בית / דעות / הסדרי קבע לדיור: הצגת הדילמה

הסדרי קבע לדיור: הצגת הדילמה

פרסום מטעם צוות הסדרי דיור

ההחלטה בפניה יגור ניצבת הינה החלטה אסטרטגית, אפילו יותר משינוי אורחות החיים אותו ביצענו לפני כמעט 4 שנים. החלטה אשר תיקבע את אופיו של הקיבוץ ושל הקהילה שלנו. לכן עלינו לשקול בכובד ראש את מכלול השיקולים בעד הסדרי קבע לדיור או בעד שיוך וזאת מתוך אחריות לעתיד קיבוץ יגור ולעתידם של ילדינו קטנים וגדולים כאחד.

ההכרעה היא בין שני מסלולים – מסלול א' – שיוך דירות לחברי הקיבוץ. במסלול זה שתי חלופות, שיוך ישיר וחלופת האגודה. על פי מסלול זה החברים מקבלים זכויות בדירותיהם מול רמ"י או מול הקיבוץ במעמד של חכירת משנה והופכים לבעלי הנכסים. הסדרי השיוך מקורם בימים בהם הקיבוצים היו שרויים במשבר כלכלי וחברתי גדול. מנהל מקרקעי ישראל אפשר אז שיוך דירות כדי לתת לחברי הקיבוץ הותיקים, שהיו ללא פנסיות או נכסים הוניים כלשהם, לחיות בביטחון כלכלי. מיותר לציין שהמצב בתנועה היום שונה לחלוטין. גם ביגור הביטחון הכלכלי של החברים גדול יותר, בטח הותיקים, ומאפשר להורים תמיכה בילדיהם.

מסלול ב' הסדרי קבע לדיור. במסלול זה דירות המגורים נשארות בבעלות הקיבוץ ולפי עקרונות המודל שחובר על ידי צוות הסדרי קבע לדיור, כל משפחה תשלם דמי שימוש/מס דיור בהתאם לסוג הדירה ולוותק של בית האב. הקיבוץ ימשיך לתחזק את הדירות, לשפץ, לבנות ממ"דים, לערוך התאמות בריאות ואף לבנות דירות חדשות לחברים. חשוב לציין שהצוות הציע מתווה אחד (שאפשר ליישמו במספר דרכים) אך אפשר לבנות עוד מודלים ליישום ביגור.

לכאורה במסלול א' יש הטבה כלכלית משמעותית לחברים והוא נראה כדאי יותר. אבל הוא יוצר מתח מהותי בין היכולת לקלוט בנים ואת דור ההמשך בקיבוץ למול הורשת הדירה. עלינו לשאול באיזה ישוב אנחנו רוצים לחיות? האם אנחנו רוצים לחיות בחברה רב דורית, בה הורים חיים לצד ילדיהם או בישוב שמנוהל על ידי כוחות השוק הנדלניים? האם נהפוך ברבות הימים לישוב קהילתי? ישוב שבו כל המרבה במחיר ירכוש/ישכיר לו דירה? ישוב שבו דור ההמשך מתקשה לשוב ולגור בו, בגלל הצורך בהשקעת הון עצמי גבוה למגורים? ומה יקרה כאשר תיגמר מכסת המגרשים לבנייה? בנים שיירצו אז לשוב ולגור ליד הוריהם לא יוכלו לעשות זאת? בהסדרי קבע לדיור, היות והדירות שייכות לקיבוץ, לא תהיה שום בעיה בכך וגם הצורך בגיוס משאבים כלכליים של הבנים תהיה פחותה. בעינינו הערך שילדים יוכלו לגור ליד הוריהם וסביהם גבוה יותר מכל הטבה כלכלית.

מה בסופו של יום הקהילה והקיבוץ נותנים לחברים? חינוך קהילתי ברמה גבוהה עם חיבור לקיבוץ ולסביבה, שירותי בריאות-סיעוד מסובסדים, תרבות קהילתית הנשענת על מסורות מקומיות ודיור בר השגה, שלא כמו במדינה. טוב לחיות בישוב שחרט על דיגלו ערכים אלו. ישוב המתנהל באמות מידה סוציאל-דמוקרטיות ולא קפיטליסטיות. בחירה בשיוך תסיט אותנו מאופי הישוב בו חיינו והתנהלנו עד היום.

דירות הן הנכס הכי גדול של הקהילה. הקמה של תאגיד/מנהלת דיור יכולה להציף ערך רב לחברים ואף לסייע בהקטנת המיסים וזאת על ידי העברת הוצאות שהיום משולמות על ידי הקהילה והחברים לאותו תאגיד/מנהלת. למשל, אחזקת הדירות, שיפוץ, התאמות בריאות, בניית ממ"דים (פרויקט שללא ספק ייפסק בעת שיוך) בניה חדשה ועוד. נכון שהדרך עוד רבה, אבל צריך לתת סיכוי לבחינה אמיתית של המהלך. מבחירה בשיוך אין דרך חזרה.

המשך יבוא
צוות הסדרי דיור

הדפסה

אודות מערכת האתר

בדוק גם

ספרת מלאי במרכולית ובכלבו מרכולית

ביום שלישי 24.12 המרכולית בספירת מלאי שעות פתיחת המרכולית: בוקר: 06:30-08:30 אחה"צ: 16:00-19:00 בין השעות …

16 תגובות

  1. רגע, הפסקת בניית ממדים היא איום חדש על מי שיצביע בעד השיוך?

    החוברת מחייבת את יגור לבנות ממדים בתקציב של 12 מיליון שח למשך 6 שנים ללא תלות בהחלטת השיוך.

    ולא פספסנו את ההבטחה להורדת מיסים אם רק נסכים למס שכר דירה.

    יש בכלל דרך לכסות את הבטחת עשרות המיליונים ליורשים?

    יש גם שמועה שאתם מציעים תשלום דמי קליטה של מאות אלפי שח לבנינו בעתיד כדי לממן את הבניה.

    • מתי השייכנים יתעוררו?

      א. כשהדיונים על השיוך יתקעו
      ב. כשלא יהיו דירות שאפשר לעבור אליהן כי היורשים
      ג. כשיגלו שיגור כבר לא משלמת חצי ממחיר הבנייה.

  2. מי זה צוות הסדרי הדיור ומי בחר בו?

    • גם אני שואלת למה אני מקבלת דף שהחתום בו זה המשך יבוא צוות הסדרי דיור? האם זה אחד/אחת שמפחד/מפחדת להזדהות? הקיבוץ סיים את היותו קיבוץ ברגע ששינינו את אורחות חיינו לפני שלוש וחצי שנים. אני מעדיפה לשלם למדינה ואחר כך ילדי יקבלו את הירושה שלי בית, כי זה מה שאני יכולה לתת להם בשמחה. אם יש פחד שתהיה פה שנאה וריבים? אז יש כבר שנאה וריבים וקנאה זה לא חדש. אני בעד שיוך

      • עדיף. מזומנים ובלי לריב

        את בטוחה שאחרי המריבות שיהיו בסוף כל החברים יחתמו שהם מוותרים על העברת תשתיות? ושכל הותיקים שגרים איתך בשכונת ההר יוותרו על איזונים שמגיעים להם? ו שהיורשים ייכנסו לראש התור לא מפריע לך? הכל רק כדי שתוכלי להוריש בלוקים ולא כסף?

        • לא אוהבת להגיב לאנשים בלי שם כי זה מראה על פחד ומה יגידו. דבר אחד הגיב כן רוצה להוריש את הבית שלי ששיפצתי על חשבוני לילדי. נקודה (מר עדיף)

    • לשואלים מי בצוות הסדרי דיור:

      צוות הסדרי דיור הוא צוות התנדבותי שהתארגן אחרי שבשלהי 2019 הובהר שצוות השיוך שנבחר על ידי האסיפה, לא מתכוון להציג בפני הציבור אלטרנטיבה של אי שיוך.

      בהיותו צוות התנדבותי, הרכבו גמיש.
      בין מקימי הצוות היו: דב ישורון, הילל לוייתן, אורלי מורן, שלמה מורן, אביהו קול, גבי קרדוש וייתכן ששכחתי מישהו או מישהי ואיתם הסליחה.
      . עם הקמתו פנינו לבועז שהצטרף אלינו.
      דוב עזב את הצוות מאוחר יותר.
      הצוות קיים פגישות אינטנסיביות עד תחילת 2021, שבסיומן גיבש מתווה כללי להסדרי דיור, וגם בחן מספר מימושים (אחד מהם הוצג על ידי ניר ברעם). .
      לקראת האסיפה התכנס פעם או פעמיים נוספות, מתוגבר בעוד מספר א.נשים שגילו עניין ורצון לתרום לפעולתו..
      ולעצם העניין – הפרסומים שהופיעו ויופיעו מטעם הצוות עוברים תחת עיניהם של כל הנזכרים לעלי לפני פרסומם (אגב: התרומה שלי לכתיבתם עד כה היתה דלה ביותר).
      מקווה שהתשובה מספקת
      רק בריאות

      • שקיפות סתווית

        היי שלמה, הבנתי כעת לראשונה מי הצוות, תודה. כאחד שטרם החליט מה יצביע רציתי לשאול אותך האם אינך סבור שלאחר כשנתיים של בדיקות שעשיתם לא יהיה זה נכון יותר להעלות את הצעתכם מול הצעת צוות השיוך?
        אם למדתם את הנושא וערכתם חישובים ובדיקות, והצוות כפי שהוצג כאן בנוי מאנשים רציניים מאוד, כולל ראש המועצה בעבר וכולל מזכיר בהווה, אז הייתי מצפה לשתי טבלאות מסודרות אחת מול השניה. אותה טענה יש לי כלפי צוות השיוך.
        תנו מספרים, שיהיה ברור, לפחות כלכלית, בכמה עדיפה חלופת השיוך והאם היא שווה את המחיר החברתי ושינוי אופי הקבוץ. תודה

        • שקיפות סתווית – אתה כבר המגיב החמישי (או יותר) שאני מפנה אותו לקריאת "תשובתי להצעה להעמיד את הצעתנו מול הצעת הצוות" שפורסמה כאן ובחצר יגור. אשמח לקרא התייחסותך אליה.
          רק בריאות.

        • עורך דין בדרך

          חברים אני חושב שאתם לא רואים נכון את המצב כרגע.
          ההחלטה על הפרק עכשיו להבנתי היא בין המתווים שיוך שכולל את כל אפשרויות השיוך, כלומר הדירות עוברות לבעלות החברים שיכולים למכור ולהוריש אותן, ואי שיוך שכולל את כל האפשרויות של אי שיוך כלומר הדירות נשארות רכוש הקיבוץ שלא יכול למכור אותן.

        • לשקיפות סתווית בעניין המספרים:
          עיקר היתרונות בהצעה שלנו איננו ברווח הכלכלי. קרוב מאד לודאי שעבור החברים שכבר גרים בשיכון קבע איכותי, מכירת הדירה בעוד כך וכך שנים תניב רווח גבוה יותר מאשר חצי מיליון ש"ח, גם בניכוי כל התשלומים לרמי, למס הכנסה, תשלומי איזון ועוד.

          לגבי הצעירים שיהיה עליהם לבנות דירה אחרי השיוך התמונה פחות ברורה, ונראה שהסדרי דיור יאפשרו להם להשיג תשואה לא פחות ואולי אפילו יותר גבוהה (לפחות לטווח ארוך).

          אני מסכים אתך בעניין הצורך בטבלאות משוות. לדעתי מי שהיה אמור לדאוג לכך הוא הצוות שהיה אחראי להבאת הנושא לדיון באסיפה..

  3. ״ההכרעה היא בין שני מסלולים״ כפי שאתה כןתב,
    אלא שנאמר לנו שאחד מהם לא הובא אפילו להצבעה.
    אז הבחירה היא בין מסלול אחד, לא?
    איך אפשר לבחור בין המסלול שלכם למסלול של צוות השיוך מבלי שאתם מביאיח הצעתכם להצביעה? כמתלבט זה נראה לי שאתם לא רוצים להעמיד המסלול שלכם להצבעה כי אתם יודעים שלא יעבור ולכן אצביע כנראה לשיוך.

  4. ״הקמה של תאגיד יכולה להציף ערך״. כיצד שלמה?
    הצפת ערך היא יצירת ערך לנכס שלא היה קיים. בשיוך למשל נטען שאתה משלם מעט מאוד על קרקע שיום אחכ אין ויכוח ששווה פי עשרה. הצפת ערך. איך תאגיד דיור של יגור מציף ערך במובן בכלכלי של הביטוי (שהוא כלכלי).

    ״בשבילנו הערך שהורים יוכלו לגור ליד ילדיהם הוא הגבוה ביותר״- כאן איבדת מתלבט כמוני. בשיוך הבן שלי יוכל לגור בדירתי בחינם בעוד בחיי ולרשת אותה כנכס שלו בחינם.
    אצלכם רק דמי הקליטה שמענו שבוע שעבר (ומחכים להכחשה) יעלו לבן שלנו כחצי מיליון שח. בלי בניה ובלי שיוך. חצי מילייון.
    אם המידע הזה נכון-לא פלא שההצעה שלכם לא מובאת להכרעת הציבור.

    • שלום חבר עם בנים
      תודה על ההערה הלשונית, אבל לע"ד מי שקורא את הפסקה במלואה רואה שהביטוי "להפיץ ערך רב לחברים" מתייחס להצפת היתרונות המפורטים שם, ולא להצפת ערך במובן הנדלניסטי של "קבלת אישור לסחור בדירות".
      יכול להיות ששכחנו שיש עוד ערכים שניתן להציף מלבד "ערכים כלכליים"?

      לא כל כך הבנתי למה כוונתך שהבן יוכל לחיות בדירתך בחינם עוד בחייך. האם כוונתך שאתה תעזוב את יגור כדי שבנך יוכל לגור בדירתך? בהסדרי דיור לא תצטרך לעזוב כדי שלבן שחזר לקבוץ תימצא דירה.
      ככל הידוע לי, הנתונים מראים שבנים מתקשים לחזור לקיבוצים ששייכו דירות בגלל הצורך לרכוש דירה במיליוני שקלים, ואינם מתקשים, או מתקשיפ פחות, לחזור לקיבוצים שלא שייכו דירות.
      בעניין השמועה שאתה מבקש ממני להכחיש: מציע שאת המידע על ההצעה שלנו תקבל מחומרים שאנחנו מפרסמים (למשל המצגת של ניר ברעם) ולא משמועות שאיננו אחראים להן.
      רק בריאות.

  5. שלום למגיבים
    אני או מישהו אחר מהצוות יענה לשאלותיכם בהקדם. אך אנא, בקשה אחת לי אליכם:
    לפני שאתם משתמשים בפעם הבאה במשהו כמו "למה ההצעה שלכם לא מובאת…", אנא קראו והתייחסו ל "תשובתי להצעה להעמיד את הצעתנו מול הצעת הצוות" שפורסמה כאן אתמול.
    ולאחר מכן גלו לי מהי בדיוק הצעת הצוות, והאם היא מתייחסת לבעיה קונקרטית כלשהו הקשורה לתהליך השיוך. (ספוילר: היא לא, ובניגוד להצעתנו, היא גם לא מציעה מודל כלשהו המנסה להתמודד עם הבעיות הצפויות בתהליך השיוך).
    רק בריאות

  6. בינתיים אלון הבטיח לכם הרבה כאב לב אם תלכו לשיוך. ויואב כתב שלא ישלמו ליורשי שקל רק יתנו להם בית בחינם. ואחרי זה הוא כתב שצוות השיוך לא מוכן לכל דחיה בדיון. וועדת אספה אמר שאם הצוות אמר שלא צריך עוד נתונים אז מי שרוצה נתונים שיצביע נגד. יופי של דמוקרטיה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *