צומת יגור המקום של חברי יגור
איך נעלמה בניית הממ"דים בשכונות הוותיקות
מתוכנית המשק ל- 2022
(על בסיס דברים באסיפה, 23.12.2021)
אהוד ס"ט
- מהי "קהילתיות", וכיצד המהלך של המזכירות לביטול הממ"דים, עלול לפגוע בה קשות?
- בנושא נוהל ההחלטה: כיצד נעלמה בניית הממדים בשכונות הוותיקות מתוך סעיף שהוגדר כ"בניית קבע חדשה + ממ"דים" בתוכנית המשק, סעיף שהתרוקן באין רואה מתוכנו?
- ואשר למהות: מדוע ביטול בניית הממ"דים, איננו ראוי והוא לוקה בכל מישוריי ההתייחסות?
- ולבסוף, מה הם המאפיינים המקבילים והדומים בין מגיפת הקורונה ובין האיומים הביטחוניים הנוכחיים עלינו? ומהו החזון המשותף לפתרון שתי בעיות אלו?
- מהי "קהילתיות"?
אנחנו מדברים הרבה על "קהילתיות", ובדיון שעברנו לאחרונה בנושא שיוך הדירות, היא הייתה מילת המפתח. חשוב לכן שנבין לעומק את משמעותה.
קהילתיות היא קודם כל חיים יחד, ופעילות משותפת ומגובשת בקהילה. אולם בשביל חיים ופעילות משותפים, כאשר, כמו תמיד, קיימים אינטרסים שונים ומגוונים, יש צורך בתחושת סולידריות, הבנה הדדית ועזרה הדדית. והדבר נכון – גם ליחסים בין אנשים, וגם ביחסים הבין-דוריים בחברה.
הדור הצעיר הינו ההמשך והעתיד של יגור. עם זאת, הדור המבוגר השקיע כאן את כל אונו וחייו, והביא את יגור למקום הטוב והמבוסס שכולנו רוצים לחיות בו. ראוי, לכן, שכל דור יכבד את הדור השני וידאג לזכויותיו ולרווחתו.
בנושא הבניה, שהוא עיקר ענייננו כאן, כאשר אני עובר ליד אחת מהשכונות החדשות של הצעירים ביגור, אני שמח ומשתתף בהנאה של המשפחות שנכנסו לדירות המרווחות, ומאחל להן כל טוב.
במקביל, אני מצפה מהן ליחס דומה והדדי – יחס של תמיכה ועידוד לשדרוג השכונות הישנות והמיושנות, באמצעות בניית הממ"דים.
אין לי ספק שהחלטת המזכירות לבטל השנה, ויתכן (מאותם טעמים) – גם בשנים הבאות – את בניית הממ"דים בשכונות הוותיקות, ובו בזמן להפנות את כל המשאבים לבניה חדשה לצעירים, תעמיק ותחריף את המאבק הבין-דורי שאנחנו כל כך רוצים להימנע ממנו, ובכך תנחית מכה קשה על תחושת היחד והקהילתיות ביגור.
- בנושא נוהל ההחלטה: כיצד הפך נושא מרכזי ביגור, לנושא מישני המוסתר בסעיף תקציבי טכני בתוכנית המשק?
בתוכנית המשק הנוכחית מופיע סעיף שכותרתו "בניית קבע חדשה + ממ"דים" והוקצבו לו 8 מיליון ש"ח. עד כאן הכול רגיל ותקין. כך נעשה בשנים קודמות, וההנחה הייתה שכך ייעשה גם השנה, וכל דור יקבל את המענה הנאות לצרכיו.
אלא שלפתע, במהלך ההצגה של התוכנית באסיפה, התברר (כתוצאה מערנות "המדור הכלכלי)" שאין לכותרת הסעיף כיסוי – למעשה, המזכירות מתכוונת להפנות את כל הסכום המוקצב בו, להכנת התשתיות ב"שכונת הבלוקונים" החדשה, כאשר לבניית הממ"דים, לא נשאר דבר!
אין ספק שזהו מהלך בלתי תקין לחלוטין מבחינה נוהלית (על המהות והמשמעות של ההחלטה, נדבר בהמשך). בניית הממ"דים הינה נושא בעל משקל ציבורי גדול, היא מופיעה ב"חוברת השינוי" עם דרישה ל"רוב מיוחס", וכל שינוי בה דורש דיון ציבורי מלא באסיפה!
ההסתרה של ביטול הבניה של הממ"דים, מאחורי סעיף תקציבי טכני בתוכנית המשק, הינה פסולה ולא ראויה! חברים מרכזיים ביגור אף אמרו לי שזה סוג של מחטף! אין לי ספק שמניפולציה זו תיזכר בעתיד למזכירות הנוכחית, ותפארתה לא תהיה עליה.
יתר על כן, גם ההצעה החברית שלי באסיפה, לקיים הידברות במזכירות עם כל הנוגעים בדבר, בשאיפה להגיע להסכמות משותפות שיוצגו באסיפה הבאה, נענתה בשלילה והושבה ריקם!
- ואשר למהות: מה לא ראוי בפעולת ביטול בניית הממדים?
פעולה זו של המזכירות איננה ראויה מכל היבט:
- קודם כל, המהלך לא תקין , ואולי גם לא חוקי, מבחינת ההחלטות המוסמכות והמחייבות ביגור.
ב"חוברת השינוי", שהתקבלה ב"רוב מיוחס", והיא הבסיס התקני והחוקי של הפעילות וההתנהלות בקיבוץ, נאמר בפרק "הדיור" (סעיף 7, עמ' 78), כי:
"על בסיס פריסה מחודשת של הלוואות הקיבוץ… יקצה הקיבוץ… סכומים כדלקמן במדרג (קצב) שווה (ההדגשה – במקור! ):
- סך של כשני מיליון וחצי ש"ח בשנה… לבניה של דירות חדשות (לצעירים)
- סך של כשני מיליון ש"ח בשנה עבור ביצוע פרויקט שיפוצים והרחבה של דירות קבע ישנות (ממ"דים למבוגרים)".
בהקשר זה חשוב לציין כי בניית הדירות החדשות התנהלה בהתאם לתוכנית ללא הפרעה, ומיום "השינוי" וועד היום, הוקמו שתי שכונות שלמות לתפארת ("שכונת טופולסקי", ו"שכונת הלול החדשה" [יארד]), ועוד היד נטויה לקראת בניית "שכונת הבלוקונים", וטוב שכך.
אולם, באותו זמן סבל פרויקט בניית הממ"דים מפיגור קשה: עד היום, ארבע שנים לאחר השינוי, הושלמה הבניה רק בשכונה אחת (שכונת הלול, מזרח) – שהיא רק כרבע מכלל הדירות המתוכנן לבניה בשלב זה (שש שנים).
ועתה עוד באה החלטת המזכירות לתת לו מהלומה קשה נוספת!
- ההתייחסות החברתית מוסרית
סיבה נוספת לחוסר סבירותה של החלטת המזכירות בנושא ביטול בניית הממ"דים היא ההיבט החברתי מוסרי. האם במקום ערכיי השוויון, העזרה לזולת – במיוחד לחלש, והדיבר הנצחי של: "כבד את אביך ואת אימך", שעליהם התחנכנו וחינכנו, נאמץ את גישת "אני ואפסי עוד" ונשאיר את המבוגרים שבינינו מקופחים ומופקרים מאחור?
מעולם זה לא היה ביגור, ואסור שזה יהיה גם היום!
וזאת, דווקא כאשר אנחנו חוגגים עם הוותיקים את כניסת שנת ה- 100, ושואפים לליכוד ולגיבוש חברתי, ולא למאבק בין-דורי.
- ההיבט הכלכלי
והסיבה השלישית היא השיקול הכלכלי. תוספת הממ"דים – מעבר לתרומה המיידית לביטחון ונוחיות החברים המבוגרים, תעלה את ערך הדירות, ותמשיך לעשות זאת גם בעתיד.
על פי ההחלטות ב"חוברת השינוי", עליית ערך זו "תילקח בחשבון בחישוב זכויות בית האב במסגרת איזון פעריי הדיור, כחלק מתהליך שיוך עתידי" (פרק "הדיור", סעיף 10). בכך יקטן הצורך בתשלומיי איזון נוספים שיוטלו על הצעירים בעליי הדירות החדשות.
לסיכום נושא זה, מכל הסיבות הללו – החוקית, המוסרית והכלכלית – יש להמשיך בבניה משמעותית של ממ"דים בדירות הקבע של החברים המבוגרים, במקביל לבניה חדשה לצעירים!
וזו הצעתנו המובאת היום לקלפי
- סיכום ופרספקטיבה – המקביל והמשותף בין מגיפת הקורונה ובין האיומים הביטחוניים על העורף הישראלי, וחזון ההתמודדות איתן
- אנחנו חיים היום בעולם משוגע ומתעתע, שהדבר היחיד הוודאי בו, הוא אי הוודאות.
באופן כללי אנחנו יכולים לדבר היום על שתי בעיות קריטיות:
- מגיפת הקורונה, כאשר אנחנו בפתחו של הגל החמישי – גל האומיקרון,
- המצב הביטחוני המתוח שבראשו הריצה של אירן לגרעין, וכן מסת הטילים המכוונים לעורף הישראלי, מצד אירן, החיזבאללה בלבנון והחמאס בעזה.
בראיה כללית לשתי הצרות, או המגיפות הללו, יש הרבה מן המקביל והמשותף:
- הן בלתי צפויות.
-
- במגיפת הקורונה, לאחר שנידמה היה שהתגברנו על הגל הרביעי, הופיע ווריאנט האומיקרון שעלול לשנות את כל "כללי המשחק".
- בשטח הביטחוני, אירן רצה היום לגרעין, והיא למעשה כבר "מדינת סף" שעלולה לפרוץ כל יום לפצצה. זאת, כאשר בציבור יש שאננות, וחוסר הבנה שזה רק שקט מתעתע.
לא אנחנו מרתיעים את החיזבאללה בלבנון, על 150 אלף הטילים והרקטות שברשותה המאיימים על העורף הישראלי, אלא אירן היא שעוצרת אותם כ"איום נצור" על ישראל, לצורך הפעלה כוללת במקרה של התקפה ישראלית על מתקני הגרעין.
- שתיהן כרוכות בשאלות של חיים ומוות, ואל נזלזל בכך!
- לשתיהן יש פתרון יעיל יחסית – חיסון ומיגון: חיסון בריאותי כנגד קורונה, ומיגון הדירות על ידי ממ"דים (מרחב מוגן דירתי).
הגיע הזמן שנבין: המקלטים הישנים לא מהווים כל מענה בעידן הטילים – בוודאי לא לאוכלוסייה המבוגרת שאינה יכולה לרוץ בעת אזעקה 200 מ' עד המקלט הקרוב היא תישאר בביתה , אולי (לפי ההוראות) שכובה על הרצפה, ותמתין לגורלה.
- גם שבשתיהן יש מיעוט קטן וקולני של "מכחישי קורונה" ו"סרבני ממ"דים".
- החזון לפתרון בנושאי מגיפת הקורונה ובנושא האיום הבטחוני, הוא דומה: חיסון כולל ככל האפשר של האוכלוסייה כנגד נגיף הקורונה, ומיגון כולל של בתי החברים.
בבתים החדשים של הצעירים (כשליש מאוכלוסיית יגור) יש כבר ממ"דים בתוקף חוק המדינה. נישאר לנו למגן בממ"דים את "דירות הקבע" של החברים המבוגרים (כשליש מהאוכלוסיה), ולמצוא גם פתרונות מיגון ל"דירות המעבר" (השליש הנותר) אולי בממ"דים ביתיים או שכונתיים.
אם לא נעשה זאת, אנחנו עלולים לשלם בדמים מרובים ביום פקודה.
מחד מסכים ומנגד ממש מתקומם כנגד דבריו של אהוד
צעירים בשכונות הישנות…. ביום פקודה ישארו חסרי כל הגנה…
הם מוזכרים אבל ייטב אם נטפל בהם אחרונים
למה?
ביום פקודה נרצה בדיוק כמו שדובר בהתפרצות הקורונה… להציל את אלו שכדאי יותר
את אלו שטרם חיו את חייהם
את אלו שיש להם בבית בנוסף אליהם גם ילדים קטנים
אז…
לא נורא… במחלקות הטיפול נמרץ …לא היו מסכימים עם אהוד אבל ….
שנית
אם חסר כסף בסעיף מסוים … זה לא אומר שכל מי שתחת אותן סעיף צריך לריב על הכסף
הכסף יכול לבוא מעוד המון מקומות בתוכנית
בקיצור..להבין את נקודת המבט…מבין…יכול להתחבר …אולי…מאוד אולי