צומת יגור המקום של חברי יגור
יו"ר אמנון מאירי
א.בחירת מרכזת ועדת תרבות: נטע לי זמיר
בועז אוחנה: תודה לנורית פארן על קרוב לארבע שנים פוריות וטובות. נורית הודיעה לפני מספר חודשים על רצונה לסיים. היה מכרז, צוות איתור כלל את מיכל מלכין, יעל רשף, ענת עוגן, יונתן גרעין, דלית נור-דרום. הוגשו מספר מועמדויות. נבחרה נטע לי. אורך הקדנציה 4 שנים.
נטע לי: אני אשתו של אורי זמיר, נמצאת ביגור כ 15 שנה. עיקר העבודה שלי עד עכשיו היתה בחוץ. אני פיזוטרפיסטית ומדריכת הורים בגיל הרך. במקביל תמיד עבדתי בהיקפים שונים ביגור, בייעוץ והדרכה בגיל הרך, בעיקר בגנים ובפעוטונים. התפקיד הוא נקודת מפנה בשבילי להגדיל ולהרחיב את העשייה שלי ביגור ולקחת תפקיד שאני מתחברת למהות שלו: חגים, טקסים ופעילות חברתית ותרבותית שחשוב לי לשמר בזמן שינוי עמוק בקהילה. יש לי מה לתת בתחומים האלה. יש לי משפחה תומכת ומלווה, ואשמח מאוד להביא לידי ביטוי את הניסיון, היכולות, והרצון שלי לתרום ולעשות.
ב. אירוח מבקשי מקלט ביגור
בועז אוחנה: רוצה להודות לחברים שיזמו את המהלך והעלו אותו על סדר היום: יונינה דור, אריה שני, הילל לויתן ומיכל ישורון שתרכז את הנושא ביגור. חשוב להדגיש, א. מדובר בקליטה של מבקשי מקלט ששוהים בישראל כחוק עם ויזה ואישור עבודה ולא ב"מסתנני עבודה". (ההגדרה למסתנן היא מי שנכנס למדינה עם נשק, או במטרת פיגוע או למטרת הברחת סמים, ג.ר.). ב. מדובר ב"אירוח" ולא בקליטה לחברות. היעד הוא להגיע השנה ל 4 משפחות 4 חד הוריות. בשלב ראשון נקלוט 2 ,אם יצליח נקלוט עוד 2. המשפחות ישוכנו בדירות יחיד, ויחיו מעבודתן. הן לא ישלמו מיסים לקהילה אבל ישלמו את הוצאותיהן השוטפות.
ד"ר אבי עופר, (חבר קיבוץ מענית, ארכיאולוג ואיש היי-טק, מרכז בהתנדבות צוות 100מתנדבים מהתנועה הקיבוצית)
מידע כללי:
מבקשי המקלט ראויים להיכלל בקטגוריה "ענייך עירך" מהביטוי שכולנו מכירים, "עניי עירך קודמים"! מצוות אהבת הגר נמצאת בתורה 37 פעמים, (לעומת "ואהבת לרעך כמוך" שנמצאת פעם אחת).
כמעט כל מבקשי המקלט הם מאריתריאה וסודן, מדינות שכל מי שהגיע משם, נתון בסכנת מוות עם חזרתו. זאת הסיבה שאמנות בין לאומיות אוסרות לגרש פליטים שהגיעו משטחיהן.
אין אישור בג"ץ לגירוש מבקשי מקלט מארצות אלה.
אחוז מבקשי המקליט שקיבלו מקלט בעולם 90 אחוז ובארץ 0.05. כלומר ישראל מפגרת ונחותה מאוד בטיפול במבקשי מקלט לעומת מדינות אחרות. לאור אישור הבקשות בארצות העולם, אפשר להניח ש 90 אחוז ממבקשי המקלט בארץ אכן זכאים להישאר כאן.
אחוז הפשיעה בקרב האוכלוסיה הזאת נמוך מזה של אוכלוסיית ישראל
המדינה מזניחה ומתעלמת מחובתה לטפל באוכלוסיה הזאת. לראיה, בישראל פועלת רק לשכה אחת בכל הארץ. קשה מאוד לקבל שם את השירות. ישראל גרועה בתחום הזה אפילו בהשוואה למדינות עולם שלישי שקלטו פליטים, אוגנדה למשל.
רוב האריתראים מבקשי המקלט הם נוצרים
המדיניות הישראלית לא כלכלית. העסקת העולים יכולה לתרום מיליארדים לקופת הדינה.
כאשר הוכרז על הגירוש בינואר האחרון נרשמו 2250 משפחות בתנועה הקיבוצית לארח ואפילו להסתיר בבית מבקשי מקלט. עמדת התנועה הקיבוצית היא שעל המדינה לאפשר לאנשים להגיש בקשות מקלט ולאשר בקשות אלו בדרכים המקובלות בעולם. המדינה גם צריכה לספק לנקלטים שירותי רווחה ותעסוקה. התנועה הקיבוצית תתרום את חלקה.
מעל ל 40 קיבוצים כבר מארחים משפחות ורווקים מבקשי מקלט. בקיבוץ בית העמק זה נפל על חודו של קול וכבר התחיל תהליך של הצבעה מחודשת. שתי המשפחות הראשונות הגיעו לקיבוץ סאסא.
לא לכל הקיבוצים הגענו עם הפניה לאירוח, אבל נגיע. יש קיבוצים שבנוסף לאירוח גם תרמו כסף.
אנו מעריכים, לאור הענות הקיבוצים שהתנועה יכולה לקלוט כמה מאות משפחות. הצבנו לנו להשנה יעד קליטת 100 משפחות.
(בשלב זה הוקרן לחברים השיר "ממצרים" של עלמה זוהר)
הילדים זכאים לחינוך חינם בקיבוץ מתוקף חוק חינוך חובה.
המיון הראשוני לאירוח נעשה על ידי קהילת העולים עצמה בעיקר על פי רמת הדחיפות.
התהליך הבסיסי הוא: מפגש וראיון, בדיקת התאמה (בעיקר,התאמה למערכות החינוך ואפשרויות התעסוקה והפרנסה), וחתימת חוזה לשנה. למשפחות חד הוריות אסור להביא איתן בן זוג.
אנחנו לא עושים להם טובה, אלא טובה לעצמנו.
ציפי בנארי: ידוע לי על שתי משפחות שהגיעו ושהו בקיבוץ נווה אור. היה מוצלח מאוד לשני הצדדים. מי ששמע את הבכי של הילדים שטרמפ קרע מהוריהם ולא הושפע וחמל, יש לו לב של אבן. אחרי מה שהעם שלנו עבר צריך לעשות את זה.
ערן גורן: אני מתנגד. כולם מסתננים. מי שעבר את הגבול בלי פספורט הוא מסתנן. זה חתול בשק, כמו ההפרטה שעשינו. אני מעדיף לקלוט זוג חיילים בודדים בצבא. בסופו של דבר מדובר במשאבים, בדירות. המיסים יפלו על החברים. אין לזה סעיף בתוכנית הכלכלית ביגור. העלות תיפול על עלינו. כמה זה יימשך "האירוח"? הן יביאו בני זוג אחרי שנה. מבקש לזמן לאסיפה גם אנשים ודוברים שמתנגדים, ולא רק דוברים בעד.
עמית שילה: מעטים מבני הדור הראשון שהקימו את יגור הגיעו לכאן באופן חוקי. יש ביגור מקום. הסיפורים של אבי עופר מזכירים לי את עדויות ניצולי השואה שהגיעו ליגור על הדברים הנוראים שעברו בדרך. להסתכל על זה "דרך החור של הגרוש" מקומם אותי מאוד. מבקשים לקלוט 4 אנשים שמי יודע מה הם עברו, ואנשים צועקים חמס. האסיפה היתה צריכה להיות יפה ומאוחדת סביב האתגר שלפתחנו. מצער מאוד לשמוע דברים כמו שנשמעו.
גבי קרדוש: עמית דיבר יפה ונכון. עם זאת, צריך להסתכל במראה ולא להתעלם מהקולות שערן השמיע. מי שנכנס לפייסבוק של יגור, ("חצר יגור"), קורא דברים קשים. צריך לחשוש, לדאוג, ולהתבייש. חשוב שהאסיפה הזאת תשודר. הנושא הרבה יותר רחב מ 4 משפחות חד הוריות. יגור עבדה שינוי. יש אנשים נזקקים בתוכנו ויש מחוצה לנו. בתור בן לניצולי שואה אני לא חושב שההשוואה לשואה "מוזילה" אותה אלא להיפך, היא הביטוי הנעלה והנכון של מורשת הזיכרון וההנצחה. לא עלינו לפתור את בעיית הפלטים אבל זה המועט שאפשר לעשות. חבל שהדור הצעיר נעדר ונפקד מהאסיפה הזאת, ובכלל שהציבור לא הגיע לדיון. כל הכבוד ותודה לאבי עופר שהניח את היוזמה הזאת לפתחנו.
הלל לויתן: חשוב לי להוסיף לכל מה שנאמר, קטע שהיה בעיתון, "קנצלר אוסטריה בן 31 היגיע לישראל, ביקר ב"יד ושם" ונפגש עם ניצולת שואה. כשחזר לאוסטריה אמר שבישראל הבין, שבאוסטריה היו רבים שעשו, אבל היו גם רבים שלא עשו…" אני חושב שאנחנו צריכים לעשות.
אבי עופר: אני מדגיש שלאנשים האלה יש אשרות. הן לא מסתננים. הם גם עובדים ומשלמים ביטוח לאומי. בעין גדי למשל עובדים מבקשי מקלט כבר יותר מ 10 שנים. הכל חוקי ומסודר. כך גם במלונות רבים בארץ. הדעות המתנגדות שעלו כאן נשמעות נשמעות גם במקומות אחרים. חשוב לא לזלזל ולדבר עם אנשים. יש לאפשר ולעודד ביטוי חששות ותחושות. יש קצת גזענות מודעת ולא מודעת. אפשר לשכנע את רוב המתנגדים. במענית היו אנשים ששינו עמדה משיחה לשיחה. אתם לא רוצים להעביר את זה ברוב קטן.
(בתשובה לשאלה) אנחנו עוזרים למי שהכי זקוקים. מטבע הדברים לא מדובר ברווקים או משפחות עם שני מפרנסים, אלא במשפחות עם מפרנס אחד. היו קיבוצים שקלטו רווקים. אבל העדיפות היא שנעזור לקבוצה המוחלשת ביותר קרי, האמהות החד הוריות. עדיף לשבץ אותן בקיבוצים לפני שנת הלימודים.
לא בטוח שמי שישלחו לכם לבדיקה יתאים. ואולי יגור לא תתאים לו. תבדקו ותחליטו. אנחנו מציעים מסגרת של שנה בגלל שנת הלימודים. עדיין, אפשר להפסיק את זה באמצע. גם אם זה ייגמר בשנה אחת, בשביל כל משפחה כזאת מדובר בשנה הראשונה השקטה בחיים. הם לא רוצים נדבות אלא עבודה ופרנסה. אם אחרי שנה או יותר תחליטו שדי, אותה אשה תמצא מקום באזור ותתחיל מחדש. גם בזה תוכלו לעזור ולתמוך בדרכים רבות.
בדרום תל אביב רוב התושבים נגד הגירוש ורואים את בעיית דרום תל אביב ובעיית מבקשי המקלט כשני צדדים של אותה בעיה: הזנחה וחוסר תכנון ביחס לאוכלוסיות מוחלשות. הפתרון לשתי האוכלוסיות אינו נפרד אלא משולב ומחובר.
מיכל ישורון: יכולה להבין את החששות אבל יש קבוצת אנשים שמובילה ולוקחת אחריות על הנושא. יש כבר משפחות שרוצות לארח וללוות את המשפחות. יש כאן הזדמנות לעשות משהו טוב לאחרים ולעצמנו. אנחנו חיים בחברת שפע ויש לנו גם מה לתת לאחרים. אנחנו לא דואגים מה נאכל מחר בבוקר. נוצר המנגנון שיעשה את זה. מקווה שלא יחזור סינדרום ההפרטה של הנפקדים המתנגדים (לא מביעים את דעתם ומתנגדים בקלפי).
בועז אוחנה: קיבוץ שער העמקים הודיע שמוכן לסייע בתעסוקה אם יהיה צורך, יש תערוכה הקיבוצים בגלריה בקיבוץ על פליטים, מי שמעוניין. מציע לעשות עוד אסיפה כדי לתת למגוון דעות להישמע.
