צומת יגור המקום של חברי יגור
לספרו של יעקב עציון, ״אמרות חרת״ש על קצה הלצון״
ספרון קטן, חכם, משכיל מאוד ומשעשע קיבלנו במתנה לחג. לקט אמרות שאסף המחבר ולעיתים שיפץ.
לכל אמרה הוסיף, או שייך, ארבע פרשנויות על פי ״מדרש ארבעת הבנים מההגדה של פסח״.
פרוש חרת״ש – חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול. לעיתים תכופות ה״פרשנויות״, שמרביתן אמרות כנף שנונות, חרוזות זו עם זו, דבר שמענג עוד יותר את הקריאה. לצד ההומור הדק והעברית המצוחצחת, מבצבצות בדברי ההקדמה ובסוף-דבר מילים שיש בהן לחלוחית מיוחדת, אישית ונוגעת ללב.
מתנה לחג, בפינה הנידחת הקטנה שלנו, ביגור, לחג הפסח, בין ההר לכביש, ובין שינוי לאין-שינוי, כשהכול כאילו עומד תקוע ולא זז, יש בעומר האביב הצנוע הזה, חמוץ מתוק, צהוב-ירוק, קצת לרענן את הנפש ולחלץ את הנשמה מהבוץ והטיט, והמרור, כמובן.
ספרון קטן, כמעט לגמרי פרי עמל יגורי: לאה שניר ונעמי שמשי עשו הגהות, מיכל מלכין עשתה את העריכה והעיצוב הגראפי. האיורים של יעקב עצמו.
שאלתי את יעקב, ״מתוך כל האמרות בספר איזו נחרטה אצלך הכי מוקדם, לפני כל האחרות?״
וקיבלתי אמרה עם סיפור.
״שלא בכל גיל – הגיל כל כך גדול״ – אמא שלי לפני שנפטרה נהגה להגיד. וגם ״מה ישיש רוצה באמת? להירדם בריא ולהתעורר מת!״
שאלתי גם: ״מה הכי חשוב לך בהקשר לספר?״ "רק שיהנו ממנו".
לטעימה נוספת:
״מוטב ליושב ביציע שלא יקפוץ להציע״
אל תתקע אפך בענייניו של זר
כל עוד תאמין שעצותיך נבונות, תוכל לסלוח לכסילים שהתעלמו מהן.
למתן עצות נדרש יותר אומץ מאשר תבונה
עליך, "היועץ הקופץ", גם לזכור ולדעת, שבעצותיך תיבחן, עד להכין חכמתך מגעת.
״סופו של המתאמץ להיתלות באילנות גבוהים, שיהיה תלוי על שיחים נמוכים״
ככל שהטיעונים יותר חלשים, מרחיקים עדויות כדי להרשים.
אם לא מכירים את ״האילנות הנכונים״, נתלים בקלות בבני שיח קטנים
עצמאות ומקוריות תלויים רק בך, הם הם שקובעים את שיעור קומתך
ציטוט מדברי קנאים בני-עוולה, לא יביא לעולם גאולה, אבל נזקים????
מתוך ההקדמה
היתה זו רק שאלה של עיתוי / עד שבראש קודח ועט נטוי
התמכרתי כליל לפיתוי / להוסיף ״שיפורים״ לכל ביטוי
ליקטתי אמרות ורקחתי אותן, במחשבה / שאין כמו מילה נאמרת ואות כתובה
לבטא בעקיצה, בחיוך ובהרבה אהבה / את קשת המצבים שבין יאוש לתקווה.
מתוף סוף דבר:
צר לי שאין האמרות מובאות כאן בשם אומרן. אכן החמצתי בכך החמצה גדולה להביא לעולמנו הדווי – גאולה. אך טבועה בהן השפעתם של אמני הביטוי כחנניה רייכמן… ואחרים שהיו מושא להערצתי… אך יותר מכל השפיעה עלי אהבת של אמי ו אבי ז״ל לשפה העברית… שניהם היו חלוצים שעשו מהפך תרבותי אל העברית ואל העצמאות הלאומית, כרוכים יחדיו עם צדק חברתי בקיבוץ, באפיקים.
