צומת יגור המקום של חברי יגור
בשולי הערב:
זכרון נעורים בבלוקונים
מנחם אחישר
שמעתי על הכוונה להרוס את הבלוקונים בצער רב. בעיניו של נער מתבגר במסגרת הקיבוצית של שנות ה- 60 זה היה מקום חיובי בחינוך המשותף. עבורי, כל הלינה המשותפת הייתה חוויה ייחודית מלאה ערכים ותוכן. כיום, כשאני כבר בגיל השלישי, אחרי 42 שנות חיים בעיר, אני שמח שאני בן קיבוץ ואנשים בעיר מסתכלים עלי ועל בני משק אחרים בצורה חיובית. הבלוקונים נתנו לנו את הדבק החברתי. כקבוצה וכיחידים צברנו חוויות בטיולי אופניים, מחנות קיץ, ארוחות ארבע אצל מרים פרבר-קרן צבי ובכלל. בערבים היינו יושבים על הדשא, שרים שירים רוסיים ושירי ארץ ישראל. בשבילי זו הייתה חוויה בלתי נשכחת. אני רואה את הבלוקונים כתקופה שעיצבה בי את ערכים קיבוציים במלוא זוהרם שהיו איתי לאורך כל חיי. בעשר אצבעות ובעבודה בניתי את חיי. הערכים שספגתי בחינוך המשותף עיצבו ואיתגרו את אישיותי ונתנו לי את הכלים להתמודד ולהצליח. יצאתי מהקיבוץ לפני שנים רבות, אבל הוא מעולם לא יצא ממני. היום, איזכור המילה "הבלוקונים" מעלה בי זכרונות וחיוכים הקשורים לימי נעורי, שהיו אחת התקופות היפות בחיי וכך אני רוצה לזכור אותה לעד. אני יודע שלכל דבר טוב יש גם סוף ומאחל לכם שהסוף של הבלוקונים יהיה התחלה חדשה לנוער וליגור ביום הולדתה ה 96.
