צומת יגור המקום של חברי יגור
יו"ר עמית שילה
א. בחירת ועדת אסיפה, ועדת תיכנון, קבלה לחברות ערבה (שנקר) ושי אליאס. דור גרנות (בת זוג שי גורליק), אוריאן לניס (של חורחה וליאת), וגיא קינן (של דורית וצור).
בועז אוחנה: תודה לאמנון מאירי ועמית שילה שמסיימים קדנציה של 8 שנים (!). המועמדים לועדה החדשה: אייריס בירמן וספי בארי.
ועדת תיכנון, תודה לדוד ילין שריכז בארבע השנים האחרונות ולחברי הועדה המסיימים: מודי למדן, לחן בין, שני זהבי, אביהו קול, חיים גיטר, דגן שוחר.
לועדה החדשה, מועמדת ליו"ר שני זהבי, חברים: דוד ילין, מירב גרשמן, נמרוד כפרי, מודי למדן, רן פלגי ואיה קול.
מודי למדן: תומך במועמדות של שני לועדת תכנון ובכל שאר המועמדים. עם שני פעלתי בועדה המסיימת והיא מביאה איתה רעיונות חדשים וטובים. ברמה הכללית, לדעתי יגור לא התייחסה מספיק ברצינות לועדות התכנון לדורותיהן, ובכלל – לנושא התכנון. השכונות נוספו בזו אחר זו, כמעשה טלאים, מבלי שהיה דיון כללי מקיף בנושא התכנון. אולי היה ולא דווח בהרחבה לציבור. לא זכור לי שהציבור נחשף אי פעם לתכנון כולל של הקיבוץ כולו. לועדה שתיבחר אתגר גדול סביב המעבר לשיוך דירות. בין היתר נצטרך להחליט עד כמה, ואם בכלל, תיהיה מעורבת בתכנון הבניה הפרטית. נושאים כלליים אחרים שועדת תכנון צריכה לעסוק בהם: "תכנון בר קיימא" שמשלב "ריאות ירוקות ושטחים פתוחים" – ולא חוסם את המרחב לדורות הבאים ותכנון ירוק סביבתי שמתחשב בתנאי הסביבה. ועדת תכנון מעולם לא בדקה את הנושא של תקן ל"בניה ירוקה" הבנוי כמדרג ומאפשר לכל קהילה וישוב לבחור עד כמה גבוה היא רוצה להגיע בסטנדרט הסביבתי בדיור. לא התקיים ביגור "תיכנון צל", זאת מתוך הנחה שהדיירים ינטעו עצים. בפועל יש לנו מרחבים ציבוריים חשופים מדי. חסר ממד קהילתי בתכנון, כזה שיאפשר חיבור של השכונות ומקומות התכנסות. דרושה התייחסות מעמיקה יותר למרכז הקיבוץ. למשל, במרחב שבין העיגול ומחסן הכביסה אין מספיק ספסלים ויש הרבה ציבור שמתכנס ומסתובב בשעות אחרי הצהרים ודרושים לו צירי תנועה ברגל. כשמתכננים שכונה חדשה, צריך לקחת בחשבון שדייריה החדשים, בני ארבעים נניח, יהיו יום אחד בני שמונים. בסוף להסב דירות הרבה יותר יקר מאשר לתכנון מראש. נדרש דיון באופק התכנוני של יגור. אם תיבנה דירה מעבר לדרשה, כיצד תתחבר ליגור. אולי נידרש להזיז את מרכז הקיבוץ מערבה. צריך לעסוק בדרכים וכבישים ביגור. אנשים לא יודעים, אבל ביגור מותר לנסוע 55 קמ"ש, השלטים שמגבילים את המהירות לא חוקיים, להוציא את זה של "דרך הרכבת" שמגביל ל 40 קמ"ש. יש צירים ביגור שאולי צריכים להפוך חד סיטריים. הגבשושיות לא מתומררות כנדרש, ולא נבדקו אלטרנטיבות להאטת התנועה. נדרש דיון יסודי בנושא השימור שיוביל להכנת רשימה מלאה של אילו מבנים ומקומות אנחנו רוצים לשמר. יש הרבה עבודה והרבה מה לעשות. בהצלחה לועדה החדשה.
שני זהבי (מציגה את מועמדותה לריכוז הועדה)
על עצמי: מעל עשרים שנה באדריכלות. התנסיתי במספר שדות של מקצוע התכנון- מבתים פרטיים ועד בניה רוייה, מוסדות ציבור ובתי אבות, אדריכלות נוף. יש לי ידע רחב שיכול לשרת את התכנון ביגור, בכל קשור ליכולת לתת זוויות מבט שונות. כרגע אני עובדת בחברת תכנון ויזום בניה "אשל הירדן", בה אני אחראית על מספר מתחמי דיור בבניה רוויה בכרמיאל, מגדל העמק ועוד.
אני מאמינה שהעשיה היום צריכה להיות מונחית מתוך מחשבה עשור או שניים קדימה.
תפקיד הועדה אינו רק לתת מענה לצורכי השעה, אלא גם לקדם תהליכים תכנוניים נחוצים.
כמו כן, על הועדה לשמש גוף ביקורת להליכי תכנון בזמן התרחשותם, על מנת לוודא איכות והתאמת התכנון לצרכים שהוגדרו בפרוגרמה.
אשאף ואשמח לשיתוף כוחות עם זרוע הבנין בקיבוץ, וכן לקחת חלק בכל הפרויקטים שהמזכירות מקדמת ועוסקת בהם. הידע התכנוני, האדריכלי, והנופי חשובים כבר בשלב ראשון של כל פרויקט.
במידת הצורך, ובנושאים חשובים, יש לי רצון ויכולת להביא אנשי מקצוע נוספים שירצו בפני חברי הועדה.
אופן העבודה של הועדה: ראשית ארצה לרכז עם חברי הועדה את הנושאים הדחופים ביותר לטיפול. אני מאמינה בהעלאת רעיונות וצרכים מהשטח, ואשמח לשמוע את חברי הועדה ואת הציבור.
כל הנושאים שאפרט יידרשו ראשית למידה מעמיקה, ובהיבט הזה אשמח לחפיפה וליווי של המרכז היוצא ושל המזכירות.
תכנון עתידי ליגור, נוכח כל השינויים- הבנת הצרכים הנוכחיים והעתידיים של הקיבוץ, ומיפוי נושאים שיש לטפל בהם.
קידום הנחיות כלליות ליגור- תחום רחב שנוגע בנושאים שונים, ציבוריים ופרטיים. הנחיות מוסכמות עוזרות לשמר את הנראות והאסטטיקה של הסביבה, גם כאשר נעשים בה שינויים. הקיבוץ שלנו מתרחב, ואני מאמינה שאפשר להכיל את ההתרחבות הזו באופן שאינו פוגע במרקם הקיים.
(לדוגמא: הרחבות מגורים, הצבות מחסנים, פרגולות.)
ליווי המזכירות בהליכי השיוך בכל הקשור לתכנון.
השבחת מאגר המגורים הקיים בשכונות המעבר באופן מבוקר.
מעורבות בפרויקטים ציבוריים המתוכננים בקיבוץ, משלב אפס.
שילוב ועדת התכנון ומסקנותיה כבר בדיונים הראשוניים.
מתן מענה למצוקת התחבורה והחניה בקיבוץ.
שימור ושיפוץ מרכז הקיבוץ.
קידום פרויקט השצ"פ.
ב. עדכון גובה דמי קליטה (החל מאחד לינואר 2022):
בועז אוחנה: עדכון גובה דמי הקליטה (הצעת המזכירות)
בהסדר קליטה לחברות בחוברת השינוי נקבע גובה דמי הקליטה בסעיפים הבאים:
סעיף 6.14: "ישא בתשלום דמי כניסה לאגודה השיתופית החקלאית קיבוץ יגור (להלן: "דמי הצטרפות)" בסך 100,000 ש"ח לבית אב (50,000 ליחיד) צמוד למדד מיום השינוי. לבתי אב הכוללים בני יגור תינתן הנחה בשיעור %50. ההנהלה תהיה רשאית לפרוס את תשלום דמי ההצטרפות"
וסעיף 8.4: "בני הזוג שיתקבלו לחברות ישלמו דמי כניסה זהים לדמי כניסה שישולמו על ידי בני קיבוץ (25,000 ₪) ליחיד."
המזכירות מבקשת לבטל את ההנחה לדמי הקליטה לבני זוג של חברים ולבני זוג של בני משק ולהעמידם על 50,000 ₪ ליחיד.
הסיבות לכך:
היקף השירותים, הסבסודים והתשתיות שהקיבוץ מספק מהיום הראשון לקליטה הוא גבוה מאוד ונראה שהסכום הנוכחי נמוך מידי ביחס לכך.
עלויות ההתאמה של הדירות למשפחות, ברוב המקרים עולות לקיבוץ יותר מדמי הקליטה.
שקד פונדיק: אני מייצג קבוצה שחלקה נמצאת כאן. כולנו חברי יגור. יש לנו בנות ובני זוג שירצו להצטרף ולהיקלט. השינוי הזה, שמכפיל ביום אחד את התשלום, מהיר מדי וגדול מדי. היה נכון לאפשר תקופת היערכות. אנו מבקשים מיגור לבוא לקראתנו ולאפשר לנו זמן להתארגן. חלקנו כבר מתכננים את החתונה ורואים את הילדים שיבואו בעתיד הלא רחוק. בינתיים אנחנו בדירות שלנו לפחות לשנתיים הקרובות וההוצאות שבועז דיבר עליהן רלוונטיות לזוגות במצב אחר.
בועז אוחנה: אפשר לפרוס את דמי הקליטה עד הקבלה לחברות. וגם, מועמדים לא משלמים מס איזון, וזה יכול להיות המקור לשלם את דמי הקליטה. מי שמתחיל את הקליטה החודש עוד ישלם על פי הנוהל הישן.
