הודעת המזכירות בנושא השינוי והסכם קרנות ההשתלמות

הודעת המזכירות בנושא השינוי:

בועז אוחנה:כידוע לאחר אי מעבר מודל יגור בהצבעה השביעית בסוף חודש יולי, פנתה המזכירות לרשם האגודות בבקשה שיתערב ויסייע לנו בתהליך השינוי.

1. התקיימה פגישה בירושלים עם הרשם עו"ד מירון הכהן, עם סגנית הרשם אלה אלון, המפקחת האזורית טל מור ואודי אמיתי מהמחלקה משפטית של המשרד. בפגישה נכחו רוני בר-ניר המלווה האזורי שלנו מהתק"צ וניר מאיר מזכיר התנועה. נקבע בה מתווה כללי להמשך התהליך, לפיו תתקיים פגישה של הרשם או מי מטעמו עם חברים שאינם תומכים בשינוי. לאחר מכן ינחה הרשם על תיקונים למודל השינוי ולאחר הכנסתם לחוברת, הוא יגיע לאסיפה ביגור ואז תתקיים ההצבעה השמינית על המודל (בשאיפה במהלך חודש נובמבר). כל זאת תוך הבהרה שבסמכותו להוריד את "אחוז החסימה" אם יתרשם שהקיבוץ מציג הסדר הוגן העומד בתקנות הערבות ההדדית.
2. בתחילת חודש ספטמבר התקיימה ביגור פגישה של סגנית הרשם, אלה אלון, והמפקחת האזורית טל מור, עם חברים שאינם תומכים בתהליך. ייצוג החברים היה מגוון (צעירים, גמלאים, גילאי ביניים ועוד). הפגישה הייתה ללא נציגי המזכירות, למרות שהתבקשו לשבת שם על ידי הרשם. בפגישה עלו הנושאים הבאים: קצבאות זיקנה- מיצוע ומיסוי, פנסיה חיצונית גבוהה מהפנסיה היגורית לאחר השינוי, הפקדות נמוכות לפנסיה היום, הרעת מצב הפנסיונרים מול הטבתו, נטל המיסוי הגבוה, תק"ה והשלמה לרשת ביטחון, היתכנות כלכלית של המודל, דיור- תשלום שכ"ד ועזרה בבנייה חדשה, חוסר שקיפות, שוחד ואיומים על חברים, קרנות השתלמות, אופן הניסוח המשפטי של החוברת, צבירת חובות על ידי חברים, פיקדונות צבאיים שלא מועברים ליגור, תמחור נמוך מול תמחור גבוה, פערי שכר, מנגנון לא יעיל בקיבוץ, טענות על פיטורי חברים, שכר דירקטורים, הטבות של עובדי חוץ מול עובדי פנים ולהיפך, ימי חופשה צבורה שנצברו בקיבוץ השיתופי.
3. לאחר שהרשם ונציגיו אספו את החומר (גם מהפגישה וגם ממיילים שהתקבלו מחברים) ממי שאינו תומך בתהליך, הם עברו עליו והעירו הערות שונות, עליהן ישבנו אצל הרשם ביום ד' האחרון (27.9) והצגנו את הכתוב בחוברת השינוי מול טענות אלה. במקביל לכך, מסרנו את תקנון יגור המוצע לשינוי וגם עליו העיר הרשם הערות.

5.מסך כל הטענות שהועלו על ידי החברים מול הרשם, התייחס הרשם ל-7 טענות עיקריות.

א. קצבאות זקנה- מיסוי ומיצוע. הראנו לרשם כי אין בעיה עם המיסוי המתכלה והמיצוע של הקצבאות, היות ותקציב הפרישה של החבר (פנסיית הרשם + קצבת הזקנה – שירותים שנותן הקיבוץ) לא נמוך מהקבוע בתקנות הערבות ההדדית, אלא אף גבוה יותר. מחויבות זו תתווסף לחוברת השינוי לפי הנחיית הרשם.

ב. גרעון אקטוארי. העברנו לרשם את הנתונים על הגרעון האקטוארי של יגור לחבריה, אשר עומד היום על כ-12 מליון ₪. הרשם אמר שיבדוק זאת כחלק מהבדיקה של ההיתכנות הכלכלית.

ג. היתכנות כלכלית- כל החומר הועבר למשרד הרשם. רו"ח מטעמו יעבור על המודל.

ד. רשת בטחון. הרשם הורה לנו להוריד את גיל הזכאות לרשת בטחון קבועה לגיל 45. ללא קשר לכך, גם פה יש חובה של הקיבוץ, אשר תוכנס לחוברת, לוודא כי רשת הביטחון הניתנת, אינה פחותה מהקבוע בתקנות הערבות ההדדית.

ה. בנייה חדשה. הרשם הנחה אותנו לבדוק האם ניתן להגדיל את המקדמה מ-200,000 ₪ לבית אב ל-300,000 לשנתיים הראשונות. לאחר בדיקה מול המודל הכלכלי, נאמר שיש אפשרות. גם כאן הרשם הנחה אותנו להעלות את גובה המקדמה ב-100 אלף ₪ לבית אב, בשנתיים הראשונות.

ו. הכנת נוסח מלא ושלם של הסדר השינוי והעלאתו לאתר יגור.

ז. הסדר גישור על קרנות השתלמות. הרשם מייחס חשיבות רבה להסכם הגישור שהושג. למרות שתכננו להציגו לציבור לאחר חתימתו וכן להחילו על כל חברי יגור בעלי קרנות השתלמות ומי שהיו לו קרנות, ובכספים שייכנסו לקיבוץ כתוצאה מהסדר זה לפתוח קרנות לחברים שאין ברשותם קה"ש (בלבד). הנחה אותנו הרשם להביא את ההסכם לידיעת הציבור לפני חתימה עליו. היה ולא תושג הכרעה בנושא, הוא ייקח את הסוגיה ויכריע בה. את הסעיף הזה יציג אודי במלואו בהמשך.

6. שינויים בתקנון יגור. הצגה מהכתב. סעיף 44 – בעצ"מ, סעיף 45- חלוקת רווחים, סעיף 53- אי קיזוז מפנסיה, סעיף 66א'- צרכים מיוחדים, סעיף 66ב' אספקת צרכי חברים- נימוקי ועד ההנהלה, סעיף 66 ג' תקציב פרישה- אי אפשר לקזז זכויות של בן זוג מתקציב הפרישה, סעיף 66ד'- תקנות הערבות ההדדית, 66 ה- בנים בעצ"מ. התקנון יועלה לאתר.
7. את נייר העמדה שהעביר לנו הרשם, נעלה לאתר יגור לאחר שהוא יאשר אותו באופן סופי. אנו ממתינים כרגע לקביעת תאריך לאסיפה עם הרשם ביגור, ההצבעה השמינית, תתקיים במהלך נובמבר, כפי הנראה. יישום השינוי יחל בינואר 2018.

גילי דניסקי: מה עם  השכר הגבוה של המנהלים בתאגידים?

בועז: התמחור נעשה תוך התייעצות עם גורמים מקצועיים בתק"מ ורשם האגודות, מבחינת הרשם אין בעיה.

אודי  קינן: הערה כללית לגבי גישת הרשם למהלך ביגור. לתפישתם השינוי שלנו רך מדי. רשתות הביטחון שלנו משמעותיות בכל התחומים. אני מעריך שהם יתמכו במודל ויעשו מה שצריך כדי להעביר אותו. הם ציינו באופן ברור, שככל שההסכם יותר הוגן יש פחות הצדקה לכך שמיעוט יכפה לרוב את המציאות ביגור.

 

ב. הסכם קרנות השתלמות

אודי קינן: הנושא הזה קיים כבר מעל עשרים שנה. קרן השתלמות היא תוספת לשכר. המנגנון הוא  שהעובד מפריש 2.5 אחוז משכר והמעסיק מוסיף עוד 7.5 אחוז. הכסף הזה שייך לפי תקנון הקיבוץ ליגור. ביגור נוצר מצב שהכספים כבר הרבה שנים לא נכנסים לקיבוץ. בעשור האחרון בודדים הכניסו. הנושא היה כל הזמן ברקע ועלה באסיפות. עם זאת, לא הצלחנו כקהילה לטפל בו בצורה אפקטיבית. כשלא מטפלים בנושא עשרים שנה יש לזה תוצאות. זה קצת דומה לזה שלא דרשנו מחברים להכניס כספי ירושה, אפילו שזה כתוב בתקנון הקיבוץ. היום אי אפשר להתחיל לדרוש את זה בחזרה. בבתי המשפט כשבאו הקיבוצים אחרי הרבה שנים בדרישה להחזיר את הכסף שאל השופט "מה עשיתם עשרים שנה?" ואם התשובה היתה "לא מספיק" היו לזה השלכות. כשהתחלנו לטפל בזה במזכירות הנוכחית לפני ארבע שנים, פנינו לחברים נתקלנו בהתנגדות. החברים לא באו לפגישות. לא הצלנו להגיע לפיתרון. בשלב מסוים, קבוצה של חברים בעלי קרנות, פנו במרוכז לעורך דין והעלו רעיון לגשר על המחלוקת. אנחנו כמזכירות דנו והחלטנו להיכנס לגישור. הבנו שטיפול אגרסיבי לא יהיה יעיל מבחינה פיננסית ועשוי לגרום לכאוס ומשבר חברתי, גם בגלל שחלק מבעלי הקרנות כבר לא בחיים. אז הלכנו לגישור. תהליך הגישור היה לא פשוט ודרש מאמץ גדול.  התקיימו כעשר פגישות עם המגשרת והקבוצה ונוסחה טיוטה להסדר. הבאנו את הטיוטה הזאת לקבוצה יותר רחבה של אנשים. כולל "הלוחמים הותיקים" להכנסת הכספים ליגור. הקבוצה שהתכנסה נתנה פה אחד את ברכת הדרך להמשיך. ורק בקשו שיהיה החזר סמלי של הקרן שתבטא את ההכרה של החברים שהוא בעל חוב ליגור.

ההסכם לא משמח אותנו. אבל זה המחיר של ההתנהלות וההתנהגות שלנו עצמנו. המחירים האלה יחכו לנו מעבר לפינה גם אם נבחר בפתרונות אחרים.

קשה לנו לדעת בדיוק מה הסכום, כי לא ידוע כמה משכו, מדובר על כ 13מליון שח, אולי קצת יותר או קצת פחות. בהסכם יש לחבר אפשרות לבחור אחד מ 4 מסלולים

• להעביר את הכסף ל יגור, לקבל ממנו עכשיו כמענק 40 אחוז, 20 אחוז נוספים יעברו ליגור לפתיחת קרנות השתלמות לחברים ו שאר 40 אחוז ירשמו כחוב ליגור שיקוזז מפירות הנכסים, רווחי הון ושיוך דירות לכשיחולקו בין החברים.
• להעביר את הכסף ליגור, לקבל ממנו עכשיו 30 אחוז כמענק, להעביר 10 אחוז לפתיחת קרנות לחברים אחרים, ו 60 אחוז נשאר רשום כחוב ליגור.
• להעביר את הכסף ליגור, לקבל ממנו עכשיו כמענק 50 אחוז, שאר 50 אחוז יועברו לפתיחת קרנות לחברים אחרים
• לא לתת כלום ליגור ולא לקבל כלום, להישאר בעל חוב ליגור.

החוב צמוד למדד, מוחזרים ממנו 200 שח בחודש. ברגע שיהיו שיוך נכסים הוא יקוזז. כדי ליישם אותו ולאכוף אותו יהיה נאמן. שיקבל דוחות מהגופים הרלבנטיים. החל מ 2004.

ההסכם תלוי בהתחייבות קבוצה גדולה של חברים להצטרף אליו. אם זה יקרה נוכל ללכת לבוררות עם אלה שלא יחתמו. אם רק מעטים יחתמו לא יהיה לא תוקף.

בקבוצה של החברים שהלכו לעורך דין, יש 30 חברים. ויש 90 שלא קשורים לקבוצה. כקהילה עצוב שהגענו למצב כזה.

אלה שלא בקבוצה נפנה אליהם לחתום. מי שלא ייכנס נלך מולו לבוררות.

יורם ברנע: זה חוב אבוד. לא תראו שקל מהחברים. אם היינו מוכרים את "טובופלאסט" היינו מקבלים עבורו 100 מליון ₪ ורק החברים שלא חייבים קרנות וכספים ליגור היו מקבלים. היום מי שיכניס כסף הוא פרייר. אם היתה לי קרן… לא הייתי מכניס עד שהראשון שלא שילם יכניס.

בועז אוחנה המזכירות התחילה לטפל בנושא ב 2013 . ניגשנו לבוררות מול עשרה חברים. בהתייעצות עם גורמים משפטיים וגם עם קיבוצים אחרים, הבנו שהסיכוי לשים את היד על הכסף נמוך, ושעדיף ציפור אחת ביד מאשר שתיים על העץ. הבנו גם שאם הקהילה תתפורר ערב שינוי כולם יצאו קרחים מכל הצדדים. כשיש על מה לגשר מגשרים ואם אין על מה לגשר הולכים לבוררות.

אודי קינן: באמת מדובר בכספים שחלקם אבודים, אם מתוך 14 מליון נקבל שני שליש. זה לא מעט. הסיבה שהמזכירות מובילה ומנהלת את זה ומביאה את זה כהודעה ולא כדיון פתוח היא שמחלוקות כספיות בין חבר לקיבוץ מוכרעות במזכירות. ההחלטה שלנו להיכנס לגישור נבעה מהיותנו מייצגים את הקיבוץ מול החברים. אבל כאן זו קבוצה ולא חבר בודד ולכן דרש מאיתנו הרשם לדווח לאסיפה. אם החברים יתנגדו למהלך יחזור העניין לרשם, שלהערכתי ילך על האופציה הרביעית לכולם. במצב כזה כאילו יגור לא תוותר אבל גם ספק אם תראה את הכסף אי פעם. עדיף להתגבר על התסכול והצער ולהתקדם ולא להחזיר את זה לרשם.

עמית שילה: צריך להזמין את הרשם לאסיפה ולשמוע ממנו את דעתו.

אבישי שורש: כל אחד כאן מביא גירסה אחרת של גישת הרשם. לפי אודי קינן הרשם דורש דיון. גם הגרסאות האחרות לא הקהו את הדרישה הזאת. אבל הוא יבוא וירצה לדעת את דעתנו. חייב על כן להתקיים דיון לפני שיבוא, ולו מעצם העובדה שכך דרש. חבל שלא הראו לנו סיכום כתוב של הפגישה עם הרשם.

הלל לויתן: כמי  שעוסק בגישור, הצלחה של גישור היא ב"win win", כלומר ששני הצדדים קיבלו את מבוקשם, אך לעיתים הם מקבלים לא את "הרצוי" (מבחינתם) אלא את "האפשרי". בדרך כלל קורה תהליך של התקרבות בין הצדדית. ובאמת הרבה פעמים שני הצדדים מאוכזבים אבל מבינים שזה כל מה שהם יכולים להשיג. מבחינת יגור כרגע, ידענו שיש גישור, סמכנו על הנציגים שלנו. צריך לתת להם גב.

אבשלום שוחר: אי אפשר להגיע שהנושא הוזנח עשרים שנה. היו שנים שחברים הכניסו עשרות ומאות אלפי שקלים. בשנים אחרות זה הוזנח נפסק, לזכות המזכירות הזאת שחזרה לעסוק בזה. צריך להכיר באחריות שלנו לשנים בהם לא עסקנו בכך. אין ברירה אלא לנסות להשיג את מה שאפשר כרגע.

אבישי שורש: יש שתי אופציות: האחת, שהציבור יביע את דעתו בהצבעה או להשאיר את זה לרשם. בכל מקרה האסיפה צריכה לדון בנושא. אי אפשר שהנושא לא יבוא להצבעה בפני הציבור. האסיפה צריכה להחליט באמצעות הקלפי אם להעביר את הנושא להחלטת הרשם או להחליט בעצמה.