באסיפה האחרונה הצגנו את הצעת ההחלטה על סימון המגרשים. אני רוצה לחזור ולהציג את עיקריה תוך מתן דגשים על מספר נקודות.
ההסדר מתבסס על הסדר הזיקה שקבע את שלושת היסודות המרכזיים לסימון הדירות – מי שגר בדירת קבע ורוצה בכך, דירת הקבע שלו תסומן לו כדירת השיוך. מי שגר בדירת מעבר וירצה שדירתו תהיה דירת השיוך שלו יבקש זאת מהקיבוץ. ובמידה ואין מניעה תכנונית הדירה תסומן לו כדירה לשיוך. לשאר החברים נסמן דירות שאינן בשתי הקטגוריות הראשונות. ההסדר המוצע עוסק בקבוצה האחרונה.
על מנת להקל את ההתמודדות עם הניסוחים המשפטיים אני מצרף מילון מושגים שיסייע ויפשט את המינוחים המשפטיים.
הפרק העוסק בסדר העדיפות לסימון המגרשים הוא לב ההסדר, הוא מגדיר מי הם הזכאיים לסמן דירה ובאיזה סדר. סדר העדיפות מבטא את הערכים של חברי צוות השיוך.
הראשונים בסדר הבחירה הם חברים הגרים בדירות קבע ובגלל בעיות תכנוניות יצטרכו לעבור מדירתם. מכיוון שבהחלטת הזיקה נתנו עדיפות בהתקדמות למי שגר בדירות הקבע, אנחנו חושבים שבמידה ומשפחות הגרות בדירות אלו יהיו חייבות לצאת מהדירה שלא מרצונן נכון לתת להם את העדיפות הראשונה. להערכתנו זו תהיה קבוצה קטנה מאוד של משפחות.
רשות מקרקעי ישראל מאפשרת למי שהיה חבר/ת קיבוץ לפני ה – 27.3.2007 (חברים וותיקים) תנאי תשלום נוחים יותר (לא מחירים נוחים יותר). אלא שהדרישה לקבלת הטבה זו, היא שבמגרש שבו גרים חברים וותיקים יגורו רק חברים וותיקים. אנחנו מציעים שבעדיפות שניה נאפשר למשפחות הוותיקות שרוצות בכך לעבור למגרש ששותפות בו רק משפחות וותיקות. בכך נקל עליהן את תנאי התשלום. בהמשך ההסדר אנחנו מציעים שצוות שיוך הדירות יוכל לסמן מגרשים שייעודם יהיה רק למשפחות וותיקות.
בהמשך התהליך נסביר ביתר פרוט את מבנה התשלומים ואת ההבדל בין חברים וותיקים לחדשים.
הקבוצה העיקרית והחשובה ביותר כוללת את כל המשפחות (גם יחיד הוא או היא משפחה) הגרות היום בדירות מעבר או בדירות זמניות שונות ולא ירצו או יוכלו להישאר בדירתם. לדעתי הסדר הסימון בא לתת פתרון מתאים ונכון לכל משפחה בקבוצה זו.
הקבוצה הרביעית היא מי שהיו סיעודיים ביום הזיקה וכבר לא גרו בדירות שלהם. לאחריהם בסדר העדיפות הם מי שהיו בחופשה מיוחדת מהקיבוץ במועד הזיקה.
משפחות הגרות בדירות קבע וירצו לעבור לדירה אחרת מכל סיבה שהיא יוכלו לעשות זאת בעדיפות השישית. כל משפחה כזו תיפגש קודם עם צוות פנימי שלנו שיסביר לה את משמעויות המהלך על מנת שתבין לקראת מה היא צועדת. הקבוצה השביעית היא היורשים.
סדר הבחירה בתוך כל קבוצה יהיה בהתאם להחלטות יגור על הוותק לסימון דירה. ההחלטה היא שהוותק הוא לפי הוותיק במשפחה והחישוב הוא נקודה אחת לכל שנה בגיל החבר/ה בתוספת שלוש נקודות בגין הוותק (כולל צבא ושנת שרות) לכל שנה.
אופן ביצוע הסימון יהיה בדרך הבאה – נגדיר את השותפים בכל קבוצה זכאית ונגדיר את רשימת כלל הדירות לבחירה. כך כל משפחה שיגיע תורה לבחור דירה תדע מה מצאי הדירות ממנו תוכל לבחור. יש אפשרות שהדירה שמשפחה תבחר לא תהיה פנויה במועד הבחירה. יש גם אפשרות שנסמן למשפחה דירה שעוד לא נבנתה. הבחירה אינה מבטיחה מעבר מידי לדירה אבל נותנת לכל משפחה אופק. תהליך הסימון יסתיים (לכל משפחה באופן פרטני) בחתימה של המשפחה והקיבוץ על סימון הדירה. חתימה זו תבטיח שהדירה היא דירת השיוך שלה.
פרק הגרושים עוסק רק במי שהתגרש בין היום המקבע (1.5.2014) ועד מועד הזיקה (11.11.2022). ההצעה מאפשרת לכל הגרושים בתקופה זו לסמן לעצמם דירה. מכיוון שעדין לא הגענו להסדרים הכלכליים (מול רשות מקרקעי ישראל וההסדרים הפנימיים) השארנו את שאלת ההתחשבנות על הדירות להמשך הדיון. מי שיתגרש לאחר יום הזיקה, לא יהיה זכאי לשיוך דירה.
ההסדר עוסק עוד בזכויות היורשים, בהסדרי המעבר מדירה לדירה בתקופה שבין סימון הדירה למעבר אליה. ההסדר מעביר את כל הסמכויות לסימון הדירות מהסדרי הסימון הקודמים כולל אוגדן הדיור להסדר זה.
אחרי כל הנושאים הטכניים חשוב לי להדגיש מספר דברים:
תנאי לשיוך דירות ביגור הוא סימון דירות לכלל החברים, אחרת רשות מקרקעי ישראל לא תאפשר את מהלך שיוך הדירות. תהליך סימון הדירות יבטיח לכל משפחה דירה משוייכת.
העובדה שמשפחות רבות חיות במצוקת דיור ואינן רואות פתרון לבעיה זו, היא אחד הקשיים הגדולים אתם כולנו מתמודדים. סימון הדירות ייתן לכל משפחה אופק ובהירות מה צפי הדיור שלה, מתי תקבל דירה והאם תצטרך לבנות או לשפץ אותה. אני מקווה שזה יצור הקלה משמעותית במתחים הקיימים היום.
לסיכום, תהליך הסימון הוא תהליך מורכב מאוד. ברמה המשפחתית ההחלטה באיזה בית אני גר היא אחת ההחלטות המורכבות שכל משפחה מקבלת. גם לקיבוץ מהלך הסימון הוא מהלך מורכב מאוד, המחייב אותנו למתן פתרונות פרטניים לכל משפחה שתזדקק לעזרה תוך שמירה על ההחלטות שקיבלנו. בצוות השיוך נחפש מודל עבודה של צוות יישומי שילווה כל משפחה בתהליך.
לפרוייקטור ולהנהלה שלום, תזכירו לנו בבקשה מדוע דירות זיקה לא יוצאות למכרז דירות מעבר ושמורות רק למשפחות הרשומות בפרוייקטים של הבנייה החדשה? הרי בקלות ניתן להחתים משפחות רגילות על חוזה שבו לא יבצעו שינויים בדירה ותדע כל משפחה מראש שאין באפשרותה לשפץ. למה משפחות רגילות לא יכולות לעבור לטוב יותר לפי הותק ושוב נשארות מאחורי המשפחות העשירות שבחרו בפרוייקט, אין פה הגיון קיבוצי ובכלל משפחה רגילה תוכל בעתיד, אם ירצו היורשים, לקנות/להשכיר מבעלי הזיקה בעוד שמשפחה שעוברת לפרוייקט תשאיר שוב נכס ריק.
===================
תשובת עופר הרוייקטור:
אחת המטרות המרכזיות בהסדר הזיקה היה להגביר את הביטחון של החברים הוותיקים. והדרך היא שהדירות בהם הם חיים במועד הזיקה יהיו המגרשים והדירות שהם יורישו אם וכאשר יהיה שיוך דירות ביגור. על מנת לממש החלטה זו קבענו שכל משפחה שגרה בדירת קבע במועד הזיקה, זו הדירה שתישמר לה גם אם תלך לעולמה או תעבור לבית אחווה.
ממועד הזיקה, משפחה שהלכה לעולמה (יחיד או זוג), הדירה נשמרת לה. מכאן עולה השאלה למי אנחנו מקצים את הדירה לתקופת הביניים כדירת מעבר ? השאלה המרכזית שאנחנו שואלים היא כיצד נבטיח שבמועד השינוי המגרש והדירה יעמדו לרשות היורשים ? איך נבטיח שבמועד השיוך לא גרה בדירה משפחה שמסיבות אוביקטיביות או אחרות לא מפנה את הדירה ? אני מזכיר שבמועד השיוך המגרש והדירה הופכים להיות פרטיים. כדי להבטיח שבמועד השיוך הדירה תהיה פנויה או יהיה מועד ברור לפינויה אנחנו נותנים את הדירות למי שאנחנו יודעים מתי הוא יפנה את הדירה . בכך אנחנו מבטיחים שבמועד השיוך נוכל להעמיד את הדירה לרשות המשפחה.
לעופר היקר. ע”י עריכת חוזה ברור ופשוט המגובה בעו”ד ניתן בקלות להחתים משפחה ”רגילה” על פינוי עתידי ועל המנעות משיפוץ. הרי תהליך השיוך יקח עוד שנים! למה שמשפחות לא יעברו בינתיים למרווח יותר, הרי הדירה שייכת לקיבוץ עד שבעלי הזיקה ישימו את הכסף על השולחן, והקיבוץ יכול לטפל בחבריו בתקופת הביניים הזו ולא להקשות עוד יותר וסתם לשמור בתים ריקים קרוב לחזה. כל נוהלי השיוך האלו והעניין עם הגרושים דוחפים אותנו להצביע נגד
אתה צודק אבל קיים החשש שהדירה לא תפונה ואפילו מהסיבה שלא נמצאה דירה אחרת למי שיתבקש לפנות. בעצם אז תהיה פגיעה קשה בזכויות של בעלי הדירה שיתבעו משפטית. מי צריך את זה?
אז היורשים הנכבדים, שרובם בכלל גרים מחוץ לקיבוץ ומבוססים כבר, ימתינו עוד כמה חודשים, גם את ההמתנה הזו אפשר להכניס כסעיף בהצבעה על השיוך וכולם ידעו זאת מראש. בסוף מטרתינו העיקרית היא לדאוג קודם כל לחברים שפה ורק אח"כ ליורשי החברים שנפטרו.
יש לך טעות, בקיבוץ משוייך, חבר ירש את הדירה של סבתו, אבל המשפחה שכבר גרה שם והייתה בחוזה התנחלה ומסרבת לפנותת בשנתיים הקרובות…
לדאוג קודם כל לחבר זה לדאוג לזכותו להוריש את רכושו.
אף אחד לא רוצה להשאיר לילדיו כאבי לב ועימותים עם אלה שחיים והחליטו לנהוג בבריונות
לפרויקטור השיוך שלום
דירות הקבע שבגינן הדירים הותיקים צריכים לעזוב אותן עקב בעיות תכנוניות
האם הן תהיינה ראויות לדיור לדירים צעירים יותר.או בצורה יותר ברורה יותר באיזה בעיות תכנוניות
מדובר.
=================
תשובת עופר הפרוייקטור:
אתחיל מהסוף – צוות השיוך קבע למתכנן סטנדרט שעל פיו הוא צריך לנתח כל בניין וכל דירה. הסטנדרט אומר שכל דירה תוכל לגדול באופן מידי למינימום 120 מ"ר וניתן יהיה בהמשך הדרך למצות זכויות בניה של לפחות 160 מ"ר. המשמעות היא שבמידה ודירה לא מגיעה לסף הזה יהיה צורך לאחד אותה עם דירה שכנה. והתוצאה היא שאחד משני הדיירים באותן שתי דירות יצטרך לצאת מהדירה. להערכתנו היום יש מעט מאוד מקרים כאלו (של צורך להזיז משפחה וותיקה) אם בכלל.
מכיוון שאנחנו בעולם של שיוך אנחנו צריכים לזכור עוד שתי נקודות – סטנדרט הדירה שהצגתי נכון לכלל המשפחות המשתתפות בשיוך הדירות בלי הבדל של וותק, גודל משפחה וכו. בשיוך דירות לא יוכל להיות מצב שאת אותו מגרש יחלקו משפחת חברים עם מי שאינם חברים.
כל תומכי השיוך הנלהבים – אם עוג לא הבנתם לאיזה ברוך השיוך העניס אותנו, תקראו וב את התשובה של הפרויקטור ותוסיפו את מצוקת הדיור והתשלומים לרמי…
בהתייחס להצעת הצוות לסמן 2 דירות לבתי אב שנפרדו בעשר השנים האחרונות ("גרושים") אנו קוראים לכלל החברים להתנגד להצעה מפלה זו.
עם כל הכבוד לא מגיע לסקטור הזה יותר זכויות (נכסים) משאר החברים.
חס וחלילה איננו מציעים לזרוק אותם לרחוב.
מגורים בשכר דירה בהחלט ראויים. לא מגיע לסקטור מסוים יותר מלאחר.
די לפגוע במשפחות צעירות, ברווקים ובבני יגור הצעירים.
חברי יגור השמיעו קולכם ומנעו את הגזל וחוסר ההוגנות.
גם במחיר של העברת המסר בהתנגדות להצעה כולה.
צודק בהחלט ואם ההצבעה היא מקשה אחת ולאנעל על סעיף והסתייגות אז נאלץ להתנגד כמקשה אחת
זאת עוד המחשה לכך שאיסור העלאת הסתייגויות אינו סביר: מי שמבקש לשנות סעיף אחד נאלץ להתנגד לכל ההצעה.
להלן עוד דוגמה הממחישה את חוסר הסבירות של איסור העלאת הסתייגויות (או הצעות לתיקונים):
בדיון על "הסדר לישוב מחלוקות" לפני מספר חדשים, גבי קרדוש העלה הצעה: להשוות את מספר נציגי הציבור בצוות לישוב מחלוקות למספר נציגי "הממסד".
הצעת תיקון זו התקבלה בקלפי בפברואר השנה, ולאחר מכן ההסדר התקבל עם שינוי זה.
אם היינו נוהגים אז על פי הנוהל שנקבע על ידי הצוות בדיון הנוכחי, גבי היה מנוע מלהעלות את הצעת התיקון הזו.
באסיפה אתמול, גבי, אהוד ואני הצענו לאפשר גם בדיון הנוכחי לחברים להעלות תיקונים לא מהותיים (הסתייגויות), שיגיעו לקלפי אם הצות לא יקבלם. בסמכות יו"ר האסיפה למנוע דיון על הצעת תיקון כזו, אם על פי שיקול דעתו התיקון הוא שינוי מהותי החורג מסדר היום.
שלום לעד כאן.
מנעו את הגזל?? אתה קורא מה אתה כותב לפני שאתה שולח? ההצעה בעניין גרושים היא חברתית ומוסרית וגם כלכלית נכונה, ואיננה על חשבונך. יש גרושים שגרים בחורבה, אחרי שגם חייהם לעיתים נחרבו. איזה נזק ייגרם לכבודו אם אותם גרושים יוכלו לשייך את הדירה כמוך? ובהמשך עוד ייאלצו כנראה להתאזן על כך וזה בסדר. לא בטוח בכלל שכדאי להם כלכלית לשייך, אבל כן בטוח שצרות עין כפי שעולה מדבריך אין לה מקום בקיבוצנו.
שלום לאנונימי. כל חלקה שמשוייכת יורדת לנו מהכמות המוגבלת של חלקות.לחברים חדשים בעתיד, זאת אומרת בנינו ובנותינו, לא יהיה מגרש וישארו בחוץ, ממש מחוץ לשער הצהוב. המשפחה שהתגרשה תחזיק 2 חלקות וילדיהם יוכלו לרשת אותן בעוד שילדים אחרים ישארו בלי כלום. זה חברתי וצודק? וזה בטח ובטח על חשבונינו חבר יקר
זו לא צרות עין זו צרות הדירה של הרווק, מפני שכל גרוש קיבל דירה גדולה לפני רווקים או בני משק שלא יכולים לגור פה..
יש החלטות בסיסיות שעל פיהם אנו מתנהלים.
הוחלט על יום קובע לנושא השיוך.
התאריך אם אני זוכרת נכון אי שם בשנת 2014.
כל בית אב שהיה ביגור בתאריך זה זכאי לשייך נכס (אחד).
זוגות שהתגרשו אחרי תאריך זה זכאים גם הם לשייך נכס (אחד).
זה צודק ומוסרי.
עד כאן בעניין רכוש ונכסים.
יגור כקיבוץ שרואה את חבריו לא יזרוק אף אחד לרחוב ויאפשר לאחד מבני הזוג להתגורר בדירה כלשהי רק במסלול שונה (הציעו כאפשרות את שכר הדירה כאשר הנכסים בבעלות הקיבוץ).
מי נפגע את שואלת אם חלק מבתי האב יקבלו שני בתים לשיוך ?
יפגעו בנים שירצו להתקבל בהמשך אך ביגור לא יישארו מגרשים (זה משאב מוגבל כידוע).
יפגע עקרון השוויון- ייתכן ויש משפחות נוספות הרוצות לשייך נכסים נוספים.
לסיכום טוב יעשה הצוות אם יקשיב לרחשי הציבור וישנה את הניסוח או יציג מספר אפשרויות להחלטה.
כתבת יפה. דואגים לכולם ולא זורקים אף אחד לרחוב. וגם לא מכפילים בצורה לא שיוויונית של יכולת הורשה על חשבון הציבור. ההצעה לא הגיונית ויש להתנגד לה
בכל הקיבוצים ששייכו דירות הגרושים הטריים שוכרים מהקיבוץ והגרושים הותיקים משייכים. מעניין למה ביגור זה אחרת
אתה טועה ומטעה, במכוון או במקרה, לא כך קרה בכל הקיבוצים, בחלקם ואוחי ברובם אך לא בכולם. מה שמתאים לקיבוץ איקס לא בהכרח מתאים ליגור. סמוך על הצוות שנבדקו החלופות והמחירים הכלכליים והחברתיים של הנושא.
לא טועה ולא נעליים, כדאי שתלמד את הנושא. מכיר חברים בלפחות 15 קיבוצים ששייכו. בכולם היום הקובע הוא באמת היום הקובע. באף אחד לא המציאו מועד חדש. תברר
להביא חבילה שלמה להצבעה = גניבת הדעת של הציבור
יש להתייחס להסתייגויות אחת אחת כולל הצבעה אם צריך.
לאנונימי 1 ולאלו שאחריו
הקביעה הגורפת שלך כי ההצעה היא נכונה גם חברתית וגם מוסרית וגם כלכלית אינה מובנת מאליה, לשון המעטה.
ולא רק ההצעה המדוברת בעניין אופן שיוך הדירות לגרושים.
כל תהליך השיוך כפי שהוא מסתמן כרגע אינו נכון כלכלית חברתית ומוסרית – מפני שאינו נותן מענה לפערים העצומים בין ערכי הדירות שישויכו לחברים, שיעמדו לעתים קרובות בניגוד לזכויות הוותק שלהם.
הדרך הישירה והנכונה לטפל בבעייה היא על ידי התחייבות לתשלומי איזון הוגנים. והדגש הוא על הוגנים.
לידיעת המעוניינים.ות
להלן מייל ששלחתי לאודי, עופר וספי בעקבות הניסוח המחודש של ההצעה לאסיפה שפורסם כרגע.
—- –
היי אודי, עופר, ספי
הניסוח החדש של סעיף 5.3 משאיר בידי צוות השיוך את ההחלטה על אופן ההתחשבנות עם גרושים, בעוד שהניסוח המקורי קבע שההחלטה תהיה בידי הקיבוץ. זהו שינוי כבד משקל שעלול להוות תקדים מסוכן.
אי לכך אני מבקש להחליף את "בהתאם להנחיות צוות השיוך" ב "בהתאם לכללים שיוצעו על ידי צוות השיוך ויאושרו על ידי האסיפה הכללית".
—– –
רק בריאות
שלמה אתה צודק מאוד אבל הצוות לא יסכים לכך. חלק מחברי הצוות בניגוד ענינים בולט מדי.
שלום אנונימי 17
אני מקווה שהצוות יסכים לקבל את התיקון שהצעתי (ר' למטה).
בסופו של יום טובת כלל הציבור, ובכלל זה ניהול הוגן ושקוף של תהליך השיוך, אמורים להנחות את החלטותיו.
אם לא יוסכם להכניס את התיקון, אעלה אותו כהסתייגות להצעת הצוות, ואבקש להביאו להכרעת האסיפה בקלפי כמקובל ביגור מאז ומעולם, ועל פי נוהל קבלת החלטות עליו החליטה האסיפה במאי 2019.
זהו לא עניין שולי. נושא ההתחשבנות מול החברים בענייני שיוך הוא בעל משמעות כלכלית עצומה ללכל חבר ביגור – במיוחד לותיקים. נושא כזה חייבים להוביל וליישם בשקיפות מלאה – כלומר על סמך עקרונות שיובאו לציבור ויאושרו על ידו בקלפי.
רק בריאות.
—————-
הניסוח החדש של סעיף 5.3 משאיר בידי צוות השיוך את ההחלטה על אופן ההתחשבנות עם גרושים, בעוד שהניסוח המקורי קבע שההחלטה תהיה בידי הקיבוץ. זהו שינוי כבד משקל שעלול להוות תקדים מסוכן.
אי לכך אני מבקש להחליף את “בהתאם להנחיות צוות השיוך” ב “בהתאם לכללים שיוצעו על ידי צוות השיוך ויאושרו על ידי האסיפה הכללית”.