צומת יגור המקום של חברי יגור
- This topic has 64 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני 3 שנים, 8 חודשים by
.
-
תגובות
-
ועדיין אין מענה לשאלתי. אנסח אותה בצורה שונה: באיזה תהליך הוחלט לבנות את שכונת המשתלה בצורה כל כך לא חסכונית בשטח?
שלום לכרמלי מצוי,
אין לי מושג מי הקבלן שבונה ברמת יוחנן, אני רק יכול להגיד שלפני כל פרויקט בנייה
אנו מבקשים הצעות מחיר מקבלנים שונים, עושים בדיקה על הקבלנים, משווים את ההצעות, עושים התמחרות ובסוף בוחרים את הקבלן שלדעתנו יבצע את העבודה באופן המיטבי.
כך למשל נעשה לאחרונה לפרויקט הממ"דים בשכונת הלול מזרח
בריאות איתנה
בועז
בועז שלום,
תודה על תשובתך. אגיב אליה ואשמח לתשובתך חזרה:1. מיהו אותו צוות מצומצם שהוקם ? מי מינה אותו ומתי? מה הם זמני העבודה? מה הכוונה ב"אולי תב"ע ליגור?" לא פעם שמעתי לחיוב מבעלי תפקידים העוסקים בכך שיגור דווקא דאגה לתב"ע ו"שדווקא בזה היינו מאורגנים למול המנהל". אשמח אם תעשה לי בכך סדר. מדבריך הצוות הוקם – אז מה הן מסקנותיו עד כה לגבי תכנון היישוב?
2. שכונת הקראוונים – כיוון שדובר לפני כמה חודשים שמבט"ח הוא בניין ישן ולא הכי רווחי, אחריו שני בניינים שאחד הוא כבר ממילא מועדון נוער (ולפיכך לא רע שיהיה בקרבת מגורים), אין זה מובן לי איך לא יותר נכון להתחיל מבנייה שם שהרי בניגוד לשכונת הכרמל לא גרים שם סטודנטים, חיילים ומשפחות. ואין פה כמעט הפסד כספי, הוא די אפסי (וזו הזדמנות לחשוב על מקורות נדלניים אחרים – אך לא נתפזר לדיון החשוב מאד הזה) גם השטח מוצלח יותר לבנייה. ממתי יש לנו מגבלות מלגין ומהכביש – היכן הוחלט, על סמך דעת מקצועית של מי? בימים שדגן שוחר ריכז את הנושא זה לחלוטין עמד על הפרק כחלק מהתב"ע לשנים שאחרי השינוי- שוב, מה השתנה? מי קובע כאן מה רלוונטי ומה לא? מה ההבדל בין זה לבין שכונת המשתלה ו/ או קירבתה למשל לכביש ראשי ורכבת, מכון שפכים ומפעל.
3. מבנים יבילים – האם איש/ה או צוות ישב וחקר לטווח הרחוק. בחינת עומק. אולי יש הזדמנות כאן לחשוב על כלל האוכלוסיה כגון: משפחות קטנות, רווקים/ות – שגם להם מגיע לחיות כאן ברווחה, לראות משהו מהמיסים שלהם, ולא רק "לחכות" שאנשים ילכו לעולמם בשביל "להשתדרג" לדירה בת 40 שנה פלוס מינוס.
4. שכונת הבריכה – "אנו מפקידים את התוכנית לשינוי התב”ע. לו”ז מדויק לתחילת בנייה, אין כרגע. ו"הצורך עוד לא ברור. מה זאת אומרת הצורך לא ברור- יש רשימה של כ-150 איש ויותר מכך בפוטנציה שחלק לא מבוטל מהם מעוניין לבנות לעצמו בית. הזמן לא רחוק כיוון שפורסם שבאוקטובר 2020 אנשים יחלו לבחור ולעשות היתכנות כלכלית. לאחר תהליך זה ירדו מרשימה זו 20 איש ויש עוד רבים רבים אחריהם .
בתשובתך זו ברור שרק דבר אחד הוא הנכון לעתיד הצעירים פה – וגם לעניות דעתי, לכל אדם שחושב שלהוריש אחריו רכוש זה חשוב- והוא שיוך דירות! רק זה יניע קדימה. בתשובתך אין לגילאי 35 בממוצע אפשרות להקים בית בעתיד הקרוב. הלכנו לשינוי עבור האפשרות הזו לא בעוד 10 – 15 שנים.
5. האם בבקשה אפשר להסביר את הרציונל מאחורי פינוי – בינוי הכרמל בעוד כעשור מינימום (על סמך זום הדירות שהתקיים לאחרונה ודבריך הנ"ל) , כמו גם מה עלותו המשוערת והאם הוא המשתלם ביותר והנכון יותר לאוכלוסיה. כמו כן, אשמח לפירוט אילו בניינים מתוכננים להיכלל בו וכמה יחידות פחות או יותר עתידות להיבנות.
6. בנייה ממערב לבית הקברות – אינה משנה את אופי היישוב. כיוון שממילא אופי היישוב שלנו השתנה בזכות השינוי ומשתנה מיום ליום. הקהילה משתנה ומרביתנו רוצים לבנות פה וכמה שיותר מהר, לפיכך שכונה חדשה עם תשתיות חדשות זולה ומורידה עלויות (כפי שפירטת בתשובתך הראשונה למסיונר) יותר מפירוק ובנייה מחדש. מה גם שהשטח שם ישר. מעניין שלפני השינוי זה עמד על הפרק – ממש כפי שהקראוונים וסביבתם, אבל עתה, ירד מהפרק. שום אופי יישוב לא ישתנה-הקיבוץ צריך להתפתח ולגדול וזה תהליך טבעי ונכון דווקא לשימור הקהילה והחזרת ערכיה. רווחת החברים ותחושת השליטה בחייהם היא זו שיכולה להחזיר אותנו להיות יותר מתנדבים, יותר אכפתיים איש לרעהו ויותר מסופקים בחלקנו ולא מונעים מצרות עין. ככל שמצב הדיור הנוכחי מתעכב ומאט, גם המצב החברתי והערכי מתחיל להרע. לטעמי, לו בעוד שנה אחליט להתמודד לתפקיד מזכיר, זה יהיה לי חשוב מאד.
בברכת שנה טובה, שקופה ועם אחווה.
בועז שלום,
תודה רבה על התשובה המפורטת. אך עדיין חסר תאריכי יעד לנושאים.
ישנן עשרות משפחות (וככל שיעברו השנים יהיה עוד הרבה) שחיות באי ודאות לגבי אופק הדיור שלהן.
מהו היעד לסיום תכנון תכנית האב והצגתה לציבור?
מדוע להמתין עם בניית תכנית עבודה לשכונת הבריכה (ניתן להעריך זמנים לכל אחד מהשלבים: שינוי יעוד, הגשת תכניות וכד')?
משפחות רבות צריכות אופק דיור. אין סיבה לחוסר וודאות שכזו.
תודה רבה
בועז שלום,
יש לקחת בחשבון שהשטח ממערב לבית קברות מישורי, נוח לבנייה,יעיל מאוד לשכונה והוא גם ככה מעובד.
מתישהו ניצטרך לגשת לשטחים האלה על מנת לבנות עוד שכונות.
למה להרוס בתים שעוד מחזיקים טוב, עם פינות חמד מטופחות ולעשות את כל הסלט הזה של פינוי בינוי? בדרך כלל אחרי בנייה לא נשאר הרבה משכונה וצריך להתחיל את הכל מהתחלה.
אולי אפשר לשפר את מי שגר שם עכשיו במענק שיפוץ בסיסי לדירה.
אני לא רוצה להיות בוטה אבל חלקם, כנראה, לא יזכו לשיוך דירות.ואם באמת מדברים על בנייה חדשה, אני רוצה לתת התייחסות למה שאדם בסביבה כתב.האם יש מחשבה אקולוגית מסויימת בתיכנון השכונות?חומרי בנייה,תאורה,פינות מחזור מסודרות,הגנה על עצים וכדומה.
בנוסף, האם בעתיד יהיה אפשר לקחת קבלן חיצוני ולבנות עצמאית את הבית בגבולות הX מ"ר?
כמובן אחרי שיעבור אישור סופי מועדת התיכנון.תודה
*חשבתי שהכוונה לשכונה העליונה יותר. לאחר בירור הבנתי שטעיתי בשם השכונה.
-אך עדיין, אפשר לחשוב איך לשמר ולשפץ אותם בתבונה לשימוש דירות מעבר נעימות.
לא צריך להיות פזיזים. אם הדירות המעבר יהיו טובות עם חצרות מטופחות, תהיה גם רגיעה בקהילה בנושא הבנייה.
שלום לאלמוני 29,
ראשית, השטח ממערב לבית הקברות רחוק מלהיות מישורי. שנית, הוא חסר כל תשתית ולכן עלויות הפיתוח יהיו גבוהות מאוד. שלישית, המרחק שלו ממרכז הקיבוץ הוא כזה שיש לתכנן פתרונות שונים לכל מיני שירותים שניתנים היום במרכז יגור. לכן, אין מה לרוץ לפתח שם, כל עוד לא מיצינו את יתרות הקרקע הזמינות ביגור "הישנה".
תחום האקולוגיה- מסכים שיש לקחת בחשבון בתכנונים הבאים.
בשלב זה, ע"פ החלטות יגור, מי שמבצע את הבנייה זאת יגור, ולכן אי אפשר להביא קבלן עצמאי.
שבת שלום ובריאות איתנה
בועז
שלום לעתיד יגור,
כתבת ארוך מקווה שאענה להכל (אפשר גם להיפגש אם תרצה)….
יש תב"ע ליגור, אך היא נקבעה בתחילת שנות ה-2000. הישוב והסביבה מתפתחים ומשתנים וגם צרכי החברים והקיבוץ ולכן יש לעדכן. נקבע צוות מקצועי מצומצם שמקדם את הנושא, תחילה בחירת משרד חיצוני שיערוך את התהליך. הצוות לא נבחר בשום מקום, אלא מורכב מחברים בעלי ידע וניסיון בתחום.
שכונת הקראוונים. אין לי מה להוסיף על מה שכתבתי קודם. השטח לא פנוי ולא זמין מבחינת שירותים של יגור לבנייה.
שכונת הבריכה. הצורך לא ברור, מכיוון שלא כל בתי האב יכולים לממן בנייה חדשה, אתה מתעלם מכך שמתפנות דירות ביגור וכן מכך שיש, לדעתי, לקבל החלטות על שיוך (שאינני תומך בו אגב) או על הסדר קבע לדיור. ולכן לטעמי, לא נכון לרוץ לתכנן את השכונה הזאת מחר בבוקר.
לעניין השיוך, כתבתי, אינני חושב שמבחינה חברתית (גם כלכלית) התהליך הזה טוב ליגור. אבל אנחנו רק בתחילת הדרך.
שכונת הכרמל. הבניינים והתשתיות שם ישנים ועלויות האחזקה גבוהות. לכן נראה נכון לעשות שם פינוי בינוי.אין אומדן עלויות, מדברים על שתי שורות הבניינים מהצדדים של הכביש שעולה לארכיון (מסבתא מלמד ובניין האופנוע), ארבע מוסדות ועוד שני בניינים באזור.
על השטח ממערב לבית הקברות, כתבתי במקום אחר
שבת שלום
בריאות איתנה
בועז
שלום בועז ו או ועדת תכנון
עד עתה לא זכיתי לתשובה מי ואיך החליטו על הבניה המפוזרת שתפסה הרבה שטח בשכונת המשתלה.
האם זהו אותו צוות לא נבחר של בעלי מקצוע שעוסק כרגע בתכנון התב"ע?ללא ספק החלטה בלתי סבירה שיצרה פערים בלתי סבירים. מצטרף לשאלתה של בובה בנאית.
שלום לבובה הבנאית,
אני מניח שמי שקידם את הבנייה אז היו ועדת תכנון והמזכירות וכמובן האסיפה (החברים) שהצביעו בעד התכנון. לא חושב שזה אותו צוות
שבוע טוב ובריאות איתנה
בועז
לבועז ולכל המגיבים תודה על הדיון הער.
נושאים להם התייחסת:
שכונת הקראוונים –
איפה, מתי ומי החליט שהאיזור משנה את ייעודו ומוקצה אך ורק לפעילויות חינוך? מה זאת אומרת זה לא נפתח לדיון, למה? כשפעלת לקידום השינוי (כבוד גדול יישמר לך לעד על זה!) זה היה על הפרק. משמע שינוי הייעוד היה במשמרת שלך. אשמח להתייחסות נוספת.הבניין שמתחת לארכיון ושכונת הכרמל –
מצד אחד נאמר שצריך ללכת להוזלת עלויות ומצד שני נראה שישנה העדפה בעד פינוי-בינוי (אחדד הריסה-בינוי) לעומת מקומות אחרים שהעלות בהן נמוכה יותר. יש כאן סתירה לכאורה, ואשמח לחידוד עמדת המזכירות בנושא.מבנים יבילים ואיזור בית הספר הישן –
מבנים יבילים במיקום זה הינם בהלימה לאסטרטגיה התכנונית שאתה מציע, הריסה ובינוי בשכונת הכרמל במידה ויש מקומות חלופיים לגרים שם ולאחר מכן שימוש במבנים היבילים להשכרות שמתיישב טוב שכן זה צמוד לאגד ההשכרות העקרי של איזור בית הספר הישן. מבין את העמדה אך בהחלט מצופה לראות ניתוח ענייני של עלויות. כאנקדוטה למיטב ידיעתי במעגן מיכאל יש שכונת קראוונים די חדשה. מניח ששם עשו איזושהי התכנות. יש תחושה שעסקית הם די מצליחים. שווה לברר. בטוח שעם קרבתם לים להם קחו בחשבון תחשיב של בלאי ועלות תועלת למול השכונות הבנויות שנבנות שם במרץ.בנייה חסכונית –
מצטרף לבוב, בובה ושאר הבנאים ששואלים האם לפני שנה כשבנו את הגראנד פינלה של שכונת המשתלה לא הייתה יכולת לשנות תוכניות ולבנות לגובה משמע במקום שהחבר יבנה קומה שנייה אם ירצה, להכניס לכולם קומה שנייה ולשכן שם עוד 14 משפחות. די ברור שיש אישור לבנות שם קומות שניות שכן חלק מהחברים בחרו לעשות זאת.בנייה ממערב לבאלגן –
בהחלט לא מסכים עם האימרה שזה משנה את אופי הקיבוץ. זה גידול טבעי שקורה בכל מקום ואף יכול להוזיל את העלות לחבר בצורה משמעותית. מאתגר אותך והצוות להביא נתונים מספריים מאנשי מקצוע חיצוניים. אשמח גם להבהרה אילו שירותים ידרשו לפיתוח בגלל מיקום השכונה? לא ברור.. האמת למשפחות צעירות מיקום ליד בית הספר ז-יב, המרכז המסחרי סביב הסטופמרקט, והקרבה למטרונית אטרקטיביים למיטב הבנתי.שאלות שעדיין לא נענו:
תוכנית לפיתוח נוסף להשכרות באיזור בית הספר הישן – מי הכתובת?
היצע רחב יותר של דגמים שיאפשרו גם דירות קטנות יותר – מי הכתובת?
מיהו הצוות להובלת תוכנית האב ובהמשך התב״ע שאתה מפנה אליו? מתי נבחר? מי בחר אותו?
והכי חשוב מי הם החברים שמשתתפים בו ומה ההכשרה המקצועית הרלוונטית שלהם?
מסכים שבנושא שמצריך ידע מקצועי נרחב נכון להיעזר במשרד ומומחים חיצוניים. מי הוא המשרד? על סמך מה הוא נבחר? כמה משלמים להם בנושא? ומה הוגדר לפרוייקט ולעבודה איתם?מספר נוסף של נקודות למחשבה:
בימים בהם החבר משקיע את הכסף שיש לו, ואם אין לו אז עם הלוואהֿ/משכנתא לשנים קדימה ולא הקיבוץ, ואף זה יוגבר ככל שמתקדמים לשכונת הבריכה מבחינת ההשתתפות בעלויות הפיתוח, אין זה הגיוני שהקיבוץ יחזיק את התכנון הפרטני, בחירת הקבלנים, וכו'. כל קיבוץ שעובר לי בראש שעבר שינוי אורחות החיים והבינוי נעשה על חשבון החבר זה לא כך, והשליטה בידי מי שמפקיד את מיטב כספו ועתידו. אשמח להארה בנושא.
שיוך – מעניין להכיר את עמדתך ולמה אתה נגד שיוך. בעיקר מה ההשפעה של נקיטת עמדה זו למול אורחות החיים ביגור והאתגרים שזה מעמיד למול רמ״י כאשר הבנייה הינה על חשבון החבר.בברכת שבוע מוצל ופורה.
שלום בועז ו/או ועדת תכנון
אשמח לתשובה מבוססת יותר. השכונה החדשה במשתלה נבנתה בעשור האחרון. עם קצת מאמץ ניתן למצוא פרוטוקולים של ישיבות מזכירות או ו. תכנון שדנו באישור הבניה הנדיבה הזו. מי שלא לומד מטעויות נדון לחזור עליהן.
שלום לבובה הבנאית,
שכונת המשתלה תוכננה לפני כמעט 20 שנה.
נעשה עדכון סביב 2103 לשלב ד, להוספת עוד מספר יחידות (תכנון מחדש, היה מעכב את כל הבנייה, בגלל הוצאת היתרים). התוכניות אושרו באסיפה, על ידי כל חברי יגור.
גם היום, נניח תחליט המזכירות להמשיך ולבנות לגובה, הציבור יכול לדרוש אחרת, ונצטרך למלא זאת. הלקח נלמד, אך יישומו, לא תלוי רק בנו.
בריאות איתנה
בועז
נ.ב.
אם מעניינים אותך תאריכים, את מוזמנת לחפש בארכיון.
שלום למסיונר,
מקווה שאין לך בעיה לחשוף את עצמך שנתאם פגישה ונשוחח על מה שהעלית. מידע רב מידי שקשה לענות ולכתוב פה.
בקצרה, על נושאים חדשים.
צוות תוכנית אב לא נבחר, אלא הוקם. חברים בו: דפנה דורפמן, הרן, דוד ילין, דב ישורון, אלון חגי, רני טנא, אורי קינן ואני. עוד לא נבחר משרד שילווה את התהליך.
בנושא קבלנים ומתכננים- על כל שכונה יש מכרז/הצעות עבודה.
פיתוח השכרות נוספות בבית הספר- רני טנא, מרכז המשק.
בנייה ממערב לבאלגן- ייבחן כחלק מתוכנית האב.
שכונת הקראוונים, לא שונה הייעוד בתב"ע. כתבתי שהשימושים בו כרגע לא מאפשרים בנייה.
בנוגע לשיוך, אני חושב שהדיון הוא חברתי. בחירה בשיוך, בהכרח מביאה להיעלמות הקיבוץ, מקשה על בנים לחזור ולבנות (רק עשירים יוכלו) תקשה על חלק מדור ההמשך של משפחות לחזור הביתה. אני חושב שלא צרייך לשייך, צריך למצוא מנגנון שמאפשר בנייה ע"ח הקיבוץ, פיצוי של מי שבנה על חשבונו וגם לאפשר הורשה. מורכב. עובדים על זה.
בריאות איתנה
בועז
