שירות מיוחד

איה גורן בוגרת החינוך המיוחד עושה שירות לאומי בבית ספר "משעולים" בעתלית.

איה, בת 22, בתם של מיכל רביב ואיל גורן. אחות צעירה לעלמה (24) וגדולה ליינון (17). בחמש השנים האחרונות למדה בבית הספר "אייל" בעכו. שלושה ימים בשבוע עבדה כסייעת במעבדה לחקר החיים באוניברסיטת חיפה. בחצי השנה האחרונה מתגוררת בעתלית בדירה בקהילה. פרוייקט של בית לחיים שהוקם על ידיי ההורים בחוף כרמל שרצו את הצעירים קרוב אליהם. במייזם שלוש דירות נכון להיום והוא מנוהל על ידי עמותת גוונים.
איך הגעת לשירות הלאומי? האמת שרציתי להיות חיילת. במשך שלוש השנים האחרונות שלי, במסגרת הלימודים בבית הספר, ובנוסף לעבודה באוניברסיטה, התנדבתי יום בשבוע בבסיסי צה"ל בעבודות סידור וארגון ציוד. כשהתקרב הגיוס התברר שיש גם אופציה של שירות לאומי במסגרת "בת עמי" המאפשרת שירות לאומי לבוגרי החינוך המיוחד. התלבטנו. רציתי להיות חיילת אבל גם תמיד חלמתי לעבוד עם ילדים. לבסוף העדפתי את העבודה עם אנשים וילדים על פני עבודות מהסוג שתיארתי בצה"ל.
יש עוד אנשים שעושים שירות לאומי בבית הספר?
כן. יש עוד שני בנים שעובדים עם הילדים הבוגרים.
מה התפקיד שלך?
אני עוזרת למורה ולתלמידים בכיתה א'1 של המורה מזי. בכיתה יש 22 ילדים. ואני נמצאת איתם כל היום.
איך את עוזרת למורה?
אני מכינה איתה את החומר לפני ואחרי השיעורים, ממיינת ומסדרת את הדפים והניירות שלה. העבודה הזאת נעשית בדרך כלל  לקראת סוף היום,
איך את עוזרת לילדים?
אני נמצאת בכיתה, מ-8 עד 2. יש לי שולחן משלי. ליד המורה שפונה אל הכיתה, אל התלמידים. למשל בחשבון ובעברית, העבודה בכיתה נעשית בעיקר קבוצות, קבוצה אחת עובדת עם המורה והקבוצה השניה עובדת איתי. אני עוזרת לילדים לקרוא את ההוראות, ולהבין את המשימות בחוברת. בשיעורי אומנות, הילדים צובעים ומציירים, ואני איתם גם משתתפת וגם עוזרת.
כמה זמן השירות?
אני מקווה לעשות שנתיים.
מי גר איתך בדירה?
5 בנות שרובן גדולות ממני. חלקן הכרתי קודם. אחת עושה שירות מלא בצה"ל בבסיס טירה, אחת עובדת בגן החיות בקרית מוצקין, אחת עובדת בבית ספר לאוטיסטים בחיפה, ועוד שתיים שעובדות בתעסוקה מוגנת בבנימינה וכפר גלים.
מתי אתן נפגשות?
אחרי הצהרים אנחנו מגיעות לדירה וכל אחת פונה לעיסוקיה, יש פעילויות אישיות כמו ריצה באתגרים, אימון בחדר-כושר, פעילות במועדון ניצן ויש פעילויות קבועות בדירה – כביסה, הכנת ארוחת ערב, שטיפת חדרים ועוד..
את ארוחת הערב אנחנו מכינות ואוכלות ביחד.
איך את מרגישה כרגע בשנת שירות? ממש טוב לי. אני מרגישה שייכת ומשמעותית. הילדים אוהבים אותי וזה מה שחשוב. וגם המורה סומכת עלי וגאה בי. גם אריק מנהל בית הספר פוגש אותי כל בוקר שואל ומתעניין. כל זה גורם לי להיות שמחה ולהרגיש שייכת.
מה את תורמת?
אני תורמת שמחה לילדים, שאוהבים אותי ומעריכים אותי.
מה את מאחלת לעצמך?
שאצליח ושיהיה לי טוב ושאוכל להמשיך.
מה את מאחלת לנו, כולנו, בארץ וביגור?
שניהיה מאושרים ושלא יהיו מלחמות.

מיכל רביב (אמא של איה): לאיה מאוד חשוב לעשות מסלול כמו בני כתתה. היא מאוד רצתה להיות בצבא. במסגרת בית-הספר התנדבה במשך שלוש שנים יום בשבוע בבסיסים שונים. לפני 7 חודשים עברה איה לגור בדירה בקהילה בעתלית, בזכות יוזמה של הורים בחוף כרמל שרצו להשאיר את הילדים בבית. איה נמצאת עם חברים שלה שהיא מכירה כבר שנים רבות. גם אנחנו ההורים מכירים ומיודדים וזה אפשר לנו לבחור את הארגון שינהל את הבתים ולהיות מעורבים בהקמה ובליווי השותף. גם כאן כמו בני כתתה איה יצאה מהבית ומתנהלת בזכות עצמה: נוסעת בתחבורה ציבורית ,לוקחת חלק בפעילויות במקומות שונים ויוצאת לבילויים: סרטים,קניון ועוד.
בספטמבר היא התחילה שירות לאומי -אהבה נוספת של איה: ילדים. מדברת על כך שזה מאתגר ולא קל אבל היא מתמודדת ולא מוותרת.
זה המוטו שלה באופן כללי ואנחנו גאים בה מאוד מאוד.