צומת יגור המקום של חברי יגור
דמוקרטיה היא החלטת הרוב, אבל הרוב הוא תנאי בסיסי, או הכרחי, אך אינו תנאי מספיק. על מנת שתהיה דמוקרטיה אמיתית, הרוב חייב להתחשב במיעוט, אסור לו לעשוק קבוצה מוגדרת ואפילו לא אדם יחיד. אל לא לרוב, שום רוב, אפילו רוב מיוחד או מיוחס, להשתכר מכוחו ולפגוע במיעוט.
את זה מנסה לעשות צוות השינוי ביגור. מתחילת פעילותו, וביתר שאת מאז ההצבעה הראשונה ובין ההצבעות, מנסה הצוות להגיע להידברות עם מתנגדים וחוששים מהשינוי, ואף ביצע מספר שינויים בהצעתו, כמו – ממתינים לתור הדיור, יחידים לפני פנסיה, הארכה בזמן הזכאות לרשת ביטחון ועוד.
אולם, כמו שלא נכון יהיה, שהרוב ישלוט במיעוט, קל וחומר שלא נכון שהמיעוט ישלוט ויכתיב לרוב.
למעלה מכ-60% מחברי יגור, 66% מהמצביעים, היו בהצבעה האחרונה בעד הצעת צוות השינוי, זהו רוב מובהק.
לפני מספר שנים, כשהיתה הצבעה בין שתי הצעות השינוי שעמדו על הפרק ורוב הציבור בחר בדרך של הצוות היגורי ולא בהצעה של הצוות לשינוי שיתופי, שהייתי חלק ממנו, קיבלתי את דעת הרוב והפסקתי את פעילותי בצוות שהייתי חבר בו, ולאחר התלבטות ושיקול דעת נתתי הסכמתי להצטרף לצוות השינוי המחודש.
אגב, בדיעבד, אני למד כי ההצעה שמגיש הצוות הנוכחי עונה גם על הרצונות של צוות ההיגוי שהיה אז וגם על הרצונות של הצוות לשינוי שיתופי מנוחתם עדן.
הצוות הנפיק תלושי שכר יבשים של מה שיקרה אחרי השינוי. רובנו קיבלנו יותר מאשר אנחנו מקבלים היום, ואם היה חשש שאולי החברים מקבלים יותר, אבל קיבוץ יגור לא יוכל לעמוד בכך, ועוד בשינויי המיסוי שבאו עלינו, הרי באה הבדיקה של ההיתכנות הכלכלית, שהיתה בדיקה חיצונית ואובייקטיבית, והראתה שקיבוץ יגור יכול לעמוד בכך. לכן, כל מי שרואה שחורות, רואה אותן רק מהרהורי ליבו.
אני קורא לחברים שלא הצביעו, לחברים שהצביעו נגד ההצעה שהובאה לציבור, לשקול לקראת ההצבעה האחרונה על הצעת צוות השינוי פעם נוספת, ולאפשר לקיבוץ יגור להתנהל על פי הרצון של הרוב המוחלט של חבריו.
ההצעה נכונה וטובה ליגור ולחברי יגור.
הלל לויתן
דמורטיה אינה החלטת הרוב כפי שנכתב, אלא סוג משטר של שלטון העם בכללים שהוא קבע וביניהם כיצד מתקבלות החלטות. מכאן ואילך זכותו של כל אחד להביע דעתו כפי שהכותב וכפי שאני עושים.