יו"ר: עמית שילה
ערעור על החלטת מזכירות – דירת פירוז ז"ל
בועז אוחנה: לפני שנעבור לתיאור האירועים והנהלים, אני רוצה להדגיש משהו. לאורך שנים אנחנו לא נוהגים להביא נושאים אישיים לדיון באסיפה מתוך חשש לפגיעה בחברים והבנה שיש דברים שלא כל הציבור צריך לעסוק בהם, וצנעת הפרט יפה להם. הנושא הזה מגיע לדיון כאן כחלק מהמלצה של המוסד לגישור ולבוררות של התק"צ וכן לבקשתה של לאה. יש כאן נושא שהוא כמו חבית חומר נפץ, שעלול להצית מלחמת דורות בקיבוץ ולפגוע בקהילה לאורך זמן. בנוסף לכך, אנו נתקלים מהבוקר בשליחת הודעות אלימות על ידי חברים ומגנים תופעה זו בכל לשון. אני מבקש מכל החברים לשמור על דיון ראוי ומאופק, על שיח מכבד, עובדתי וענייני ולכבד ולשמור על הדמוקרטיה שלנו. "חיים ומוות ביד הלשון". לא אני אמרתי.
תמצית האירועים
- פירוז ז"ל ולאה תבדל"א נפרדו בשנת 2001, ולאה עזבה את הבית לדירת מעבר, כמקובל ביגור.
- בשנת 2006 לאה קיבלה דירת קבע "יד-שניה" מיגור (כולל שיפוץ שנערך על ידי הקיבוץ ובמימונו, להתאמתה כדירת הקבע של לאה). עלות השיפוץ כמאה אלף ₪. כחלק מהליך השיפוץ, התחייבה לאה בחתימתה כי הדירה ששופצה היא דירת הקבע שלה.
- עם לכתו של פירוז לעולמו התפנתה דירתו בשכונת הכביש, המוגדרת עפ"י החלטות יגור דירת קבע "כחדשה" או קבע יד ראשונה. (סמנטיקה שהשתרשה ביגור).
- לאה פנתה למזכירות בבקשה לשוב ולהתגורר בדירת פירוז ז"ל (14.2.18).
- בדיון הראשון שהתקיים במזכירות בבקשתה של לאה הוחלט לא לאפשר לה לשוב לדירה.
- לאחר ערעור של לאה, שבה המזכירות מהחלטתה והקצתה את דירת פירוז ז"ל ללאה (28.2.18) משיקולים אנושיים.
- ב-14.3.18 הגישה סיוון שביט ערעור למזכירות על ההחלטה, ערעור שנדחה.
- עם דחיית הערעור וחוסר הרצון שלנו כמזכירות להביא נושא אישי לאסיפה, הוגשה על די סיוון שביט תביעה למוסד לגישור ולבוררות של התק"צ כנגד החלטת המזכירות.
- ב-26.4 התקיים דיון בתיק במוסד לגישור ולבוררות, שם הומלץ להחזיר את הנושא לאסיפה.
עיקר הטענות
- "אוגדן הדיור" אושר במועצה ובאסיפה וממוסדות אלה הוא שואב את סמכותו. לכן כדי לקבל את ההחלטה על הקצאת הדירה ללאה, אנו שבים לאסיפה לקבל מנדט להחלטת המזכירות.
- בעמוד 4, פרק 1, סעיף ב'1 – הגדרה של דירה מיועדת
"דירה מיועדת: דירה, מכל סוג שהוא למעט דירת קבע חדשה או שהוגדרה כחדשה אשר הוחלט ע"פ הרשום להלן באוגדן זה, להקצותה שלא דרך מכרז, וזאת מסיבות בריאותיות, מצב משפחתי (משפחה גדולה, גירושין וכו') קליטה או סיבה דומה." - בעמוד 4, פרק 1, סעיף ב'3 – הגדרה של דירת קבע חדשה
"דירת קבע חדשה: דירת קבע שנבנתה זה עתה ושלא התגורר בה עד כה אף אחד, וכן דירת קבע משכונת הכביש או חדשה יותר (או כפי שיוגדר מעת לעת במועצה)." - בעמוד 6, פרק 2, סעיף ד'1 – נוהל מכרז לשיכון קבע חדש
"דירת קבע חדשה או דירה שהוגדרה כדירת קבע חדשה תינתן אך ורק במכרז לזכאים לדירת קבע חדשה בלבד" - בעמוד 6, פרק 2, סעיף ד'10 – נוהל מכרז לשיכון קבע חדש
"נוהל זה – קיום מכרז לדירת קבע חדשה יופעל גם לגבי דירות קבע משכונת הכביש או בנייה מאוחרת יותר" - בעמוד 5, פרק 2, סעיף א'3 – נוהל זכאות לשיכון קבע
"חבר שקיבל דירת קבע חדשה ויצא ממנה (או ויתר עליה לפני שנכנס), לא זכאי לדירת קבע חדשה". - בעמוד 19, סעיף 3 – נוהל גרושים/גרושות
"דירת קבע: גרוש/ה, אשר כבר קיבלו בעבר דירת קבע חדשה, לא יוכל לקבלו דירת קבע חדשה פעם נוספת, גם אם הדירה התקבלה ע"פ הותק של בן הזוג השני (אלא אם עדיין לא עברו בפועל לדירה החדשה בעת הגירושים(…)). לאחר 5 שנים בדירת מעבר, יוכל הגרוש להרשם למכרזים לדירות קבע יד-שניה, ע"פ הנהוג ביגור." - בעמוד 7, פרק 2, סעיף ה'4 – נוהל מכרז לשיכון קבע "יד שניה"
"זכות ההשתתפות במכרז לדירות קבע יד-שניה הינה לקבוצות החברים הבאות:
…לגרושים/ות שעברו 5 שנים ויותר מעת הפרידה ושהם לפחות 3 שנים בדירתם הנוכחית".
על פי החלטות יגור, גרושים שקיבלו בעבר דירת קבע חדשה יוכלו לקבל דירת קבע נוספת – אך לא דירת קבע חדשה/כחדשה, אלא דירת קבע "יד שניה", וזו תשמש להם לשארית חייהם. - החלטת המזכירות התקבלה לפנים משורת הדין, ואינה מסתמכת על נהלי יגור, אלא על הצורך האישי-רגשי של לאה לחזור לבית בה גידלה את משפחתה ומשיקולים אנושיים בלבד, וכן לאפשר לה להמשיך ולשמור על "אחדות השבט". כאן המקום להבהיר שבכל מקרה והיה והציבור יחליט שהדירה לא תשוב ללאה, היא תוקצה לצורכי בריאות של דיירי השכונה ורק אח"כ תצא למכרז כללי.
לסיכום, ההחלטה אותה אנו מביאים להצבעה היא: המזכירות שמעה את בקשתה של לאה ומבינה את צרכיה. מכיוון שעל פי החלטת האסיפה, הדירה היא דירת קבע יד ראשונה- "כחדשה", אנו מבקשים מהאסיפה לאשר את החלטת המזכירות. האישור נקודתי למקרה זה בלבד. אי קבלת ההחלטה משמעותה- הקצאת הדירה לצורכי בריאות של דיירי השכונה ולאחר מכן, אם לא תהיה דרישה בריאותית, תצא הדירה למכרז של דירות קבע יד ראשונה.
אני מקווה שנשכיל כקהילה להכיל את המקרה ולא לפתוח במאבק בין דורי, ולכן שב ומבקש לשמור על איפוק ועל שיח ענייני ונטול אלימות. וכמובן לכבד את החלטת האסיפה שתתקבל.
יעקב עציון: הצעה לסדר. לא בכל יום מתנהלת אסיפה בנושא אישי כל כך רגיש. המזכירות, בעצת גורם חיצוני, מבקשת מאיתנו להגן על הצעתה. הדברים נאמרו ופורטו לפנינו על ידי בועז אוחנה. כדי שלא נחטט בעניינים אישיים עדיף שלא נקיים דיון אלא נעביר אותו ישר לקלפי.
אבשלום שוחר: הצעה לסדר. לא ייתכן דיון כזה באסיפה כללית. הנושא טעון מדי. נושאים אישיים צריכים להגיע לאסיפה רק אם מדובר במקרה קיצוני מאוד. זה לא המקרה. הדיון כולו אישי ולא צריך להיות נידון כאן. עם כל הכבוד ל"אוגדן" צריך להגן על כבוד המזכירות והמזכיר ולכבד את בקשתם במקרה הזה, לא מדובר באורחות חיים אלא מקרה נקודתי. מציע להחזיר את הנושא למזכירות.
אמנון מאירי: הצעה לסדר, לבטל את הדיון באסיפה, להעביר את הדיון לצוות אד הוק.
נבו גולדשטיין: לבטל את הדיון באסיפה ולהחזיר את הנושא לבוררות חיצונית, שם המקום המתאים להכרעה בנושאים אישיים מהסוג הזה.
בועז אוחנה: על פי החלטות יגור למזכירות אין סמכות להפקיע דירת קבע. קיבלנו החלטה במזכירות משיקולים הומניים ואנושיים. לא חשבנו שזה יגיע לערעור ולבוררות. לכן, אבשלום, אין מה להחזיר את הדיון למזכירות אם לא נותנים לה גיבוי להחליט. אין גם הצדקה להחזיר את זה לבוררות, כי לאה בקשה שההחלטה תתקבל כאן ויש לכבד את זה. אני תומך בהצעה של יעקב עציון. כל החומר מונח לפניכם, הכל שקוף. הציבור יכריע.
הצעת יעקב עציון התקבלה.
בשולי האסיפה – הערת הלל לויתן לנושא
השתתפתי באסיפה שעסקה בהקצאה של דירה.
היו בה נסיונות, נכונים, לדעתי, שלא לעסוק בנושא כל כך אישי ופרטי, באסיפה, אלא להעביר את הדיון וההחלטה לפרום אחר.
מתוך הלהיטות, התקבלה ההחלטה הפחות נכונה, לדעתי. להעביר את ההצבעה לקלפי, ללא כל דיון באסיפה.
כלומר מבלי שחברי יגור יבינו, או אפילו ידעו מהם הנימוקים לדעות השונות. לדעתי זו פגיעה חמורה בערך האסיפה.
אני, ללא ידיעה, מהן הדעות או מה הרציונל שלהן, איני יודע להצביע. בהצבעה זו איני יכול להשתתף
הלל לויתן