סיכום "במה פתוחה"

ציבור גדול ומגוון התכנס לשמוע ולראות, להשתתף ולחגוג, עם משתתפי ה-״במה הפתוחה״ ול-״ג׳ם״ השנתי.

האירוע שהתחיל כניסוי ברחבת יד למגינים, עבר מאז ל״מחסני תרבות״ שמתחילים להיות קצת קטנים עליו, הופך מסורת וחג עם משכן משלו, ציבור נאמן, תכנים קבועים וגם משתנים, משוגעים לעניין וכוהנת גדולה. בין היתר מיוחד האירוע הזה בכך שהוא פרי עבודה ממושכת ותוצר תהליך שעוברים המשתתפים, לפחות חלקם הגדול, לאורך זמן בעבודה האישית.

למרות התמסדות האירוע, ואולי בזכותה, הוא מצליח להישאר פתוח ובגובה העיניים, מחזק ולא מבקר, משתתף ולא צופה, קהילתי יותר מתרבותי ואומנותי, ומשפחתי מאוד. לא כל המשתתפים והמבקרים יודעים את הסיפורים האישיים המיוחדים מאחורי הביצועים וההרכבים. אבל מי ששומע ומרגיש וקולט אותם מהצלילים והמראות והאווירה שמסביב.

נורית פארן