צומת יגור המקום של חברי יגור
יגור פנתה בעת האחרונה למועצה האיזורית זבולון והמועצה לשימור אתרים בעניין שימור מגדל הקירור ביגור הנמצא במצב רעוע ביותר.
מגדל הקירור ובית הקירור שלידו נבנו על פי הנראה בתחילת שנות ה 40 של המאה הקודמת, ונועדו לאחסן את פירות המטעים שהיו בעמק זבולון ובגבעות חרתיה. שני המבנים הם מהיחידים מסוגם ששרדו. הם גם עדות למאמצי המתיישבים החלוצים החקלאים בעמק. בצמוד למבנים נבנה בית אריזה גדול ובו עבדו חברי יגור והנוער בגיוסים באריזת יבולי מטעי עצי הפרי, מיני תפוחים, אגסים, ושזיפים.
יתכן והמבנה תוכנן על ידי המהנדס יוסקה אידלמן, שהיה חבר יגור ומרצה בכיר בטכניון.
הטכנולוגיה מבוססת על אותו עיקרון שעל פיו פעלו "הלבניות" של בתי הזיקוק ורווחה בארץ בשנות החמישים: המגדל מקרר מים שמקררים נוזל שמקרר את בית הקירור.
התפוח הגדול שבראש המגדל צוייר על ידי חבר יגור יוסף רוזן ביוזמתו של ירוחם קרן צבי. החץ מצביע על הדוכן שעמד ליד הכביש, למכירת התוצרת החקלאית בניהולם של אריה וטובה טרושינסקי.
קיבוץ יגור כמו גם המועצה לשימור אתרים, והמועצה האזורית זבולון רואים חשיבות בשימור מבנים אלה המעידים על תרומת התנועה הקיבוצית ושאר התנועות ההתיישבותיות להתפתחות החקלאות בישראל ובעמקים עוד לפני הקמת המדינה.
עזגד שלם פרסם תמונה ב"חצר יגור" והוסיף, "בואו נעזור למעשה השימור הזה".
לתשומת לבכם.יש להימנע מכניסה למתחם מגדל הקירור המסומן ומשולט, ומהתקרבות למגדל הקירור עקב מצבו הרעוע.
(תודה לגבי קרדוש ויוחאי שלם על המידע)
אין ספק שהיוזמה לשימור מגדל הקירור ולשימור אתרים בכלל היא ברוכה ויבורכו העושים.
אבל..
לפני זמן מה קראתי כי חברי עין שמר דחו הצעה לשמר את החצר הישנה של קיבוצם ולהקים בה מוזיאון ארצי לתולדות הקיבוץ בארץ במימון חיצוני ושלא על חשבונם. הסיבות לדחיית ההצעה, שהיא על פניו אטרקטיבית, היו –
1. עלויות שונות בתחזוקת האתר וסביבתו שיצוצו עם הזמן וייפלו על הקיבוץ ,
2. תנועת מבקרים גדולה שתכביד על החברים במיוחד בימי הסופ'ש ובחגים,
3. העברת הריבונות על השטח לידי גופי השימור הממשלתיים כך שהקיבוץ לא יוכל לסגור את האתר בעתיד גם אם ירצה. ואחרון חביב –
4. מגבלות הבנייה בסביבת האתר הקבועות בחוק שימור אתרים עלולות לפגוע בפיתוח מגרשים שכנים לבנייה למגורים וכו'.
להלן כמה תהיות ושאלות שעלו בי –
1. מי מוסמך ביגור לבחור ולקבוע איזה אתר ישומר? האם כל חבר יכול להציע? האם יש כבר רשימת אתרים כאלה ומה כלול בה?
2. האם ההחלטה זקוקה לאישור ציבורי? לא זכור לי שנשאלנו אם אנו רוצים בשימור אתר ספציפי זה. ולאור תקדים עין שמר על הבעייתיות הכרוכה באתר משומר מתבקש לדעתי יידוע מוקדם על הרעיון, והצבעה על אישורו.
3. האם מגדל הקירור כבר הוכרז רשמית כאתר לשימור? אם לא, האם הוא בתהליך כזה? האם גם בית הקירור כלול בתכנית השימור?
4. נניח שירצו לבנות משהו -מגרש טניס, בית מלאכה למבוגרים, ואפילו כמה יחידות דיור – על המגרש הזה (לא ממש מופרך לאור המחסור במגרשי בנייה אצלנו), האם נוכחות המבנה/מבנים המשומר תמנע/תפריע לכך? האם ניתן יהיה להרוס/להעביר אותו אם ירצו לפתח שם?
תודה מראש על התשובות.
שימור אתרים , לרסן את ההתלהבות. עם כל הכבוד, שימור אתרים בנויים הוא רק אפשרות אחת של שימור. משנת 1860 אנחנו יודעים לצלם ולשמור את הצילומים. כ300 שנים לפני זה המציאו את הדפוס שיודע לשמר לא פחות טוב ממבנה בטון שכוח. שימור אתרים זה דבר חשוב אבל במידה ובשום שכל. סביבת החיים של האדם חשובה יותר. לשימור יש אלטרנטיבה, לסביבת החיים אין אלטרנטיבה. חשוב לשמר אתרים, אבל בלי לההגזים. אני יודע ששכנינו בשער העמקים מוגבלים בתכנון שינויים בחצר המשק בגלל הכרזות שימור מוגזמות.
אני יודע שמה שאגיד עכשיו ירגיז רבים : איזה מזל יש לתושבי תל אביב שהרסו את גמנסיה הרצליה הישנה ולא השאירו ברחוב הרצל מפגע מקודש המכתיב תכנון לא רלוונטי. נ.ב בגלל ההריסה זוכרים את גימנסיה הרצליה !!!!
לפני כחמישים שנים הציע עזריה אלון לשמר את הרחוב הראשון של בת שלמה על יושביו. איזה מזל היה להם שהיו אנשים חכמים שהבינו שזאת הייתה הגזמה אולטימטיבית. אנשים חשובים (בדרך כלל) יותר ממונומנטים.
יוחאי, הפתעת.
מזל שהרסו את מבנה הגימנסיה? ומה המבנה החליף אותו? היה הבנין גבוה ביותר בישראל אבל נשאר היום רק המכוער ביותר. לא סתם הפך לסמל המועצה לשימור אתרים. חגיגת הנדל״ן והטייקונים התפשטה גם לירושלים עם הריסת טליטא קומי לטובת כיעור מודרני חדיש.
יש מורשת ומסורת שראוי לשמר. לפעמים ברמה הלאומית ולפעמים ברמה המקומית.
״ישן מפני חדש תוציאו״, ציווי תנ״כי שאם לא מבינים אותו, עדיף שלא יתקיים כלל. קיימו אותו חלק מאבות הציונות, שבאיבחת דור אחד, חירבו תרבות מפוארת של אלפי שנים והנחילו תמורתה את מה שהגדיר יערי, האדמו״ר ממשמר העמק – בורות.
ומה עם האנשים? בשביל מי המורשת והתרבות אם לא בשבילם, בשבילנו? עניין החשש מפני הרשויות צריך להיות מטופל באפיק אחר. ודאי לא טריגר להרס וחורבן.
לחבר הרצל שלום. אם אתה מכיר אותי, אז אין לך סיבה להיות מופתע. האמירה המקראית על ישן מפני חדש תוציא היא על מאכלים מקולקלים ולא על מונומנטים. אם כבר בחרת להיות הרצל, אני מכיר קצת את בנימין זאב הרצל ואני בטוח שהוא בדעתי (הרצל היה ניטראלי בשאלה ״ פלשתינה או ארגנטינה) אם הייתי חושב שכולם חושבים כמוני לא הייתי מנסה להרגיז ואם הרגזתי אותך, אז הצלחתי. אני שמח שאנחנו חלוקים , לפחות רגשית, בדעותינו. בין עמדתי לעמדתך הצעתי לנהוג ״בשום שכל״. אין שום שום שכל אוביקטיבי. בשביל זה יש דמוקרטיה.
שלום למאמין,
תהליך שימור המגדל לא כולל את הכרזתו כאתר לשימור בתב"ע של יגור, אלא רק שיפוץ ושיקום. לכן מהלך זה לא גורר מגבלות כלשהן
בועז