעמיים תקני מבוגרים במשפחה) לא יוכלו להתמודד במכרז ל"דירות מעבר" עד לסגירת המינוס
מעבר רווקים לדירות משפחה (קריאה ראשונה)
בועז אוחנה מציג את ההצעה:
מעבר רווקים לדירות משפחה
עד היום רווקים היו זכאים למעבר לדירות יחיד בלבד, עד דירת הקבע. מאז השינוי, חלק מהחברים (רווקים ומשפחות) מוותרים על בניית דירת קבע חדשה בגלל ההשקעה הכספית הגדולה. המשמעות היא שרווקים שלא יכולים או רוצים לשלם על דירת קבע נשארים בהכרח "תקועים" בדירת יחיד, גם כשגילם עולה.
ועדת דירות והמזכירות חושבות שנכון לאפשר לרווקים לעבור לדירות מעבר גדולות יותר – "דירה וחצי" – על מנת לשפר את מגוריהם. על כן מוצע כי רווקים יוכלו להירשם למכרזי דירות משפחה, לדירות המוגדרות כ"דירות וחצי" (סלון, מטבח, מקלחת ושני חדרי שינה). הקטגוריה של רווק/ה במכרז תהיה כמו של "זוג ללא ילדים".
הכוונה שבמכרז משפחה הסדר יהיה כדלהלן:
- זוג חברים עם ילדים
- חבר/ה ותושב/ת עם ילדים
- זוג חברים בהריון
- חבר/ה ותושב/ת בהריון
- זוג חברים ללא ילדים/רווק/ה
- חבר/ה ותושב/ת ללא ילדים.
יורם ברנע: כשעברתי לדירת קבע, לפני הרבה שנים, הכל נקבע לפי הוותק. אחרי זה התחיל "הסחף", הוותק איבד מערכו. מה יש לחבר קיבוץ? רק הוותק. היום דירות הביניים גדולות ומרווחות. חשוב לי שגם היום ביחס לזכאות, הוותק יהיה הפרמטר המרכזי ולא מספר הילדים או גורם אחר.
בועז אוחנה: הוותק הוא עדיין הקריטריון המשמעותי ביותר בקביעת התור לדיור, גם בדירות מעבר, וכך גם לגבי דירות קבע. הוותק והגיל. יש ניקוד לכל פרמטר ועל פיו רשימת הזכאות. גם בדיון הזה, ביחס לדירות מעבר, זה המצב, אלא שמחלקים את מי שנרשם לקטגוריות שונות (חברים עם ילדים, חבר ותושב עם ילדים, זוג חברים בהריון) בתוך כל קטגוריה מה שקובע הוא הוותק. בדירות מעבר יש משמעות גדולה אם למשפחה יש ילדים או לא. אם זה עומד זוג מול רווק, שניהם ללא ילדים, הזוג יהיה לפניהם לדירת מעבר בגודל "דירה וחצי".
שתי הערות לדבריו של עמית בדיון על השאילתא של דבלה
א. אין זה נכון שעמית (או מישהו אחר) התייחס במהלך האסיפה ב28.8.19 להצעתי לסדר, שהיתה "לדחות את ההצבעה לזמן קצר (שבוע-שבועיים), ולבקש מצוות האיתור שבזמן זה יפעל להוספת מועמדים למזכיר שני, כך שבטופס ההצבעה ניתן יהיה להצביע לשני מזכירים". מי שמעוניין יכול לבדוק זאת בפרוטוקול האסיפה הנ"ל.
ב. הצעתי לסדר לא אמרה "לעצור הכל" עד שייבחר מזכיר שני, וגם לא למנות מזכיר חיצוני אם לא מוצאים מועמד מיגור.
אם צוות האיתור היה מפרסם מכרז, ואף חבר לא היה מציג את מועמדותו למזכיר שני, ואז הצוות היה חוזר לאסיפה אחרי שבועיים ומודיע שלא הצליח למצא מועמד מיגור למזכיר שני, אני מניח שהציבור היה מקבל זאת בהבנה. (להערכתי אגב היו מוצאים מועמדים).
ההתעלמות מהשאילתא לא היתה במקומה, ואני מקווה שלא תחזור.
(אגב: לדעתי תשובתו של נועם מטעם המזכירות מסדירה עניין זה.)
מספר הערות לגבי דיור.
1. לא נכון בעיני להביא כך הצעות בלי שיהיה דיון הרבה יותר רחב, חסר רציונאל וחסרות השלכות (למה אתם דורשים שלא יהיה מינוס לדירת מעבר למשל?) ולגבי מינוס, אני יכול לקחת הלוואה ולסגור אותו זמנית עד למעבר הדירה.
2. נוצר פה מצב לא הוגן, ומתן הטבות מרחיקות לכת לציבור מסויים: מי שעבר לדירה חדשה לפני ההפרטה, לא צריך לשלם שום וכלום, זו הטבה מופלאה על חשבון אלו שלא עברו ועכשיו צרכים לשלם, ועל חשבון הותיקים שכבר גמרו לשלם על הדירה. צריך לדבר על זה.
3. הגיע הזמן להפסיק לדבר על דיור זמני ודיור קבע, יכול להיות שאני רווק, או משפחה שרוצה לגור בדירה קיימת ולשפץ אותה, כי זה משתלם לי הרבה יותר. צריך לאפשר זאת. יש דירה ביגור בשכונת ההר שהיא מאוד קטנה ולא עברה בזמנו הרחבה, האם לא היה נכון שיגור תאפשר למי שרוצה לעבור לשם את אותה הטבה שנותנים לדירה חדשה ולפתור 2 בעיות?
4. אם אני גר בדירת קבע, אבל רוצה לעבור לדירה חדשה ויש לי אמצעים כלכליים, למה לא לאפשר לי? אפשר למצוא את התנאים לכך.
5. למה לא מחפשים פתרונות להרחבת דיור זמני, כמו למשל רכישת קרוונים. זה יכול לסגור פתרון למשפחות רבות.
6. דירות חיילים הם בזבוז נוראי, אין שום הגיון לתת אותן חינם.
7. שיפוץ והתאמה מבנים קיימים, למשל בי'ס כרמל זבולון הישן התאמה למגורים.
שלום לאנונימי 25,
הנושא הגיע לאסיפה, פעמיים.
אתה לא יכול להגיד שלא היו דיונים בנושא כי היו. אתה יכול להגיד חבל שלא באתי לאסיפה להשמיע את דעתי.
בנוגע לדבריך, היום יש החלטה בנושא המינוס לדירות קבע. מציעים להחיל גם על דירות מעבר.לעניין ההטבה לבניית דירת קבע לפני ואחרי השינוי, זה יידון במסגרת השיוך (איזון פערי דיור). ביגור עוד לא בוטלה ההגדרה של דירת קבע/מעבר ולכן כך מתייחסים לדירות. דירות חיילים יעלו לדיון בהמשך. יש לכך השלכות על מספר מגזרים. שיפוץ בניינים והכשרתם לדיור, לא רלוונטי כל עוד יש שימוש בבניינים אלה.
מקווה שעניתי
בועז