הערה ביחס לסיכום אירוע התרבות ביו"כ.
מסתערבים (מוסתערבים בערבית) – יהודי האימפריה העות'מאנית באיזורים הערביים. ממש לא נכון לכתוב שהתאסלמו. נדרשו לשלם את הג'יזיה, מס גולגולת, כמי שנחשבו לאהל אל-ד'מה (יהודים ונוצרים) ואז זכו לחסות והגנה ע"י השלטונות.
מרגלית זינאתי, בת פקיעין, נחשבת (אאל"ט) לאחרונת המסתערבים בישראל. אבל אפילו היא יצאה והתחנכה מחוץ לכפר (יש מי שסיפר פעם שאפילו ביגור, לא נשמע לי הגיוני, מעניין אם מישהו יכול לאשר)
ביחס לשלטון העות'מאני – לא כל מה שסיפרו לנו בביה"ס או ב"שרה גיבורת ניל"י" ביחס לעות'מאנים מדויק. השלטון לא נקט באסלום או הטרדה שיטתיים כנגד היהודים. הוא התייחס במהלך הדורות באופן מעורר הערכה ליהודים, ודאי ביחס ליחס לו "זכו" יהודים באירופה, העות'מאנים אף קלטו רבים ממגורשי ספרד. ארדואן מרבה להזכיר עובדה זו כשהוא חושק בשיפור היחסים. מגורשים אלה, שהגיעו לאזורי ערב באימפריה האסלאמית, כינו את היהודים המקומיים, דוברי הערבית, מסתערבים. אלה גם אלה, אימצו נוהגי ערב, ונהיו (לדעתי) ערבים לכל דבר, דוברי ערבית (והמגורשים-גם לדינו) בעלי תרבות ערבית, רק בני דת משה.
מיעוט מקרב יהודי ערב התאסלם מסיבות שונות, בין השאר כלכליות, ובתוך אלה, על מנת לקבל פטור ממס הגולגולת. הקונטקסט כמובן, מצב כלכלי קשה עד לכדי רעב כבד בתקופות שונות. רבים מהמתאסלמים שמרו על יהדותם בסתר, עד ששבו רשמית ליהדות או נטמעו במהלך הדורות בחברה הערבית המוסלמית.
להלן דברי הפתיחה של אבישי לערב מוצאי יום כיפור, במלואם
דרך ארץ קדמה לתורה
אבישי שורש
אנו מתכנסים בערב זה לציון יום הכיפורים בקהילתנו ,שמרביתה מקיימת אורח חייים חילוני .ואף על פי כן כחברה שידעה לשלב בין מסורת יהודית עם חיי הקהילה שלנו, והבאנו את סדר פסח נוסח יגור ואת הקדיש שלנו וחגים אחרים ,מן הראוי שנהפוך למסורת את ציון יום הכיפורים בתוכנו משולב במסורת ואורח חיינו.
ביום הכיפור מתקבלות התפילות להסרת החטאים וכיפורם. תשובה וביטול הנדרים שבין אדם למקום (אלוהים) ובכך סולח האל על החטאים. אבל בין אדם לחברו יום הכיפור אינו מכפר עוולות אלא לאחר שירצה אדם את חברו ,הן בדברי סליחה או פיצוי, (משנה, מסכת יומא )בכך אנו מכירים כי דרך ארץ קדמה לתורה.
כקהילה, אנו ראשית ,בני אדם חושבים ,ובעלי דעות ואין לנו לחשוב ולהתבטל בפני אחרים כי אנו עגלה ריקה. נכון כתב יוסף חיים ברנר(מן הזיכרון)
״אנו היהודים החיים בין אם אנו מתענים ביום כיפור או מעשה אפיקור אוכלים בשר בחלב בין אם אנו מחזיקים במוסרה של תורה ,ובין אם לא, אנו איננו חדלים להיות יהודים. דוברים שפה יהודית ,מקבלים מזוננו הרוחני מספרותינו היהודית והולכים לקרב להגן על חיינו כיהודים״
הערב הזה נשמע דברם וסיפורם של חברים מתוכנו ,שקולם כמעט לא נשמע בציבור, אשר חלקם עברו תהליכים ארוכים של חוסר סובלנות אליהם ואפילו פגיעה עד שהשתלבו בתוכנו (ואולי לא לגמרי בשל כך)ובכך נעצים את את התובנות שלנו לגבי חיינו כקהילת חברים משתפת.
בהבנתנו את הקושי של החברים שידברו כאן מודים להם מראש על שיצאו עם סיפורם (לא דבר מובן מאליו),וכמובן לצוות שלקח על עצמו לנסות ולשלב מסורת יהודית לאורח חיינו כאן .שנפגש כך גם בשנה הבאה. חתימה טובה.
דברים אלה הכניס גדי לאחר שקיצץ בחצי את דברי שהושמעו במלואם בערב לציון יום כיפור ועדיין מסרב לתקן זאת ביומן הבא
===========
תגובת גדי רביב: כיוון שצוות האירוע הגיש סיכום מסודר, הושמטו מדברי אבישי ביומן דברי סיכום שהיוו חזרה מיותרת על מה שכבר נאמר. לכן אין גם טעם לפרסמם בגיליון הבא.
הערה ביחס לסיכום אירוע התרבות ביו"כ.
מסתערבים (מוסתערבים בערבית) – יהודי האימפריה העות'מאנית באיזורים הערביים. ממש לא נכון לכתוב שהתאסלמו. נדרשו לשלם את הג'יזיה, מס גולגולת, כמי שנחשבו לאהל אל-ד'מה (יהודים ונוצרים) ואז זכו לחסות והגנה ע"י השלטונות.
מרגלית זינאתי, בת פקיעין, נחשבת (אאל"ט) לאחרונת המסתערבים בישראל. אבל אפילו היא יצאה והתחנכה מחוץ לכפר (יש מי שסיפר פעם שאפילו ביגור, לא נשמע לי הגיוני, מעניין אם מישהו יכול לאשר)
ביחס לשלטון העות'מאני – לא כל מה שסיפרו לנו בביה"ס או ב"שרה גיבורת ניל"י" ביחס לעות'מאנים מדויק. השלטון לא נקט באסלום או הטרדה שיטתיים כנגד היהודים. הוא התייחס במהלך הדורות באופן מעורר הערכה ליהודים, ודאי ביחס ליחס לו "זכו" יהודים באירופה, העות'מאנים אף קלטו רבים ממגורשי ספרד. ארדואן מרבה להזכיר עובדה זו כשהוא חושק בשיפור היחסים. מגורשים אלה, שהגיעו לאזורי ערב באימפריה האסלאמית, כינו את היהודים המקומיים, דוברי הערבית, מסתערבים. אלה גם אלה, אימצו נוהגי ערב, ונהיו (לדעתי) ערבים לכל דבר, דוברי ערבית (והמגורשים-גם לדינו) בעלי תרבות ערבית, רק בני דת משה.
מיעוט מקרב יהודי ערב התאסלם מסיבות שונות, בין השאר כלכליות, ובתוך אלה, על מנת לקבל פטור ממס הגולגולת. הקונטקסט כמובן, מצב כלכלי קשה עד לכדי רעב כבד בתקופות שונות. רבים מהמתאסלמים שמרו על יהדותם בסתר, עד ששבו רשמית ליהדות או נטמעו במהלך הדורות בחברה הערבית המוסלמית.
להלן דברי הפתיחה של אבישי לערב מוצאי יום כיפור, במלואם
דרך ארץ קדמה לתורה
אבישי שורש
אנו מתכנסים בערב זה לציון יום הכיפורים בקהילתנו ,שמרביתה מקיימת אורח חייים חילוני .ואף על פי כן כחברה שידעה לשלב בין מסורת יהודית עם חיי הקהילה שלנו, והבאנו את סדר פסח נוסח יגור ואת הקדיש שלנו וחגים אחרים ,מן הראוי שנהפוך למסורת את ציון יום הכיפורים בתוכנו משולב במסורת ואורח חיינו.
ביום הכיפור מתקבלות התפילות להסרת החטאים וכיפורם. תשובה וביטול הנדרים שבין אדם למקום (אלוהים) ובכך סולח האל על החטאים. אבל בין אדם לחברו יום הכיפור אינו מכפר עוולות אלא לאחר שירצה אדם את חברו ,הן בדברי סליחה או פיצוי, (משנה, מסכת יומא )בכך אנו מכירים כי דרך ארץ קדמה לתורה.
כקהילה, אנו ראשית ,בני אדם חושבים ,ובעלי דעות ואין לנו לחשוב ולהתבטל בפני אחרים כי אנו עגלה ריקה. נכון כתב יוסף חיים ברנר(מן הזיכרון)
״אנו היהודים החיים בין אם אנו מתענים ביום כיפור או מעשה אפיקור אוכלים בשר בחלב בין אם אנו מחזיקים במוסרה של תורה ,ובין אם לא, אנו איננו חדלים להיות יהודים. דוברים שפה יהודית ,מקבלים מזוננו הרוחני מספרותינו היהודית והולכים לקרב להגן על חיינו כיהודים״
הערב הזה נשמע דברם וסיפורם של חברים מתוכנו ,שקולם כמעט לא נשמע בציבור, אשר חלקם עברו תהליכים ארוכים של חוסר סובלנות אליהם ואפילו פגיעה עד שהשתלבו בתוכנו (ואולי לא לגמרי בשל כך)ובכך נעצים את את התובנות שלנו לגבי חיינו כקהילת חברים משתפת.
בהבנתנו את הקושי של החברים שידברו כאן מודים להם מראש על שיצאו עם סיפורם (לא דבר מובן מאליו),וכמובן לצוות שלקח על עצמו לנסות ולשלב מסורת יהודית לאורח חיינו כאן .שנפגש כך גם בשנה הבאה. חתימה טובה.
דברים אלה הכניס גדי לאחר שקיצץ בחצי את דברי שהושמעו במלואם בערב לציון יום כיפור ועדיין מסרב לתקן זאת ביומן הבא
===========
תגובת גדי רביב: כיוון שצוות האירוע הגיש סיכום מסודר, הושמטו מדברי אבישי ביומן דברי סיכום שהיוו חזרה מיותרת על מה שכבר נאמר. לכן אין גם טעם לפרסמם בגיליון הבא.