צומת יגור המקום של חברי יגור
חג שמח ושנה טובה,
"כמו חצב להתבצר
במעבה האדמה
ולחכות לסיומה
של העונה הכי חמה
ואחר כך להתמר
וכעמוד עשן לבן
שמועה טובה להעביר
שהחגים כבר באוויר"
היום הסתיים חודש אלול ומתחילה לה שנה חדשה.
במהלך חודש אלול, אנחנו מצווים לעשות בירורים של הנפש ושל הלב. איפה היינו בסדר, איפה טעינו, במי ובמה פגענו ובפני מי עלינו לבקש סליחה. שנה לא פשוטה עברה עלינו. שנה מורכבת, מאתגרת, אבל גם שנה שמחזקת, מלכדת, בונה ומעצבת את העתיד שלנו כאן כקהילה. בארץ, מתיחות וכמעט מלחמה בצפון ובדרום, רעידות אדמה (תרתי משמע) חוקים אנטי דמוקרטיים שעוברים בכנסת, מחאת הנכים, מחאת קהילת הלהט"ב, סערת גירוש מבקשי המקלט, חקירות כאלה ואחרות סביב נבחרי ציבור, תיקי 1000, 2000 והשד יודע כמה, צוללות, בזק, חוק גיוס ועוד ועוד…. ואצלנו, בבית, שנה של הצבעות על השינוי ועירוב רשם האגודות. שנה של חשש גדול לקהילה מפני קרע חברתי. שנה שבה גם השינוי עבר. שנה שבה אנו נמצאים בבחינה מתמדת של ההחלטות שלנו והתאמתן מהכתוב בחוברת למציאות היומיומית שלנו. שנה של שינוי בתפיסה ובהתנהלות. שנה של שמירה על הקהילתיות ועל הערבות ההדדית ברמה הכי גבוהה שאפשר והקפדה שאף חבר לא נשאר מאחור.
לפי המסורת היהודית בשבוע האחרון של חודש אלול נברא העולם, ובא' בתשרי, בראש השנה נברא האדם, נזר הבריאה. הרבה פעמים אני שואל את עצמי במה בא לידי ביטוי פאר היצירה והקדושה של האדם שנברא דווקא בראש השנה. בפרשת "קדושים" בספר ויקרא, אנו מצווים: "קדושים תהיו". מהי כוונת אותו ציווי? האם רק בהקפדה על קיום מצוות בפן הדתי? ונראה בעייני שהצו דווקא מכווין אותנו לקדושה בכל תחומי החיים, להתנהגות ביום-יום כלפי הסובבים אותנו, חברים, מכרים, משפחה, ביחס לעני, לגר, למבוגר, לחלש בחברה. קדושה שחייבת להימצא בפרטים וברגעים הכי קטנים של חיינו, והיא זאת שנותנת משמעות לחיים המשותפים שלנו.
על מה אני שמח בתשע"ח?
אני בעיקר שמח על שמחות קטנות ומתנות קטנות של יום חולין. על כך שמשפחתי התרחבה וגדלה. על כך שלמרות השינוי באורחות החיים שלנו, לא באמת השתנינו. יש לנו קהילתיות וערבות הדדית ברמות הכי גבוהות שאפשר לתאר. אני שמח על חברה שמתגייסת בעת צרה ומצוקה, בכל יום ובכל שעה. נותנים כתף, שולחים חיוך, מתעניינים בשאלת מה נשמע, בחיבוק, בליטוף, בבישול ארוחה חמה, בהקפצה לפה ולשם. אני שמח על מערכות חינוך ובריאות חזקות שיודעות לבנות ולשמור אותנו ועלינו. אני שמח על כך שקיבוץ יגור החליט לפתוח את ליבו ולארח מבקשות מקלט.
אני מאחל לנו בשנה הבאה עלינו לטובה שנמשיך לשאת דגל חברתי ומוסרי ולשמש מצפן ומגדלור לחברה הישראלית ולמדינה. בשמירה על הדמוקרטיה שלנו, בחיזוק האחדות בעם, בדאגה לגר ולחלש. שנדע לשמור על הקהילה שלנו מבחוץ ומבפנים. שנשכיל להתעלות מעל ההבדלים ביננו ומעל קשיי היום יום, ונצליח למצוא את המאחד והמשותף. שנמשיך לבנות ולחזק את יגור בכל תחומי החיים. מהחינוך, התרבות והבריאות ועד בנייה חדשה ופיתוח עסקי. ששדותינו יוריקו, שבתינו ימשיכו להמות בכי תינוקות ונמשיך להיות חברה רב דורית לתפארת.
"וכמו ענן להתגשם
מעל חלקת שדה ריקה
ולהביא לרגבים
את הבשורה הירוקה"
(נעמי שמר)
שנה טובה
בועז
