צומת יגור המקום של חברי יגור
יור:אמנון מאירי
קרן (אגש"ח) מילואים
אודי קינן: קרן מילואים ממלאת התחייבות שלנו בחוברת לניהול שתי קרנות, "עזרה הדדית" ו"קרן לבעלי צרכים מיוחדים", בנפרד מהמערכת הכספית היגורית. מבין שלוש האופציות: ניהול בתוך יגור, קרן נאמנות ,וקרן מילואים, השלישית היא הבטוחה ביותר להבטחת הכסף ליעודו. שתי הדרכים האחרות יקלו על הקיבוץ אם ימצא עצמו חלילה במצוקה קשה, להשתמש בכספים. מדובר בין היתר בחסכונות שכרגע מנוהלים בפוליסות אישיות של בעלי הצרכים המיוחדים. הם מעוניינים להצטרף לקרן, כשהם חתומים מול יגור, אבל לא חייבים להעביר לה את הכסף בשום צורה, אם לא ירגישו בטוחים. אנחנו רוצים שיעבירו אותן לניהול של יגור ונהיה חייבים להם בטחון מקסימאלי.
כשאנו מגדירים מישהו כבעל צרכים מיוחדים, אנו קובעים עתודת כספים נדרשת עבורו. בפועל, יכול להיות שיזדקק לסכום גבוה יותר או נמוך יותר. אם הצורך יהיה גבוה יותר, יגור תיתן את המענה, אך אם הצורך הוא נמוך יותר, אנו רוצים שהכסף ישאר בקרן המילואים ולא – בחשבון האישי של בעל הצרכים המיוחדים. זה קצת דומה לפעילויות חוגים או טיולי גמלאים שיכולנו לאפשר אותם במימון יותר גבוה למשתתף או למשתמש, משום שלא כל החברים השתמשו בשירות הזה. לאחר התייעצות עם רואי החשבון ועורכי דין מסתבר שההגנה החזקה ביותר לכסף היא לא בתוך הקיבוץ ולא בקרן נאמנות אלא על בקרן מילואים. בקרן כזאת מופקד רק כסף מרווחי עבר של הקיבוץ או מתרומות. היא מוגדרת כישות משפטית נפרדת, דהיינו "אגש"ח" ,יש לה הנהלה נפרדת ומנהל, והיא מחוייבת בהצגת דוחות שנתיים.השימוש בכספים הנו אך ורק בהתאם לתקנון הקרן.
נכון שמדובר בהקמת הנהלה נוספת ביגור שתייצר דוחות כספיים נוספים והנהלת חשבונות נוספת. אני באופן אישי מלווה כמה קרנות כאלה. הן בדרך כלל מנוהלות על ידי אנשים שאכפת להם. המזכיר הוא רק משקיף, מורשי החתימה הם לא של הקיבוץ אלא ייעודיים לקרן. המודל עובד יפה וטוב. אנחנו לא הראשונים ולא האחרונים להשתמש במודל הזה. אנשי הכספים והמקצוע תומכים במודל הזה. הוא היישום הנכון והבטוח ביותר למה שהתחייבנו בחוברת השינוי.
(בתגובה לשאלה) זאת חייבת להיות אגודה נפרדת. רק הדרך הזאת תבטיח שהכספים יגיעו אך ורק למי שהם מיועדים לו. עלות ניהול קרן כזאת מגיעה ל 25,000 ש"ח בשנה. אנו צופים שהיא תנהל עד 10 מיליון ש"ח בשנה ולכן, העלות – סבירה. הקרן אמורה לצמוח ב 300,000 ₪ בשנה ולהגיע בסוף ל 10 מליון ש"ח. הקרן ההדדית תכיל עד מיליון. ביחס לסכומים האלה עלות ההפעלה סבירה.
(בתגובה לשאלה על ההבדל בין קרן עזרה הדדית לקרן מילואים) קרן המילואים מקבלת את הכסף מהקיבוץ, ונועלת אותו בחשבון נפרד שבתוכו "מגירות" למטרות שונות. מגירה אחת היא "קרן עזרה הדדית", מגירה שניה היא "קרן לבעלי צרכים מיוחדים". יכול להיות שבעתיד נייצר מגירות נוספות. אנחנו גובים מהחברים מדי חודש אחוז אחד מס "ערבות הדדית", שנכנס לאגש"ח, 45,000 ₪ בחודש סה"כ. הכסף נכנס ל"מגירה" של הערבות ההדדית. אם צוות ערבות הדדית פונה למנהל הקרן ומבקש 10,000 ש"ח למטרה מסוימת, הכסף עובר
ללא צורך בנימוקים או השתדלויות. הכסף בקרן המילואים יוצא לגמרי מהמשחק של קיבוץ יגור, הנהנים ממנו הם חברי יגור.
אבישי שורש: הנושא רגיש ולכן כל התייחסות בנושא עלולה לתייג אותך כמי שמתנגד לרעיון. על מנת שלא תהיינה אי הבנות אני קובע שעצם הרעיון לסייע לאוכלוסיות חלשות ולבעלי צרכים מיוחדים הוא נכון ומתאים לחברה שלנו. אין לי שום ביקורת גם על האנשים בצוותים המקצועיים.
הבעיה היא, לדעתי, בזה שמייצרים חשבון נפרד מיגור ומהצרכים שלה. כבר היינו בסרט הזה של חשבונות נפרדים עם " שומריה" ועם "עמותת יגורים". יכול להיות מצב שלקיבוץ לא תיהיה יכולת לשלם את כל ההתחייבות, והכסף יבוא מהקופה של חברי יגור האחרים. לא כתוב בחוברת שההפרשה לעזרה הדדית תלך לקרן מחוץ למערכת היגורית, ואם נכון הדבר כפי שמעירים לי, מה יקרה אם הצרכים יגדלו מעבר לגודל ההפרשה הכתוב, האם אז לא ניתן יותר כי זו קרן חיצונית לחשבון יגור? מגייסים פה כסף למטרה חשובה מאוד, אבל כאשר יש שתי מערכות חשבונאיות שאינן תלויות אחת בשניה, הפיצול פוגע. אבל אם ליגור יש בעיה היא צריכה לפתור את הבעיות של כולם. יכול גם לקרות שירצו מהקרן יותר והחברים ביגור יגידו "את שלכם קיבלתם". הגופים האלו צריכים להיות בתוך המאזן החשבונאי של יגור. הכל בתוך מערכת כספים אחת השייכת ליגור. זה הסידור הכי הגון גם לחברי יגור וגם לאוכלוסיות הנצרכות וזה מאפשר גם את האיזון הנדרש.
אבשלום שוחר: הדיון חשוב ביותר. יש לי דאגה וביקורת על אופן הקמת קרן מילואים. אני בעד פתיחה של קרן ייעודית לכל המטרות בהתאם להחלטות "השינוי", ובעיקר בעד המהלכים לצבירת כספים מובטחים כפנסיה לצעירים ומבוגרים שאנו להם משענת הקיום השוטף לביטחונם הכלכלי.
קרן מילואים מקבלת כספים רק מהרווח המצטבר של הקיבוץ ומתרומות של חברי הקיבוץ. אם אנו רואים את כל קיבוץ יגור כמקשה אחת, בעת הזו, יש בעיה עם המקורות העוברים לקרן וגורמים להקטנת תשלום יגור לקופות הפנסיה. ספק אם יש סכנות בהקטנת ההפקדות לחברות וחברים כעת, אבל בשנה של הקטנת ההפקדות ודחיית תשלומים יש משמעות של הגדלת הרווח והמקורות גם לטובת קרן מילואים. אני יודע שהדיון כאן הוא לא על הפנסיה אבל הקמת הקרן מתחוללת במקביל להקטנת ההפקדות הגדולות לפנסיה מגיל 65-67 שמטרתן הגעת לפנסיית המטרה. אני חושב שיגור חייבת להשלים את ההפקדות של כל החברים עד יציאתם לגמלאות, וחייבת ליצור ביטחון פנסיוני במקביל לכל התלויים בתשלומי יגור לכלכלת קיומם.
אודי קינן: ועדת הפנסיה של יגור מאוד מקצועית ויודעת מה היא עושה. ההערה של אבשלום לא קשורה לנושא ויוצרת דאגה מיותרת אצל החברים. יגור וועדת פנסיה עושים מאמץ אדיר, כולל העלאת ההפקדות במאות אחוזים לעומת מה שנהוג, וכולל חריגה מתקנות רגילות של חברות הביטוח, וכולל לקיחת התחייבויות גדולות על עצמנו שקיבוצים אחרים נמנעו מהן – הכל כדי להבטיח את הפנסיה. אין שום מקום לדאגה. תזרים המזומנים של יגור השתפר מאוד מאז המעבר לשינוי. לסבר את האוזן: החוב לחברים עלה מתחילת השנה ב 2.7 מיליון והייתרה בקופה עלתה ל 4 מיליון. לפני השינוי היינו בגירעון חודשי של 500 אלף ולקחנו הלוואות, היום אנחנו בפלוס של 500 אלף.
הלל לויתן: אני חבר בצוות העזרה ההדדית. הייתי גם בצוות הצרכים המיוחדים בצוות השינוי. מדובר בשתי אוכלוסיות מאוד רגישות. הדיונים עם החברים האלה הם דיונים קשים. אחת המטרות של הקמת שני הצוותים היתה להבטיח שהסכומים, שאנחנו מתחייבים עליהם באמת ישנם. ביותר מדי קיבוצים גזברים במצוקה שאבו את הפנסיות. כל הגזברים, שהיו ויהיו, נאמנים עלי שלא יעשו זאת. עם זאת, צריך לתת למשפחות תחושת בטחון, שידעו שהן לא תלויות בגזבר או במזכיר. כל מי שנבחר לגופים הם אנשים אחראיים. האחריות שלהם – להבטיח שמי שמבקש עזרה, באמת זקוק, ושאין לו מקורות אחרים, כמו בתק"ה. אני לא נכנס לטכניקה הניהולית. זה חייב להיות מחוץ למערכת החשבונאית היגורית ומחוץ להישג יד הגזבר.
בועז אוחנה: מציע להביא לאישור הקלפי את אישור הקמת אגש"ח, ואחר כך להביא את התקנון לאישור האסיפה.
המלצה לבחירת חברי ועד הנהלה ויו"ר אגש"ח "מי יגור"
המלצת צוות האיתור:
חברי הועד: עופר בארי, מיכאל דור, אורי דרגן, ניר יובל, ניר קינן, ישי שלם. (ייבחרו 5 מתוך 6, ובלבד שה"בעד"יותר מה"נגד" לכל מועמד)
יו"ר: מי יגור: רמי זלינגר, אורי זמיר, אורי קינן.
בועז אוחנה: תודה לחברי הועד על הקדנציה שהסתיימה. הועד ביקש להיבחר לקדנציה נוספת. ישי שלם ביקש להצטרף. כל שלושת המועמדים מתאימים לתפקיד היו"ר.
עמית שילה: עד היום הצבענו בעד ונגד לכל אחד. אנו מביאים שינוי, יהיה ניתן להצביע רק עבור אחד מהם, או להצביע נגד כולם. וככה לא יהיה מצב של פסילה הדדית. אם זה שנבחר יקבל פחות מאשר מספר האנשים שפסלו את כולם, דינו כמי שלא עבר בהצבעה.
הלל לויתן: מתנגד לנוהל החדש. חשוב לי שתיהיה לי האפשרות להצביע נגד. מציע להשאיר את הנוהל הקיים בשינוי קטן.
אביהו קול: מן הראוי שתובא כאן סקירה על התאגיד, רווח הפסד, מה הוא עושה, מה קרה אחרי השינוי, וגם מה הדרישות לתפקיד חברי הועד והיו"ר.
אורי קינן (יו"ר אגש"ח מי יגור): אנחנו מסיימים קדנציה בועד ההנהלה של "מי יגור". התאגיד מנהל את מכסת המים המוניציפאליים והחקלאיים של יגור. אנו נותנים כל שנה דיווח מלא במזכירות, שהיא הגוף הממונה עלינו. אין בעיה לעשות את זה באסיפה. הפעילות התחילה ב 2010 כחלק מהתיאגוד. התאגיד מתפעל את מערכת המים לשתייה , את מערכת הביוב ואת מערכת אספקת המים לשטחים החקלאיים של גד"ש יגור, שותפות גד"ש יגור- שער העמקים ולקוחות חיצוניים מהאיזור עימם קיימים הסכמים. 30 אחוז מההכנסות באות מגד"ש יגור, 30 אחוז – מיגור, 40 אחוז – מלקוחות חיצוניים. המחזור כ- 7 מליון שח. שנת 2017 הסתיימה ברווח 700 אלף שח. מזה עברו 350,000 ליגור כרווח. המדיניות שלנו – להעביר את העודפים כרווחים ליגור.
אני יו"ר התאגיד מיום ההקמה. צברנו ניסיון טוב. חלק מהתוצאות השתפרו כתוצאה ממהלכים שעשינו כלפי גורמי חוץ. כמערכת אנחנו מקפידים על נהלים ורגולציה מול משרד הבריאות ורשות המים. עמוס שולנר, מנכ"ל הפעילות, שעושה את העבודה המקצועית בשוטף, מקבל ממני גב וסיוע על מנת לקדם את התאגיד. בשנים האחרונות נעשו השקעות גדולות בהתקנת מדי מים ברחבי הקיבוץ ובשדרוג מתקן הטיפול בשפכים.
התאגיד בריא. יש היום חשיבות להיות ערניים מול האיומים מצד הרגולטורים המבקשים לצמצם את פעילות בעלי רשיונות המים במגזר החקלאי. ההנהלה אישרה את הדו"חות הכספיים לשנת 2017. אנחנו במצב טוב ועם יחס הון עצמי גבוה. אני חושב שיש לי עוד מה לתרום ונעניתי לבקשה להמשיך. כפי שצויין, שיתוף הפעולה עם עמוס שולנר הוא טוב. אורי ורמי מועמדים טובים וראויים, ויפה לנו שישנם כמה מועמדים טובים. תודה לחברי ועד ההנהלה על הישיבות המקצועיות.
גבי קרדוש: שאפו לאביהו על ההערה. תודה לאורי קינן שהרים את הכפפה שאביהו זרק. לגבי הבחירה של היו"ר. אנחנו בדרך חדשה ומנסים נהלים חדשים. יש מניפולציות. צריך לשים לב ולהיות ערניים. אני לא מומחה. אולי צריך להתייעץ עם אנשי מקצוע לגבי מהלכים מהסוג הזה. נראה לי שההצעה של הלל מפחיתה את החשש מהצבעות טקטיות למיניהן.
אבישי שורש: הצגתי את מועמדותי ליו"ר אגש"ח המים. כששמעתי שאורי קינן מבקש להמשיך הסרתי אות מועמדותי מיד. אורי עושה עבודה טובה. המערכת מנוהלת היטב ויש תוצאות טובות. אין צורך להחליף את אורי וצריך לתת לו להמשיך במלאכה ולכן אני ממליץ עליו.
בועז אוחנה: ההצעה של הלל מסרבלת את התהליך. כל הצעה שתאפשר הצבעת בעד ונגד כל מועמד תביא אותנו שוב למצב שבו כולם פסולים.
אבישי שורש: ועדת האיתור עושה לעצמה עבודה קלה. ראוי שימליצו על מועמד אחד, או בבחירה לועד, על מספר המועמדים כמספר חברי הועד ולא ישאירו לציבור להתלבט מי מתאים ומי ראוי יותר.
אבשלום שוחר: תומך בהמשך כהונתו של אורי קינן. אורי קינן מנהל טוב את מי יגור עם עמוס שולנר. עם זאת, זה דיון ראשון על מינוי יו"ר לתאגיד לחרי השינוי. אנחנו נכנסים לתקופה חדשה של התמודדות על תפקידים לצורך פרנסה. יהיו דיונים קשים הקשורים לתגמול אישי. אי אפשר לבחור יו"ר תאגיד שהוא מרכז משק, יש ניגוד עניינים. וגם, מרכז משק המקבל שכר גלובלי לא יכול לקבל שכר נוסף. כך נגזר מהחלטות השינוי ביגור בפרק העבודה. חברי מזכירות לא יכולים להיכנס לניהול תאגיד. בשנים הראשונות של תאגיד המים כל הניהול היה בידי חברי המזכירות שעסקו בהקמתו, וכעת נדרש ניהול התאגיד באופן עצמאי ותקין – ככל אגודת מים.
אמנון מאירי: תומך בדברים של אבישי בעניין המלצות צוותי איתור. מסכים גם לדברי אבשלום שמרכז משק לא יכול להיות יו"ר תאגיד.
רמי זלינגר: מתנגד לשיטת הצבעה של בעד ונגד כל מועמד. מתמטית מי שבעד אחד יצביע נגד האחרים. זה אומר שמועמד ייבחר רק אם ייזכה ברוב מוחלט! בשום מקום לא מצביעים בעד ונגד אנשים, רק ביגור. לכן יש ביגור דפוסי הצבעות של התחשבנות עם מועמדים, ולא צריך לאפשר את זה. השיטה של בעד ונגד לא נכונה סטטיסטית, גורמת עוול לאנשים, ואינה נהוגה בשום מקום. צריך לשנות את השיטה כך שאנשים יצביעו בעד. למה לתת לאנשים סיבה והזדמנות להצביע נגד?
הלל לויתן: מקבל את ההצעה של עמית אבל מציע לתקן אותה כך שאם אף אחד מהשלושה לא קיבל 50 אחוז, בין השניים הראשונים יהיה סיבוב שני.
עמית שילה: לגבי חברי ועד יש מקום להצבעה "בעד" ו"נגד" כדי שאם אחד יתפטר יהיה מועמד למילוי מקום.
גבי קרדוש: מציע להביא את הדברים לאסיפה. ועד אז להמשיך בדרך הקיימת. זה שינוי גדול, אי אפשר לעשות את זה כלאחר יד, וצריך להביא הצעה מסודרת לאסיפה. צריך להיות דיון ציבורי.
