שָנָה טוֹבָה וּמְאוּשָרָת

שָנָה טוֹבָה וּמְאוּשֶרֶת (מִבַּיִת וּמִחוּץ)
מִתוֹךְ הַלֵב מַמָש,
שֶבְּכָל רִגְעֵי הַחוֹל יִהיֶה קַמְצוּץ
שֶל עֶרֶב-חַג נִרְגָש.
שֶבְּכָל תַּפּוּחַ, מְתַקְתָק אוֹ חָמוּץ,
תִּהיֶה טִיפּוֹנֶת דְבָש
וְשֶמִכָּל מָחָר אֵלֶיךָ יָצוּץ
נִיצָן אֶחָד חָדָש.

(עידית)

נמסר ע"י נטע