צומת יגור המקום של חברי יגור
22.11.2017
ערעור ובקשה לדחייה של ההצבעה על בניית מכון דיאליזה בשטח בית בת-שבע
להלן אני מערערת על מועד ההצבעה על בניית מכון דיאליזה בשטח בית בת-שבע שנקבע למחר יום ה' – 23.11.2017 , ובקשה לדחיית ההצבעה בחודש. זאת משום שמהלך קבלת ההחלטה בנושא לא היה תקין. לא ברמת היידוע ולא ברמת שיתוף הציבור בקבלת ההחלטה. ראשית, דף המידע לקראת ההצבעה פורסם רק 48 שעות לפני ההצבעה ועד עתה רק כ-10% מחברי הקבוץ נחשפו אליו. ובנוסף, לא היתה התייעצות מוקדמת עם כל הנוגעים בדבר – מרכזי וועדות ואחראים על מגזרים, ובעיקר לא עם חברי יגור בכלל.
מידע:
האסיפה על הנושא נערכה רק לפני כשבוע, ולא שודרה בטלביזיה. מידע מקדים על הרקע והנימוקים למהלך אמנם פורסם אך באתר יגור בלבד וגם זאת רק כ- 48 שעות בלבד לפני ההצבעה. כתוצאה מכך עד כתיבת בקשה זו צפו בו 75 חברים בלבד. דף המידע הזה לא חולק לתאי החברים ואפילו לא הופיע על לוח המודעות כך שלדעתי רב הציבור אינו מודע כלל למהות ההצבעה ותוכנה, וזאת 24 שעות לפני ההצבעה.
שיתוף הציבור בקבלת ההחלטה על "מבנה ציבורי":
בית בת-שבע הוא לא רק סנטימנט מהילדות, מסתבר שהוא גם "מבנה ציבורי" ובצדק. מסתבר גם שקשה להפוך שטח של מבנה ציבורי למבנה מסחרי ולהפך. כלומר ברגע שיילך על בית בת-שבע לא יהיה קל לגרד שטח חדש למען "מבנה ציבורי" חדש, שלא לדבר על כסף. לכן אני חושבת שאנו כציבור לא צריכים לוותר עליו כל כך מהר למען עוד עסקת נדל'ן. ועוד ל – 20 שנה. כבר יש לנו כמה פילים לבנים שלא יזוזו מכאן גם בעוד 100 שנה אפילו שנבקש יפה – טופולסקי ומפעל האלומיניום כבר אמרנו? ומה עם מרכז הסוסים?
נאמר שלא היתה דרישה מאף גוף ציבורי לקבל את הבניין. לפחות הנימוס היה מחייב לשאול – את מרכזי הוועדות – תרבות, ספורט, הגיל הרך, בית ספר, בלוקונים, קשישים – מה דעתכם על מחסן התרבות עם חלל המופעים הנפלא שייהרס בשנה הבאה, אולם סגור לספורט בדמינגטון, טניס שולחן, טניס מול הקיר, אולם כושר לילדים ונוער, ספריית יגור, ארכיון יגור, ספרייה אזורית, ספריית יד שנייה, גלרייה קבועה לאמני יגור, בית תחביב, אולם למכונות משחק, קזינו (חחח…), יו ניים איט. כל זה על רגל אחת. ויש כאן עוד אנשים יצירתיים אפילו יותר ממני, בקיצור אפשר וצריך לשאול את הציבור כולו מה דעתו. וזאת בדיוק הנקודה, לא סופרים אותנו. מילא חממה חדשה, אבל בית בת-שבע? נו באמת.
בית בת-שבע והשינוי:
ואחרון חביב – השינוי. נאמר ששקלו לשמור את הבית ליזמויות שלאחר השינוי. אבל כשעלתה האפשרות לעסקת נדל'ן נוחה – השתנו השיקולים. הרי הכוונה בשינוי היא להעביר את האחריות לפרנסה לחבר, וזה בסדר. רק שלנשים בגילאי 40 עד 50 קשה יהיה למצוא עבודה בחוץ. אני בטוחה ומאמינה שחושבים גם עלינו, אבל נצטרך עזרה – אולי קצת כסף להתחלה, אולי מקום עם גג לעבוד בו. אבל בתכל'ס כרגע כל מי שקובע עסוק כל כולו בהעברת השינוי, ובינתיים רצות להן השקעות נדל'ן בתל חנן וטופולסקי, כסף טוב מושקע בחקלאות ובחדר אוכל כשר, ועכשיו גם לוקחים לנו את בית בת-שבע.
ובקשתי הצנועה היא:
נקפיא לחודש את ההצבעה הזאת. השמיים לא יפלו. בשבוע הבא ההצבעה על השינוי. אם יעבור, נשלב ידיים ונסתכל קדימה. נקים צוות זמני, שישבו בו גם אנשים שהשינוי האמיתי ייעשה על גבם, ובמשך 3 שבועות ייעשה מיפוי ראשוני של הצרכים לשינוי, עם דגש על פועלי השינוי. ואז להחליט אם ממשיכים כרגיל עם בית בת שבע ופרוייקטים נוספים שבקנה, או שמקפיאים לשנה – מה שנראה לי נכון כבר עכשיו – את כל ההשקעות והתכניות שאינן קשורות בהוצאה לפועל עכשווית של מטרת השינוי הבסיסית, פרנסה ועצמאות כלכלית לכל חבר.
כמובן שאם בקשתי הצנועה לדחיית ההצבעה לא תתקבל – אצביע נגד,
ואיתכם הסליחה,
שלכם, רקפת
רקפת שלום רב
ראשית תיקון ,האסיפה בנושא בית בת שבע התקיימה לפניי שבועיים ולא שבוע כפי שאת רושמת
לא אכנס לעצם הויכוח על יעודו של הבית אך למען הגילוי הנאות אומר שאני אצביע בעד, למען הגילוי הנאות אוסיף גם שפורמלית לא היתה זו חובה תקנונית או חוקית להביא את הנושא להכרעת הציבור באסיפה ובקלפי אולם בגלל האופי הציבורי וההיסטורי של המבנה הבאנו את הנושא להכרעת הציבור , והרי לא יעלה על הדעת שכל החלטה בנושא השכרת מבנים יובא לדיון באסיפה, אך הבנתנו היתה שבמקרה הנוכחי יהיה זה נכון כך לנהוג.
האסיפה פתוחה לכלל חברי יגור להביע את דעתם לדבר ואף להציע הצעות ולהצביע, ועדת אסיפה פתוחה לשמוע ולדון בכל נושא פורמלי הקשור לאסיפה , וכך גם נהגה ועדת אסיפה והאסיפה עצמה במקרה זה, ועל כן לא ניתן להלין על הצורך בשיתוף הציבור כי באופן יחסי לסוג הארוע שהוא עסקי במהותו שיתפנו מעל ומעבר למקובל.
אני תומך נלהב של הבעת דעה אנונימית אפילו אם זו קשה ולפעמים על גבול ההשמצה אך ערעור רשמי הוא דבר שבשום פנים ואופן לא יתקבל כאשר זה מובא אנונימית באמצעות אתר האינטרנט באופן שבו המערער לא לוקח אחריות מינימלית על הליך פורמלי בעל משמעות .
יש לזכור שישנו שותף שממתין בסבלנות לתשובה מאיתנו על הכיוון וזו מתעקבת כבר זמן די רב , היה די ויותר זמן לדון עם הנוגעים בדבר לפניי ואחרי האסיפה לבקש הבהרות והסברים ובירור הליכים מהותיים ו פורמליים.
לסיכום ההליך היה תקין לחלוטין , לא ניתן להגיש ערעור באופן אנונימי ובטח שלא ערב ההצבעה ולכן אנו נאלץ לדחות את בקשתך על הסף
עמית שלום
אני מבין את דעתך כמי שמרכז את ענף הנדלן אבל לא ראינו את עיקרי ההסכם ולהזכירך כאשר הציבור ראה את עיקרי עיסקת טופולסקי הוא דחה אותה. המסקנה יש להציג שקוף וגלוי שחור על גבי לבן לא ברור האם המבנה הנוסף בבעלותנו לאחר סיום או שנצטרך לשלם עליו ועוד שאלות במיוחד לאור הכשלון הראשון עם בית בת שבע לא יזיק להמתין עוד שבוע לבחינת היבטים שאולי לא עלו
עמית שלום,
תודה על תשובתך המהירה.
החלטתכם לדחות את בקשתי מובנת לי ומקובלת. הנימוקים שהבאת – הנושא בכלל לא היה חייב להיות מובא לאסיפה, עקרונית היה מספיק זמן לפני ואחרי האסיפה ועד לשאול על הנושא ולקבל תשובות, כותב אנונימי לא יכול להגיש ערעור לדחיית אסיפה – כל אחד לחוד וכולם יחדיו מספיקים לקבלת החלטת דחיית הערעור.
הבעייה שלי איתם היא שהם כולם בתחום הפורמלי. אבל בתחום הענייני והחברי שאלותי לא נענו. התהליך היה תקין לחלוטין פורמלית, אבל עדיין רב החברים לא היו מיודעים כלל לנושא, לא התייעצו איתם, ולא ניתן משקל מספיק לשימוש הבניין כציבורי או לחילופין, כמקום זמין לעבודת חברים אחרי השינוי. אין ספק שאם יהיה בשבוע הבא שינוי קונצפטואלי, נצטרף להשקיע ולקדם גם שינוי של הפורמליות.
ולסיום, שמחתי לקרוא ב"חצר יגור" את דבריה של נורית פארן, מרכזת מגזר התרבות שלנו, שבמקביל אלי כתבה שם שהיא מתנגדת לוויתור המהיר על בית בת שבע כבניין ציבורי. ואני מצטטת: "…בשבועות האחרונים אני מנהלת שיחות ומגעים עם גורמים שונים לבדיקת האפשרות להקים מרכז למוזיקה ומחול ביגור, מרכז שבו יתקיימו כל שיעורי הנגינה והמחול שמתקיימים כיום בכל מני חדרים מפוזרים וכן יביא אליו תלמידים מהאיזור. הייתי מאוד שמחה לראות את בית בת שבע הופך למרכז כזה..".
https://goo.gl/ggmn1W
ההצבעה בעיצומה, האם כבר מאוחר מדי?..
למה אינכם עונים לשאלה שלי גם באתר זה וגם בחצר יגור האם לא הכל מוצג לצבור?
הדמוקרטיה הישירה הנוהגת כאן, קיצונית אף יותר מזו שנהגה בזמנו באתונה. היא לא מתאימה ליגור בתקופה הנוכחית. דפוסי ההצבעה כיום, מבוססים פחות על חוכמת ההמון ויותר על הקפריזות שלו. יש ליגור מזכירות המורכבת מאנשים מוכשרים ומהימנים שבחירתם אושררה שנית ובאופן דמוקרטי רק לאחרונה. הציפיה מכלל הציבור לגבש עמדה ביחס לכל כך הרבה נושאים בלוח זמנים צפוף אינה סבירה. צריך לתת למזכירות להוביל את האוניה העצומה הזו ולמי מטעמה לקדם נושא כזה או אחר. כשלא נסמוך על המזכירות הזו נפעל להחלפתה באופן דמוקרטי. בינתיים זה לא המצב והיא מובילה לא רע ובתקופה מהמורכבות ביותר שידעה יגור.
רחל היקרה
בואי נבחן את המלצתך הנבונה במספר תחומים
ידוע לכולם שהמצב בלגין גרוע, אין מנכל כבר חודשים רבים, המפעל לא מרוויח ועדויות מהשטח מצביעות על בעיות רבות. המזכירות היא הגורם שמינה את הדירקטוריון ולא ידוע לי שהם פועלים לשנות את המצב, במקום למשל להקים צוות חירום ולהתיעץ עם ברי סמכא. ראינו את התוצאות של ההצבעה על הרחבת טופלסקי, מי שהיה חכם פה זה הציבור.
רוחלה טוענת כי יש צורך לקדם את הדמוקרטיה שלנו לייצוגית יותר ולישירה פחות. הדוגמאות שהבאת אינן מקדמות דיעה מנגד אלא רק מטילות דופי בהחלטות מזכירות. נדמה לי שהמנדט הציבורי החוזר שקיבלה המזכירות בקלפי מטיל דופי בדופי שהטלת אתה. מעניין שהמנדט הזה ניתן בדיוק מאותו ציבור שהצביע נגד עיסקת טופולסקי. הצבעתו נגד המלצות מזכירות רק מחזקות את דברי המשוררת רחל על קפריזיות בדפוסי ההצבעה. בנוגע ללגין, איני מכיר את הנתונים אבל בשום חברה אין מצב בו כל בעלי המניות מנהלים אותה בצוותא. יש דירקטוריון שדואג לאינטרס שלהם. אין לי אלא לאחל לכולנו כי הנהלת לגין בשיתוף עם הדירקטוריון יובילו אותה למקום טוב יותר לטובת כלל הציבור.
רחל היקרה והנכבדה…
—-
הערת המערכת:
אנונימי יקר,
אנו מצטערים אבל נאלצנו לדחות את תגובתך מכיוון שהיא מכלילה וכתובה בשפה פוגענית ומזלזלת, בניגוד לסעיפי נוהל הכתיבה 7, 8, 9, 10.
קורה, ואיתך הסליחה.
נשמח אם תמשיך להגיב באתר,
בברכה,
המערכת
באתר יגור נכתבה לאחרונה תגובה שקשרה את החלטת הרשם לפגיעה מסוימת בדמוקרטיה הישירה הנוהגת ביגור. התגובה מעניינת ומהווה פלטפורמה להנשמת דיון בנושא שהחל כאן. אני ממשיכה כאן ובתגובה עלומת שם. כך ניתן יהיה להתייחס לגופם של דברים ובאופן מכובד, החסר לאחרונה ב"חצר יגור", לעיתים קרובות מדי.
איני שוללת שימוש בדמוקרטיה ישירה, בנושאים כבדי משקל, כמו למשל שינוי תקנון ואורחות חיים (כפי שאנו חווים בסופה"ש הנוכחי). אני רק מצביעה על כך שבמבחן התוצאה עולה כי יגור מגזימה לגמרי בתדירות הפעלת הקלפי. אני סבורה כי במקרים רבים שהועלו להצבעה, נכון היה כי ההחלטות היו מתקבלות בדיון פנימי של ההנהגה הנבחרת, בעצמה ובתוכה, או ע"י צוות אד-הוק מטעמה ולא בדיון ציבורי.
צריך ליצור אווירה ציבורית שתאפשר לבית שלנו להיות נהיל קצת יותר. צריך לאפשר למזכירויות הנבחרות לנהל אותנו, ולא להביא לפתחנו, בכל שישי וחמישי, החלטות לקבלה על נושאים אזוטריים שאין לנו ידע מספק אודותם וגם לא זמן להתעמק בהם. ברוח השינוי, צריך אולי להגדיר מחדש את שם המזכירות ל"הנהלת הקהילה", שם שאוצר בתוכו את תפקידה האמיתי. על השם "מזכירות" עדיף אפילו השם הארכאי "ועד הקהילה".