צומת יגור המקום של חברי יגור
פרוייקט סולארי – מאגר פיתולי הקישון.
מוזמנים : אורי קינן – יו"ר מי-יגור, ניר יובל – דירקטור.
הוצגה השקעה להקמת מערכת סולארית צפה במאגר – ההתקשרות של תאגיד מי יגור מול חב' אלקטרה סולאריס. פרוייקט במימון חיצוני. המזכירות כנציגת יגור באסיפת התאגיד, צריכה לאשר את מימון הפרוייקט. המערכת צפויה לספק את החשמל עבור המשאבות של המאגר.
בארץ יש כבר מספר מתקנים כאלו בהקמה.
המערכת בגודל של 400 קוו"ט. הפאנלים יושבים על המים עם טבעת שמחזיקה מסביב. הפאנלים
מחוברים למונה ייצור. המערכת תחסוך בהוצאות יגור על חשמל.
המערכת כוללת מערכת עקיבה שמגדילה את ניצול שעות אור שמש ומכאן את כושר הייצור.
גודלה 6.4 דונם (מתוך כ-80 של המאגר) והיא עולה ויורדת עם המפלס של המים.
סך ההשקעה – 2 מיליון ₪ (5,000 ₪ לקילואט לפני מע"מ).
הייקף הייצור שנתי – 800,000 קילוואט בשנה, 2,000 שעות ייצור.
המאגר צורך כ-600,000 קוו"ט בשנה. את העודפים אפשר להסיט לחשבונות אחרים של מי יגור.
צפי הכנסה בשנה הראשונה – 360,000 ₪.
החזר השקעה בכ-7 שנים.
לצורך המימון תילקח הלוואה של 2 מיליון ₪. הפרוייקט צפוי להניב תשואה של 14.5%. הפרוייקט נראה טוב. הסבירות שמחיר החשמל בארץ יירד נמוכה יחסית, הסיכון הוא שתיכנס טכנולוגיה שתייתר את ההשקעה.
תחילת עבודה מתוכננת לסוף רבעון שלישי של 2019.
המערכת תירכש ע" "מי-יגור". יש הסכם תחזוקה שוטפת ואחריות של החברה על התפוקות.
אין השפעה על איכות המים.
דירקטוריון "מי יגור" תומך בפרוייקט והחליט לאשר אותו.
ס ו כ ם:
המזכירות אישרה את הפרוייקט.
מועמדים לצוות דיור.
עלו השמות הבאים : עמירם טנא, אריאלה וולק.
השמות עברו לאסיפה.
בקשה להארכת חופש מיוחד – קרן דרגן
קרן מבקשת להאריך החופש (לשנתיים נוספות) כי התקבלה ללימודים בפראג.
רואה עצמה חוזרת ליגור בתום הלימודים עם בן זוגה.
המזכירות סבורה שאכן יש כאן נסיבות מיוחדות ולכן אושרה שנת חופש נוספת, עד לינואר 2020.
להיות חלוץ כשזה נחוץ – הפרויקט הסולארי במאגר פ״ק. לתזכורת נספר כאן בקצרה את סיפור ״נפ״ח״ מלפני כמה עשרות שנים. מפעל ״נפ״ח ״ היה מיועד לקלוט את הפרש של הפרות ולהפוך אותו למוצרים ידידותיים כמו גז שיספק אנרגיה ועוד. זה היה מפעל “חלוצי״’ ו״ראשוני״. האספה החליטה להקים את נפח כי הוא חלוצי (לדברי הגזבר של אז) ולהקמתו נקבל מענק משמעותי. בלי להאריך דברים, אחרי שנים של הפעלה התברר שנפח אינו פותר בעיות סביבתיות וגם שילמנו קנס של 140 אלף שח קנס על זיהום נחל קישון. בדוח על החלטת המוסדות על הקמת המתקן הצף במאגר, נאמר שנכון לעכשיו יש רק מפעלים בהקמה זאת אומרת שעוד צריך ללמוד לההגלח. אז מה בוער? מה נפסיד אם נעשה את זה בעוד חמש שנים אחרי שאחרים יצברו ניסיון? למה צריך היום להכביד על תזרים המזוהנים המסכן שלנו בהלוואה של 2 מיליון ש״ח ? ( תזכורת – הלוואות צריך וכדאי להחזיר)
אני מבקש הסבר לציבור!
שלום יוחאי.
בניגוד לחדשנות שאפיינה את פרוייקט נפ"ח עליו השלום לא מדובר פה בטכנולוגיה חדשה. פאנלים סולאריים מותקנים ומייצרים אלפי מגהוואט של חשמל מאור השמש בישראל. החידוש הוא שהמערכת יושבת על מתקן שצף על המים במקום על גג.
במקרה של הפרוייקט הזה, היה חשוב להגיש מהר בקשה כדי להכנס למכסה בהסדרת "מונה נטו" שנתנה רשות החשמל ואכן הצלחנו בכך. לראיה ההסדרה הזו נסגרה בפני בקשות חדשות. את ההלוואה לוקח תאגיד מי יגור והוא גם זה שידאג להחזר שלה.
לאורי שלום. א. תודה שהסברת אבל מגיע לנו הסבר יותר ממצה (לא לפי החוק אלא בשביל החברות) . יש בענן האינטרנט אין סוף מקום להסביר בסבלנות. אז אני מבקש שתסביר מה זה ״חשמל נטו״ ומה נרויח ממנו לעומת הגדלת החוב ב שני מיליון ש״ח.
אשר לסוגיה מי לוקח את ההלוואה, זאת סוגיה משפטית ולא כלכלית. הגידור התאגידי בא להגן על הרכוש של התושבים והוא אינו משנה את המשוואה הכלכלית של היקהילה. מבחינה כלכלית זאת משוואה של סכום אפס. הקיום שלנו הוא תוצאה של סך כל ההוצאות וסך כל ההכנסות.
מהרבה בחינות, עדיף היה שהדיון בין אורי ליוחאי היה מתקיים לפני אישור הפרוייקט הסולארי, ולא חדשיים אחרי שאושר.
כך היה קורה אם היינו מחילים על תאגיד מי יגור את העקרון הבא שאסיפת יגור אישרה לגבי אחי"ג (כלומר, מחליפים "אחי"ג" ב"מי יגור"):
" בנוסף לזכות חבר יגור להשתתף באסיפה כללית של קיבוץ יגור, רשאי גם כל חבר יגור להשתתף באסיפת אחי"ג, מטעם קיבוץ יגור. תוצאות הצבעתם של חברי יגור באסיפת אחי"ג, על פי רוב רגיל של המשתתפים בהצבעה, תיספר כהצבעת נציגו של הקיבוץ."
למיטב ידיעתי, אסיפת יגור לעולם לא דנה בהרכב אסיפת תאגיד מי יגור ובאופן בה מתקבלות שם החלטות. לכן ספק אם הנוהל בו אושרה ההחלטה על ההשקעה בפרוייקט הסולרי תקין.
מעניין לעניין באותו עניין:
אם אישור השקעות בתאגיד מי יגור היה צריך לעבור דיון ואישור של אסיפת יגור, יוחאי (ואולי גם אחרים) היו יכולים להשמיע את הערותיהם לפני אישורו.
אבל מסתבר שהנוהל הקיים מאפשר להחליט על השקעות בתאגיד מי יגור מבלי לקבל אישור של כלל חברי יגור. וכך ההחלטה להשקיע בפרוייקט הסולארי הגיעה לידיעת הציבור כמעט חדשיים לאחר אישורה הסופי במזכירות.
למיטב ידיעתי, נוהל זה של קבלת ההחלטות באסיפת תאגיד מי יגור לעולם לא קיבל אישור של אסיפת יגור. האם אני טועה?
לשם השוואה – נוהל קבלת ההחלטות באסיפת אחי"ג, שאושר באסיפת יגור, קובע שהצבעתם של נציגי יגור באסיפת אחי"ג מתקבלת על ידי הצבעה בקלפי של כלל חברי יגור. מדוע לא להחיל נוהל דומה גם על תאגיד מי יגור?
שלמה, האסיפה של אגש"ח "מי יגור" הינה ריבון מוחלט על כל הנעשה בתאגיד זה. ריבונות זו נובעת מן האמור ב"פקודת האגודות השיתופיות", אשר היא בחזקת "חוק מדינה", ולא על פי נוהל כלשהו, אשר התקבל אצלנו, ב-אגש"ח "קיבוץ יגור". אשר על כן, אין בסמכות האסיפה שלנו לאשר או לפסול השקעות בתאגיד זה.
הערות והארות של חברים ב-אגש"ח "קיבוץיגור", כן ניתן להשמיע באסיפה שלנו, במסגרת דיונים משקיים, כוללניים, כגון דיונים ב"תוכניות משק". חובה רק לזכור כי ההחלטות הביצועיות, אשר תתקבלנה במסגרת דיונים כאלה, לגבי אגש"ח "מי יגור", תהיינה בחזקת המלצות בלבד.
ישראל חביבי – אתה שוב נופל באותה מלכודת.
כפי שכתבתי בתשובה לפוסט קודם שלך, איש אינו מטיל ספק בסמכותה של האסיפה הכללית של תאגיד מי יגור.
אך הרכב האסיפה הכללית של מי יגור, והאופן בו מתקבלות שם החלטות, אינם תורה מסיני.
אולי השאלה הבאה, ששלחתי הבוקר לעיונו של יו"ר וועדת ביקורת, תבהיר את עמדתי:
———————————
" על סמך הדיווח ביומן האחרון, המזכירות מתפקדת כאסיפת הבעלים של תאגיד מי יגור, ובתוקף זה היא מחליטה על אישור השקעות בתאגיד בהליך שחברי יגור אינם מעורבים בו.
נוהל זה, כמו תקנון תאגיד מי יגור, לעולם לא אושר באספת יגור, ולכן אין זה תקין לפעול על פיו."
שוב חוזר הניגון
עד מתי החברים יפנימו שהמחיר שגובה ההפרדה הכלכלית בתיאגוד הוא הפרדה בכל מה שקשור להתנהלות והתאגידים יכולים לעשות כמעט כל אשר על ליבם
מה שעצוב הוא שאנחנו לא דורשים מהתאגידים להבטיח העברת כספים "מאתגרת" שעולה משנה לשנה כך שחיי הקהילה יהיו קלים יותר ומנגד אין דין ואין דיין על כל ההוצאות בתאגיד (לרבות רכבים , משכורות וכדומה)
איני מכיר את מי יגור אבל בתחושה הכללית זה מה שקורה בתאגידים כיום מול הקהילה
מתואגד יקר – לצערינו המצב שאתה מתאר נכון ליגור, אך הוא ממש לא הכרחי.
יגור- כלומר חבריה – הם בעלי התאגידים כולם, ובעולם שמחוצה לנו הכלל הוא שלבעלי התאגידים יש מה להגיד בניהול התאגידים שבבעלותם (לשון המעטה).
אצלנו הקמת התאגידים נעשתה באופן כזה שיכלתם של חברי יגור להשפיע נוטרלה כמעט לחלוטין .
כדי לתקן זאת, צריך לעשות טיפול שורש: ראשית כל, לקבוע שההחלטות באספות הכלליות של התאגידים חייבות להיות מאושרות על ידי הצבעה של כלל חברי יגור, ובנוסף להכניס לתקנוני התאגידים כללים שייצגו את האינטרסים של חברי יגור.
לא מאוחר לעשות זאת גם היום.