בית / כללי / אסיפה 29.1.2020

אסיפה 29.1.2020

אסיפה 29.1.2020

יו"ר עמית שילה

א.בחירת קופ"ח (שירותי בריאות)

בועז אוחנה: לפני כמה חודשים בחרנו פה באסיפה צוות לניהול מו"מ מול שתי קופות החולים. נבחר צוות שכלל את ספה סוויטיצקי, גבי גולדשטיין, נבו גולדשטיין, נורית זיידל, מיכל שמיר, אייל שריג ואני, בהמשך הצטרף נועם שפיגלר. זאת לא הפעם הראשונה שיגור מנהלת מומ עם קופות החולים. הצוות נפגש עם נציגי שתי הקופות, כללית ומכבי, נציגיהן הופיעו בפגישות פתוחות ביגור. טבלה שמסכמת את ההצעות פורסמה לציבור. ההצעות עודכנו בהתאם לפגישות עם הציבור ביגור. הגענו לשלב ההצבעה. נדרשת הכרעה של שני שליש כדי לעבור מהכללית ל"מכבי". הצוות לא גיבש הכרעה חד משמעית. מבחינה כלכלית עדיף ליגור המשך הקשר עם "הכללית". ברמת השירותים במרפאה "מכבי", לפחות על הנייר מציעים יותר. גם המזכירות לא ממליצה כך או אחרת.

אהוד ס"ט: אפתח, דווקא, בדוגמה מתחום הבריאות. רוב הרופאים שאתה מתייעץ איתם יאמרו לך שלניתוח הולכים  רק אם חייבים, רק אם אין ברירה. זהו הליך פולשני שיש בו תמיד סיכונים. אתה הולך אליו רק כשאתה סבור שאם לא תלך, תחול הרעה משמעותית בבריאותך ובאיכות חייך.

המעבר ל"מכבי"  הוא כזה. הוא לא רק ניתוח,  הוא ניתוח עם עקירה (של המרפאה) !

אספר כאן סיפור קצר ששייך לנושא. לפני כשנתיים הלכתי למרפאת שיניים וביקשתי להחליף שיניים קדמיות שלי, שנישחקו ואיבדו צבע, בכתרים. הרופא, ד"ר יוסי רגב, התנגד נמרצות. הוא  טען שאלו שיניים טבעיות ואסור להחליף אותן על אף מצבן. זאת, כיוון שמדובר בהשחזות, ואולי אף בעקירה ובטיפול שורש. כך גם אמרו לי באופן בלתי תלוי שניי רופאיי שיניים אחרים. ואכן, לא החלפתי אותן עד שלא הייתה ברירה, כשאחת מהן נשברה.

היום, מערכת הבריאות שלנו, תחת קופ"ח ה"כללית", הינה בריאה ולא זקוקה לניתוח. יש לנו רופא טוב, מרפאה טובה, וקופה טובה. יש מקום, פה ושם, לשיפורים, תמיד יש, אבל אין צורך בצעד כל כך דרסטי כפי שמוצע כאן. הנושא לא עלה כצורך אמיתי מלמטה, מהציבור, אלא הונחת עלינו מלמעלה, ואינני מבין מדוע.

נקודה נוספת היא שנכון לעכשיו שום קיבוץ של התק"ץ לא עבר ל"מכבי". מהקיבוץ הדתי עבר קיבוץ קטן אחד – "סעד". יש לכך חשיבות משום  שאפשר להניח ש-  250 קיבוצים לא פחות חכמים מאיתנו, וזה צריך לשמש כתמרור אזהרה. לא ברור לי למה עלינו לעשות צעד נחפז שיפגע בכל הרקמה הבריאותית שלנו.

ועוד מלה בהקשר זה.  אנחנו לא אוהבים לדבר "ציונות" למרות שאנחנו יושבים כאן ביגור משום שאנחנו ציונים. צריך לזכור כי "קופ"ח כללית" נוסדה ב- 1921 על ידי "הסתדרות העובדים" (שנה לפני יגור) והייתה שייכת לה עד 1995, כאשר ביוזמתו של חיים רמון, כשר הבריאות, נחקק "חוק ביטוח בריאות ממלכתי", שחייב את ניתוק הקופה מההסתדרות. וזאת, בניגוד לדעת ההסתדרות.

גם למורשת זו יש משקל בהחלטה. החלפת קופת חולים איננה חולצה או נעל שאנחנו מחליפים בהתאם לשינוי במצב רוח.

ולבסוף, באשר להצגת הנתונים לקראת הדיון, לדעתי הצגת הנתונים  הייתה לא טובה, לא ברורה, ובנקודות מסויימות נראתה אף כמוטה לטובת "מכבי":

הדף העיקרי והמשמעותי שהוגש הינו זה שעוסק במרפאה. בנושא השוואת "הרופאים המקצועיים" שם, עומד בטבלה הטור של "הכללית"  (מול הטור של "מכבי")  שמצויין בו (ועוד בהדגשה): "לא קיים רופא נשים, לא קיים רופא פסיכיאטר, לא קיים רופא אא"ג" וכו… לדעתי זו הצגה לא הוגנת. "הכללית" בנויה בצורה שונה. במקום לשלוח למרפאות המקומיות "רופאים מקצועיים" למספר שעות שבועיות, היא מחזיקה מרכזים בריאותיים איזוריים חזקים, באיזור שלנו –  לין, זבולין, יקנעם עילית, ועוד. במרכזים אלו יכול כל חבר לבחור את "הרופא המקצועי" המתאים לו אישית.

לשתי הגישות יתרונות וחסרונות. עד עתה חיינו בשלום ובבריאות עם השיטה של ה"כללית".

בשאר הדפים יש עומס של נתונים פרטניים שלא תמיד ניתן לעכל. אני מעריך את העבודה שנעשתה, אבל במקום זאת אפשר היה לנקוט בשיטה ידידותית יותר  של "סל ממוצע" שמציג הבדלי עלויות כלליים, אם בכלל יש צורך בכך.

לסיכום, המעבר ל"מכבי" מיותר ומזיק, אני ממליץ לנו להישאר ב"כללית".

 

אביהו קול: אם עוברים למכבי ומשפצים ומשנים את המרפאה כדי שתוכל להציע את כל מה שמכבי מציעים, האם עוד שנתיים נוכל לחזור ל"כללית"? ביחס להצעה של מכבי, אם מביאים רופאים מקצועיים, האם היא גם נפתחת לכל הסביבה, האם זה מה שאנחנו רוצים?

גבי קרדוש: ביגור יש מעל ל 300 איש מעל גיל שישים שעבורם המעבר קשה מאוד. אני מקווה שלא תתקבל ההצעה לעבור למכבי. המעבר קשה מאוד וההבדל בין הקופות לא משמעותי.

יורם ברנע: הדפים שחולקו לחברים לא מראים הבדל דרמטי בין הקופות. אני מעריך את הטיפול שקיבלתי מהכללית לאורך השנים. אם מכבי קונה שירותים מהכללית עדיף לנו לקנות את השירותים מהמקור. אצביע בעד להישאר בכללית.

אבישי שורש: מסכים עם אהוד סט למעט הערה ההסטורית ביחס לגבי קופת החולים הכללית. לא בגלל זה צריך להישאר נאמנים לה. ועוד, גם אם כל הקיבוצים היו עוברים הייתי מתנגד. אישית לא נזקקתי הרבה לשירותי בריאות בחיי. בתקופה האחרונה גם אשתי וגם אני נזקקנו לשירותים כאלה ואני רק יכול לשבח את מה שקיבלתי, כולל פיזוטרפיסט שהיגיע אלינו הביתה. הגישה של הכללית נכונה. ברדיוס 10 קמ  ישנן המרפאות הכי משוכללות שאף רופא שיגיע לשעתיים בשבוע לא יוכל לסחוב לכאן את הציוד שנמצא בהן.

"מכבי"  הודיעו לגבי הבאת שירותים מסויימים "שייבדקו" אם להביא ליגור. "כללית" אמרו ישירות שלא יביאו רופאים מומחים לשעתיים בשבוע כי אפשר לבקר אותם במרפאות האזוריות הכלליות הנמצאות במרחק דקות נסיעה מיגור, ושם גם אפשר לבחור את הרופא המועדף עלינו.

לדעתי היה מקום לא לעלות את הנושא להצבעה אלא להבין על פי הלכי הרוח בציבור שאין מקום לשינוי הזה.

דורון ס"ט: לא ברורה לי בכלל המטרה של התהליך הציבורי:  האם המטרה להוריד עלויות , או לחילופין לשפר את השרות או מטרה אחרת? ההשוואות בין הקופות שהוצגו לנו לא מובנות ומבלבלות.  כפי שכבר אמרו, הן לא חד משמעותיות ולא גורפות בהיבט השירות. יש כאן שתי שיטות שונות, אחת אישית ושניה של מרכזים, הן קשות להשוואה. מנגד, הסתכלות מהירה בנתונים הכספיים, מראה שחלופת מכבי יקרה במאות אלפי ש״ח לשנה מול הכללית. כלומר, בשרות אין הבדל מהותי בחלופות, אבל בעלות הכספית מכבי יקרה באופן מהותי מאוד.

אם אף קיבוץ אחר בתנועה הקיבוצית, לא עשה את השינוי זאת ״נורת אזהרה״. מדובר במהלך קשה ובלתי הפיך לשכבה המבוגרת. מדובר בפירוק המרפאה  ומרכיבים מחדש. יהיה קשה מאוד לסובב את הגלגל אחורה אם טעינו.

בדקנו אצל מומחים בתחום קופות החולים,. כולם אמרו שמעבר למכבי לא הגיוני לקיבוץ יגור. ראשית, יפגע בשירותים שמקבלת האוכלוסייה המבוגרת והפחות בריאה, שנית, שמכבי בכלל לא בת תחרות לכללית בשירותי הבריאות שיגור צורכת באזור הצפון.

יגור היא קיבוץ זהיר. תמיד חיכינו שקיבוצים אחרים יעשו לפנינו ונלמד מהם. הסיכונים במהלך הזה אמיתיים. צריך להתחשב בצרכים של האוכלוסיה הבוגרת שמחייבים הישארות בכללית.

הכיסוי הרפואי מורכב ממספר שכבות. קופות החולים הם השכבה הראשונה (למרות שזה לא נושא הישיר בדיון), בהתייחס לשכבות הכיסוי הנוספות , המעבר לביטוח ב"מנורה" שנעשה לאחרונה מסוכן אולי אף יותר לחברי יגור. יש במעבר הזה לא מעט ״נורות אדומות מהבהבות״ והמהותיות שלא נבחנו לעומק לעניות דעתי. זה דבר שכרגע נבחן מחדש על ידי המפקח על הביטוח. מעבר זה בפני עצמו, דורש דיון לפחות כמו הדיון הזה.

 

ב. תוכנית השקעות  לשנת 2020

(

 

ענפי עסקי יגור

 

נועם שפיגלר:

סה"כ 800,000 ש"ח (כולל בצ"מ 65 אש"ח).

פירוט:

בית אחוה:  סה"כ 153 אש"ח-

החלפת מיטות- 20 אש"ח, שיפוץ מקלחות- 100 אש"ח, החלפת דלת הזזה בכניסה- 15 אש"ח, מנוף הרמה- 18 אש"ח.

ריכוז משק: החלפת מזגנים ומחשבים (כללי)- 20 אש"ח.

מערכות מידע – סה"כ 65 אש"ח-

סיב ל"חוצות יגור" – שדרוג תשתיות למשתלה ולשוכרים- 60 אש"ח. ריהוט וצבע למשרד- 5,000 ₪.

רפת – סה"כ 312 אש"ח-

תשלום חלק יחסי בהתקנת מגורי תאילנדים עבור 5 עובדים שיעבדו בענפים שונים (גד"ש, לול ורפת)- 50 אש"ח, תיקון מיכל חלב- 32 אש"ח, קניית טרקטור JCB (בוצע)- 230 אש"ח.

נדל"ן- סה"כ 180 אש"ח-

חידוש אספלט במשטח במתחם טופולסקי- 100 אש"ח, פרגולות במתחם בית הספר הישן- 25 אש"ח, גינון במתחם השוכרים- 20 אש"ח, איטום מבנים- 40 אש"ח.

(בתשובה לשאלה): לפני כחודש אישרנו את המסגרות. כעת יוצקים את התוכן. מנהלי המגזרים מדווחים, כל אחד בתחומו, אילו השקעות יבוצעו במסגרת התוכנית. יש קשר כלכלי בין ביצועי הענף להשקעות אבל לא קשר של אחד לאחד. הענפים צריכים להיות רווחיים, אבל לפעמים צריך להשקיע לטווח רחוק ע"ח הטווח הקצר.

אהוד ס"ט: בעניין הדפיברילטורים (מכשירי החייאה). זהו מכשיר מציל חיים מהדרגה הראשונה. כתוב כאן שקונים מכשיר אחד. יש ישובים שפיזרו אותו אפילו בקרנות רחוב. צריך לראות האם צריך לרכוש עוד מכשירים למקומות ציבוריים וגם בשכונות השונות, עם יידוע לציבור היכן הם פרושים וממוקמים.

נניח שמישהו מקבל כאן עכשיו אירוע לב. האם מישהו יודע היכן נמצא המכשיר הקרוב, והאם הוא איננו נעול?  חשוב גם לאפשר לחברים לעשות תרגול על מודל בהפעלת המכשירים.

בועז אוחנה: מכשירים פזורים היום במרפאה, כרמל זבולון, חדר הכושר, בריכה (וכשהיא סגורה הוא נמצא במכון כושר של ישי בירמן), בגיל הרך (פעוטון רקפת)וגם אצל הפרמדיקים שגרים ופועלים ביגור. המכשיר החדש יהיה נייד ויהיה ממוקם ברכב של הרב"ש זמין ומיידי לקריאה.

 

השקעות קהילה

בועז אוחנה:

סה"כ 466,000 שח

 

גיל רך – משטחים פלסטיים לפעוטונים, שולחנות לגנים

 

חינוך חברתי – קהילתי,  – אבזור למועדון הנוער החדש,

תרבות – ריענון ציוד הגברה, מסך הקרנה

מסלול יגור – תרגומי סרטים

מחסן ציוד – חידוש ציוד

פרויקטים קהילתיים – נטיעות טו בשבט מאחורי שכונת המשתלה החדשה, מבנה "המשטרה הבריטית",

גן 6 – תחזוקה

ספריית ילדים – הקמת ספריית ילדים במתחם הספריה

צח"י – עגלות לגנראטורים ניידים, החלפת מערכת הכריזה, ארגזי חירום

גיל הזה"ב – שולחנות מתקפלים, החלפת קלאב-קר, קלנועיות,

מגרש כדורסל – החלפת תאורה,

 

השקעות ענפי צריכה ושירותים

שושן לוי מדלינגר: סה"כ  1,000,000 (כולל 10% רזרבה לבלתי צפוי)

פירוט

החלפת מזגנים (משרדים, בתי ילדים,מקלטים,אולפן, כלבו) – 65,641

מערכות מידע (החלפת שרתים ומחשבים ישנים) – 26,910

בטחון (החלפת מצלמות לא תקינות, רכישת שני אקדחים לצוות כוננות) – 16,731

תקשורת – (ארונות תקשורת, אזעקה לחדרי שרתים) – אש"ח

נוי – (החלפת המיול בקלאב-קר חשמלי, מסור מגזמה וחרמש לחידוש הציוד) –

41,200 בניין – (החלפת טרקטור JCB, גנרטור חדש לחשמליה)  -539,000

חדר כושר – (החלפת הליכון, רענון הציוד) 32,932

אולפן – (מזרונים) 7500

מרכולית – (מקרר חלב חדש) – 93,600

כלבו – (מצלמות) – 4660

מכבסה – (מיזוג אויר ) – 18,521

תברואה – (עמדות אשפה ומחזור) – 40,950

מוסך קלנועיות – (תוכנה) 3,378

משק חי  – (תיקון כלוב עופות מים) 11,256

 

השקעות בניין ותשתיות

סה"כ ש"ח סה"כ  1,000,000 (כולל 10% רזרבה לבלתי צפוי)

 

פירוט:

אחזקת מבנים ותשתיות

איטום מבנים וגגות – 300,000  (מתוך בקשה של 500,000)

חיזוק מבנים – 80,000   (מתוך בקשה של 350,000)

קו חיים לעבודה בגובה (בטיחות), 70,000

בריכה – החלפת גג אסבסט במלתחות – 15,000, עבודות חשמל 20,044

כל בו – תיקון רצפת לינולאום במחסן 5850

חדר אוכל – תיקון שירותים 42,000 (מתוך בקשה לשיפוץ כולל 117,000)

סידור הכניסה מכיוון העיגול 10,800 (מתוך בקשה 28,000, אושר סידור רצפה ומדרגות, ללא איטום וסנטציה)

 

חינוך משלים – שיפוץ קומת כניסה בבניין ז-ח-ט, 77,887

החלפת תקרת בית ילדים א-ב, 28,000

 

בריאות- התאמה ושיפוץ דירות בריאות 250,000

 

מיכאל דור:

בהשקעות בניין,

בסעיף איטום מבנים וגגות אושרו   300,000  ש"ח   מתוך בקשה של 500,000 שח.

בסעיף חיזוק מבנים אושרו 80,000 שח מתוך בקשה של 350,000.

לפני תקופה לא ארוכה דוד ילין ערך סקר. מצב הבתים שלנו במצב קשה. לתיקון מלא יידרשו כ 15,000,0000 שח. דרושה תכנית חומש לשינוי המצב. הסכומים כאן הם לעג לרש. אם לא נתמודד עם זה בצורה שיטטתית יום אחד ניפגע מאוד.

בועז אוחנה: במסגרת פרוייקט הממדים שמתחיל על פי חוברת השינוי גם נחזק בתים וגם נתקן היכן שצריך. השנה נתחיל בשכונות הלול והתכנון עובר משם לשכונת ההר. מעבר לזה צוות הבניין עובר במסגרת השיפוצים, בית בית ועושה לו טיפול יסודי. השמיכה קצרה. נכון שצריך להסתכל על זה בראיה רב שנתית.

 

 

 

 

 

 

 

 

הדפסה

אודות גדי רביב

הבעל של סבינה והבן של שולה

בדוק גם

דף מידע ממנהל הקהילה מס 27 – 13.9.2024

דף מידע וקשר 13/09/2024 י׳ באלול ה'תשפ"ד גיליון מס' 27-2024 תוכן עניינים : 1 . …

8 תגובות

  1. נראה לי שפספסתי משהו: ״ תשלום חלק יחסי בהתקנת מגורי תאילנדים עבור 5 עובדים שיעבדו בענפים שונים״

    מתי החלטנו ואישרו להעסיק בחקלאות תאילנדים ?
    למה זה נדרש?
    מרגיש לי מאוד בעייתי

  2. החלטות החלטות

    גם מצטרפת לשאלה..
    מתי אושרה החלטה להעסיק פה תילאנדים? ולבנות להם מגורים בקיבוץ?

  3. שלום,
    לגבי העסקת עובדים תאילנדים, קידום הנושא ותהליך קבלת האישורים הנדרשים להעסקת עובדים זרים בחקלאות החל אי שם בשנת 2018, לקראת הרבעון האחרון של 2019 קיבלנו הודעה כי עמדנו בכל הדרישות וכי ניתן לנו אישור עקרוני להעסקה.
    לאחר מכן הנושא נדון עם מנהלי ענפי החקלאות השונים ונבחן הצורך ספציפית לפי ענפים.
    לאחר מכן הנושא נדון בהנהלת יח"ס, ובמקביל הוחלט על הקמת צוות אשר מלווה את הנושא.
    לאחר מכן נמסר עדכון במזכירות ובאסיפה.
    לגבי הרציונל- לרוב העובדים התאילנדים חרוצים יעילים ויציבים, ובכך מייצבים את מצבת כוח האדם בענפי החקלאות השונים. עובד תאילנדי רשאי לשהות בארץ עד חמש שנים מיום הגעתו. בעת העסקתם המעסיק נבחן בזכוכית מגדלת והם זכאים לכל התנאים להם זכאי עובד מקומי.
    מקובל שהמגורים נבנים כמתחם ארעי (מכולות מגורים מסודרות) במתחם החקלאי ולא בתחומי היישוב.

    אשמח להשיב לשאלות באופן אישי.
    רני

    • רני שלום,
      את מי התאילנדים מחליפים? האם את חברי יגור?במקרה הזה עינין שאינו כלכלי. הוצאות ואי תשלום מס. במקרה שמחליפים עובדים זמנים אחרים שיש להם מקום מגורים העלות של בניית הדיור ועקוב עם שרותי יגור גם אינו כלכלי מה גם שעלותם עם כל ההוצאות מסביב גבוהה מזמניים אחרים. אפשר לבקש תשובה את מי הם מחליפים?
      תודה.

      • אנונימי 27 שלום,
        מספר עובדים גוייסו לתפעול מטע האבוקדו החדש.
        אחרים מיועדים לשמש כוח עבודה תפעולי במקומות ובתפקידים בענפי החקלאות אשר אינם אטרקטיביים עבור חברי יגור.
        הם ישולבו כחלף עבודה קבלנית או במקומות בהם יש לנו חוסר יציבות ותחלופה גבוהה של עובדים שכירים.
        לגבי ההוצאות העקיפות- העובדים הזרים משלמים דמי אחזקה עבור המגורים כחלק מהסכם ההעסקה שלהם וכקבוע בחוק.
        רני

  4. אולי כדאי לשאול את הציבור אם מעוניין במהלך זה? האם הקהילה מוכנה למהלך, שבהחלט משנה את אופי הקהילה ומהווה פתח להצפת המשק בזרים. 5 מהר מאוד יהפכו ל 10 ו – 20 כי הם מורידים עלויות למעסיק/הנהלה, אך מה עם מקומות העבודה של צעירינו (ברפת לדוגמא) או של שכנינו(בני דודינו)?
    מציע להעלות זאת לקלפי ולהתחשב בדעה של כמה מאות חברים ולא רק ב 10 מנהלים.

  5. עד כמה באמת נחוצים לנו עובדים אלו? האם בזכותם העסקים ירוויחו יותר? הרי התאילנדים לא יפרישו מס קהילה ואיזון וכו', לדעתי מהלך זה יכול להחליש ולהרחיקינו מהיותינו קהילה חקלאית.

  6. מגיב יקר,
    הערתך לבעל תפקיד לא תפורסם כי היא אישית.
    תגובה מנומסת באותו עניין המיועדת לכלל בעלי התפקידים – תפורסם ברצון.
    בברכה, המערכת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *