מכתב לחברים / אילן מאייר

לחברי יגור היקרים – תומכים ומתנגדים כאחד…

אילן מאייר – "אנשי דרך"

לאחר פרסום תוצאות ההצבעה הרביעית על ההצעה לשינוי אורחות החיים, רציתי לשתף אתכם במספר תובנות, המתבססות על ההכרות שלי את יגור וניסיוני בתהליכים כאלה בלמעלה מ-45 קיבוצים אותם ליוויתי בתהליכי שינוי באורחות חיים. אני מאוד מקווה שתובנות אלה יסייעו לכם להגיע להסכמות רחבות כקהילה אחת חמה ומאוחדת.
למי שתוהה, האם אני עדיין מלווה את הקיבוץ בתהליך, אז התשובה היא שביוזמתי הסתיימה ההתקשרות הפורמאלית (בתשלום) ביני לקיבוץ בדצמבר האחרון. אך בלי קשר, מתוקף האחריות שאני חש לקיבוץ, לתהליך, לצוות ולחברים הרבים עמם נפגשתי לאורך הדרך, אני ממשיך לסייע למזכירות ולצוות השינוי בחשיבה על המשך המהלכים. אני גם קשוב וקורא את מה שמתרחש באתר הפייסבוק "חצר יגור" ומקבל את ההתכתבויות השונות (המזוהות ואלה בעילום שם) המגיעות מחברים אל המזכירות, הצוות והציבור.

אלו הן התובנות שחשוב לי לשתף עמכם:
א. מודל השינוי, המוצע ביגור ומפורט בחוברת השינוי, הוא אחד מהמודלים המתחשבים והמכילים ביותר שאני מכיר. יעידו על כך כל מי שנחשף אליו – הרבה חברים, ממלאי תפקיד ואנשי מקצועי חיצוניים מקיבוצים אחרים, שכבר עברו שינוי ובתנועה הקיבוצית, בכלל.

ב. לא היה קיבוץ אחד שליוויתי, או למיטב ידיעתי בכלל, שלא הגיע לשינוי באורחות חיים, לאחר שהושג רוב של למעלה מ-2/3 מהחברים בהצבעה על השינוי. מתוך כלל הקיבוצים שאני ליוויתי – רק אחד (שער הגולן) לא הגיע לשינוי, אחרי שבמספר הצבעות לא הצליח להגיע לרוב של יותר מ-60% מהמצביעים. כל השאר הצליחו בסופו של דבר להגיע להסכמות הנרחבות הנדרשות לאישור השינוי במסגרת המהלך שליוויתי או מיד אחריו.

ג. לאחר שהקיבוץ מגיע לרוב של 2/3 ומעלה מהמצביעים, הבסיס להגעה להסכמות ברוב הנדרש בהצבעות הבאות הוא תהליך של שיח עם המתנגדים. השיח עם חברים אלה צריך לאפשר להם להתחבר לרוב על בסיס הסברים, הבהרות, תיקונים ממוקדים (במידת האפשר) ובאופן כללי בגישה קשובה, מחברת ומכילה. כל ניסיון לנהל שיח, שיש בו האשמות או איומים, לא יביא לתוצאה ואף יזיק. הטיעון המנצח הוא הטיעון הכי בסיסי ופשוט, שקיבוץ לא יכול להמשיך להתנהל לאורך זמן בצורה תקינה ומסודרת כקיבוץ שיתופי, כשכמעט 70% מחבריו רוצים בשינוי. אני בטוח שלפחות שליש עד חצי מקרב מי שהתנגד לשינוי בהצבעה האחרונה, שמבינים זאת, יחליטו בסופו של דבר לתמוך או לא להתנגד, אם אכן יתנהל מולם שיח מחבר ומכיל. לאור תוצאות ההצבעה האחרונה ביגור, מספיק שכ-25 מתנגדים יעברו לתמוך ועוד כ-30 לא יתנגדו, כדי להגיע לרוב הנדרש (2/3 מכלל החברים ו-75% מכלל המצביעים ״בעד״ או ״נגד״).

ד. יש חברים שמעלים כחלופה את ה״מודל השיזורי״ כפתרון למצב שלא תגיעו לרוב הנדרש על השינוי המוצע. למי שלא מכיר, מדובר במודל בו חברים שרוצים עוברים לשינוי ומי שלא נשאר במודל הקיים. רעיון זה אינו ישים ואפילו מיותר ביגור מכמה סיבות: 1) לאחר שלא הגיעו לרוב הנדרש בשבע הצבעות, היה ניסיון לאשר מודל כזה ברוב של 2/3 בקיבוץ גבעת עוז, אבל רשם האגודות לא אישר זאת. מבחינת הרשם, גם מודל כזה צריך להשיג את אותו רוב של 75% מהמצביעים. 2) מבחינה ארגונית זה מורכב עד בלתי אפשרי לנהל קיבוץ, בו חלק מהחברים מקבלים תקציב שיתופי ואינם משלמים על שירותים, ואחרים מקבלים תקציב דיפרנציאלי ומשלמים על השירותים – בוודאי בקיבוץ גדול ומורכב כמו יגור. 3) במודל המוצע הורחבה עד 3 שנים היכולת והזכות לקבל תקציב קיום הוגן (המעניק למשפחה את אותה רמת חיים כמו במסגרת תקציב שיתופי), על בסיס קיום חובת עבודה. מהשנה הרביעית יש קיזוז של 5% כל שנה עד מינימום של 85%. זה בפועל סוג של ״מודל שיזורי״ דה-פקטו למשך של 6 שנים, אך באופן שניתן להתנהל בו מבחינה ארגונית. לאור כל זאת, אין בהצעה זו פתרון חדש לבעיה.

ה. אין שום מניעה לקיים את ההצבעות הבאות במרווחים קטנים של חודש אחת מהשנייה ועד סוף יולי לקיים (במידת הצורך) עוד שלוש הצבעות. במידה והקיבוץ לא יגיע לרוב הנדרש גם בהצבעות הבאות, אך יתקרב מאוד לאחוז הנדרש, ניתן יהיה להיעזר ברשם האגודות השיתופיות. צריך יהיה לשתף את הרשם בתהליך, להעביר לו את חוברת השינוי לבדיקה, ואז, כפי שעשה בקיבוץ גבעת עוז, יש בהחלט אפשרות שהוא יגיע לדבר באסיפת הקיבוץ וישכנע את החברים שראוי ונכון לתמוך בשינוי המוצע. בקיבוץ גבעת עוז הגיע הרשם לאסיפת הקיבוץ לאחר ההצבעה השביעית ולאחר שבחן את החוברת ונתן לחברים להבין, שאם לא יגיעו לרוב הנדרש בפער קטן בהצבעה השמינית, יוכל להשתמש בסמכותו לאשר את השינוי (על פי חוק יכול הרשם לאשר תיקון בתקנון במקרים מיוחדים, גם ברוב של 2/3 מהמצביעים). בהצבעה השמינית אושר השינוי בגבעת עוז ברוב של 81% מהמצביעים. אם ביגור לא תגיעו לרוב הנדרש עוד 2 – 3 הצבעות, תהיה ההיעזרות ברשם האגודות השיתופיות הפתרון האמיתי, הנכון והחוקי למצב ולא התארגנות עצמית של חברים ליישום השינוי בדרך של לקיחת החוק לידיים וניסיון לכפות על הקיבוץ את המהלך. המלצתי למזכירות להיות עם הרשם בקשר כבר עכשיו, כדי לשתף אותו ולהקל על ההיעזרות בו בהמשך, אם יידרש.

לסיכום:
קיבוץ יגור הוא קיבוץ חזק וגדול, הממוקם בלב מטרופולין חיפה והקריות. לקיבוץ ולחבריו יש פוטנציאל עצום להפוך את השינוי באורחות החיים לצומת, שתביא אתכם למחוזות חדשים של שגשוג וצמיחה – כלכלית וחברתית. קיבוץ הוא קהילה של אנשים שבחרו לחיות יחד, תוך קיום מערכת יחסים המבוססת על שותפות וערבות הדדית. השינוי המוצע אינו משנה את הבסיס הזה, אלא רק מוסיף נדבך של עצמאות ואחריות אישית לפרנסה של המשפחה מחד, ויכולת להוריש נכסים ודירות מאידך, וכל זאת מבלי לפגוע ברמה ובאיכות החיים של כל מי שיתקשה במיצוי ההזדמנות הניתנת לו. אני בטוח, שאם ימשיך להתנהל שיח קשוב, מחבר ומכיל עם מי שעדיין קשה לו להתחבר לתובנה זו, תגיעו להסכמות הנדרשות בהצבעות הקרובות.
התובנה המשמעותית בשלב זה של התהליך היא שקיבוץ לא יוכל להמשיך להתנהל לאורך זמן באורחות חיים הסותרים את הרצון של כ-70% מחבריו. תובנה זו, תוך ניהול שיח קשוב ומכיל עם המתנגדים ותיקון במקומות ממוקדים, אמורה להיות הבסיס להשגת ההסכמות הרחבות הנדרשות לאישור השינוי – באופן פנימי ו/או בסיוע רשם האגודות השיתופיות, במידת הצורך.

אני מאחל לכם שתגיעו להסכמות רחבות מהר ככל הניתן.