צומת יגור המקום של חברי יגור
עזגד שלם / גבי קרדוש
לקראת חג העצמאות ה- 72 הקרב ובא, מצורפות תמונות והסבר קצר של עמדות שמירה ברחבי יגור שנבנו בשנים שלפני מלחמת העצמאות והקמת המדינה.
בזמן המרד הערבי "המאורעות – 1936-1939, ירו כנופיות ערביות מההר ומכיוונים נוספים לתוך יגור. הסיכון היה רב, ובאחד המקרים נפצעו מספר חברים.
כחלק ממערך ההגנה יגור הוקפה בגדר והוקמו בה כ – 15 עמדות שמירה באזורים שונים של המשק. חברי יגור שמרו בהתנדבות בעמדות במשמרות של חצי לילה ולמחרת יצאו לעבודה כמדי יום.
כיום נותרו מספר עמדות שמירה מאותה תקופה ברחבי הקיבוץ שחשוב לשמרם, ביניהם גם העמדה בפתח נחל יגור, והעמדה על מגדל המים שהייתה מצוידת גם בזרקור. אתם מוזמנים לטייל ברחבי המשק ולזהות את עמדות השמירה ביגור בהתאם לתמונות המצורפות.
שלט כחול של "מסלול יגור" המביא הסבר ורקע היסטורי לבניית עמדות השמירה ביגור בתקופה שלפני קום המדינה נמצא בצמוד לעמדת השמירה בפתח נחל יגור על יד הבית של אהוד ותמר סט.
בברכה וחג עצמאות שמח לכל בית יגור.
תמונות של עמדות נוספות נמצאות בחצר יגור
כתב- גבי קרדוש. ועזגד שלם שצילם וערך את התמונות.
לעמדה המופיעה בצילום היה מעמד מיוחד, היא נקראה עמדת תשמוע. לקראת מלחמת העצמאות היה המשק ערוך להגנה הקפית. מפקד הגזרה לאורך הר הכרמל היה שמריהו זידל. העמדה שבצילום היתה עמדה קידמית בגדה המערבית של ערוץ הואדי. והיא הייתה אמורה להתפש על ידי אנשי החי״ש של יגור רק בהוראה מיוחדת. בגדה המזרחית של הואדי, מול העמדה הזאת הייתה עמדה נוספת שהייתה אמורה להיות מאוישת , מפקד העמדה היה אהרון ברדיצ’בסקי ותפקידו היה לתפוש את עמדת התשמוע לפי הוראה מיוחדת. אני שהייתי אז בכתה י׳ הייתי הרץ של הגזרה. ביגור לא היו קרבות במלחמת השחרור חוץ מתקרית אחת שבה היה מעורב הליגיון הערבי , ממש סמוך להחלטת האו״ם על תכנית החלוקה. משיחות שהיו לי עם דרוזים מהכרמל התרשמתי שייתכן שכמות הנשק הגדולה שנמצאה ביגור בחיפוש בשנת 1946 , יצרו בקרב הערבים סיפורים דימיוניים על כוחנו (הכוונה ליגור) הצבאי האדיר.
.