צומת יגור המקום של חברי יגור
בראשית הדיון שושן הציגה מצגת המסכמת את עבודת הצוות וההמלצה לבצע את איחוד הכלבו והמרכולית במחסן התאים. (המצגת הוצגה בעבר בדפי יגור, ונמצאת באתר יגור)
יורם ברנע: בעד האיחוד. הציע את חלופת החד"א (חדר האוכל). לטווח רחוק חושש שהחד"א יהפוך תוך 15-20 שנים למחסן גרוטאות ומציע להקדים את המאוחר ולעשות איחוד בחד"א. הקורונה הוכיחה שאין צורך בחד"א. מציע שהאיחוד יהיה באולם הגדול, האולם הקטן יישאר לטובת הסעדת הילדים. אולם חלוקת האוכל ישאר, המטבח יישאר. המרכולית תהיה המחסן. המפגע הבטיחותי של קלנועיות ומשאיות ייעלם והתנועה תתרכז במקום בטוח בחדר האוכל. היתרון: הקמת מרכז מסחרי שוקק חיים בשילוב עם המועדון, מרכז בילוי בקומפלקס בית בר יהודה. יוכלו למנף את האיזור גם יזמויות. לחזק את תרבות היחד. פסח ניתן לקיימו בעיגול באוהל ענק או בבלאגן. מחסן תאים יהיה מרכז נדל"ניסטי שלא יפריע למרקם החיים.
אביהו קול: אמנם הכלבו והמרכולית מספקים שירות נוח למרבית הציבור ומיפגש חברתי, אבל כמה עולים לנו הכלבו והמרכולית באמת? לדעתי עלות הפרויקט לא תפחת מ-5 מיליון. יש לבדוק אופציה חלופית, שדווקא תקטין את הכלבו ומרכולית למינימום הכרחי כדי לתת שירות למי שמתקשה לצאת מיגור. מעבר לזה אפשר לתת שירות הסעות ל"סטופ-מרקט" בתדירות גבוהה, ואולי מדי פעם הסעה גם למרכז המסחרי של נשר.
מירה לב : נאמר בסיום המצגת כי מעל לכל מדובר במרכז קהילתי. בעיני זה ראשית לכל.
המפגש החברתי שלנו נדד מחדה'א לאזורי הקניות והשירות, שם פוגשים יותר אחד את השני. חברים רבים עובדים בחוץ ומסיבות נוספות כלל לא מגיעים לחדה'א. אנשים כן רוצים וזקוקים למפגש.
מבנה חדה'א הוא מרשים, בעל ערך של מסורת והיסטוריה ואפילו נכס לשימור. כדאי לחשוב איך לחדש ולהמשיך את ייעודו כלב הקהילה יחד עם המועדון , רחבת הצאלון, והעיגול הסובבים אותו. המגמה היא של ירידה במספר הסועדים והוא עובד פחות מבעבר. אולי זו הזדמנות לחדש ולחבר בין הצרכים לשימוש שניתן לעשות בחדה'א היום. מבנה חדה'א יכול להכיל אזור הסעדה ו"בית קפה" ולשלב את אזורי קניה – הכלבו והמרכולית – ובכך להמשיך ולחדש את תפקידו כלב הקהילה, ומקום המפגש הטבעי המתבקש.
ישנן בעיות שצויינו כמו גישה לוגיסטית, חג הפסח, ועוד. ובכ'ז אולי מחשבה נוספת – הרי ייתכן גם שעל פי המגמה של ירידה בשימוש חדה'א, תוך מספר שנים חדה'א יהפוך לנכס נדל'ן וסביבו מגרשי חנייה. לא חבל?..
נבו גולדשטיין: מירה הפתעת אותי עם האמירה שחד"א שומם. בחג האחרון ראינו כמה יש צמא. נערכנו ל-300 מקומות ישיבה אך המקום התפוצץ. ילדים וחברים גודשים את המקום בארוחות צהריים. השבוע גם נחזיר גם את ימי ו', ובקרוב ארוחות ערב באמצע השבוע שראינו כבר שיש להם הענות יפה. החד"א הוא נדבך חשוב לקהילתיות, כמובן שתוך שמירה על כדאיות כלכלית, שיכסה את ההוצאות . לאחד בו את מרכזי הצריכה ייצור שטח תפעולי למשאיות וכלי רכב בלב הקיבוץ – פתרון לא ראלי. אי אפשר להסתפק רק בחלק מהחד"א לצורך איחוד הכלבו והמרכולית. מצטרף להצעת הצוות. כבר ב- 2003 עלה הרעיון – אז הוא לא התאים. היום זה בשל. המרכולית במצב קשה מבחינת התחזוקה ובעיקר הביוב – אי אפשר למשוך שם עוד הרבה. האופציה של איחוד בכלבו פחות מתאימה, לאור הסמיכות לשכונה שהולכת להבנות ולאור בעיית תעבורה.
דוד ילין: מוקדם לוותר על חדר האוכל כמקום הסעדה וכמרכז קהילתי. השאלה איפה יהיה המקום המאוחד? דיברנו לפני 16 שנים שהשטח כולל את המתפרות. השטח הקיים – בכלבו ובמרכולית, גדול מהשטח של אגף תאי-הכביסה והחללים הסמוכים להם. מקווה שניתן לכלול, בשטח המתוכנן, את כל תמהיל המוצרים המבוקשים. הסעת חברים ל"סטופ" בעייתית, לא בשביל כל קרטון חלב יחכו אנשים להסעה. החשיבה על החנות עצמה, היא תמיד חשיבה עמוקה. היא כוללת את מדפי המוצרים, המעברים, עמדות הקופה, עמדות המתנה לפני הקופות, שטחים לאיסוף המוצרים הקנויים, שטח לעגלות אישיות ו/או לסלים, משרד או פינת משרד.
אייריס בירמן: ניתן לתת מענה למגוון המוצרים גם אם השטח יצטמצם מעט. יש מוצרים בסיסים שנמצאים קבוע על המדף ויש מוצרים שמתחלפים לפי עונות ולפי צורך, נותנים מענה גם למה שאין לו מקום קבוע וגם עושים הזמנות מיוחדות ולפי בקשה.
אביטל תבורי: יש לעשות דיונים מוקדמים כדי שאנשים ידעו על מה מדובר. זה לא רק עניין של חד"א אלא כל המרכז. מציע להכין סקר בין החברים ולבדוק מה הם רוצים. בדיון הזה משתתפים מעט מדי אנשים.
שושן לוי:
ליורם ברנע, הכיוון של מרכז קהילתי שוקק עם הזדמנויות רבות זה גם מה שאני רואה לנגד עיני רק במקום בחדר האוכל, שיהיה במחסן התאים והמועדון.
לגבי מספרים מדויקים ותכנית מדויקת – כל המספרים של העלויות האמיתיות על כל סעיפיהן (בדק, חשמל, שכר וכו) פורסמו באתר ונמצאים שקופים לכל דורש. מה שהוצגתי כאן הוא השורה התחתונה של המספרים כדי לא להעמיס בפרטים ולהלאות את הדיון. את עלות התכנית תיקפנו כמיטב יכולתנו עם בעלי מקצוע. כאשר יהיה אישור מהציבור נוכל לעשות תכנית מקצועית ולדייק את העלויות.
לא מוצו כל האפשרויות במציאת פתרון לבעיית הגישה לחדר האוכל. מבחינתנו חדר האוכל מוסד חשוב, מתפקד והכרחי לקהילה כרגע ולכן לא השקענו מאמצים במציאת פתרון למה שלדעתנו לא רלבנטי.
בהמשך לדבריו של דוד – יהיה צמצום מסוים במגוון המוצרים אך הגודל של מחסן התאים ייאפשר אותו סדר גודל של שירות שיש היום ובניהול השוטף של החנות ייעשה התמהיל הנכון של המוצרים לפי ביקושים ועלויות.
אבישי שורש: אין פה דיון האם צריך לאחד אלא מה הוא הפתרון הטוב ביותר לרווחת החברים. הביאו לנו "פתרון בית ספר".
הפרויקט היה צריך להיכנס, ולא נכנס לתכנית המשק של 2021. משוכנע שהסכום הנקוב לא נכון. צריך לזכור כשכ"כ מעטים מחברי יגור יושבים פה ייתכן שזה מעיד על רמת העניין והצורך הציבורי בפרוייקט. אנחנו נכנסים לשנה הרביעית של השינוי. עברנו מהפך חברתי אך ממשיכים לדבר על "מרכז קהילתי". אם נסתכל נכוחה החיים סובבים יותר ויותר סביב המשפחה הגרעינית. ברגע שהצבענו על שינוי בחרנו כיוון בהובלה של המשפחה ולא מרכזיים קהילתיים. אם מתעקשים להשקיע במרכז קהילתי, נדרש תכנון מדוקדק ולא טלאי על טלאי. לדעתי אם מאחדים את הכלבו והמרכולית נדרש פחות מקום ממה שהם תופשים היום. בכלבו אפשר להוריד חצי מהמוצרים. להוסיף מכולת קירור ולא צריך להשקיע ולחפש מקום למחסן תאים.
איך אנחנו גורמים שלחברים יהיה יותר טוב בנושא הצרכנות? הצעתי שיפור השירות וקניות בסטופ מרקט. גם במרכולית יש מלאי שעולה הון. לא נכון להגיד שאי אפשר להגיע לסטופ. צריך שאטל קבוע מיגור ל"סטופ". אפשר גם לארגן שירות שיאפשר הזמנה בערב שתגיע מהסטופ בבוקר ויהיה מיני מרכולית שלא צריך, כפי שאמר דויד ילין ,להמתין בשביל כל קרטון חלב(דברים בסיסים). בסטופ הרבה מוצרים זולים יותר מאשר בחנויות אצלנו. אם יגור תחליט שהיא נכנסת כ"קונה" תקבל יותר מ-10% הנחה ונרוויח עוד 2% בלי שנשקיע. אי אפשר לא לבחון את הנושא. גם מציעי ההצעה לאחד מבינים שמבחינת המבנה וגם מבחינת הצרכים האמיתיים מספר הפריטים בתכנית יהיה נמוך ביותר מהיום ויגרום לעוד חברים לזוז לכיוון הסטופ שיש בו יותר מגוון יותר זול מבלי להחזיק מלאי שעולה ליגור הון.
בועז אוחנה: חשוב לציין שזה דיון ציבורי מקדים ולא מתקבלות כאן החלטות. הדיוןן יגיע לאסיפה. היה סקר עלה מהציבור באחוזים גבוהים שיש צורך לחווית קניות אחרת, משמעותיות, וגם לאחד את הכלבו והמרכולית.
הייתי נזהר עם השכרת מבנים בלב הקיבוץ. גם כיום יש אתגרים עם השוכרים הקיימים.
הצורך החברתי לא פחות מהכלכלי, יש ביגור מעין מדרחוב מחד"א לכלבו , ניתן לעשות חוויה אחרת לא צריכים להתבייש ולהשקיע בעצמנו.
לא רצוי להגיע למצב שנסע לסטופ לקנות חלב. גם משלוחים והנחה נוספת לא קורים בקלות.
בזמן הקורונה ניתן לנו שירות מצוין בכלבו ובמרכולית. חוסר התלות במקומות חיצוניים היה גורם מחזק בקהילה. אף אחד לא היה רוצה להסתער עם התורים הענקיים בתחילת הקורונה. בעד להתקדם עם אישור הפרויקט.
רשמה: שושן לוי
מרכזת צריכה ושרותים
שוב נשמעת האמירה שעדיף שאטלים לסטופמרקט ושנקבל הנחה נוספת, מבלי שאף אחד בדק איתם. מעבר לכך שהאמירה והחיסכון המדומיין נשארים על הדף, כי שוב, אף אחד לא בדק עם הסטופמרקט, הפיספוס הגדול הוא ההנחה המוטעית שהשינוי "פירק" את הקהילתיות ודחף לחיים סביב המשפחה הגרעינית, הנחה שלא נתמכת בשום נתון אובייקטיבי.
אז כשירות תרשה לי לחדש לך, אנחנו לא הולכים לקניות בכלבו כי צריך, אנחנו לא בשנות ה-50 כבר, אנחנו הולכים כי אנחנו רוצים, כי זה כיף ללכת ברגל, כיף לקנות משהו קטן, כיף לפגוש אנשים שם, כיף. מילה שחייבת להיכנס לדיון. ואם הכיף הזה עולה בעוד 100-200 ש"ח בחודש לכל חבר כמימון בתקציב יגור, אז אני בשמחה מוכן לכך.
וכשאנחנו כן צריכים? אז או שאנחנו מזמינים בלחיצת אצבע או שאנחנו נוסעים החוצה.
נכון, קל לכתוב בפורום מבלי לבקר באסיפה, אבל צריך גם להפנים שכיום הבעת דיעות ושיתוף בדיון לא נעשה רק בצורה ישירה, אלא על גבי המרשתת, תוך שיתוף דמוקרטי בתהליך עצמו, לא רק בהצבעה. ככה גם אנשים שממש אין להם זמן או רצון ללכת לאסיפה יכולים להביע דיעה ולדחוף להחלטה. אל תתבלבלו ותראו בזה כאדישות שלנו, זאת לא אדישות לנושא המדובר, זאת מניעה מכוונת מההתנהלות שבאסיפות.
קדימה, ברוכים הבאים למאה ה-21, תנו 2-3 תוכניות, אחת לכל אפשרות, תנו מקום לפידבקים, כן, גם אנונימיים באינטרנט, ויאללה לתקן ולהגיש להצבעה. הדיעות הלא רלוונטיות של הבומרים לא מעניינות כמו שהדיעות שלנו לא יותר מעניינות, שכל אחד יצביע מה שבא לו ותנו לרוב הדומם, האינטליגנט, העדכני והשוקק חיים להחליט את הכיוון שאליו הולכים עוד מההתחלה.
=======
הערת המערכת: התגובה נערכה להשמטת הערות ורמיזות אישיות ושפה לגלגנית
ועם הכותבת הסליחה
ושוב נשמעת האמירה שלא נבדק ועיניין ההגעה לא נבדק וזה לא שנות החמישים ואולי בקיבוץ אין איפה להפגש אלא בכלבו ובשאר העולם הולכים פשוט לקנות ואם את מחפשת ריגושים אפשר למצוא אותם מחוץ למרכולית .הרעיון שלי ,שלפי הבנתי, עליו התגוללת הוא בדוק וחוסך הרבה כסף (ולא 100-200 שח) ללא צורך בהחזקת תועפות של מלאי והשקעה אדירה שהיום באה ישר מכספינו ומה מיסים שלנו. מה לעשות וכל השינוי שלא נעשה(לצערי) בשנות החמישים נעשה בעיקרו לחיזוק התא המשפחתי והחלטות אישיות בנושא ההוצאה המשפחתית
כתבתי זאת כי אני חש שהכותבת הלא מזוהה התייחסה לדברי במיוחד בפגישה ההיא ומה שיכתב ביומןולמרות זאת הצעתי מעוגנת בהתנהגות של המאה ה21 לא פחות מ הצעתכם להמשיך למרות השינוי בארץ בענייני הצרכנות ולהשאר כפי שהיינו עד היום
ההשקעה אינה ממומנת ממיסי החברים.
מי שיממן אותה בפועל אלו החברים אשר רוכשים מוצרים בכלבולית.
הרי החנות הנ"ל תהיה מאוזנת.
החזר ההשקעה יגזר מהפער בין המצב כיום לבין החיסכון שהאיחוד ייצור.
(כח אדם, אחזקה, חשמל וכו')
נניח שהמרכולית והכלבו מאוזנים כלומר שההשקעה באה מההלוואה שצריכה לחזור למלווה (או הבנק או חוב יגור לחברים) ועוד ריבית עליה. הסכום שהצוות מציע הוא נמוך ממה שיהיה בפועל וזה על סמך מקרי עבר. והחיסכון שכותבים יהיה נמוך בהרבה מהתחזית שוב על בסיס עבר. ברור,וזה ממה שחבר הצוות אמר שמספר הפריטים יקטן לעומת הקיים ואולי זה היתרון היחידי שכן מימון המלאי המצוי מידי יום בכלבו ובמרכולית פלוס אובדנים מסיבות שונות לא נלקח בחשבון והוא גבוה מאד
לפני שרצים לעשות שינוי אולי יביאו לנו נתונים שכל חברה וחברה יוכלו לשקול ברצינות.
חסרים נתונים כמו:
כמה עולה לנו כל שנה להחזיק את הכולבו והמרכולית?
כמה אנשים משתמשים בשירות הכולבו ומרכולית כל שנה?
כמה תעלה לנו הצעה א,ב,ג והאם ההשקעה תחזיר את עצמה ומתי?
יש לזכור כי בניגוד לקיבוצים אחרים שעברו הפרטה הענפים בקיבוץ ובכללם הכולבו והמרכולית אינם עברו להיות מרכזי רווח ואו יזמות.
אין ספק שהכולבו והמרכולית מספקים לנו נוחות רבה, השאלה הגדולה כמה זה עולה לנו בכיס.
שנקבל את הנתונים כל חברה וחברה יוכלו להחליט אם הם מעוניינים לממן את הנוחות הנ"ל.
אומר בוודאות מוחלטת כי בשנת 2020 שני הענפים הללו לא עלו ולו שקל אחד שחוק לציבור הרחב.
הוצאות התפעול ממומנות על ידי הצרכנים (מועמס אחוז מסויים על מחיר המוצר הבסיסי וזה מממן את ההוצאות מסביב כגון עבודה, בדק, חשמל, מים, ביטוח, פחת, דמי ניהול וכו').
הדבר היחיד שייתכן ואינו נספר זה חיוב ארנונה על המבנה וכן שכר דירה אלטרנטיבי במידה והקהילה היתה משתמשת בחלל לפעילות מסחרית לדוגמא.
אשמח לשמוע ממקור מוסמך שאלו אכן התוצאות.
אך במידה וישקיעו X מיליוני שקלים שוב העלות תיפול על החברים שגם כך שכרם אינו מתעדכן וייתכן והרוב יעבור לרכוש מחוץ ליגור ואז ההשקעה לעולם לא תחזיר את עצמה.
מישהו חשב להחליף בין הכלבו למרכולית?לקצץ בכמות המתוקים והחטיפים ויתר המוצרים שניתן להזמינם ברשת או בתל חנן ולהעביר את החנות למבנה צנוע כדוגמת קיוסק,את המרכולית להעביר לכלבו.לדעתי עם קצת סדר וחשיבה מחוץ לקופסא אפשר לחסוך מליונים ולפתח מקומות חברתיים שוקקי חיים
שלום לאשר,
הנושא נשקל ונבדק ע"י הצוות שבחן את סוגיית האיחוד בין "החנויו".
ההתאמות שיידרשו להסדיר את אזור הכלבו (מקררים, תנועה ועוד) גבוהות מאוד.
מלאי המוצרים ייקטן ואיכות ורמת השירות ייפחתו גם. בסקר שבוצע רוב המשיבים (כמעט 50% מחברי יגור) ענו כי הם מרוצים מהשירות ולא רוצים לפגוע או לצמצם אותו
בריאות
בועז
אשר,
אהבתי.
משום מה חווית קניות היא בילוי חברתי בימינו.
מובן הצורך במפגש חברתי, ובאמת ביגור ״חסרים מקומות כאלה״, כמות המשאבים שמופנה לטובת הורים וילדיהם היא עצומה.
אין ספק שהמרכולית חייבת לעבור מקום ושינוי אירגוני בהול. אבל להוציא 2 מילון שח ויותר כאשר המשאב הזה נגרע למשל מטיפול במגורים(לדוגמה) זו החלטה לא נכונה בעיני.
בחלק מהקיבוצים הפעילות הזו יצאה לקבלן חיצוני שהשתלם לו להפעיל, זה השינוי שיגור צריכה לעשות.
יש לעשות הפרדה בין שטח מדף ל3 חברות שמפו שונות לבין לשבת עם הילדים עם גלידה בדשא.
אלו צרכים שונים עם פתרונות שונים.
אני אצביע נגד התוכנית