צומת יגור המקום של חברי יגור
נשמעות קינות רבות על חורבן המקדש השני בידי הרומאים ועל הריסת ירושלים. ויש הקוראים את מגילת איכה על חמשת פרקיה למרות שנכתבה בעקבות חורבן הבית הראשון.
אך הקינה על אובדן בית קודשנו היא לא העיקר כפי שמשאית חוצה קו לבן וגורמת לתאונה רבת נפגעים. הנקודה העיקרי. היא האירוע שגרם לכך, ולכן בעקרו יום החורבן הוא יום חשבון הנפש על האירועים שגרמו לכך. מבחינה זו ט׳ באב הוא יום היסטורי שיצר שנויים לטובה בהתנהלות ההגותית בדת העברית וכן נוצרה התנהגות סוציאלית חדשה עם חיסול מעמד הכהנים אשר זכו לנתחי השלמים הטובים ביותר בעוד בעלי המקנה שהעלו לקורבן זכו בעור ועצמות ומנהג הקרבנות בא לכפר בין השאר על פשעים ושחיתות שנעשתה. וכך אומר הנביא ישעיהו. ״למה לי רב זיבחיכם יומר ה׳ שבעתי עולות איילים וחלב מריאים ,ודם כבשים ופרים ועתודים לא חפצתי (ממילא אינו אוכל ובשר הקורבנות הלך לכהנים)….כי אני ה׳ אוהב משפט שונא גזל בעולה״ ואליו מצטרפים בסגנון קרוב מאד. הנביא ירמיהו ,הנביא הושע וגם ספר משלי ועוד.
הנקודה החיובית השניה היא עבודתו של רבן יוחנן בן זכאי שטרח והעביר את שארית עבודת הקודש ליבנה (הרוצה להחכים ידרים) והפיכת בתי הכנסת במקום המקדש על כל עוולותיו כמקום תחנונים ותפילה ללא קרבנות והפיכתו ״למקדש מעט״ מאז ועד היום.
גם היום ט׳ באב הוא ציון דרך לביטול השחיתות בהנהגה להפוך צניעות לכח ולא הפעלת כח לשם כח שתוצאותיה ידועות מראש עד כדי כך שמנהיג הפועלים ברל כצנלסון אדם חילוני בכל נפשו וגופו חשב שיש לציין יום זה לא רק בגלל תענית וצום על החורבן עצמו אלא , במאמרו ״על חורבן ותלישות״בא חשבון עם אחת מתנועות הנוער הציוניות על כך שדוקא בט׳ באב יצאו למחנה קיץ וזה מורה שעם ללא זכרון העבר יתקשה מול עתידו
מכל הדברים מובן שט׳ באב היא נקודת ציון היסטורית לאומה העברית ולא רק יום מספד ונהי.
