שלום אורי ותודה על התשובה.

על פי הגישה המחמירה הזו, יש לאסור גם על ביקור במכון החליבה בזמן חליבה, או על הסעת ילדים (ומבוגרים) לצפיה בעבודות חקלאיות.

אז במטותא –  כל זמן שאינכם אוסרים על ביקורי חברים במכון החליבה או בשטחי הכותנה בזמן קטיף – אנא אפשרו גם לקומץ החברים המעוניינים בכך כניסה למאגר. שנינו, ואני מאמין שגם היועצים הנכבדים בהם התייעצתם,  יודעים שהסכנה הטמונה בביקור במאגר אינה גדולה יותר מצפיה בקטיף – אולי להפך.

להמחשת הפער בין הגישה שלכם בנושא בטיחות במאגרי מים לבין ההנחיות הבטיחותיות הרשמיות, להלן ציטוט בעניין זה בדיוק מהאתר של המוסד לבטיחות ולגהות. כפי שתוכל לראות, מדובר שם על מנייעת גישה למאגר מ"קהל אקראי" ומה"ציבור הרחב". לא ממספר חברים שקבלו הרשאות.
הגישה המתייחסת לחברי יגור כגורם מפריע אמנם אינה חדשה, אך בקביעה שחברי יגור הם בגדר "קהל אקראי" גם לצורך ביקור במאגר עשיתם צעד אחד רחוק מדי.

——————————————-

השאלה:
מהן הדרישות לבטיחות בעבודה, לשילוט ולגידור של מאגרי מים?
התשובה:
א. מאגר מים על מתקניו הינו מפעל לכל דבר ועניין. תחיקת הבטיחות, תקנותיה וכמובן הוראות שונות על תכולתן, כגון:
צ.מ.א., כללי זהירות עם חומרים כימיים חלים על מתקן זה כמו בכל מקום עבודה. לנושא הגידור ומניעת גישה למאגר מהציבור הרחב/קהל אקראי – יש לערב את גופי התכנון והפיקוח של הרשות המקומית.
ב. לגבי גידור בריכות /מאגרי מים, מוצע שהאחראים על האתר בשילוב המתכנן וממונה הבטיחות במסגרת סקר הסיכונים ותכנית הבטיחות שיערכו בעבור אתר זה יגבשו בין השאר את הדרישות לבניית הגדר, השערים והשילוט באופן שיבטיחו, גם את שלומו ובטיחותו של הציבור מחוץ לאתר ויתנו אף מענה להיבטי בטיחות הנוגעים לעובדים בתוך האתר.

———————
כל טוב

–שלמה

שלום אורי

מנהלי תאגידים אמורים להיות חשופים לביקורת. הדבר נכון בכל מקום, קל וחומר בקיבוץ.

וכאשר החלטה מסויימת לוקה לדעתי בחוסר סבירות קיצוני, מותר לי להביע זאת מבלי להיות מואשם ב"חוסר הגינות"

כל טוב

–שלמה

בתשובה לשאלתי מדוע ביטלו את הרשאות הכניסה למאגר, נכתב בין השאר:
"לא צריך לחכות לאסון שיקרה . פשוט להבין את העניין ואת הסיכונים שאנו כמערכת חשופים לה ופועלים לצמצומם".

אז בניסיון להבין את העניין ואת הסיכונים…  ביקרתי באזור המאגר, ולהלן שתי האגורות שלי:
אם אמנם יש שם בעייה בטיחותית , הרי היא בריכת הג'יפה המקבלת מימיה מהמאגר, מצידו המערבי. בריכה זו נגישה לקהל הרחב, אינה מגודרת,  נראה שקל להיכנס אליה אך פחות קל לצאת (מקווה להעלות תמונה בקרוב).

לעומת זאת, המאגר עצמו מגודר בפני הקהל הרחב, וסביבו דרך נוחה ורחבה שאין אפשרות להחליק ממנה למאגר. בתור בונוס דרך זו גם נקיה מחשש לטרקטורונים ומרעין בישין אחרים.

והשאלה למה מכל צעדי הבטיות המתבקשים בחרו דווקא את הפחות בטיחותי מכולם – לבטל את אישורי הגישה  למסלול ההליכה הבטוח – בעינה עומדת.