הצורך בשינוי הוא קודם כל חברתי – תשובה ל-"אלמוני" / בועז אוחנה

באתר "צומת יגור" הופיעה תגובה מאת "אלמוני" להודעה על ההצבעה המתקרבת – "הצבעה בקלפי – יגור בוחרת שינוי". תגובה זו מערערת על הצורך בשינוי, וזאת בעיקר מסיבות כלכליות.
מצאתי לנכון לענות בפירוט לתגובה זו:

לאלמוני שלום,
אנסה לענות על כל מה שרשמת ואבהיר כבר בתחילת דבריי שהצורך בשינוי הוא קודם כל חברתי ורק אח"כ כלכלי (למרות שהשינוי טומן בחובו גם הזדמנויות כלכליות רבות לכל בית אב).
למה חברתי?
כי כנראה שצורת החיים השיתופית לא מתאימה לרוב חברי יגור, אשר רוצים לקחת אחריות על חייהם ועל פרנסתם ולא להיות תלויים בכל תחומי החיים בקיבוץ. "מודל יגור", משרטט מחדש את התחומים בהם הקיבוץ/הקהילה שומרים על רמת ערבות הדדית גבוהה, תחומים אותם הגדרנו כליבה (חינוך. בריאות, סיעוד ותרבות היחד) ותחומים בהם אין צורך שהקהילה תהיה מעורבת כל כך, שם החבר ייקח אחריות ויהיה אדון לעצמו ולמשפחתו מה הוא צורך ובאיזה עלות. החלטה זו בעצם, שומטת את הקרקע מתחת לטיעון שלך, על מעבר מיישוב עם אופי קיבוצי ליישוב קהילתי. לא רק זאת, צא ולמד והתבונן בקיבוצים המתחדשים, ותראה עד כמה העשייה החברתית, הקהילתית והתרבותית פורחת. כי כנראה שהביחד והרצון לחיות בקהילה חשוב לכולם, ורק המינון שלו משפיע על המצב החברתי.

בנוגע להשפעות המיסוי החדש על התקציב של החבר, כמו שהוצג על ידי רו"ח אורן חינגה ממבט יועצים, שינוי שיטת המיסוי בקיבוצים המתחדשים לא משפיעה על החבר. כל זאת מכיוון שכבר בתקציבים היבשים מחושב מס הכנסה לכל חבר עובד פנים (עובדי חוץ, משלמים מס הכנסה בתלוש השכר שלהם, אשר חלקו חוזר אח"כ ליגור), לפי מדרגות המיסוי של מדינת ישראל. ההבדל הוא שלפני שינוי השיטה המס היה נצבר לקרן פנימית ושימש כמקור למימון הקהילה ועכשיו חלקו יופנה למס הכנסה. איפה נקודת האור? נקודת האור והאפשרות לשמור על רמת מס הכנסה נמוכה, היא בכך שכל הוצאה שיש בה אלמנט של ערבות הדדית מוכרת לצורכי מס. את עניין המקורות לתשלום מס הכנסה, אודי יוסי (מנהל הנה"ח) פירטו באתר לפני כשבועיים.

הסיסמאות (לפי דבריך) שנתלות על ידי צוות השינוי, באות להראות את היתרונות של המודל המוצע ולהדגיש את הדברים שנשמרים בו, כי החלטנו שהם חשובים לנו כקהילה. ברור לנו שאלטרנטיבה (קריסה חברתית שתוביל לקריסה כלכלית) לא תוכל לאפשר אותם. זאת נקודת הייחוס אליה יש להתייחס ולא להמשכו של הקיבוץ השיתופי.

תאגידים- אין כוונה למכור את התאגידים ולהתחלק ברווחים. התאגידים הם של יגור וחבריה, הם מקומות הפרנסה של חברי יגור ומקור להכנסות נוספות.

בנייה חדשה- יש פרק בתוך המודל המתייחס לתחום הבנייה. נכון, מי שירצה לבנות בית חדש, יצטרך לקחת הלוואה (מהבנק או בסיוע של קרן קמ"ע), אך יחד עם כך, יגור תעמיד לו מקדמה על סך 200,000 ש"ח לסייע בתהליך. מצד שני, אם אכן נחליט ללכת על חלופת האגודה יישאר לחבר נכס ביד, אותו יוכל להוריש (בכפוף להחלטות יגור והחלופה). ואם בסוף יגור תחליט לא לבחור בחלופה של שיוך, ההשקעה תוחזר לחבר לפי שייקבע באותה עת.

רשת בטחון- נאמר מההתחלה, מי שירצה להיתמך ברשת הבטחון יצטרך לעמוד במספר תנאים (עבודה, חשיפת הכנסות ועוד), לא מתוך רוע, אלא מכיוון שמדובר בכסף ציבורי, המשולם ממיסי החברים ולכן צריכה להיות הצדקה לקבל אותו. הרי לא יעלה על הדעת, שמי שלא עובד יקבל השלמה לרשת או מי שנהנה מהכנסה פאסיבית ממקור חיצוני יהנה מאותה רשת. לתחושתי, לחברי יגור אין בעיה לשלם מס איזון גבוה, בטח בשנים הראשונות, אם הם יודעים שהוא תומך במי שזקוק לו ומתקשה. זאת מהות הערבות ההדדית בהסדר התקציב.

פנסיה- לשמחתי, יגור לפני כ-6 שנים השכילה להעלות את פנסיית היעד שלה לכל חבריה. החלטה זו מאפשרת לכל הגמלאים ביגור לחיות בכבוד, במיוחד לאחר שהשקיעו את מרצם וכוח עבודתם בבניית יגור. היות והמודל משמר ערבות הדדית גבוהה בתחומי הבריאות והסיעוד, חברים מבוגרים שיצטרכו סיוע יקבלו אותו, ולא יושלכו להר הקרח. בנוסף לכך, יש לקחת בחשבון, שבניגוד לצעירים שיש להם עוד אפשרות (בטח אחרי השינוי) להגדיל את הצבירות הפנסיוניות שלהם לאחר השינוי, אפילו מעבר לפנסיית היעד היגורית, מי שגמלאי, לא יכול לעשות זאת יותר.

לסיכום, אני חושב שעלינו להפנים, כי הרכבת יצאה מהתחנה. חברי יגור רוצים משהו אחר, זה רק עניין של זמן עד שהשינוי יעבור. אם לא בהצבעה הזו, אז בזו שלאחריה או עוד 3 הצבעות. המודל המוצע, הוא מודל רך, הוא שומר על ערבות הדדית גבוהה בתחומים רבים, הוא מבטיח שאף חבר לא יישאר מאחור, או ייפול בין הכסאות, הוא יוצר קשר בין פרנסת החבר לתקציבו.
ומעבר לכל אלה הוא מאפשר התאמה של אורחות חיינו למציאות המשתנה ולרצונות החברים וכל זאת כדי שנוכל לשמור על יגור כבית תוסס, כקהילה רב דורית צומחת ומתפתחת לעוד עשרות שנים קדימה.
בברכת חברים וחג חירות שמח
בועז