יו"ר עמית שילה
א. עדכון סעיפים באוגדן דיור
אן נירית סער: אוגדן הדיור עודכן ב 2008 פעם אחרונה. ועדת דיור התחילה לעבוד על נוסח מעודכן שייתייחס גם לשינוי. אנו מביאים היום שלושה סעיפים שאושרו במזכירות . בהמשך נביא סעיפים נוספים.
ועדת דירות מעוניינת לעדכן מספר סעיפים באוגדן הדיור. הסעיפים אושרו במזכירות ומגיעים לאישור האסיפה.
1.עדכון רשימת דירות קבע: מכיוון שתקופת המועמדות התקצרה לשנה והקבלה לחברות מתקיימת במהלך כל השנה ולא רק בשני מועדים כבעבר (סוכות ופסח) רשימת הקבע תתעדכן בכל פעם שיתקבל/תתקבל חבר/ה חדש/ה לחברות, הרשימה תפורסם פעמיים בשנה (ינואר ויולי) או לפני מכרז דירות קבע.
2.לשנות את סעיף 5 של דירות מעבר האומר: במקרים הבאים אין זכות השתתפות במכרז (וגם לא למעבר נוסף בדירת משפחה): חבר המשתתף במכרז לשיכון קבע (דהיינו: מרגע בחירת הבית המיועד עבורו והוא קיבל על עצמו התחייבות לגור בדירה מסויימת בעתיד).
(הסעיף בניסוחו המקורי מאפשר להתמודד במכרזים לדירות מעבר עד יציקת היסודות של דירת הקבע). היום בהסדר הביניים לדיור, כדי לבנות בית נדרשים לעבור בדיקת היתכנות כלכלית. לכן ההתחייבות למעבר לדירת הקבע היא עם בחירת הבית/דירה ולא בשלב יציקת היסודות. שינוי הסעיף כולל גם את מניעת האפשרות להירשם לדירות קבע יד ראשונה ושנייה.
3.בנוגע למעבר לדירת מעבר (יחיד או משפחה): במידה והחבר/ה לא עוברים לדירתם החדשה תוך חודשיים מהרגע שהדירה צבועה ומוכנה ונמסרה לחבר/ה על ידי הבניין אז הדירה חוזרת למכרז והחבר/ה לא יוכל/תוכל לעבור אליה, כמו כן, הוא/היא לא יוכל/תוכל להירשם שנתיים למכרזים. שינוי הסעיף ללא קשר לחיוב בתקציב לאחר חודש של אי מעבר.
שלומי חנוכה (נשוי לעטר מחלב): לגבי סעיף 2, "דייר בדירת מעבר שבחר דירת קבע, מנוע מלהרשם למכרז דירות מעבר". אנחנו הורים לשלושה ילדים קטנים. גרים בדירת מעבר של שני חדרי שינה: שתי דירות רכבת מחוברת, אחת מהן צרה. סה"כ 65 מטר, מזה 4 שנים. לפני שלושה חודשים ביקשנו היתר מו. דירות להרחיב את הדירה. בקשה שאושרה למשפחות אחרות. נענינו בשלילה. נרשמנו למכרז הדירות לשכונת הבלוקונים. טרם בחרנו. לפני חודשיים ביקשתי מועדת דירות להרשם למכרז לדירות מעבר. סורבתי על פי הנוהל. לגבי המעבר לדירה חדשה, הנוהל הישן קובע במפורש שההרשמה למכרז לדירות קבע תקיפה אם הונחו כבר הונחו היסודות, כלומר שתוך שנה בערך הדייר יכול לקבל את הדירה. הנוהל החדש שמוצע כאן מבטל את ההתניה הזאת, ועלול לגרום, במקרה של עיכוב בלתי צפוי (קורונה נגיד) להמתנה ללא גבול. הנוהל הקיים הגיוני וטוב. מתנגד לשינוי שלו. שאלתי מדוע שונה הנוהל ומדוע בעיתוי הזה? נאמר לי שהסיבות הן חברתיות (הפגיעה במשפחות עם וותק נמוך) וכלכליות (ההוצאה של יגור עבור הכנת הדירה מה שכרוך בדרך כלל בהתחייבות ל 4 שנים). בינתיים משפחות כמונו, שלא יכולות לשדרג את דירת המעבר, נאלצות להישאר בדירה הנוכחית והקטנה כמעט 7 שנים. הצעתי פשרה: שעד שתסתיים בניית דירת הקבע נקבל דירת מעבר גדולה יותר ללא שיפוצים והשקעה מצד יגור. פשרה אחרת שהוצעה על ידי המזכירות היתה שהדייר שיצא לפני הזמן מדירת המעבר "יפצה" את יגור כספית על ההשקעה בשיפוץ הדירה. נראה לי הוגן.
אן נירית: בקשר להנחת היסודות, באמת בעבר היו בוחרים את הדירה לאחר הנחת היסודות. היום בחירת הדירה מותנית בהיתכנות כלכלית וקוראת לפני הנחת היסודות. לגבי העניין החברתי: הבחירה נעשית על פי הותק. אי אפשר להשתמש בו פעמיים, ולבחור בנוסף לדירת הקבע גם דירת מעבר. זאת מתוך התחשבות בחברים בעלי הוותק הנמוך יחסית שנמצאים בסוף התור, וגם בחברים ובמשפחות שלא יכולים כלכלית להשקיע בדירה חדשה ודירת מעבר היא האופציה היחידה עבורם.
ב. בנייה פרטית משפחת יעקובוביץ’, אישור להחלטת מזכירות
בועז אוחנה: בדרך כלל לא מובאים נושאים פרטיים לאסיפות, אך פה מדובר בנושא עקרוני יותר מאשר אישי. הנושא חזר פעמים רבות בועדת תכנון ובמזכירות. ולכן מגיע לפה היום. בתקנון יגור סעיף 112 בנושא "ישוב סכסוכים" נאמר, "כל סכסוך יימסור לישוב המזכירות או גוף אחר שהוסמך על ידי האסיפה הכללית, לחבר זכות ערעור על ההחלטה שהתקבלה". משפחת ברוך שכרה עורך דין, פנתה לבוררות, ולא מקבלים את סמכותה של האסיפה לפסוק בסכסוך. מבחינת המזכירות כל עוד לא מוצו ההליכים ביגור האסיפה היא הסמכות שצריכה לפסוק. לבקשת משפחת יעקובוביץ’ אנו מביאים את הנושא לפה ומבקשים מהאסיפה לאשר את החלטת המזכירות. האירוע התחיל במאי 2020. משפחת יעקובוביץ שמתגוררת מעל משפחת ברוך, פנתה לאישור לבניית גגון על הקרקע הסמוכה לדירת משפחת ברוך. משפחת ברוך לא מתנגדת להקצאת הקרקע אלא לסוג המבנה. ניסיונות גישור שונים לא צלחו. אצל משפחות אחרות בשכונה הדברים לא הגיעו לידי סכסוך.המזכירות קיבלה את עמדת משפחת יעקובוביץ. הבקשה שלנו לאסיפה לאשר את הבנייה של משפחת יעקובוביץ בשטח שברשותה, כפי שנהוג בכל השכונה, ולא לקפח אותה. לא הלכנו לבוררות כי ההליך לא מוצה ביגור. משפחת יעקובוביץ צריכה את ההגנה של הקהילה היגורית.
איגור יעקובוביץ: אנו פונים לאסיפה לאשר את החלטת המזכירות. למחלוקת הסטוריה ארוכה. נקבל את החלטת האסיפה תיהיה אשר תיהיה. אנו רואים את עצמנו כחלק מהציבור ביגור. יותר קל לקבל החלטה סופית של הציבור מאשר לעבור מערכאה לערכאה. חברי המזכירות השקיעו עבודה רבה בפיתרון הסכסוך, גם בפגישות וגם בדיונים וסיורים. וקבלו את בקשתנו. לצערנו יש נתק עם השכנים. לא נשארה לנו ברירה, אלא להגיע לאסיפה.
לודמילה יעקובוביץ: מאחלת כל טוב למשפחת ברוך בשמחותיה האחרונות. מבקשת להסדיר בעיה בסיסית של גישה פנויה ונוחה למדרגות הדירה שלי.
איגור בונדרצ'וק: זאת לא שאלה של בניה פרטית אלא השתלטות של חברים על מרחב ציבורי. הקיבוץ צריך לדאוג לפינוי המרחב ולא המשפחה.
עינת קרדוש: בשכונה הספציפית שלנו, לא עשו חלוקת שטח לטובת דיירי הקומה למעלה. השאירו את זה לשיתוף פעולה ורצון טוב של דיירי קומת הקרקע כלפי השכנים. צריך להסדיר את זה אחת ולתמיד. דיירי הקומה למעלה זכאים למחסן ולחניה. המזכירות צריכה לדאוג לחלוקת הקרקע בשכונת הכביש.
עמית שילה: זה מקרה חריג. בדרך כלל אנו נמנעים מהבאת עיניינים אישיים לאסיפה. במקרה הזה לא היתה ברירה. יגיע לקלפי.
עינת צודקת, הנושא נפיץ כמעט עבור כל מי שגר קומה 2 ואין לו זכויות
גם אני פניתי בעבר למזכירות ותמיד היא לא נתנה פתרון
אם רוצים להסדיר את הנושא צריך להכנס לשכונה ולתת פתרון ספציפי לכל בית ובית לבעיות עתידיות כמו מקום טעינה לקלנועיות או מחסנים
פתרון אפשרי במסגרת שיוך עתידי והגדרת גבולות ובכל אופן הבאת הנושא להצבעת אסיפה תמוהה
קיבלתי אתמול את ההודעה הכמעט שבועית להתגייס ולהצביע על הסוגיות שעל הפרק.
הראשונה עם שתי אפשרויות, שכעת, לאחר מעט קריאה, נראות קרובות, ואפשר היה לצפות לגישור ואיחוד, לשביעות רצונם החלקי של כולם.
והשניה – מחלוקת שאיני יודע היכן בדיוק היא מתרחשת, לא הייתי בסביבת המבנה, ממעט לינוק מעטיני הרכילות המקומיים, ובעצם לא דיברתי מעולם עם המעורבים, ואפילו אינני יודע לקשור את מרבית השמות לפנים הרלוונטיות. גם אילו פגשתי וריכלתי וידעתי, מי אני בדיוק שאשפוט, ולמה? בהנחה ששני הצדדים נורמליים, ואני בטוח שכך הדבר, גישור הוא הכיוון הנכון. עשו את זה בהצלחה לא מזמן בסוגיה כלשהי. זה נכון גם למעורבים – הם ימשיכו להיות שכנים, ונאחל להם שהרבה הרבה זמן, גם לקהילה – היא תמשיך להיות קהילה ונאחל גם לה ולנו את הנ"ל, ואבוי לכולנו אם נהפוך לחברת שופטים, וגם לקיבוץ, שצריך להמשיך בקידום עצמאות הפרט ושחרור נוסף של האחריות על חייו. ולא אמרתי מילה אחת על שיוך דירות והקצאות קרקע ברורות למשפחות. בלי קשר לשיוך – גבולות ברורים, אנחנו יודעים את זה מרמת המקרו, יוצרים שכנות טובה.