קצת עלייך, גיל שמות וגיל הילדים, מאיפה הגעת אלינו, מה עשית לפני התפקיד הנוכחי
גדלתי בערד, בתקופה שערד היתה בעלת מאפיינים דומים לקיבוץ- קהילה קטנה, ערכית וחמה. כשבגרתי, ההורים שלי עברו לטבעון ואני הצפנתי יחד איתם. למדתי פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ועשיתי תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית בטכניון. התחלתי לעבוד בקיבוצים כיועצת ארגונית בתחילת שנות ה-2000, אז גם הכרתי את הרן. בהמשך נולדו שלוש בנותינו- סיון (14), אביטל (12) ועלמה (7). הייתי במגוון תפקידי ניהול בקיבוצים – ניהול קהילה, יו"ר, ולפני שנתיים נכנסתי לתפקיד מנכ"לית התנועה הקיבוצית.
מה הגדרת התפקיד, מה את עושה, מול מי את עובדת
התנועה הקיבוצית היא גוף מאד מעניין ורחב. מטה התנועה, שכולל כ-60 פעילים (כלומר: חברי קיבוצים במגוון תפקידים) הוא גוף מאד מצומצם שעוסק בעשייה למען הקיבוצים – לדוגמא ייצוג אינטרסים, שיתוף מידע, סיוע לקיבוצים במצבי משבר וחיזוק המרכיבים הייחודיים של הקיבוצים; וכן למען החברה הישראלית דרך תכניות שונות שמתקיימות בקיבוצים כמו חיילים בודדים, תל"ם (תעסוקה, לימודים ומגורים לבני הקהילה האתיופית), מתנדבים, וכו'. לתנועה יש 5 אגפים – חינוך, צעירים ומעורבות בחברה, חברה וקהילה, כלכלה ומטה.
בנוסף, במהלך 100 שנות קיומן, הקימו התנועות- שהתאחדו לתנועה הקיבוצית ב-2006- מגוון רחב מאד של גופים ופעילויות שעוסקות בחברה הישראלית- תנועות הנוער בארץ (שמו"צ ומחנות העולים, וזיקה לנוער העובד והלומד) ובחו"ל (יש 4 כאלה- הבונים דרור, השומר הצעיר העולמי, החלוץ למרחב והנוער הציוני), סמינרים למורים- אורנים וסמינר הקיבוצים, סמינר אפעל, מכינת רבין- ולאחרונה גם מכינת רעות, מכוני מחקר ושואה- בית לוחמי הגטאות, משואה, יד מרדכי, ארגונים שעוסקים ביהדות כתרבות- בינ"ה, המדרשה באורנים ומכון שיטים, גופי תרבות- להקת המחול הקיבוצית, תזמורת, הוצאת ספרים, מקהלות, גופים המטפלים בילדים ובמבוגרים בעלי צרכים מיוחדים- נווה צאלים והמכון לייעוץ ושיקום, ועוד… – בכל אלה אנחנו שותפים, בין אם ברמת הדירקטוריונים והועדים המנהלים ובין אם ברמת הניהול השוטף.
אני אחראית על תפעול כל המערך המורכב הזה, שבעיני הוא "הענק הרדום"- אחד הגופים בעלי היקף העשייה הרחב ביותר בשמאל הישראלי, שעסק שנים רבות בהשרדות ונמצא עכשיו בשלבי התעוררות.
מה המשימות והאתגרים בתפקיד הזה, ברמה המקצועית והאישית
המשימה שכולנו בתנועה לקחנו על עצמנו היתה להחזיר את התנועה להיות גוף רלוונטי , גם לקיבוצים וגם לחברה הישראלית. זה לא דבר של מה בכך, מבנה התנועה השתנה- בשנים הטובות היו בתנועות השונות מעל ל-1400 פעילים, והן שלטו בתקציבים שהגיעו לקיבוצים מהמדינה, כיום המוקד עבר למועצות האיזוריות אבל לתנועה יש תפקיד חשוב בהגנה על הקיבוצים ובשמירה על היחודיות שלנו, אין גוף אחר שרואה אותנו בצורה כל כך מדוייקת, וזאת במציאות ישראלית שממש עוינת את הקיבוצים והתנועה- הן ברמת מוסדות המדינה והן ברמת האזרח הבודד.
דוגמאות או סיפורים מהשטח לחשיבות ומורכבות התפקיד והעשייה:
אולי יותר מכל, מרגישים את החשיבות של התנועה הקיבוצית בימי משבר. בשנה האחרונה ליווינו כמה משברים בקיבוצים, אחד מהם- המשבר הבטחוני הארוך בעוטף עזה. במסגרת תפקידי אני אחראית על מוקד חירום שמהווה עורף של המועצות האיזוריות והישובים בעוטף בשעת חירום- למשל, בשעת פינוי ישובים, במתן מענה לצרכים ספציפיים ועוד. במהלך השנה, עם התגברות האירועים בעוטף, והסבבים הקצרים והאלימים מאד, הבנו שיש צורך במתן מענה לקיבוצים גם בשעת השגרה, כדי לחזק את החוסן הקהילתי. התחלנו בפרויקט שמטרתו היתה הפגנת סולידריות של קיבוצים ברחבי הארץ עם קיבוצי העוטף- במסגרת זו יגור אירחה את ילדי קיבוץ ארז. בנוסף, גופי התרבות של התנועה תרמו הופעות לתושבי העוטף, ודאגנו להשאיר את הנושא בתודעה- גם של הגורמים הממשלתיים וגם של הציבור הישראלי. אנחנו שותפים בבניית התכניות השונות של המדינה לשעת חירום בטיפול בישובי קו העימות שהם ברובם קיבוצים- גם בדרום וגם בצפון.
קיבוץ נוסף שחווה משבר השנה הוא הראל, קיבוץ קטן שחווה שריפה טראומטית מאד. הקיבוץ זכה לטיפול מיוחד של ביטוח חקלאי, וכן לסיוע של התנועה בפתרון בעיות בירוקרטיות קשות מאד, גיוס תרומות מקיבוצים, וכו'- בתוך מספר חודשים הועמדו בהראל קראווילות למשפחות שאיבדו את ביתם.
ברגעים האלה אני מבינה את החשיבות שלנו כתנועה ואת החשיבות של הערבות ההדדית הוולונטרית בין הקיבוצים, ברור לי שאם לקיבוץ לא היה את ה"גב" התנועתי, יכולת ההחלצות של קיבוצים ממשבר היתה הרבה יותר קשה עד בלתי אפשרית.
מה משמעות התנועה הקיבוצית היום, מה החזון שלה, ומה צריך להיות סדר היום, איך את מתחברת לזה באופן אישי, איך זה מתחבר לתוצאות הבחירות
החזון של התנועה הקיבוצית היא שכל קיבוצי התנועה, ללא יוצא מהכלל, ימשיכו במגמת הצמיחה וההתחזקות שאפיינה את העשור האחרון. יצאנו מהמשבר ואנחנו צומחים ומתפתחים למרות הקשיים הגדולים שהמדינה מערימה עלינו, בעיקר בתחום הבנייה והמיסוי. לאחר היציאה מהמשבר, זה הזמן למצוא שוב את היעוד שלנו בחברה הישראלית- לקיבוצים יש DNA של קהילה משימתית ולכן עלינו לשוב ולהתגייס למען המדינה. אני רואה היום שני תחומים, שמהווים את הבסיס הערכי שלנו ונשחקו מאד בעשור האחרון בחברה הישראלית- האחד הוא הדמוקרטיה על כל רבדיה, והשני הוא הערבות ההדדית בין כלל חלקי החברה הישראלית. יש לנו יכולות ותפקיד חשוב בקידום שני התחומים האלה. אני מקווה שהקיבוצים, שמחפשים משמעות חדשה- יתחברו אלינו וישקיעו משאבים בתחומים אלה. אני רואה התעוררות גדולה בקרב צעירי הקיבוצים שמחפשים גם את השייכות לתנועה הקיבוצית וגם את העשייה המשמעותית וזה מאד מרגש.
בהקשר זה, תוצאות הבחירות האחרונות מעודדות ומראות אופק הרבה יותר בהיר עבורנו, בקיבוצים ובחברה הישראלית כולה. חברי קיבוצים רבים , וגם אנחנו במטה התנועה, התגייסנו לסייע להחזרת המדינה לשפיות ואני מרוצה מאד מהתוצאות- אני מאמינה שהתחלנו את הדרך הארוכה להחלמה ולאיחוי הקרעים בחברה הישראלית, ואין ספק שהדמוקרטיה ניצחה בבחירות האלה .
איך את חווה את המציאות / השינוי ביגור בתור יועצת ארגונית שעבדה בקיבוצים, בתור חברת יגור, בתור איש התנועה. איך אתה רואה באופן כללי את העתיד של הדבר הזה שקוראים לו קיבוץ
אני מלווה קיבוצים בתהליכי השינוי משנת 2001, יש לי כבר פרספקטיבה ואני חושבת שמצאנו נוסחה מצויינת. בתחילת שנות ה-2000 היה ברור שצריך להציל את הישובים- ולהפוך אותם מקיבוצים כושלים לישובים קהילתיים מצליחים, אז קמו ההרחבות הקהילתיות בקיבוצים. עם השנים הבנו שהדרך שמצאנו- קיבוץ מתחדש- מאפשרת לנו גם לשמור על שיתופיות, בעזרת העסקים המשותפים , גם לשמור על ערבות הדדית גבוהה (שקיימת בכל הקיבוצים), וגם לאפשר עצמאות לפרט. אנחנו רואים התחזקות של הקהילה הקיבוצית, כולל חזרה של מאפיינים שאיבדנו בדרך- כגון חדר אוכל, פעילויות תרבותיות וקהילתיות ועוד. בקיבוצים שבהם יש כמה סטטוסים, החלו בתהליך של איחוד סטטוסים- וקולטים את תושבי ההרחבה לקיבוץ, וזה תהליך מדהים של איחוי הקרעים שנוצרו בשל הסטטוסים השונים בקיבוצים ושעליהם קראנו כולנו בעיתונים. אני חושבת שאנחנו במסלול הנכון, אני לא רואה צורת חיים יותר טובה במדינה מאשר חיים בקיבוץ מתחדש ואני מקווה שהממשלה החדשה שתקום, תאפשר לנו לשמור על אורח חיים זה- לעומת הממשלות האחרונות שהתעמרו בנו בכל דרך אפשרית.
מה המשימה החשובה והדחופה ביותר לדעתך של הממשלה החדשה שתקום
חד משמעית, איחוי הקרעים בחברה הישראלית. השנים האחרונות היו קשות ביותר וגרמו לשנאה בין כל חלקי העם ולי אין ספק שהדבר הזה מסוכן למדינה יותר מכל מלחמה. אני מקווה שבני גנץ יקים בקרוב ממשלה – כל ממשלה- ואופיו הממלכתי, המאופק והרגוע ייתן לנו שקט ויאפשר לנו לחזור ולאהוב אחד את השני.
מה את מאחלת ליגור לשנה החדשה
אני מאחלת לנו שקט ושלווה. שנדע להעריך את הטוב שזכינו בו, שנחזק את הקהילה שלנו ונשמור על הערבות ההדדית בינינו, ובאופן כללי שהערכים שלנו יישמרו בתוך תהליך השינוי שאנו עדיין נמצאים בתוכו.
יגור בקיצור
מילה יגורית– העיגול
פינה יגורית– המקומות האהובים עלי הם שדרות העצים האדירות, מאחורי בית הקברות וליד הנהלת החשבונות.
מסורת יגורית– שנת בר מצווה, מקווה שהמסורת הזו תשמר גם בעתיד.
הסטוריה יגורית– השבת השחורה, רוחלה ילין ז"ל ערכה תערוכה לכבוד 60 שנה לשבת השחורה, השנה ערכנו לאביטל בת מצווה שכללה הדרכה שלה באותה תערוכה, שקיימת עד היום בצריף שליד הסליק.
משהו שהיית משנה– יגור הוא קיבוץ שתמיד מתגייס למשימות חברתיות, הייתי רוצה שהדבר הזה יהיה ממוסד- למשל על ידי הקמת מיזם חברתי שכולנו נוכל להתנדב בו.
הדס בקיצור
ספר שבא לי לדבר עליו– הספר החדש של דויד גרוסמן, "איתי החיים משחק הרבה", שמספר על שכנתינו משער העמקים .
סרט/סדרה/התוכנית/ההצגה שאני אוהבת– ארץ נהדרת, האירה אור גם כשלא היה הרבה על מה לצחוק.
ספורט– כל השנים אני רצה, לשמחתי בני משפחתי מצטרפים אלי בשנים האחרונות וזה כיף ממש.