איך אתה מסכם את השנה האחרונה?
מה היו ההישגים הבולטים, איפה אנחנו עדיין תקועים?
אני חושב שסה"כ עברה שנה טובה על יגור. שנה שנייה לשינוי באורחות החיים, ונראה שמרביתנו קלטנו את העסק ואיך הוא עובד, משקי הבית הסתגלו ברובם, אנחנו מצליחים לעמוד בתוכנית המשק ולקדם פרויקטים רבים שהיו תקועים שנים רבות בגלל מחסור תקציבי. גם מוסדות הצריכה והשירותים נראה שעברו את השנה הראשונה לשינוי בהצלחה, תוך הסתגלות למצב החדש ולדרישות התקציביות. קידמנו השנה תוכנית רב שנתית לאחזקת הבניינים ביגור, איטום, שדרוג תשתית חשמל, תשתיות ועוד. שכונת המשתלה שלב ד' נכנסת לשלבים אחרונים של הפרויקט ונראה שבחודשיים הקרובים המשפחות יתחילו לעבור לבתיהן החדשים. פרויקט הממ"דים בשכונת הלול מזרח ושכונת הלול החדשה ("הגן הירוק") נכנסו לשלבי תכנון סופיים ואמורים להתחיל לעבוד בשטח ממש בקרוב. מערכות הערבות ההדדית עובדות טוב מצד אחד ומצד שני נראה שהאחריות האישית צומחת. איפה פחות טוב? נראה שלקראת סופה של השנה משהו בשיח הציבורי שלנו נשבר. נחצו קווים וגבולות. הגענו למקומות נמוכים ואלימים, שאני מקווה שנצא מהם ומהר. לטובת הקהילה והחברה שלנו.
פרויקטים חדשים שהתחילו וכאלו שהושלמו:
מעבר לפרויקטים הגדולים של הבנייה החדשה והממ"דים, שיימשכו בשנה הבאה (שכונת הבלוקונים וממ"דים בשכונת הלול מערב) אנחנו מקדמים בסיוע המועצה האזורית פרויקטים נוספים של שימור והתחדשות: מועדון חדש לנעורים (בלוקונים), שיפוץ של בית הכנסת, שיפוץ של מתחם המשטרה הבריטית, תכנון של אזור בתי הקרור,בניית גן חדש בגיל הרך, פיתוח סביבת מגרש הכדורגל החדש ועוד.
שינויים בנוף היגורי:
מעבר לכל הפרויקטים שהזכרתי בשאלה הקודמת, אנחנו רואים גידול במספר הרכבים הפרטיים, מה שמצריך אותנו לתת פתרונות של חנייה וגם של שמירה על הולכי הרגל במקומות השונים ביגור.
קליטה ודמוגרפיה:
מרבית בני ובנות הזוג של חברי יגור, שהיו תושבים לאורך השנים, התקבלו לחברות והפכו לשותפים מלאים בקהילה. זה מאוד משמח כי זה מראה שגם מי שלא גדל ביגור מאמין בחוסן ובחוזק של הקהילה ומוכן להיות שותף מלא בחייה. בני יגור חוזרים ונקלטים בבית ומקימים משפחות. הילודה לא קטנה ונראה שאף מצוקת הדיור שידענו שנים כה רבות, על סף פתרון.
חקיקה, שיוך, וכו…
הצוות הציבורי לבחינת השיוך ביגור נפגש מספר פעמים בחודש האחרון על מנת לגבש המלצה ומצע לדיון ציבורי בנושא. את הצוות מלווה עו"ד רותם ליכטנשטיין ממשרד שלמה כהן. החשש הוא שחלון ההזדמנויות בתחום זה עשוי להיסגר ולכן יש לקיים דיון ציבורי מקיף, על איך יגור רואה עצמה בעתיד ומשם לקבל החלטות על שיוך- כן או לא. אם כן איזה שיוך ואם לא, אז איך ממשיכים.
אנחנו עדים גם למגמה הנמשכת והרצון לנגוס בקרקעות החקלאיות שלנו משלל גורמים באזור. מגמות אלה מייצרות הזדמנויות וסיכונים ויש להיות ערניים למתרחש כדי להגיב בזמן ולשמור על הנכסים והאינטרסים שלנו.
איך מקרינים השינויים ביגור על עבודתך כמזכיר ועל עבודת המזכירות?
לשמחתי, השינוי שעברנו איפשר לחברים לקחת אחריות על חייהם ונתן להם גם את האמצעים לממש אחריות זאת. אם בעבר עבודת המזכיר הייתה עיסוק רב בבעיות שהחבר לא היה יכול לפתור בכוחות עצמו, בגלל האופי השיתופי של הקיבוץ, היום המצב שונה. וזה משמח. המזכירות עוסקת בעיקר בהטמעת השינוי ובהתאמתו למציאות ופחות בבעיות אישות של חברים. אורך הישיבות גם התקצר.
מה המטרות העיקריות שלנו כקהילה וכעסק לשנה הקרובה ולאילו אחריהן?
בדיוק קיימנו דיון על כך במזכירות לקראת תוכנית המשק לשנת 2020. המטרות רבות ומגוונות. מהתחום החברתי של חיזוק ושמירה על הערבות ההדדית והמערכות שמאפשרות אותה, חיזוק תרבות היחד והקהילתיות, דרך המשך הורדת המיסים, המשך בנייה חדשה ובנייה של ממ"דים, התייעלות בענפי המשק השונים ועוד ועוד.
אנחנו רוצים להמשיך לראות קהילה גדולה וגדלה, קולטת את בניה, חברה רב דורית שיודעת לדאוג לצורכי כל מגזר ומגזר. מקווים שהשנה הבאה תביא גם לצמיחה כלכלית בעסקי יגור כדי שנוכל לממש את כל תוכניותינו.
ממה אתה באופן אישי שבע רצון וממה מאוכזב?
ראשית, אני שמח שקיבלתי את אמון הציבור לשנתיים נוספות. במיוחד לנוכח האווירה בחודשיים האחרונים, זה מאוד חיזק ושימח אותי. זה נותן רוח גבית להמשך עשייה ולתחושה שאנחנו בכיוון נכון. אני שמח שחברים לוקחים אחריות על חייהם, אני שמח שאנחנו מצליחים לממש תוכניות ששנים רבות לא היו לנו מקורות אליהן. אני שמח על הביחד, על הערבות ההדדית, על החברות ביננו ועל היכולות להמשיך חרף המחלוקות.
התאכזבתי קצת מהשיח ביגור בתקופה האחרונה. נראה לי שנחצו כמה גבולות הן בדיבור והן במעשים שלא מתאימים לנו כקהילה.
כיצד אתה רואה את הקדנציה השניה שלך, מה למדת והיכן צמחת, מה אתה הולך לשנות, על מה לא תוותר?
שמתי לי שני כללים שהתחלתי להיות מזכיר. הראשון להיות שלם עם כל החלטה ומעשה שאני מקבל והשני לבדוק אם אני מחייך, כל יום מחדש. יש המון פרויקטים לקדם והמון תהליכים קהילתיים שיש להוציא לפועל. מתהליך לבחינת השיוך דרך המבנה הארגוני ועוד. זאת תהיה קדנציה מאתגרת ומעניינת. בד בבד, צריך לראות שהיחס האישי לחבר ולמצוקותיו לא נעלם מהשיח הציבורי. שהשיח שלנו כקהילה לא הופך להיות רק שיח שנמדד בערך כלכלי וכספי של רווחת החבר הפרטי, אלא שהוא ממשיך להיות גם שיח ערכי ואידיאולוגי על אופי הקהילה שבה אנחנו רוצים לחיות.
מעבר לכאן ולעכשיו, אילו מגמות אתה מזהה ביגור ברמת הכלל והפרט? האם אפשר להגיד שהשיח על השינוי קצת התחלף בשיח פרסונאלי על מועמדים, משכורות, תהליכי בחירה, ושקיפות מוסדית ותקשורתית?
כמו שאמרתי קודם, אני חושב שמשקי הבית והחברים הסתגלו מהר מאוד לשינוי. גם מוסדות הצריכה עשו כן. עדיין יש מקום להמשך התייעלות, אך אנחנו בדרך הנכונה.
ברמת הכלל נראה שלפעמים לא הפנמנו את השינוי עד הסוף. שיחד עם זה שאנחנו מקבלים עכשיו שכר, אנחנו לא משלימים עם העובדה שעל הרבה שירותים, שבעבר היו בחינם, היום צריך לשלם. זה תהליך שאי אפשר להימנע ממנו, כל עוד רוצים להוריד את נטל המיסים. יחד עם כך, חשוב לוודא שאנחנו לא מוותרים על תחומי הליבה (בריאות וסיעוד, חינוך ותרבות היחד) וכן שומרים על הקהילה. רוצה לומר שלא בכל תחום חיסכון כספי הוא בהכרח נכון.
לצערי, השיח אכן הפך להיות אישי ופרסונאלי. כל עוד הביקורת היא עניינית, זה בסדר. לדאבוני, היא לא תמיד כך. אין לי בעיה עם שיח על שכר כל עוד הוא עקרוני ולא לגופו של אדם, זה בסדר. זה חלק מהשינוי, חברים צריכים להתפרנס. שקיפות היא טובה וחשובה, אך עדיין צריך להקפיד לשמור על צנעת הפרט וכבוד החבר. לא הכל נכון שיהיה שקוף. אני חושב שאנחנו מצליחים במקרה הזה ללכת בין הטיפות.
אני חש באחרונה גם ריבוי ביקורת על תפקוד האתר של יגור ועל כך שהוא שופר של הממסד. אינני סבור כך. ראשית, הממסד כלל לא מתערב בעבודת העורכים, שנית, עצם זה שיש אפשרות לכתיבה אנונימית והבעת ביקורת באופן זה, מעיד על פתיחות של קהילה. מצד שני, פה חשובה האחריות של העורכים ועבודתם שבאה לשמור על חברי יגור המבקרים והמבוקרים שלעיתים מועדים בלשונם. אין ספק שזה תפקיד מורכב וחשוב.
ניכרת הענות גדולה יותר מצד החברים לתפקידים ציבוריים ולמשרות ניהול, ועדיין מעט מאוד באים לאסיפה, כיצד אתה מסביר את שתי התופעות הללו.
מאוד משמח שיש היענות גדולה של חברים לתפקידים ציבוריים ולמשרות ניהול. לאורך השנים יגור ידעה לתת לחבריה לנהל בתוכה. יש ערך רב ויתרונות רבים בניהול עצמי ומקומי. בנוגע לאסיפה, אני חושב שכבר שנים לא נוכחים הרבה חברים באסיפות. אולי זה קשור לתרבות השיח, אולי "הפורמט" כבר פחות רלוונטי לדור הצעיר, ואולי זה נובע ממתן אמון בהנהלות השונות. מצד שני, המדיה היום כן מאפשרת למספר רב של חברים להיות שותפים בדיונים או לקבל החלטות מושכלות. גם מערכת ההצבעות הממוחשבת העלתה את מספר המצביעים והשותפים לקבלת ההחלטות וזה משמח.
לאילו אנשים ואילו מוסדות היית נותן צל"ש על השנה האחרונה? למי היית אומר תודה, בשם יגור או בשם עצמך?
יש הרבה חברים ומוסדות שהייתי נותן להם צל"ש ואומר תודה על השנה האחרונה בשמי ובשם יגור. לא קל לתת שירות וזה לא תמיד מתגמל. אני רוצה להודות לכל החברים שקמים בבוקר ובאים לעבוד כדי לאפשר לנו חיים טובים יותר. ויש רבים ועל כך אני מברך. כיף לחיות בקהילה שלנו.
בנוסף לכך, אנצל את ההזדמנות להודות לאודי קינן, לאורי זמיר, לחני אבן-רשף, למורן שביט ולציפי בנארי שזכיתי לעבוד איתם בשנים האחרונות, ואני חושב שגם יגור הרוויחה בגדול מעבודתם. תודה על שהסכמתם להיכנס מתחת לאלונקה ולשאת בנטל ההובלה של יגור.
בהזדמנות זו אני רוצה לאחל חג שמח ושנה טובה לכל בית יגור. שתהא שנתנו שלום, בבית ומחוץ לו. שנמצא את המקום לסלוח ושנמשיך להיות חברים, חרף הכל.
שנה טובה
ראש השנה ביגור – בקיצור:
זכרונות- טיולי חצבים
תקיעת השופר, התעוררות- פתיחת שערי שמים לתפילותינו
סליחות- מבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו בשנה החולפת
חשבון נפש- להיות יותר זמן עם המשפחה
דין- לפנים משורת הדין
תשובה- "במקום שבעלי תשובה עומדים, לא עומדים צדיקים גמורים"
ונתנה תוקף- להיות שלם עם עצמי בכל החלטה ובכל מעשה.
צלחת החג
רימונים- חוץ מאלה שגדלו על העץ שלנו ושלא הספקנו להנות מטעמם, אני מקווה שנהיה מלאים כרימון
ראש דג- שנהיה לראש (ושלא נסריח)
תפוח בדבש- שתהיה שנה מתוקה לכל בית יגור
״הממסד אינו מתערב בעבודת העורכים״ נכון בועז אינך זקוק לכך מספיק שהעורכים מונו ואז צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים
העורכים אושרו בקלפי
וביתר פירוט. יגור פנתה אלי לעזרה ואני נעניתי. לא ביקשתי לעצמי את הכבוד. פורסם מיכרז למערכת. הוגשו שתי מועמדויות: זאביק לב ובן קול. ומאז שלושתנו יחד נושאים בעול. לאור ההערות החוזרות באתר בענין הזה, תעמוד בקרוב לאישור המערכת לאישור בקלפי.
וזה התאים למערכת שמתאימה לממסד אפשר לראות האם המכרז ובקלפי יהיו פתוחים למועמדים אחרים?
כלומר לא אושרו בקלפי כמאמר אלא מונו
יש הבדל בין מונו לבין "היו היחידים שהסכימו", בקרוב יהיה מכרז ותוכל להגיש את מועמדותך. אולי תיהיה היחיד.
זה גם עונה לקודם. המכרז הקודם היה פתוח לכולם. נראה מה יהיה עכשיו
בועז שמא תסביר מה מעמד נציג מזכירות וממלא תפקיד לאחר שכשל בקלפי לבחירתו מחדש. האם עדין חבר ועד ההנהלה(מזכירות) האם יכול להצביע בישיבת המזכירות האם שכרו כמקודם או שונה. ואם זמני עד מתי
שלום לאנונימי,
חבר שכיהן בתפקיד ציבורי וכחבר מזכירות והתמודד לתפקיד שוב ולא עבר את הקלפי, ממשיך לכהן עד שמוצאים לו מחליף או עד שהוא מוצא עבודה. הוא משתתף בישיבות המזכירות, מקבל שכר כרגיל, הוא ממשיך לעבוד ולנהל את תחומו. נדרש ממנו גם לעשות חפיפה מסודרת למחליפו.
בנוהל הקדנציות התקופה מוגבלת למקסימום חצי שנה. כמובן שאנו עושים את המיטב לקצר את התקופה.
אני מניח שאחרי החגים יובאו מועמדים לבחירה באסיפה
גמר חתימה טובה
בועז