צומת יגור המקום של חברי יגור
יו"ר: בועז אוחנה (כי ועדת אסיפה סיימה את תפקידה ועומדת לבחירה מחודשת)
- בחירת מרכז ועדת תכנון: דוד ילין
בועז אוחנה: אחרי 4 שנים סיימה חגית גרטמן את תפקידה ואנו מודים לה כאן הערב על השירות הטוב. כינסנו צוות איתור שכלל את דלית נור דרום (מש"א), מיה פוקס פלויד ואני. פרסמנו מכרז, ראיינו מועמדים והחלטנו להמליץ על דוד ילין. אין צורך להציג אותו. שמו הולך לפניו בתחום התכנון.
- בחירת ועדת אסיפה
הועדה מסיימת קדנציה של 4 שנים. זה המקום להודות לארי שנער שהיה חבר בועדה והחליט לא להמשיך. עמית שילה ואמנון ממשיכים.
- בחירת ועדת ביקורת (המשך קדנציה), אביב ניב (מרכז), רן אייזנקוט, רפי נול, יצחק פורת דביר סלומון.
הועדה מכהנת שנתיים, שזה אורך קדנציה על פי הרשם. אנחנו חושבים שזה קצר מדי ואפשר להמשיך לשנתיים נוספות.
הלל לויתן: עקרונית חילופי ועדות זאת הזדמנות לסיכומים. אני פונה לועדת אסיפה לדרוש מהועדות המסיימות או הממשיכות, איזה סיכום כללי של התפקיד: מה קרה בקדנציה שלהן בתחום שבאחריותן, מה ניסו והצליחו, מה העבירו לאחרים. לגבי הועדה שנבחרת היום זה כמובן מוקדם, אבל ועדה שמסיימת צריכה לסכם את התקופה שלה באסיפה או ביומן או ברשתות החברתיות. הפנייה שלי היא לועדת אסיפה לדאוג לכך במסגרת תפקידה.
עמית שילה: אסכם כמיטב יכולתי. התחלנו לפני 4 שנים. ניסינו כמיטב יכולתנו לשלב בין התפקיד שלנו כועדת אסיפה לעזור למזכירות לקדם דברים ובין הזכות של כל חבר לעמוד בפני האסיפה. עשינו גם טעויות. התאמצנו מאוד להיות פתוחים ונגישים בפני החברים, כועדה וכאסיפה. השתדלנו מאוד לברר עם החברים בפורום ועדה וגם לנסות לפתור וליישב את הסוגיות, אם ניתן וצריך, גם בלי ההופעה בפני האסיפה. לא כל הדברים שחברים מביאים מתאימים לפורום הפתוח והגדול, ולפעמים, אם פותרים את זה בועדה מונעים כאן אי נעימויות לחבר וגם חוסכים זמן יקר לאסיפה ולמזכירות. בחלק מהמקרים מדובר פשוט בפישור ובהרגעת הרוחות. למרות שניסיתי מדי פעם לשוות לדיון נופך קליל יותר, לא הצלחנו להגדיל את מספר החברים המשתתפים באסיפה, להוציא מספר אסיפות דרמטיות, וזה בהחלט כישלון. אני לוקח עלי את האחריות שלא הגיעו יותר אנשים גם לאסיפות השוטפות חוץ מהשינוי ונושאים דרמטיים. לא הצלחנו גם לצרף אלינו חברים נוספים, למרות שיש הזמנה פתוחה לחברים להצטרף. זאת ועדה חשובה ומעניינת וחבל שאין בה נציגות לצעירים ולנשים. היו הרבה ויכוחים עם המזכירות ועם המזכיר. תמיד סיימנו בצורה טובה ופשרות.
גילי דניסקי: יש לי בעיה קשה עם בחירה של ראש ועדת תכנון. לא כשר בעיני התהליך ולא כשרה בעיני ההצעה . שני דניסקי-זהבי הגישה מועמדות. הודיעו לנו שהיא לא מתאימה. באנו עם הערעור למזכירות וידעתי מהמבטים של חברי המזכירות שזה לא ילך ושזה סגור מראש. אחרי 12 שנים של עבודה בחוץ בתכנון במגוון פרויקטים איך אפשר להגיד שאין לה ניסיון? זה לא מקצועי ולא מבוסס. ראיתי את הפנים של חברי המזכירות והבנתי שזה סגור מראש. יש שמות ומועמדים קבועים ולא נותנים הזדמנות לחדשים. חוץ מזה מדובר כאן בחשש לניגוד עניינים בין דוד ילין להרן ילין. אאבק בכל כוחי נגד המהלך הזה.
אביהו קול: הבחירה בדוד ראויה. אין ספק שהוא מתאים. לדעתי זו צריכה להיות עבודה במשרה מלאה. צריך לעדכן את התב"ע, זו עבודה גדולה ויהיו גם צרכים הקשורים לשינוי.
בועז אוחנה: היקף המשרה יום בשבוע. לאחר שדוד יתחיל לעבוד נבחן את ההיקף וניתן יותר עם צריך. אי אפשר להטיל דופי בתהליך. הצוות נפגש עם המועמדים ויזם גם מועמדויות. אף אחד לא מפקפק בניסיון של שני. אנחנו חושבים שבעת הזו דוד יותר מתאים ליגור. יש ועדה, דוד לא מחליט לבד. זה לא שעד עכשיו הרן ביקש עבודה ולא קיבל. יגור וענפיה מיוזמתם פונים אליו בגלל הערכה כלפיו, והוא עשה ועושה הרבה גם בלי המינוי החדש. יש ועדה ואפשר למנוע כל מצב של ניגוד עניינים.
עמית שילה: הזמן לערער היה בפני הועדה, אנחנו כבר באסיפה. אם היה מוגש ערעור לועדה בזמן היינו מגישים ערעור למזכירות. אחרי שכבר הוצע מועמד אי אפשר לערער בפני המזכירות אלא רק להביא הצעה נגדית לקלפי. דוד הוא בחירה מצויינת ויגור צריכה להודות לו שהוא בכלל מסכים. גם דוד וגם הרן הם אנשים הגונים שלא דבק בהם רבב.
הרן ילין: אני עוסק בתכנון ביגור מאז 2001, בכל התקופה הזו לא קיבלתי עבודה בחסד. הגורמים ביגור ובתאגידים, שפנו אלי עד היום לקבל שרות, עשו זאת תוך אמון והערכה למקצועיות וליושרה.
גילי : לא הטלתי דופי באף אחד, זה לא עניין אישי אלא רק ניגוד עניינים.
בועז אוחנה: מסיים את הדיון מודיע שההצבעה תהיה אלקטרונית
יש בעיה בשיטת המכרזים שמנוהלת כיום. לכל מכרז מנהלת מש'א בוחרת צוות, כאשר בחירת הצוות עלולה לפעמים כבר לקבוע מי יבחר, ולכן על פניו אין באמת תהליך בחירת מועמדים. יש חברים ששמו עליהם סטיגמה ולא מוכנים לתת להם תפקידים. ההליך שהיה למשל בבחירת מרכז צריכה ושירותים היה מאוד מוזר ולא ממש מובן לי, וזה בלי להביע דעה על הצורך בכלל בתפקיד הזה.
עכשיו יותר מתמיד בעקבות השינוי המלחמה על כל תפקיד תהיה הרבה יותר אגרסיבית וצריך לחשוב מחדש על נהלי הבחירה. ברור שמי שלא נבחר יכעס וירגיש מקופח.
לא יודע לגבי הערעור הספציפי מה היו השיקולים. נאחל לדוד בהצלחה.
הערה לוועדת אספה: נראה לי שיש בעייה פורמאלית בהליך הבחירה, שמשתקף בדברי עמית:
"הזמן לערער היה בפני הועדה, אנחנו כבר באסיפה. אם היה מוגש ערעור לועדה בזמן היינו מגישים ערעור למזכירות. אחרי שכבר הוצע מועמד אי אפשר לערער בפני המזכירות אלא רק להביא הצעה נגדית לקלפי".
על פי דברים אלו, צריכים היו תחילה לפרסם את שם המועמד לכלל הציבור, תוך ציון זמן להגשת ערעור. אם הוגשו ערעור(ים), צריך לדון בהם, ולהביא את אישור המינוי לאספה רק לאחר מכן. הדבר נכון בעיקר בערעורים על בסיס עקרוני – כמו טענה לניגוד עניינים, כפי שהיה במקרה הנוכחי.
על פניו ברור שלא נהגו כך.
שלום לשלמה,
הוגש ערעור למזכירות על ידי שני וגילי. התקיים דיון אליו הם הוזמנו. המזכירות דחתה את הערעור.
גילי היה יכול לערער על החלטת המזכירות בפני האסיפה (היה פרק זמן של לפחות שבועיים, אם לא יותר מהדיון במזכירות לזה באסיפה….). לא הוגש ערעור שכזה
בועז
הדיון הזה לא מובן לי, הוא כבר לא היה מובן לי באסיפה. הרי צוות האיתור והמזכירות אינם הגופים המחליטים, הם רק ממליצים. כל מה שהיה צריך לעשות מי שההמלצה לא נראתה לו, הוא להציג מועמדות באסיפה. אם היה עושה כך, היו עומדות להצבעה בקלפי שתי הצעות והחבר שהיה מקבל יותר קולות היה נבחר. וכבר היו דברים מעולם, כולל ביגור
הלל, מה שאתה אומר הוא נכון, אבל המציאות היא שונה. ראשית אנחנו כציבור לרוב מושפעים מאוד מההמלצה וחושבים /חושדים שאם לא המליצו על מישהו אז יש דברים בגו, ולכן במבחן המציאות זכור לי רק מקרה אחד כאשר רמי הציע את עצמו עצמאית למנכל לגין שהציבור תמך. בפועל הממסד מנע ממנו לבצע את התפקיד.
הייתי מצפה שהועדה תבחון אם יש כאלו שאינם ראויים ותשאיר לבחירה יותר ממועמד אחד, כמובן שאחרי מה שראינו בבחירת מרכז צריכה ושרותים אם יש יותר מ2 מועמדים צריך לשנות את דרך ההצבעה
אני מציע למזכירות לבחון מחדש את המועמדים ולשים להצבעה כל מי שעומד בקריטריונים