1. בחירת מנהל לנוי.
גדליה הודיע שברצונו לסיים את תפקידו ולצאת לפנסיה.
נפתח מכרז, נרשמו 5 מועמדים, בוצעו ראיונות.
צוות האיתור ממליץ על גלי גורביץ – קידום מהענף, שירותיות, הכרת התחום המקצועי וחזון לענף.
המזכירות מאשרת את ההמלצה.
2. תוכנית "שער המפרץ".
רני עדכן על תהליך התכנון של "מפרץ החדשנות" / "שער המפרץ". מדובר בתוכנית פיתוח ממחלף יגור ועד לים (מפרץ חיפה). ניקוי האזור מכל התעשיות המזהמות ובמקומן הקמת – פארק, מגורים, תעשיית היי-טק, מרינה, ופעילות נופש ופנאי.
התוכנית ע"ח שטחים של יגור – ואמורה להתחיל בשטחי עבר הקישון. יימכרו זכויות בנייה ומההכנסה – יפונו בתי הזיקוק. האיום על יגור – קרקעות הגד"ש שיילקחו כמעט כולן.
בשלב זה מנוסחת עמדת המוא"ז ויגור – ביחס לחקלאות ולשטחים הפתוחים.
התוכנית מהפן האחר טמנת בחובה גם אפשרויות ליזום בחלק מהשטח (מרכיבים מסחריים).
3. מענקים לעצמאים.
מוזמן: יוסי בקר (מ.הנה"ח).
בשלב זה חברי הקיבוץ עדיין לא זכאים למענקים. מתקיימים מגעים בנושא עם מנכל"ית מ.האוצר, יש גמישות, אך ההכרה לא רטרו. כרגע מחולקת הפעימה הרביעית לעצמאיים.
המענק לפי הכנסות אפריל עד יוני ביחס ל-2018, 70% עד 7,500 ₪.
יגור תשלם את המענקים לעצמאיים שעומדים בתנאים מול הצגת הנתונים בהנה"ח.
4. חלופה לריסוס בנוי.
מוזמנים: ערן לרנר, רויטל קינן, גלי גורביץ, גדליה טולפין.
השימוש בחומרי ריסוס לעשבים ביגור. היום משתמשים בעיקר בראונדאפ – חומר מסרטן.
בהרבה מהמדינות החומר הוצא מהחוק, בארץ לא. בחלק מהרשויות הוצא עצמאית משימוש, כולל קיבוצים.
יש פתרונות אחרים, פחות יעילים, אך אפשר לעבוד איתם. גינון אקולוגי, בר-קיימא.
מבקשים לדון בכך ולאמץ חלופות שונות. מצריך יותר עבודה ואולי עלות גבוהה יותר.
עלה קושי להתגבר על עשביה בהיקף של יגור ללא הראונדאפ.
גדליה – עד היום לא נמצא תחליף לחומר הזה. קוטל מגע.
עיקר הריסוסים בתעלות בין עצים, נעשה ניסיון בעבר עם חרמשים – בעייתי.
קושי במציאת פתרון.
רויטל – חשוב שיהיו נהלים מסודרים לריסוס, כדי לשמור על בריאות הציבור.
מדובר בתהליך, ייקח זמן, אך חשוב להתחיל בו.
גדליה – מרססים בעיקר בעוקף.
נעשה מאמץ לא לרסס בקיבוץ.
ערן יכין נוהל מסודר לשימוש בריסוס בקיבוץ, שיפורסם לציבור.
לא מבין על מה צריך לעשות דיון בנושא הריסוס…
אנחנו במפרץ חיפה, לפני הקורונה יצאו פה הפגנות על הזיהום בסביבתנו ואילו אנחנו בתוך ״המחנה״ ממשיכים ופועלים בצורה חסרת אחריות וממשיכים לזהם את הקרקעות שלנו עם חומרים. זה אבסורד.
א. מידיית לפנות את החומרים הללו מיגור, רחמנות גם על אלה שצריכים לבוא במגע עם החומרים.
ב. הדרך הכי טובה למנוע עשבים זה לשתול דברים אחרים שיתפסו את הקרקע וכך יצומצמו ה״עשבים״.
ג. מי שבא לו לא טוב בעין העשבייה, מוזמן לפנות לנוי ולקבל זוג כפפות ולעשב קצת בסביבתו. אני בטוח שב-122,000 ש״ח בארבע חודשים אפשר למצוא תקציב גם לכפפות עבור חברים שרוצים לטפח את סביבתם הקרובה ומעוניינים לשמור על ידיהם… בכל זאת העשבים מרוססים….
שנהיה בריאים,
וקצת יותר מפוקחים.
לאנונימי 11 – הצעה –
כל יום לתלוש עשב אחד ליד הבית.
לצערי לגין מזהמת את האוויר שלנו. ריח לכה בכל הקיבוץ.