צומת יגור המקום של חברי יגור
1. רקע
- תיכנון מערכת המיסוי לקראת "השינוי" היתבצע תוך לחץ זמנים, ואי-וודאות גבוהה בקשר להיתכנות הכלכלית לאחר החלת "השינוי". מכאן, כניראה, המישקל היחסי הרב שניתן לקלות ולביטחון הגבייה, לעומת שיקולים של הוגנות וצדק חברתי.
- לאחר למעלה משלוש שנים בתוך תהליך "השינוי" והתייצבות המערכת, יש מקום לבחון מחדש את מערכת המיסוי ביגור משתיי נקודות מבט:
א. הרצון להקטנת נטל המס על החברים.
ב. השאיפה לאיזון מרכיביי המס השונים תוך מתן מישקל נכון יותר לשיקוליי ההוגנות והצדק החברתי בהתאם למקובל בישראל ובכלכלות המודרניות והנאורות בעולם.
3. הניסיון לתקן ולהתאים את מערכת המיסוי בצעדים קצרים, חד-שנתיים (כפי שנעשה בתוכנית המשק לשנת 2021 ובשנים שלפנייה) עלול להביא בצורה זוחלת לשינויים כיבדיי מישקל במדיניות המיסוי, ללא דיון ציבורי מספק. מורכבות הבעיה הדורשת ראייה רחבה וארוכת-טווח וחשיבה מעמיקה וכוללת בנושא.
2. הבעיות
- רמת המיסוי – היקף המיסוי איננו גורם עצמאי ובילתי-תלוי. הוא תלוי במיספר גורמים:
א. רמת השירותים והסובסידיות שאנחנו מיתכוונים לספק בקהילה, אותם המיסוי אמור לממן. בנושא זה, יש לזכור שהיום, 3.5 שנים לאחר תחילת "השינוי", יש לנו התחייבות (ב"חוברת השינוי") להתמיד ב"ערכי הליבה" במשך שבע שנים, כלומר – לעוד, לפחות, 3.5 שנים נוספות.
ב. רמת המקורות הנוספים העומדים לרשותנו, מתרומת המיפעלים וענפיי המשק. בנושא זה קיימת אי-וודאות משמעותית.
2) הרכב המיסוי, הכולל בעיקרו:
א. "מס הקהילה" שהוא במהותו "מס גולגולת" שאינו תלוי כלל ביכולתו והכנסתו של החבר, ולכן נחשב כמס השלילי ביותר מבחינת ההוגנות והצדק החברתי.
ב. "מס איזון" שהוא "מס הכנסה" פרוגרסיבי לכל דבר. ככלל, הוא נחשב להוגן יותר מ"מס הגולגולת", אולם גם בו יש שיקולים של מידת הפרוגרגסיביות (הקמירות) שלו, ובמיוחד – קצב עליית המס (גודל "מדרגות המס") ואחוז המס השולי שלו.
ג. ככלל, סך תשלומיי "מס הקהילה" ביגור, גבוה בכפי 2 מתשלומיי "מס האיזון". בשנת 2020 תשלומיי "מס הקהילה" היו 9.2 מלש"ח בעוד ש"מס האיזון" עמד על 5.1 מלש"ח. בתקציב 2021 "מס הקהילה" המתוכנן הינו 8.7 מלש"ח בעוד "מס האיזון" עומד על 4.2 מלש"ח.
לאור האמור לעיל יחס זה הינו בעייתי ודורש עיון ודיון.
ד. ולבסוף, אין כל משמעות והיגיון בשיוך מרכיביי מס כאלה ואחרים, לשימושים שונים. כמקובל בתקציב המדינה, כלל תקבוליי המס משרת את כל השימושים שיוחלט עלייהם ("שירותיי הליבה" ושירותים נוספים) .
3) משך הזמן– אופק התיכנון הרב-שנתי.
חשוב שהתיכנון ייבוצע בפרספקטיבה רב-שנתית, עם זאת למשך הזמן הספציפי אין חשיבות רבה, וניתן לקבוע כל משך זמן שיהיה בתחום שביין 5 ל- 7 שנים.
3. הצעות לתהליך הדיון על מיתווה (מדיניות) המיסוי
- מיתווה המיסוי יהיה ארוך טווח, ייבנה בצורה הדרגתית ומיתפתחת, ויוצג כ"תוכנית רב (5) שנתית". הוא יכלול התייחסות משולבת לכול המרכיבים שצויינו לעיל: רמת השיירותים והסובסידיות, מרכיביי המיסוי לסוגייהם, והמקורות הנוספים. כל זאת, תוך שאיפה בכל שלב, לאיזון אופטימלי בינייהם שייתן מישקל נכון יותר לשיקוליי ההוגנות והצדק החברתי.
- חשוב לקיים דיון מקדים על עקרונות מיתווה המיסוי, לפניי תחילת התיכנון המפורט. זאת, בדומה לתהליך הדיון על "השינוי" שעשינו.
- רמת השירותים והסובסידיות שאנחנו מיתכוונים לשמור בקהילה הינה עוגן מרכזי של הדיון. בסיפרות הכלכלית נהוג להבחין ביין "כלכלת רווחה" ("כלכלה סקאנדינבית") המאופיינת ברמה גבוהה של שירותים יחד עם רמת מיסוי גבוהה, לביין "כלכלה של שוק חופשי" טהור יותר ("כלכלה אנגלו-סקסית") המאופיינת ברצון ל"ממשלה קטנה" ומיעוט יחסי של שירותים, יחד עם שאיפה להורדת מיסים.
– העיקרון הראשון שעליו עליינו להחליט, הוא האם אנחנו מיתכוונים להמשיך במסלול של "כלכלת רווחה", או שאנחנו הולכים ל"כלכלת שוק חופשי". בתקופת התיכנון.
– העיקרון השני הוא האיזון הנכון אליו אנחנו שואפים, בין שני סוגי המס:
"מס הקהילה" ("מס גוגולת") ו"מס איזון" (מס הכנסה פרוגרסיבי).
4) המיתווה ייעודכן מעת לעת, בהתאם לשינוי בנתונים, אולם השינוי בעקרונותיו ידרוש רוב מיוחס.
5) תוכניות המשק השנתיות תתוכננה תוך היתייחסות למיתווה. עם זאת, יש מקום לבדיקת התייעלות מתמשכת לאורך התקופה, הן של המערכת הארגונית, והן של מערכת השירותים והסובסידיות ביגור.
6) משום מורכבות הבעיה, המיתווה המפורט ייבחן וייבוצע על ידי גורם מיקצועי חיצוני (מומלץ – "מבט" של "ברית פיקוח").
מדיניות המיסוי ביגור – חבר זהיר 1 29.4.21
"קשה להפריז בחשיבות הדיון במדיניות המיסוי של יגור" .
להלן עיקרי דברים בנושא מס האיזון. בהתייחסות לנושא מיזעור ו/או חיסול מס האיזון והשפעתו על דמות החברה והכלכלה ביגור לעתיד לאחר השינוי.
• בשנתיים האחרונות הורד הסף העליון ביגור מ 60% ל 40% צמיצום של כ 3 מליון ₪ בהכנסות לקהילה ממס האיזון והשפעותיו . יש לדון לאיזו דרגה סופית של מס איזון אנו שואפים כחברה ביגור. נציין כי יש השואפים להורידו סופית ל 5% – 10% (תקנו אותי אם יש כאן טעות ) או לבטלו,
•
• כאשר אנחנו בוחנים את נתוני סך הגבייה של המיסים השונים בתכנית המשק לשנת 2021 ,אנחנו נתקלים בין המקורות בנתונים מדהימים: )1 )׳מס קהילה׳ –. 9.2 מיליון ש״ח )2 )׳מס איזון׳ – 5.3 מיליון ש״ח )שני המספרים נכונים גם לשנת 2020 ,וגם ל-2021) כלומר, סך ’מס הקהילה/מס גולגולת – סכום שווה לכל חבר, הניגבה ביגור הינו כמעט כפול מסך ’מס האיזון/מס פרוגרסיבי. במילים אחרות, כ-3/2 מסך המיסוי ביגור בא עדיין – שלוש שנים לאחר תחילת השינוי – מ״מס קהילה/גולגולת״, ורק כ-3/1 מגיע מ״מס האיזון״! לראות ולא להאמין! זאת כאשר כל שיקול של צדק והוגנות חברתית יצביעו על כך שהיחס צריך להיות לפחות הפוך. אין כאן איזון אלא חוסר איזון מובהק.
• יש מגמה של קיטוב בהכנסות, ובכך – בפגיעה בצדק ובהוגנות החברתית של מערכת המס שלנו. וזאת תוך ראיה אינטרסנטית צרה המציעה הטבה במיסוי הכולל למיעוט מהחברים ביגור, אלה בעלי השכר הגבוה. שלהם יש גם הטבות נוספות כמו רכב בחינם קרנות השתלמות גבוהות ועוד….
• מגמה זו אינה מציעה לשנות את היחס בין מס הקהילה ומס האיזון ולהוריד את מס הקהילה משמעותית.
•
מגמה זו מנוגדת, למעשה, למטרות חוברת השינוי. היא מעמיקה את הפערים, ולא מגשרת ומאזנת אותם. מוטעית גם הטענה כי ”להצעה זו אין השפעה על תשלום המס עבור כל מי שאינו משלם מס איזון״. זו טענה טכנית שאינה רואה את ההשלכות הכוללות של ההצעה. קיצוץ מיסים במקום אחד יחייב הגדלת מיסים במקום אחר, או הקטנה משמעותית קיצונית של סל הסובסידיות והשירותים שאנחנו מספקים לשכבות הציבור השונות ביגור, בחינוך, בריאות, דיור, נוי, בטיחות, כבישים ותשתיות, מזון ועוד ועוד….
. ד"ר עמי כהנא מנתח את שנתון התנועה הקיבוצית 2018, ומעלה תהיות נוקבות על החיים שלנו בקיבוצים
"אבל פריט המידע המפתיע מכול, שאף מסביר חלק מהתופעות הלא בריאות, הוא התשובה לשאלה "האם בקיבוץ יש מס פרוגרסיבי?" (מתוך מעל מאתיים הקיבוצים המתחדשים). התשובה שהדהימה אותי היא שב־48 אחוזים התשובה היא שלילית.
"הידד, אנחנו פטורים. כלומר, ביותר ממאה קיבוצים החברים אינם שותפים באופן ישיר בתחזוקה הישירה של החברה, הרווחה, התרבות והבריאות (ועוד…). כולם כמובן משלמים מס שירותים (מס קהילה), אבל בכל חודש, כאשר נכנס לחשבון הבנק שלהם השכר החודשי (שלנו, ליתר דיוק, אני שייך למאה האלה), הוא נכנס שלם ותמים, מבלי שהופרש ממנו ………….. לקופה החברית המשותפת שאמורה לשרת את המחויבות החברתית שלנו זה לזה ולכולם.
בשורה התחתונה, חברי כמאה קיבוצים אינם מפרישים באופן ישיר למערכת הסוציאלית של קיבוציהם, הפרשות שאילו נעשו, היו מגדילות את המשאבים להפעיל את המערכות הסוציאליות הפגומות שנמנו למעלה, אבל בעיקר היו מקנות לנו את תחושת השותפות והשייכות, ונותנות לנו את הזכות להכתיב ולהשפיע על התחומים שאליהם ינותבו כספים אלו". סוף ציטוט.
• הורדת מס האיזון למינימום ו/או ביטולו, תואמת מגזר מצומצם יחסית בעלת שכר גבוה ומוגדר יחסית, של חברים מעל גיל 45 ,חברים צעירים או רווקים, ללא ילדים. אך איננה מתאימה ליגור בעת הזאת ובכלל. (שנתיים לאחר השינוי, שנת 2020 = מגיפת הקורונה ההשפעות על בריאות הציבור והמשבר הכלכלי שאיננו יודעים להעריך את תוצאותיו ועוד..)
•
• זאת יחד עם הצעות קיצוץ שלא עברו את מבחן הזמן הסביר וזאת תוך טענות שונות לגופים ביגור וקישור מוטעה ומטעה לנושאי בקרה ניהול וחיסכון, (שהם חשובים בכל שיטה שנבחר)..
• ללא דיון והסבר מעמיק על התוצאות וההשפעות האפשריות לאורך הזמן על אורחות החיים והחברה ביגור.
• ומתוך תגובת המזכירות ……….: . "מעגל החיים" הוא כזה שלעיתים אנו נדרשים לשלם מס איזון גבוה ולעיתים נהנים משירותים וסיבסודים שונים בקהילה. לעיתים אנו חזקים ומרוויחים יפה, כך שעלינו לשלם מס איזון גבוה אך לעיתים, חס וחלילה אנו יכולים להיקלע לסיטואציה בה נזדקק לתמיכת הקהילה, באופן כזה או אחר. חלק מהנכסים הרבים של יגור הושגו במהלך שנים רבות בהן היינו שותפים בכל, עם תהליך השינוי בחרנו לעזור בסבסוד בעזרת חלק מאותם נכסים וכן באמצעות עזרה הדדית . ההצגה לפיה רק גימלאים ומשפחות בעלות ילדים נהנות מסבסוד בעוד מגזר מסוים נושא בנטל המיסוי אינו נכון ואף יוצר קוטביות בחברה שלנו המבוססת על איזונים דקים וחשובים,
• ברמה העקרונית אפשר לטעון כי לעומת מי שחי מחוץ לקיבוץ, שיכול אכן לראות בתוספת המס נטל עודף שאינו מוצדק, הרי שמי שבוחר לחיות בקיבוץ יגור – ובימים אלה של נגיף הקורונה, אנחנו רואים את הצדדים החיוביים של קהילה מאורגנת ומגוננת – נכון שיראה בכך תשלום נוסף עבור הזכות לחיות בקהילה זו.
• השאלה היא: איזה יגור אנחנו רוצים !!! האם הולכים לחברת רווחה בהתאם לרוח חוברת השינוי ביגור או שנגררים למודל של שכונה/ישוב כלשהו במדינת תל אביב/חיפה. מה ההשלכה של הורדת מדרגות מס האיזון על פערי שכר/תקציב ביגור, לאיזה פערים סוציו אקונומיים אנו שואפים להגיע. (האם יחס של 1:3 / 1:5 או יחס של 1:12 / 1:15 ) לאיזה הורדה סופית של מדרגות מס האיזון,
• "חברת רווחה קיבוצית", ובמיוחד "ערכי ליבה" חברתיים-ערכיים, היא המודל שנמצא בחוברת השינוי ועליו הסכמנו. היא אמורה להיות דומה למציאות הקיימת ב"מדינות רווחה" בעולם ( קנדה, שבדיה, אוסטרליה, פינלנד ), להתבסס על מיסוי פרוגרסיבי – "מס איזון", ולשמור על רמת פערים סבירה בין החברים. כמו כן היא צריכה לספק שירותים ברמה גבוהה: חינוך, בריאות , תרבות, בניה, נוי, תשתיות, השקעות יצרניות, ועוד….
• המודל המנוגד ל"חברת רווחה" הוא: שכונה עירונית או קהילתית, הדומה יותר לחברות הקפיטליסטיות בארה"ב וגם בארץ, המבוססת על מס' גולגולת/ קהילה אחיד בלבד.
• המונח "קיבוץ מתחדש" הפך, בקיבוצים רבים, ל"שם מכובס" לישוב קהילתי על פי המודל השני, הקפיטליסטי.
ולעתיד החברה ביגור: חובה לקיים דיון רציני ומעמיק בנושא המיסוי והשלכותיו לעתיד, כדי לשמור על החברה ביגור שלאחר השינוי ועל ערכיה כחברת רווחה צודקת עם ערכי ליבה חברתיים קהילתיים ערכיים.
זה לא קומוניזם מה שכתוב למעלה ?
השאלה של "משלם מס יגורי" מבהירה עד כמה דרוש להכין דיון כזה.
האם מינו צוות שמכין דיון לאסיפה בנושא מס איזון?
האם מתכוונים לפרסם את תוצאות הסקר על מיסוי שנעשה לקראת הדיון?
שלום לאנונימי,
המצגת הועברה לאתר
שבוע טוב ובריאות
בועז
אם כך צריך לבטל את מס הקהילה ולהגדיל פי 3 את ההכנסות ממס האיזון. זו העמדה שבמסמך?