מיה פנחסי התנדבה בשכונת עוני בהודו מטעם ״לוחמים ללא גבולות״
את הטיול הגדול שלי בהודו התחלתי בהתנדבות של שבועיים בשכונת עוני. שמעתי על זה מחברה והחלטתי שזה יכול להוסיף לחוויה של הטיול.
שכונת עוני כמו בהודו, עוני ממשי, עמוק. חלק מזה הוא יום הלימודים הקצר מאוד של הילדים, 4 שעות בסך הכול. פגשנו אותם אחרי שעות הלימודים. לימדנו אותם חשבון, אנגלית, גאוגרפיה וריקוד. הילדים לא יודעים אנגלית ונעזרנו במורות שתרגמו ובאילתור ושפת הגוף.
גרנו באכסניה ליד בית הספר. תנאים סבירים בתוך מדינת עולם שלישי, בלי תיירים בכלל. הכי נמוך שיכול להיות. אנשים ישנים ברחובות. במשך היום, כשהילדים היו בבית הספר, שיפצנו את המבנים של בית הספר, צבענו וסיידנו. עשינו להם גן משחקים ממוחזר. אלתרנו עמוד כדורסל.
הפרויקט מתקיים בחמישה מקומות שונים בעולם, וכל שנה חוזרים לאותו מקום לעוד שבועיים. למדנו מהמשלחת שהיתה לפנינו שכדאי ללמד אנגלית, ופיתחנו את זה.
המשלחת מנתה 20 חברה אחרי צבא. הרוב המשיכו לטייל, או שיבצו את החוויה בתוכנית הטיול. 50% בנים ו-50% בנות. ההכנה כללה ראיון קבלה. אחרי שהוקמה המשלחת נפגשנו כמה פעמים למפגשי הכנה וגם השתתפנו בפעילות התנדבותית בארץ בכפר הנוער ״כנות״, לא רק בשביל להתכונן, אלא גם מתוך הרצון לתרום בארץ.
אף אחד לא פרש באמצע. בסוף השבועיים עשינו הופעה גדולה להראות להורים מה הילדים למדו ומה עשינו בשבועיים. הכנו ריקוד עם דגלים של הודו וישראל. ארגנו כיסאות ל-30 ו-40 אנשים, אבל הגיעו מאות אנשים, כל הכפר. הגיע גם הקונסול של ישראל בהודו, והיה מאוד מרגש.
מה זה נתן לך? עברתי חוויה מאוד משמעותית. פגשתי מקום שתיירים לא מגיעים אליו. הבנתי שבכל מקום בעולם ובכל זמן יש משהו לתרום לאחר ולעזור.
האווירה במשלחת היתה קרובה וטובה. המשכנו לטייל ביחד. כל ערב כשהגענו למלון עשינו ארוחות, ואנחנו שומרים על קשר. החוויה גיבשה אותנו ויצרה קשר מאוד חזק.
מה נתן לך הרקע הקיבוצי? ניסיון שלי עם ילדים, מהעבודה בגנים וגם מהעבודה בשנת שירות, בפנימיית ״אשלים״ של ילדים בסיכון.
הרגע הכי קשה? ביום הראשון עשו לנו סיור להכיר את השטח. אי אפשר לקרוא לזה בית, אלה פחונים, ומשם הולכים לבית הספר. ממש בצד השני של המדרכה וילות ובנייני פאר של עשירי בומביי.
טעם של עוד? ברור.
מומלץ? כן, לכל מי שיוצא ל טיול כדאי לעשות.
מישהו מקומי שאת זוכרת? הפנים של הילדים.
לוחמים ללא גבולות:
עמותת ״לוחמים ללא גבולות״ הינה עמותה ישראלית ציונית הפועלת למנף את התשתית העצומה של עשרות אלפי תרמילאים ישראלים, בוגרי צבא המטיילים במדינות העולם השלישי, לטובת התנדבות הומניטארית כחול לבן במדינות אלו כחלק מ״הטיול הגדול״.
העמותה הוקמה בשנת 2013 בידי שלושה קצינים בוגרי יחידת דובדבן, אשר טיילו במזרח הרחוק ונחשפו לכמות הבלתי נתפסת של ישראלים המטיילים במדינות העולם השלישי במהלך ״הטיול הגדול״ (כמות הנאמדת בכ-350,000 תרמילאים מדי עשור). המחשבה היתה, כי אם נשכיל למנף תשתית עצומה זו, נוכל לעשות המון טוב וגם להציג את פניה היפות והאמיתיות של ישראל ובוגרי צה״ל בעולם.