צומת יגור המקום של חברי יגור
ערעור על הקצאת בית בת-שבע לתרבות.
מוזמן: אביהו קול.
אביהו ביקש לערער על החלטת המזכירות להקצות את בית בת-שבע לתרבות.
קיבוץ יגור השקיע במבנה כסף רב. יש הרבה מבנים ביגור שיכולים לתת מענה לתרבות.
המיקום של בית בת-שבע קלאסי לנדל"ן ולכן חושב שנכון לחפש שותפים לשם כך.
חושב שניתן לעשות במקום גם מועדון נוער (במקום הבלוקונים).
(חלופה זו נבחנה ונמצאה לא מתאימה. ג.ר.)
אורי זמיר פרט את המגבלות להשכרת המבנה לשימושים חיצוניים וההתאמות הנדרשות במבנה על מנת לעמוד בדרישות להיתר לשימוש מעין זה (מיגון, נגישות, שימוש חורג וכו').
מגבלות אלו הופכות את ההשכרה ללא כדאית כלכלית. זו הסיבה שבשנים האחרונות למרות הניסיונות למצוא שוכר מתאים, המבנה לא אויש.
התקיים דיון.
סוכם: לא לשנות את ההחלטה.
צוות שכר
בעקבות יציאתו של בועז לעבודת חוץ בחלקיות משרה עלה הצורך לדון בשכרו ביגור. הוקם צוות אד הוק לטיפול בנושא – דלית דרום-נור, יהודה פנחסי, שחר פוגל, אלון חגי, נציג ו.ביקורת (דביר סולומון).
הכוונה היא כי צוות זה ייבחר בהמשך באסיפה ויטפל בשכר המשרות הבכירות בקיבוץ.
חבל שהערעור על בית בת שבע לא התקבל.
היום לאחר השינוי, המטרה למקסם הכנסות שיהיה לקהילה מקורות…לקחת נכס שהניב הכנסה ולהפוך אותו לנכס שמייצר הוצאה (השקעה להתאמה והוצאות תפעול בשוטף) זה החטאת המטרה. אולי שהמזכירות תחשוב שוב?
שלום לאנונימי,
ראשית יש לדייק, לאורך השנים האחרונות בית בת שבע עומד ריק ולא מושכר לאף אחד. זאת מהסיבות שהוזכרו בהחלטת המזכירות. שנית, זה נכון שעברנו שינוי וצריך מקורות כספיים לקהילה, אך גם צריך נכסי תרבות ומקומות שישמשו את צורכי הקהילה. בעייני המבנה הוא טוב והמיקום מצוין, ובהתחשב בכך שבשנתיים הקרובות מחסן התרבות ייהרס ויש למצוא חלופה, בית בת שבע הוא מענה מצוין לכך
שבת שלום
בועז
אם היו משאירים את הנכס לענף הנדל"ן בטוח שעם כל הביקושים (גם אם זה לוקח זמן ) אפשר היה לחזור ולקבל תמורה מהמקום. כפי שצויין יש ליגור מרחבים ציבוריים קיימים לביצוע פעילויות תרבות…הציבור יבין שמדובר על עוד מקום שיצריך השקעת כספים שיכולים להגיע רק ממיסוי…המטרה של המערכת החל מהשנה הבאה היא להוריד בתקציבים כדי להוריד את המיסוי על החברים. ההחלטה שהמזכירות קיבלה, כנראה לא תשרת את המטרה הזו.
שלום לאנונימי, המזכירות צריכה לוודא הורדת תקציבים אבל לשמור על הקהילה חייה תרבותית. בפועל ייעוד הקרקע עליו עומד בב"ש כמעט לא מתאים לשום שימוש מסחרי. הסדרת הייעוד תעלה הרבה. בועז
אתה מתכוון שהסדרת בית בת שבע ליעוד ועדת תרבות תעלה הרבה כסף. איך זה שהיו שם פעילויות עסקיות בעבר ואפילו גרנדיוזיות. לא חסר ביגור מקום לתרבות. בית בר יהודה פנוי רוב היום, ובו ספריה ענקית הפתוחה שעות בודדות בכל שבוע וחדרים הזועקים בבדידותם. למה עוד פיל לבן?
לגבי שינוי יעוד בית בת שבע לתרבות:
יש לנו במרכז יגור בית שנבנה לצרכי תרבות
קוראים לו " בית בר יהודה".
המקום גדול עם אפשרויות רבות!
צריך מספר שינויים וגם החלטה על מקומה של הספרייה כפי שהיא היום( הגדולה מאד)!
ברור שכיום המקום לא פועל כפי שיכול היה לפעול.!
לדוגמא: ניצול המרפסת הגדולה מחוץ לספריה. , והסבת המועדון למפגשים תרבותיים
לכל הגילים!
ויש עוד הרבה הרבה אפשרויות….
זרקתי רעיון …לא יקר לביצוע ויהיה נגיש לכולם.
1.כל עוד בועז עושה את מלאכתו, אצלנו, במלואה, אין כל סיבה לפגוע בשכרו.
הוא לא יהיה הראשון, לא בכלל וגם לא בתוכנו, שיעבוד ביותר ממשרה אחת.
2.הצוות "שהוקם" (מי הקים ?, באיזו סמכות ? ), הגם שהוא בחזקת "אד- הוק",
חייב להיות מאושר ע"י האסיפה כתנאי לתחילת פעילותו.
ישראל- המדד (האנכרוניסטי) למדידת עבודה אצלנו הוא שעות העבודה.
בהחלט יש מקום לעשות דיון מחודש בנושא – אבל שיהיה מדד אחר לכולם, ללא אפליה.
דוגמאות:
איש התחזוקה מקבל שכר לפי הזמן שלקח לו לתקן. בפועל ככל שהוא יותר מקצועי הוא יתקן מצד אחד מהר יותר ומצד שני יהיו פחות תקלות. לכן למעשה צריך לשלם לו לפי מדד תקלות נמוך ולא לפי שעות.
איש המחשבים- היה מאוד מקצועי נתן לכולם פתרונות והמצב היום מעולה. עדיין אנחנו משלמים לו לפי השעות שהוא מחתים בשעון ולא אומרים לו – תעבוד כמה שאתה רוצה, אין קשר לשעות.
וכן הלאה והלאה.
"אנונימי לא מזוהה" שלום.
מה שכתבת לעיל, אינו רלוונטי לגבי תפקיד המזכיר לאחר השינוי.
כעת, ה"מזכיר" מקבל "שכר גלובאלי". (ללא רישום שעות עבודה.)
אסביר לך למה זה מאוד רלוונטי-
במקרה שלנו המזכיר עובד במקום נוסף, ולכן משרתו מחולקת (100%) בין 2 מקומות, נניח 60% יגור ו40% עין חרוד איחוד. לכן השכר צריך להיות 60% מהשכר של 100% משרה וזה 11,400 ש"ח ולא 18,000 ש"ח כפי שניתן. (משרה מלאה היא 19,000 ש"ח)
1. אם חושבים ששכר הבסיס של מזכיר נמוך מידי- אין בעיה תעלו אותו ע"פ הנהלים.
2. אם למעשה מסתתרת פה המחשבה שלמרות שהשכר גלובלי בפועל היקף המשרות יחד הן נניח 150% אז זה כבר לא גלובלי…
3. בגלל שיכול להיות מצב, שיש 2 בעלי תפקידים ולאחד הספק עבודה הרבה יותר גבוה, למעשה מדד שעות העבודה אינו רלוונטי. אבל אם משנים את המדד, צריך לשנות לכ ו ל ם. וכך זה רלוונטי למה שכתבתי מעלה.
4. שים לב שכשאתה קורא לטכנאי, הוא לא מחשב לך את העלות לפי שעות העבודה.
צוות שכר
בג״צ קבע השבוע שיש להקפיא את הועדה למינוי בכירים. ההחלטה התקבלה כיוון ששניים מחברי הועדה מקורבים לראש הממשלה. שופט העליון, מזוז קבע שבהחלטות כאלו אסור שתהיה זיקה אישית.
ומה אצלנו בקיבוץ ? המזכירות החליטה להקים צוות אד-הוק לקבוע את שכרו של המזכיר שעבר למשרה חלקית. אם נדייק הרי שכנראה מדובר בועדה שאמורה לדון בתוספת לשכרו של המזכיר (שמעבר לתקן שנקבע) שהרי אחרת, אין מה לדון. זה עניין טכני חישובי שאיננו דורש ועדה. כך, שעצם המהלך שבו המזכירות מקימה צוות שדן בתנאים העודפים של המזכיר, עלול להיראות כנגוע בזיקה אישית.
בנוסף, הרכב הועדה. אחת מחברי הועדה כפופה למזכיר ועובדת תחתיו, ושניים נוספים נמצאים עם המזכיר בקשרי עבודה שוטפים. על פניו הדבר יכול לייצר תחושה של ועדה שהוקמה על ידי גוף שהמנהל שלו הוא בזיקה אישית להחלטות שלה והרכב חבריה נראה לא בלתי תלוי. זאת ועוד, חברי הועדה הם ברובם אנשי מקצוע מתחום משאבי אנוש. מהות הועדה הוא לבחון סוגיה ציבורית ולא נושא טכני של תקנון. כך, שהיה מצופה לבחור אנשי ציבור שהם ברובם אנשים עם רקע ציבורי (מזכירים לשעבר לדוגמא).
שאלה בסיסית נוספת לפני השכר היא, האם המזכיר רשאי להחליט לגבי עצמו שמשרת המזכיר (שנקבעה כמשרה בתקן מלא בהחלטות השינוי לא מזמן ותוקצבה בהתאם), תהפוך כלאחר יד למשרה חלקית?
שלא יובן לא נכון. התייעלות הוא תהליך מבורך. ודוגמא אישית לא פחות, בפרט בתהליך רגיש כשינוי אורחות חיים. אבל האם לא נכון יותר ששינוי מסוג זה שיכולה לבוא איתו הטבה אישית, יתבצע החל מהמזכירות הבאה. זאת, כדי שלא יהיה חשש לזיקה אישית וכפי שמקובל בגופים ציבוריים.
תזכורת על הדיון שהיה בעבר
אנונימי 03 היקר,
תודה על תגובתך בנושא "צוות שכר". בגלל החגים התעכב הטיפול בה.
מתנצלים על העכוב ומקווים לפרסמה בהקדם.
המערכת
אנונימי 03 שלום,
בועז נמצא בשנה השישית לכהונתו כמזכיר. לדעתי האישית, ולאור למעלה מ 80 אחוז מחברי יגור אשר הביעו תמיכה בהארכת הקדנציה שלו, הוא עושה עבודה טובה ומרשימה.
לאור רצונו האישי ולאור הנסיבות ביגור המאפשרות לו עבודה נוספת נוצר צורך להעריך מחדש את נפח משרתו ואת שכרו. זאת לאור השעות הנוספות הרבות שנתן ועדיין נותן. בנוסף, גם כאשר מורידים שעות העבודה, האחריות אינה יורדת.
המזכירות התיעצה כיצד עליה לנהוג.הוחלט לפנות לצוות מחוץ למזכירות שידון בנושא. מנהלת מש"א דלית, איננה שותפה בהחלטה אלא מסייעת בתהליך ומביאה מהידע והניסיון שלה בנושאים כגון סקרי שכר,תמחורי משרה חלקית ועוד. הצוות שנבחר מונה את אלון חגי לאור הכרותו עם תמחורים בקיבוצים, יהודה. פנחסי לאור היכרותו הכרותו עם תחום השכר כמנהל משאבי אנוש ושחר פוגל. אף אחד מהם אינו עובד עם בועז באופן שוטף.. ועדת ביקורת צירפה את דביר סולומון מטעמה על מנת לוודא כי התהליך תקין.
הצוות יבוא לאישור האסיפה.
המזכיר אינו מחליט את אחוזי המשרה שלו אולם היות שגם לאחר הצמצום הוא עדיין עובד אחוזי משרה המתקרבים למשרה מלאה , המזכירות לא ראתה בכך בעיה.
לסיכום,
לדעתי, המזכירות פועלת בהוגנות ובזהירות דווקא בנושאים רגישים כגון זה.
מודים על האמון שהציבור רוחש למזכירות ומתחייבים לבצע את תפקידנו כמיטב יכולתנו.
חג שמח לך ולכל בית יגור.
אודי שלום
הבעיה המרכזית איננה קביעת שכרו של בועז והיקף משרתו וגם לא הצוות שמונה לבחון זאת אלא שאנו קובעים עובדות בפרוסות שכל פעם פורסים פרוסה (תקנה) חדשה.
מן הראוי שיגור באמצעות המזכירות תיזום דיון מסודר על מבנה הניהול של קהילת יגור לאור השינוי שעברה. כל דיון מהסוג שמנוהל מול אנונימיים למיניהם מביא את מבנה הניהול בדרך סטיכית ליגור. תהליך מהסוג הזה רק יזיק כבר בעתיד הקרוב מאד.
למה המזכירות לא מפרסמת?, או שפספסתי משהו?
http://mynetkibbutz.co.il/article/316698/7
שלום למישהו אנונימי,
יפורסם ביומן הקרוב
בועז
תגובה לאודי – שאלות למזכירות :
שינוי אורחות החיים ביגור יוצר דילמות רבות וקשות. כדי לא לחרוג מהחלטות שהתקבלו בשינוי, כמעט כל פניה של חבר שיכולה לייצר בעבורו ערך מעבר לכתוב בחוברת נענית באופן טבעי בשלילה על ידי המזכירות (כיוון שהיא סוטה מהחוברת).
1. האם, כאשר הדבר נוגע במזכירות עצמה, מותר ואפשר לסטות מהכתוב בחוברת?
בחוברת השינוי, בעמוד 64 סעיף 5.15.3 בפרק ״הסדר עבודה״ כתוב במפורש לגבי מקום עבודה נוסף סעיף 5.15 ״תגמול העבודה במקום העבודה האחר יהיה בתעריף מלא כנהוג במקום העבודה האחר אולם לגבי חבר העובד במשרה מלאה במקום עבדתו העיקרי , ספירת שעות העבודה במקום הנוסף לא תכלול את שעות העבודה שעבד החבר במקום עבודתו העיקרי״. כלומר, בחוברת נקבע שאם חבר עובד במקום נוסף, חלק העבודה במקום העיקרי יחושב בנפרד וסך השעות להם הוא זכאי הוא סכום השעות (תקנים) וזה הכל. לא יותר ולא פחות. כך כתוב במפורש. מכאן עולות מספר שאלות:
2. האם המזכירות רשאית לסטות המחוברת ולהקים ועדה לשנות את החוברת כאשר יש אמירה מפורשת בחוברת כיצד לחשב את משכורת בשני מקומות עבודה?
3. האם בכלל האספה רשאית לשנות את האמור בחוברת ובאיזה רוב? כיצד נראה הדבר ציבורית, שהמזכירות משיבה לחברים תשובות שליליות לגבי סטיה מהחוברת, אבל שהדבר נוגע לאחד מחבריה, פתאם הדבר דורש ועדה פרטנית?
4. היכן נעלם לו ״הסדר השקיפות ובקרה״ שהתקבל כחלק מחוברת השינוי? היכן אותה ועדת בקרה?
נכון מדובר בבעל תפקיד בכיר ואולי קיים חשש לתגובה אישית, אבל בדיוק בשביל זה נכתב הפרק.
לעניין קריטריון נוסף לתגמול (כפי שאודי ציין בתשובתו) –
5. האם לחוברת נוסף סעיף המדבר על תיגמול משתנה (בונוס) מעבר לתקנים שנקבעו?
6. אם כן מה הקריטריונים לבונוסים?
————————————————
הערת המערכת:
ל"אזובי הקיר שלום",
ראשית תודה על רשימתך. רשימתך המקורית כוללת כמה וכמה שאילתות למזכירות, ובנוסף קטעים הכוללים באריכות את דעתך על כל העניין. זה יוצר לנו בעייה בגלל סעיף 11 בתקנון האתר הנוגע לשאילתות לבעלי תפקידים.
מתוך תקנון האתר: שאילתות – תתאפשרנה שאילתות הכתובות בשפה מנומסת בלבד. השאילתה תופנה לבעל התפקיד האחראי. גוף השאילתה יהיה קצר, ענייני ולא ווכחני.
מה שעשית הוא עירבוב שאילתה עם הבעת דיעה, ולכן אנו מפרסמים תחילה רק את חלק השאילתות בפורמט שקובע תקנון האתר כלומר קצר וענייני.
בהמשך אנו מציעים לחכות לתשובת המזכירות לשאילתות. ואז לאור התשובה יוכל כל המעוניין לפרסם תגובה במתכונת מלאה של הבעת דיעה.
בברכה,
המערכת
שלום רב,
אחת ממטרות השינוי היא לאפשר לחברים להשפיע מתוך בחירה על רמת הכנסתם. אני שמח מאוד לראות בביצוע תוכנית המשק כי באופן מצרפי, רמת ההתפרנסות אכן עולה. עלינו לשמוח כי החברים בוחרים לעבוד ולשפר את הכנסתם. אין כל מניעה מחבר לעבוד בעבודה נוספת מעבר לעבודתו בכפוף לכך שהוא מקבל את אישור המעסיק לכך. המעסיק צריך לאשר שלמרות עבודתו הנוספת של החבר,הוא עדיין כשיר לשמש בתפקידו.
הסעיפים אשר העלית מחוברת השינוי עוסקים בכך שאם חבר עובד ביגור או תאגידיה בשני מקומות שונים, לא יחושבו השעות במקום השני כשעות נוספות אלא כשעות רגילות ועל פי תמחיר נפרד למקום העבודה השני. לסעיפים אלה אין שום קשר לעובד אשר עובד גם ביגור וגם בחוץ. זאת משום שבחוץ בודאי שלא יתחשבו בשעות העבודה של החבר בקיבוץ. שכרו של החבר כעובד חוץ אינו בשליטת הקיבוץ ואינו מעניין את הקיבוץ למעט היבטי המיסוי הפנימיים של הקיבוץ.
קצת על הנושא הפרטי של המזכיר שלנו. משרת המזכיר ביגור הינה 100 אחוז ככלל. בימים טרם השינוי וכך גם בתחילת יישום השינוי, שעות העבודה של המזכיר בפועל היו כ 150% משרה. לו היית מתקנן את זה לתקן של 100% היית מגלה כי שכרו האמיתי של מזכיר קיבוץ יגור עמד על כ 12,000 ש"ח ללא רכב וללא השתלמות. אין כאן כל תלונה, בועז שימש חמש שנים מורכבות כמזכיר גם בקיבוץ השיתופי ולא מתוך שיקול כלכלי. בחודשים האחרונים משהשינוי הולך ונקלט יפה, העומס על בועז יורד. לכן החליט לקחת על עצמו משרה חלקית נוספת.
הצוות שמונה לקבוע את שכרו במצב החדש בחן את נפח המשרה החדש של המזכיר ביגור וקבע כי יש להפחית שכרו ב 1000 ש"ח. הצוות בודאי שלא נתן בונוס כלשהו. הצוות בחן את סקר השכר הקיבוצי ומצא כי שכרו נמוך בצורה משמעותית מבעלי תפקיד דומה בקיבוצים גדולים וזאת ללא התחשבות בתוספות המקובלות בקיבוצים אחרים כגון רכב והשתלמות. נכון להיום שכרו של בועז הוא 18,000 ש"ח, נמוך מתמחורו הקודם ונמוך משמעותית ממקביליו בקיבוצים אחרים. בועז עובד בפועל כמשרה מלאה אם תיקח בחשבון את כל שעות העבודה בערבים.
עוד אומר כי למען הסר ספק, ועדת ביקורת עודכנה על התהליך בזמן אמת ונציג מטעמה אף שותף בתהליך.
עדכון שכר של חבר אינו סטייה מהחוברת. עדכוני שכר נדרשים מעת לעת. במקרה דנן מדובר על הורדת שכר ולא במתן העלאה או בונוס מיוחד.
היות שמדובר במזכיר ולא יתכן שהעובדים תחת המזכיר ידונו בעדכון השכר אז יצאנו לצוות חיצוני למזכירות.
חוברת השינוי ניתנת לשינויים על פי החלטות החוברת. בחוברת רשום אילו סעיפים נדרשים ברוב מיוחד ואילו ברוב רגיל.
ככלל היום ביגור אין מנגנון בונוסים ולא נותנים בונוסים. מקרים יוצאים מן הכלל מאושרים על ידי מנהלת מש'א, המזכיר, הגזבר, מנהל המגזר ומנהל הענף. כאמור זהו רק היוצא מן הכלל.
לסיכום דבריי, אומר כי אני מרגיש שמזכירות יגור עושה את מירב המאמצים על מנת לשרת את הציבור. אף שלצערנו אנו נאלצים לדחות פניות חברים רבות, אנו עושים זאת מתוך ראיה של הציבור והסתכלות צופה פני עתיד. עיקר הבקשות אשר אנו נאלצים לדחות הן בנושא פטור ממס איזון. עמדת המזכירות היא לא לייצר מנגנון של פטורים אלא לנסות ולהוריד את שיעור מס האיזון באופן רוחבי. בטווח הקצר יש הנפגעים מכך, בטווח הארוך כולנו נצא נשכרים מכך.
בברכה,
אודי
לאזובי הקיר, לאודי, ולקוראינו הנאמנים,
מתוך סעיף 5 של תקנון הכתיבה באתר – "דחיית תגובה – נושאים אישיים – עקרונית לא יפורסמו פוסטים ותגובות בנושאים אישיים. אין לפגוע בכבודו או בצנעת הפרט של אדם. "
בפוסט שלמעלה פורסם כי שבעקבות יציאתו של בועז לעבודת חוץ בחלקיות הוקם צוות אד הוק לטיפול בנושא שכרו (כשהכוונה היא כי צוות זה ייבחר בהמשך באסיפה ויטפל בשכר המשרות הבכירות בקיבוץ).
"אזובי הקיר" שלח אלינו תגובה על השינויים עליהם החליט הצוות. התלבטנו אם לפרסם אותה כי מצד אחד זה נושא אישי וצריך לדחותה לפי סעיף 5, אך מצד שני זה נושא שכבר פורסם ויש בו עניין ציבורי ופירסמנו את התגובה. איפשרנו גם את פירסום תשובתו של אודי.
כרגע ניראה לנו שהדיון עד כאן האיר דיו את הצד העקרוני של הנושא. מכיוון שכאמור זהו גם נושא אישי אזי מכאן ואילך אנו רואים שירשור זה כסגור. ניתן כמובן להמשיכו בערוצים אחרים המיועדים לנושאים אישיים כגון ערעור על החלטת צוות השכר ע'י פנייה לצוות השכר עצמו, לוועדת ביקורת, למש'א, לוועדת אסיפה, ועוד.
נאפשר כמובן דיון כללי בנושא קביעת שכר חברים ונוהל עידכונו.
בברכה,
המערכת
מקור הבעיה אינו שכר מופקע של המזכיר אלה ההחלטה התמוהה שהתבקלה ע"י צוות השכר לתמחר נמוך את כל מי שעובד בקיבוץ וזאת מתוך הצורך להעביר את השינוי.
נראה שאם רוצים ביגור ממלאי תפקידים איכותיים לאורך זמן חייבים להתאים את שכרם למקובל בשוק וזאת לטובת כולנו. בצורה זו תווצר תחרות בריאה על כל תפקיד ותפקיד ויכנסו למעגל הניהול אנשים איכותיים. באותה מידה חייבים להתאים את השכר של עובדים מקצועיים בכל הרמות למקובל במשק. צעדים כאלו כבר נעשו בתאגידים שלנו אך יגור הרחק מאחור.
תמחור ע"י ועדות עד הוק למניהם נתפס כבלתי אמין ומעורר מחלוקות ציבורית ולכן צריך להמנע ממנו ככל האפשר.