בנושא: נוהל דיווח והעברת הכנסות (מקור בהמשך)
להבהרה – ההצבעה תתבצע דרך המחשב והטלפונים הניידים (החכמים), ישלח לינק להצבעה.
הקלפי הממוחשב יפתח לשימוש החברים במועדים הנ"ל: מיום חמישי 15.2.18, בשעה 08:00 ברציפות, עד סגירת הקלפי ביום שישי 16.2.18, בשעה 20:00.
עמדה לעזרה טכנית תיפתח במועד הבא: יום חמישי 15.2, בין השעות 10:00-12:00 , במזכירות הטכנית.
טלפון נייד לתמיכה , עמית שילה 054-6611101
18.1.2018
נוהל דיווח ומסירת הכנסות
מבוא
ביום 1.12.2017 אושר הסדר השינוי בהחלטת האסיפה. לאחר שעברנו את מבחן ההחלטה עלינו לוודא שהשינוי באורחות החיים מתנהל באופן מסודר והקיבוץ ממשיך לקיים קופה משותפת וערבות הדדית בין חבריו. לצורך זה יש להקפיד על הכללים שנקבעו בעניין דיווח והעברת הכנסות החברים מיגיעה אישית אל הקיבוץ.
גוף ההחלטה:
- מכוח הוראות פקודת מס הכנסה, תקנון יגור וחוברת השינוי, חלה על כלל החברים חובת דיווח על הכנסותיהם. הדיווח יועבר לקיבוץ או לרואה החשבון של הקיבוץ בהתאם להחלטות המזכירות לעניין זה.
- חבר שלא יעביר דיווח כאמור יהיה אחראי לכל נזק שיגרם לקיבוץ כתוצאה מכך ויהא צפוי לכך שהקיבוץ יטיל עליו כל עלות של מס שישולם בגין הכנסות אלה וכל הוצאה נוספת שיוציא הקיבוץ בהקשר זה.
- הכנסות מיגיעה אישית לרבות זכויות גמל חייבות הן בדיווח (תלושים, 106, 161 וכד') והן בהעברה לחשבון הקיבוץ. כולל חתימה על יפויי כח למסלקה הפנסיונית ככתוב בחוברת השינוי.
- לעניין קרנות ההשתלמות יחול הסדר הגישור שאומץ על ידי הקיבוץ (רק בנוגע לצבירות עד 1.1.2018)
- חברים שלא ידווחו ו/או לא יעבירו הכנסה מיגיעה אישית לקיבוץ, יהוו הסכומים שלא הועברו חוב של החבר ובן זוגו החבר לקיבוץ והקיבוץ יהא רשאי לגבות אותם בכל דרך שיימצא לנכון לרבות על דרך קיזוז מזכויות המשפחה או מתקציב המשפחה.
נוהל טיפול באי דיווח על הכנסה או העברתה ליגור
מבלי לגרוע מזכותו של הקיבוץ לגבות את החוב, תינקטנה פעולות שתכליתן לאכוף את מסירת ודיווח ההכנסות על החבר. בהקשר זה יבוצע סדר הפעולות הבא:
- החבר יזומן לפגישה עם מנהל מש"א לבירור עובדתי וניסיון לפתור את המחלוקת ככל שקיימת.
- בירור עם צוות מצומצם (מ.מש"א, גזבר ומזכיר).
- זימון למזכירות שעל סדר יומה: הפרת החלטות הקיבוץ על ידי החבר – תגובת הקיבוץ.
- זימון החבר לאסיפה שעל סדר יומה אזהרה שאם ימשיך בהפרה יהא צפוי להפסקת חברותו בקיבוץ ו/או הטלת קנס נמשך עד לתיקון ההפרה.
- זימון אסיפה להפסקת חברות במקרה הצורך.
מזכירות יגור
1. החבר יזומן לפגישה עם מנהל מש"א לבירור עובדתי וניסיון לפתור את המחלוקת ככל שקיימת.
2. בירור עם צוות מצומצם (מ.מש"א, גזבר ומזכיר).
3. זימון למזכירות שעל סדר יומה: הפרת החלטות הקיבוץ על ידי החבר – תגובת הקיבוץ.
4. זימון החבר לאסיפה.
יש אצלנו בעייה מוכרת של הפרדת רשויות. מחוקקת, שופטת, מבצעת.
הגוף המחוקק שיוזם את ההצעה קרי המזכירות ובמקרה זה הצוות של מזכיר, גזבר, מנהל מש'א, הוא גם השופט (3 סעיפים ראשונים) והמבצע. אמנם בהמשך הנושא מגיע לגוף שיפוטי לכאורה רחב יותר – האסיפה, וכלל הציבור (הצבעה בקלפי ) – אבל בינינו אלה כבר גופים שאינם מצויים בפרטים, , וגם מה לעשות, עלולים להיות לא אובייקטיביים ומוטים לצד המזכירות מסיבות לא ענייניות.
לכן, כשמדובר על הפסקת חברות לא פחות, הצדק והטעם הטוב מבקשים להוסיף רשות שופטת אובייקטיבית יותר בין סעיף 2 ל – 3 – למשל וועדה פנימית של הקיבוץ לצורך המקרה הזה, בוררות במסגרת התק'מ, בוררות במסגרת חיצונית למערכת הקיבוצית, ואפילו פנייה לבית המשפט חס ושלום.
ברור שאפשרויות אלו קיימות גם אם אינן מוזכרות. אבל ההצעה עשויה לדון בחברים שנתנו את כל חייהם לקיבוץ הזה – והחסרתם ובנוסף הניסוח הקר והיבש שלה נותנים טעם של "החבר אשם" מלכתחילה, וחבל.
אני חוזר פחות או יותר על מה שאמרתי באסיפה שעסקה בנושא זה
כל הכתוב אשר עומד להצבעה וכן כל הסנקציות אשר הממסד יכול לקיים נמצאים כבר בתקנון יגור מ2002 והיו קיימים לפני השינוי וקיימים גם היום בתקנון יגור ולא פגה אף או אחת מכל הכללים האלו אשר המזכירות מנסה להעביר אותם כמשהו חדש. כל זה למעט הכנסת מס הכנסה לכאן שאין לו כל מעמד בכל הקשור לעניין ותפקידו כאן להפחיד את החברים ״הסוטים מדרך הישר״.
אבל עובד חוץ או פנסיונר מס הכנסה כבר יורד מהם ישירות. אם מתכוונת המזכירות לאיים על״היזמים״שבינינו שמא לא ידווחו או יקחו פירות היזמות לכיסם אזי יש לכנסם ולקבל הסברים מפי מר חינגה כפי שמופיע על לוח המודעות. בסיכומו של עינין ראוי להזכיר זאת בדף לחברים ולא להפוך זאת להחלטה שממילא קיימת.
נ.ב. ואם חס וחלילה המסמך הזה לא יעבור בקלפי האם מכאן ואילך איש הישר בעיניו יעשה?
והתשובה היא לא כי תקנון יגור חזק מעל החלטת אסיפה וודאי שלא ברוב הנדרש לה לעומת הרוב המיוחס הנדרש לשינוי תקנון.
אז מה הועילו חכמים בתקנתם? תיקו.
רק תוספת קטנה –
דברי על "הפרדת רשויות" באו להציג את הצד העקרוני של תהליכי בירור בחברה דמוקרטית ולא להציע את יישומם אצלנו אחד לאחד. יתרה מזו -הם גם לא באו להטיל דופי במי מאנשי המזכירות שהביאונו עד הלום באומץ ובמסירות ראויים לכל שבח ולהערכה. אני סמוך ובטוח שהם יעשו את תפקידם נאמנה אם יעלה הצורך בהגינות וביושר.
ועדיין העובדה שלפי ההצעה החבר שסרח יפגוש בכל שלבי הברור רק את אותם אנשים שהם אלה שהעלו את ההצעה איננה הוגנת. מאד מתבקש שיתוף חברים נוספים בגילאים מייצגים ובנסיון ציבורי מגוון, לפחות בשלב המתקדם של הבירור. אם תרצו אזי משהו כמו "ערוב רשויות". ובא לציון גואל.
בולטת בהצעה המילה המעניינת ״יגיעה״, פעם האמת שלא כלכך מזמן היה צריך חהעביר את כל ההכנסות לקיבוץ, חלקם מיגיע שלך וחלקם מיגיע של משפחתך. בלטה הדרישה לקבל את התשלומים. הרבה מים זרמו, הבינו שאת יגיעת הירושה קשה לגבות, אז נשארו ביגיעת החברים רק לדרוש
כן צריך החבר להכניס את כל הכנסתו לקיבוץ, אבל בואו ונשאל את עצמנו מתי ולמה זה לא קורה? האם קם החבר בבוקר, מצחצח את שיניו ויצוא ליגיעת יומו, לפתע תוך כדי התיגעות, עולה בו המחשבה: היום יגעתי ומצאתי ואת כספי היגיעה שלי לא אתן לקיבוץ.
אז לא, לא כך זה קורה. ראה החבר שיגע ללא סוף, את שכנו החביב, הוא וזוגתו יגיעתם נמוכה, אבל את ביתו שיפץ מן המסד לטפחות , כי דמי היגיעה שירש חוקיים. והבין שמשהו השתבש. החליט החבר לעבוד אחרי העבודה ואת היגיעה לביתו הוא רצה. אמר לעצמו שאת יגיעתו הקיבוץ מקבל, אבל את מה שיותר לביתו הוא תורם, ואז אשתו לא תקנא בשכנה.
אז בבקשה בבעיות צריך לטפל, אבל בתבונה ורגישות ולא צריך כך לתקוף.
העלת נקודה מעניינת. מה אתה מציע? דילמה מוסרית…מרמז רק את עתיד הערבות ההדדית.