ארכיון תגית: ברכה

חג עצמאות שמח, "להיוולד כל בוקר מחדש, עם כל מילת פרידה למות מעט, ולהביא אל העולם עוד בן ובת בארץ של חלב, מרור ודבש. לשאת חלום מבטן, מדורות, לשאול באביבייך נחמה, לחיות על פני ובתוכי האדמה הנוראה והיפה הזאת. ללכת שבי אחרייך, לנשום את השמש הצורב, לחלום אותך מול שמייך, …

אנחנו משפחת זמיר מברכים על שנה של התחלות חדשות מאחלים הנאה והצלחה לשיר ביתנו הבכורה שהתחילה לימודיה בחטיבת הביניים. מאחלים שנה מלאת חמלה, למידה והתפתחות מקצועית. מאחלים לבית יגור ותושביה שנה של הגשמת חלומות, שנה של בריאות הגוף והנפש שנדע ימי אושר ושלווה שימחה על היש והכרת תודה על הקיים

חג שמח ושנה טובה, "כמו חצב להתבצר  במעבה האדמה  ולחכות לסיומה  של העונה הכי חמה  ואחר כך להתמר  וכעמוד עשן לבן  שמועה טובה להעביר  שהחגים כבר באוויר"  היום הסתיים חודש אלול ומתחילה לה שנה חדשה. במהלך חודש אלול, אנחנו מצווים לעשות בירורים של הנפש ושל הלב. איפה היינו בסדר, איפה …

ברכות לפרופ' מרים בן הרוש, ראש אגף הילדים, ביה"ח רות רפופורט לילדים. רמב"ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם על קבלת "אות מופת" מטעם בית חולים רמב"ם. על "הצטיינותך רבת השנים בתפקידך כמנהלת מחלקת המט-אונקולוגיית ילדים. מלוא הערכה והוקרה על עבודתך ומסירותך והיותך מופת ודוגמא. יישר כוח על תרומתך ופועלך למען ביה"ח ולרווחת החולים." …

כן, אתם כבר מכירים את הרגע הזה שמגיע כל שנה, כי הרי זו לנו לא הפעם הראשונה, רגע בו אנחנו קצת מעצימים, קצת מגלים נסתרות, ובעיקר מפרגנים למי שמחפש גם דרכים אחרות.   עזגד (שלם) ממשיך לעדכן את כולנו מה חדש בשדות, בטבע ובסביבה הקיבוצית, בועז, מוריה ואלה (שחר) הקטנה, …

חג שמח ושנה טובה, כשהיינו ילדים בכיתה א' נהגה מורתנו האהובה לומר: ״שלהי דקייטא קשיא מקייטא״. כלומר, סוף הקיץ קשה מהקיץ עצמו. ואכן, ברבות השנים משפט זה מתברר כנכון יותר ויותר ואף מקבל משמעויות חדשות. יש משהו בתקופה הזו, בין הקיץ לסתיו, בין אלול לתשרי, בין שלהי שנה שנגמרת לבין …

ערב טוב וחג שמח, התקופה בה אנו נמצאים, בין חודש ניסן לחודש אייר, היא תקופה מיוחדת. תקופה שנעה בין עבדות לחירות, בין חורבן לתקומה, בין שבטיות לעם, בין הגלות למדינת ישראל. על פי המסורת היהודית חודש ניסן הוא חודש הגאולה. בחודש זה יצאו בני ישראל ממצרים, עברו בים סוף והתחילו …

אחד מידידי שאל אותי לפני כמה זמן, מדוע אנחנו, חברי יגור, מדברים על יגור בלשון נקבה, והרי על קיבוץ יש לדבר בלשון זכר. אם אודה על האמת לא שמתי לב לכך, אך משעה שנשאלתי, התחלתי להרהר בדבר. מה יש בה ביגור, שגורם לנו, לאלו החיים בה, לחוות אותה כאימא גדולה …