בית / כללי / שאלות ותשובות בנושא שיוך דירות

שאלות ותשובות בנושא שיוך דירות

עו"ד רותם ליכטנשטיין, מלווה הצוות ביגור
(הערת העורך: בהמשך למפגשי ההסברה שיזם צוות בחינת שיוך הדירות באמצעות עוה"ד רותם ליכטנשטיין ממשרד שלמה כהן בחודש שעבר, ביקשנו מרותם להתייחס לשאלות הנוגעות לנושאים העיקריים שהוצגו באותם מפגשים)

למה הכוונה במונח "חלופות שיוך"?

יש להבחין בין "הסדרים פנימיים" לבין החלופות המאושרות במסגרת החלטות מועצת מקרקעי ישראל, שהיא הגוף הקובע את המדיניות שלפיה ינוהלו מקרקעי ישראל.

בדיון הנוכחי כאשר אנחנו משתמשים במונח "חלופות השיוך" המדובר בחלופות המסדירות הענקת זכויות לחברי הקיבוץ במקרקעי הקיבוץ, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל:

-החלטת "חלופת האגודה"
-החלטת "חלופת השיוך הישיר"

האם ניתן לקיים "שיוך חוזי" מבלי לשלם לרשות מקרקעי ישראל?

במהלך העשור האחרון אימצה רשות מקרקעי ישראל עמדה מחמירה, לפיה קיבוצים המאפשרים זכויות חוזיות לחבריהם בדירות המגורים בקיבוץ מחויבים בהשלמת תהליך שיוך הדירות בהתאם לחלופות השיוך המתוארות לעיל.
רשות מקרקעי ישראל אף הגדילה לעשות, ולשיטתה די במתן האפשרות למימון הבניה על-ידי החבר כדי לייצר קשר משפטי בין החבר לדירה, המחייב בהשלמת תהליך שיוך דירות.

כלומר: הסדרים פנימיים המעניקים לחברים זכויות באופן ישיר בבית, ויצירת הסדרים לפיהם החבר מממן בעצמו את בניית ביתו, נתפסים על-ידי רשות מקרקעי ישראל כמחייבים השלמת שיוך דירות בהתאם לחלופות השיוך המאושרות על-ידה.

מדוע לבצע שיוך – מה היתרונות?

-השיוך מאפשר לכל חבר זכאות קניינית במגרש. לזכות זו ערך כלכלי ניכר.
-התשלום שכל חבר נדרש לשלם עבור המגרש כולל הנחה משמעותית בקרקע.
-הנכס המשויך ניתן להורשה.
-חברים קיימים וחדשים יוכלו לבנות על-חשבונם, תוך קבלת משכנתא.
-השיוך מפחית את החיכוך שבין רשות מקרקעי ישראל לקיבוץ.
-חשש שבעתיד התנאים רק יורעו ונשלם יותר.

ומדוע לא לשייך – מה החסרונות בשיוך?

-למרות שהמגרשים משויכים לחברים בהנחה משמעותית עדין מדובר בסכומים ניכרים שיש לשלם.
-בעתיד כל מי שיבקש להתקבל לחברות לקיבוץ יידרש לשלם מחיר מלא בגין זכויות הדיור.
-תהליך שיוך הדירות כולל תהליך תכנוני/משפטי/כלכלי/חברתי לא פשוט.
-חשש משינוי פני הקיבוץ.
-השיוך מחליש את שליטת הקיבוץ.

האם שיוך דירות משמעותו שאין כל אפשרות של הקיבוץ להתערב בנכס המשויך?

אין חולק ששיוך דירות משמעותו חיזוק זכות החבר, ובמידה מסוימת החלשה של שליטת הקיבוץ. עם זאת, בכל קיבוץ שביצע שיוך דירות נקבעו מנגנונים המאזנים בין הרצון להעניק לחבר את הזכויות בנכס לבין הרצון לשמר כללים אחידים בין כלל החברים ובינם לבין הקיבוץ.

כללים אלו באים לידי ביטוי בהוראות הקובעות את אופן הסחרות (מכירה) של הנכס, מנגנון השכרתו, כללים לעת הורשה וכו'

במסגרת תהליך שיוך הדירות חותם החבר על הסכם בינו לבין הקיבוץ במסגרתו הוא מאמץ את אותם כללים ומתחייב לפעול על-פיהם.

מה עושים מרבית הקיבוצים המתחדשים?

מרבית הקיבוצים המתחדשים מתקדמים בתהליכי השיוך. רובם כבר אימצו חלופת שיוך וחלקם עוד בוחנים את האפשרויות שבפניהם.
עם זאת, קיימים מספר קיבוצים מתחדשים שעדיין מתלבטים האם אכן רצונם בשיוך דירות בהתאם לחלופות רשות מקרקעי ישראל. מרביתם ממוקמים במרכז הארץ באזורים בהם ערכי קרקע גבוהים מאד.

מה המשמעות הכספית לחבר בכל אחת מחלופות השיוך?

הנושא הכספי מאד מורכב ומשתנה בהתאם לפרמטרים שונים, ובראשם שאלת ערך המגרשים שלא ניתן לחזות מראש.

בחלופה הישירה כל בית אב ישלם 33% מערך מגרשו.
בית אב שהתקבל לפני 27.03.07 יהיה זכאי לדחות את מרבית הסכום לעתיד (עד למכירת הזכות).

בחלופת האגודה אין לבית האב אפשרות לתשלום נדחה אבל מי שהייתה לו אפשרות לתשלום נדחה בחלופה הישירה ישלם בחלופת האגודה סכום המתקרב כדי 50% מהתשלום המלא על-פי החלופה הישירה (כלומר: בערך מחצית מ- 33%).
בית אב שלא היה זכאי לתשלום נדחה בחלופה הישירה  (בית אב לאחר 27.03.07) ישלם סכומים מאד דומים למה שהיה משלם בחלופה הישירה עם הנחה מסוימת.

במסגרת ההסבר הציבורי הוצג תחשיב לדוגמה לצורך ההמחשה, ובהמשך התהליך יידרשו עוד עדכונים ודיוקים. כרגע התחשיב נותן תמונת מצב המסייעת בעיקר להבין את ההבדלים בין שתי החלופות.

הדפסה

אודות מערכת האתר

בדוק גם

שיוך דירות בקיבוצים – מצגת הסברים לקראת דיון

15 תגובות

  1. נכתבות בתגובות האתר אמירות הסותרות את הנאמר באחד המפגשים עם עו"ד רותם. אודה אם מישהו מצוות השיוך יאפשר מענה מהימן על השאלות הבאות, מידיעה ולא מספקולציה:
    1. האם רמ"י חותמת כיום על היתרי בניה של בית/הרחבת דירה ביגור, הממומנת בחלקה על ידי החבר?
    2. אם לא, באילו תנאים רמ"י תסכים לחתום על בניה מן הסוג הזה?
    3. האם כיום היתרי הבניה המאושרים לדירות הקבע כוללים יח"ד מעבר לשכונות הלול והבלוקונים? כלומר, בהיעדר הודעה אחרת, האם בניית שיכון הקבע צפויה לגווע עם סיום שכונת הבלוקונים?
    4. כותב כאן עו"ד רותם "ולשיטתה (של רמ"י) די במתן האפשרות למימון הבניה על-ידי החבר כדי לייצר קשר משפטי בין החבר לדירה, המחייב בהשלמת תהליך שיוך דירות.." כיצד מסביר עו"ד רותם את הדיסוננס בין אמירתו זו לתשובתו השלילית לשאלה שנשאל בהרצאתו: האם מימון החבר את בנית ביתו מקימה זיקה כלשהי, קניינית או שמשפטית אחרת? האם רותם קובע בתשובתו, לנוכח אמירתו כאן, כי היועצת המשפטית לרמ"י מפרשת באופן שגוי את החוק?

    להבנתי, אלה השאלות הבסיסיות, שתשובות עליהן תאפשרנה הבנה בסיסית של הנושא. ההבנה הזו חיונית להגדרה של סל החלופות הריאליות.

  2. כל עוד הקיבוץ לא שינה תקן, כל תשלום לרמי הוא ע"י הקיבוץ חד משמעית!

    • לאנונימי 01 לא ברור מה הטענה שלך: איזה תקן הקיבוץ לא שינה, ותשלום עבור מה?
      מכל מה שנאמר ונכתב, הקיבוץ משלם לרמי אם הוא מעביר לחברים בעלות על הקרקע. אם הקרקע נשארת ברשות הקבוץ הוא לא משלם.

  3. כדי לקבל תמונה מלאה, אנא פרטו מה נעשה בקבוצים שבונים בלי לבצע שיוך (גבעת חיים מאוחד למשל).

  4. הקיבוץ משקיע משאבים רבים בתהליך הזה, למרות ש"הכל צפוי והרשות נתונה". בצדק. צריך דיון ציבורי עמוק. הוא (קצת) מתפתח גם כאן באתר, לפחות בקרב מי שלא מחובר ל"פרלמנטים". מהתגובות כאן מסתמן חוסר בהבנה הנדרשת של התהליך, כשלעצמו מורכב מאוד.
    נבחר צוות רציני שמשקיע מזמנו בהתנדבות. כבוד. ישנו עו"ד רציני שממומן מכספי ציבור. גם כבוד. סומכים עליכם בעיניים עצומות, אבל רוצים להבין שלפחות העיניים שלכם פקוחות. אני מצפה מכם לתשובות, בדומה לדפוס הפעילות הנכון של צוות קופ"ח. מבקש גם הבהרות פרואקטיביות לטעויות שיש בתגובות החברים, כמו לסתירות מובנות, שכבר מטעות אותנו. לעיתים מבעלי תפקידים לשעבר, רלוונטיים מאוד לתחום. אגב, גם "לא יודעים, נלמד", זו יופי של תשובה, הטובה ביותר כשהיא אמיתית לזמנה.
    הערה אחרונה – עד כה, הזמן לא שיחק לטובתנו. המגמה הזו, לא בהכרח תשתנה.

  5. אנונימי, ההערה שלך חשובה ומאוד תורמת לדיון ?
    השאלות – כי חשבתי שנכון כך למקד את הדיון, אולי גם להזים הטמעת נתונים שגויים על ידי המגיבים, חלקם יודעי דבר שכיהנו בתפקידים רלוונטיים לנושא.
    הצוות הנבחר בוחר שלא להתייחס לשאלות הציבור. זכותו המלאה, גם כשאני חושב שהתנהלות כזו פוגמת בדיון הציבורי. באין דיון משמעותי, אני עדיין חושב כי בכל הנוגע לטיפול במקרקעי הקיבוץ, טוב יהיה אם נכיר במגבלות כוחנו האמיתי, ובמגמה שאינה לטובתנו. יועיל לנו אם נבין את יחסי הכוחות הנוכחיים בחברה הישראלית, שקצת השתנו מאז נקבעו גבולות המשבצת החקלאית. נדמה לי שנזדקק במקרה זה ליותר מקורטוב צניעות. היא תסייע לנו להתנהל נכון מול הרשות הרלוונטית. נכון יותר להידבר עם המדינה מאשר להיאבק בה. אולי נכון יותר לתרום לה מאשר לתרום לגוף שנלחם בה. בהצלחה לנו.

  6. חבר טרי שלום,
    למה התכוונת במשפט המסיים "אולי נכון יותר לתרום לה (הכוונה למדינה) מאשר לתרום לגוף שנלחם בה". מי זו המדינה לטעמך ומי זה הגוף שנלחם בה?.
    תודה

  7. קורא יומן, אתה לא קורא יומן?
    התכוונתי לתרומה האחרונה שאושרה, לעמותה הנושאת שם שלי הוא מזכיר תנועת התנגדות פלסטינאית.
    זה בסדר גמור לתרום מדי פעם. זה גם בסדר גמור לקבל החלטה שבעיני חלק מהציבור נחשבת לשגויה.

  8. חבר טרי אני קורא יומן אך לדאבוני אינני קורא מחשבות – לפחות לא מחשבות של כותבים אנונימיים…
    האם תוכל לשאת את חסרוני זה, ולהבהיר מהי ה"תרומה לגוף שנלחם במדינה" לטעמך אותה תרמנו?

  9. בתגובה לקורא יומן וחבר טרי,

    במקום לנהל דו-שיח של לא-יודעים על עמותת "אדמתי" לה תרם הקבוץ לאחרונה 5000 ש'ח, אפשר לחפש "אדמתי" בגוגל.. כך ניתן היה ללמוד בקלות על העמותה וחזונה, וכך גם היתה נמנעת הכפשה אגבית (שם שמזכיר תנועת התנגדות פלסטינאית..? לא פחות) של אנשי העמותה במשימתם החשובה.

    http://www.admati.org.il

    בקצרה –
    "אדמתי" היא עמותה שהוקמה בשנת 2002 ומאגדת כ- 150 יישובים (מתוך כ- 270 יישובים) מושבים וקיבוצים אשר עלו על הקרקע לפני הקמת המדינה . יישובים וותיקים אלה מחזיקים בחוזי קק"ל אשר שיקפו מדיניות קרקעית ויחסי חוכר מחכיר המושתתים על הדדיות ועל אינטרסים לאומיים משותפים.
    ממשלות ישראל האחרונות ורשות מקרקעי ישראל (רמ'י) מנצלות את תמימות היישובים בעת שחתמו על ההסכמים ומתעלמות מתרומת יישובים אלה להקמת המדינה וביסוסה ומקשות עליהם בתחומים רבים.

    מטרות האגודה כוללות:
    – השוואת תנאי החכירה של חלקת המגורים בין המגזר העירוני לכפרי.
    – הפסקת ההתעמרות של רשויות המדינה בכל נושא הקרקעות והחקלאות.
    – שינוי תדמית ההתיישבות בקרב הציבור והשבת מעמדה האידאולוגי , החברתי והחינוכי במדינה תוך הגנה על האינטרסים של כלל חבריה .

  10. דווקא קראתי ברפרוף בטרם. התנועה הזו הרוויחה ביושר את הדיעה הרווחת עליה, לא רק אצלי. ביחס לשמה, בדיחה יבשה, מבלי להשמיץ כל התאגדות לאומית פלסטינאית.
    יפה שאתה מצליח להגיע לתכנים האלה. הייתי ממליץ לך לאמץ דפוסי קריאה ביקורתית. מה טוב עשתה התנועה הזו בשנה האחרונה? בעשור האחרון? על איזו פסיקה חשובה היא השפיעה? ממתי היא מייצגת אותי? אותך? לאן הולך הכסף שמגיע אליה? מישהו קרא דו"חות לפני שאישר "תרומה" על חשבונך? מה היה שכר מנכ"ל העמותה? שאלות תם, אני לא יודע את התשובות, גם לא אתה, וכאן הבעיה.

    קרא את המטרות שלה, כפי שאתה הבאת, תתרשם מרמת הניסוח המתלהם ולחוסר הפרקטיקה שבהשגתן. אני משוכנע שתבין לבד מדוע לא נכון לך לכנות אותנו בורים.
    את כל זה אני רושם על מנת לנמק את הסיבות לדעתי. לא נכון היה לבזבז כספי ציבור על התנועה הזו. הכיתתיות רגישת הקיפוח שהחלה לאפיין אותנו בשנים האחרונות, לא טובה לעסקים. גם לא לערכים.

    • חבר טרי – צר לי, אבל אתה עמום מדי בשבילי.
      האם שמה של העמותה -"אדמתי" – פוסל אותה?
      האם היית מגדיר כ"כיתתית" גם עמותה שנאבקת למען הקצאת משאבים להתנחלויות?
      האם היית מגדיר כ"כיתתית" ממשלה שמקצה באופן לא מידתי כספים להתנחלויות (ו\או לישיבות) ?

  11. קורא יומן, אתה צודק, אנסה להבהיר. אתמול תרמנו לירוקים, שתומכים בתוכנית רמ"י, עמק החדשנות, שתתפרס, בין השאר, על שטחי חקלאות נרחבים של יגור. היום אנחנו תורמים לאדומים, שמנסים למנוע את התוכנית הזו, אגב הנבטת רגשות קיפוח מסוכנים, שכבר זרועים היטב בחברה שלנו. למי נתרום מחר?
    שוב, "מאמין" הביא בסוף דבריו את מטרות העמותה. האם זאת הרמה שלנו? מישהו מתעמר בנו? ונניח שזה נכון, האם כך מנהלים היום מחלוקת? כך משיגים את המטרה השלישית שמוצגת שם? כך משיגים משהו בכלל?

  12. חבר טרי – מאיפה הבאת את "האדומים"? האם השימוש בכינוי הזה מלמד משהו על השקפת עולמך?
    איך אתה מציע לנהל את המאבק? על ידי תפילות?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *