צומת יגור המקום של חברי יגור
דמוקרטיה במובן המקובל שלה אינה מבוססת רק על בחירות ותוצאות הצבעה בלבד אלא על בוחרים בעלי ידע בסוגיות העומדות על סדר היום והיכולת לנתח אותן ומכאן להחליט החלטות רציונליות
בקיבוצנו, שהמידע העיקרי ברוב המקרים שאנו ניזונים הוא שמועות, אשר מרגע יציאתן לאויר הופכות לעובדות, ועל זה רובנו שוקל את שיקוליו , ואם לא די בזה, הרי חיפוש מידע התואם את אמונותינו ודעתנו הקדומה בנושא נדון היא המאמץ שהרבה מאיתנו מוכנים לעשות, ובמקרים רבים זהו סגנון השיח שבין החברים.
כלי החינוך האפקטיבי ביותר הוא הביקורת, הספקנות ושאילת השאלות הקשות הדורשות תשובות אמיצות, כל זאת על מנת לבחון מודלים כלכליים חברתיים וחינוכיים, כאשר במקרים רבים מתבססים מציגי מודלים אלו על בטחון בבורותם של השומעים או הקוראים המתבקשים מידי פעם לאשר מודלים אלו.
יותר גרוע מגניבת נכסים פיזיים היא גניבת דעת המבוססת על הנאמר קודם והעדר ספקנות ושאלות הופכת גניבת דעת זו לאמת מקובלת וממוסדת.
אחת התגובות למצב זה הוא הפחד אשר מחלחל לכל נים של ישותך ואם גם אינך מספיק חזק מבחינה זו של יכולתך לברר מצבים בבחינה אובייקטיבית פחד זה משתק ומביא אותך לחולשת הדעת שבעקבותיה אתה מסיק ופועל בניגוד לכל הגיון.
האדישות של מרבית הציבור נובעת מתהליכים המתרחשים בחברתנו, שבחלקם הגדול הציבור אינו מעורב ובחלק מהם אפילו אינו יודע על התרחשותם ומכאן המרחק לתרבות ״שמעתי ש..״ ״אומרים ש..״ מאד קרוב.
די אם נביט לדרך מינויי בעלי תפקידים מסוימים שמתמנים, ממלאים תפקיד ציבורי אך מתמנים ואינם נבחרים ולכן לא חייבים לציבור אלא לממניהם. והדוגמאות מונחות לפנינו ולא נזכירן כאן. גם החלטות ממסד ברובן אינן מתבססות על חומר רקע עמוק ואינן נצמדות לכללי תהליך הדין והבחירה, הופך את הציבור ללא מאמין במערכת או מקבל בהשלמה את שמאכילים אותו.
כל הדברים שאני כותב כאן לא באו לבכות על מר גורלנו אלא להציע כי הנהלת הקהילה תקיים מערכת דיונים בפורומים כאלו ואחרים שכל חבר יהיה נגיש אליהם על מנת לקבוע את דרכי ההתנהלות של הקהילה שלנו עם שנוי אורחות חיינו. אסור לדחות זאת ומן הראוי שדיון כזה היה מתקיים כבר קודם אבל זה המצב ויש להתחיל בתהליך מייד.
יש לנו הזדמנות לעשות שינוי אמיתי בחיינו הכלכליים והחברתיים אך אנו נמנעים מלעשות זאת משום שדיון בכך מביך את חלקנו ועל חלקינו הוא מהווה איום ומובן שבמצב זה כל המהות נשארת בעלטה שנוחה לרבים מאיתנו.
אבישי שורש
