אסיפת אחי"ג – 5.2.2020

יו"ר נוקי נויפלד

א. החלפת חברות ועד הנהלה: שושן לוי-מדלינגר במקום חני אבן-רשף. ההחלפה אושרה
ב. מינוי ועדת ביקורת של יגור להיות גם ועדת ביקורת לאחי"ג ולתאגידים. ההצעה אושרה
ג. המשך העבודה עם משרד רואי חשבון "ברית פיקוח". ההצעה אושרה
ד. אישור תקציב 2020

חברת בא-לגן

עו"ד איתן ניר (יו"ר בא-לגן בשלוש השנים האחרונות): החברה מחזיקה שלוש פעילויות: פארק בא-לגן, זכיינות מזון ב"קאונטרי (ספייס)", והשכרת המקום למועדון "הרובע" בלילות לזכיין חיצוני בהסכם ארוך טווח. ההתקשרות האחרונה דרשה מאיתנו השקעה של 300,000 ₪ שהוחזרה השנה. חברות בנות: "יגור פרי טיים" ואמ"י (חשמל סולרי) – פעילות קטנה יחסית.
פארק "בא לגן" – קצת מתחת לתוכנית, בסה"כ שומר על יציבות בשלוש השנים האחרונות. 2018 היתה השנה הטובה ביותר אי פעם. השנה טיפה פחות, בגלל גשם בסופ"שים ותזוזות הרמאדן.
יגור "קאנטרי" (ספייס), הסיפור המרכזי של בא-לגן. יש הגדלה במכירות ויש שינוי מגמה לטובה. הכנסנו שותף חיצוני, "גרייט שייפ". עדיין מתאוששים מהמכות שחטפנו מפשיטת הרגל של השותף הראשון, שנוספה עליה הקפצת הארנונה פי שתיים, ומכות נוספות. אופטימיות זהירה לקראת 2020 שהתחילה ברגל ימין. בתכנון ארוך טווח אנחנו עומדים ביעדים. בשנים הקשות העבירה בא-לגן 3 מיליון ₪ ל"פרי טיים" ויגור צריכה לקבל את הכסף הזה בחזרה. אני מקווה שבמהלך השנים הקרובות זה יקרה ונראה ברכה מהמקום.
רווח לפני מס 534,000 ש"ח מלמד על איזון. לשנה הבאה הצפי לרווח גדול יותר.
העברות ליגור כ 8.500,000 ש"ח
עבודת חברים 3.100,000 ש"ח
מעבירים כמה שיותר כספים ליגור: שכה"ד הוקפץ. גם אם שורת הרווח יורדת, הפיצוי ליגור הוא בשכר דירה, שכר דירקטורים, דמי ניהול והחזרים מתשלומי ארנונה. עבודת חברים עדיין חשובה בעיניי, למרות השינוי ביגור. משתדלים להעביר ליגור כל שקל שאפשר.
אנחנו בתחרות! במרחק 300 מטר בקו אוירי נפתח מקום מתחרה מאוד אגרסיבי – חברת בת של "הולמס פלייס". חדרי כושר לואו קוסט. לקחו לנו 15 אחוז מהמנויים של מי שרצו רק חדרי כושר. היום התמונה מתהפכת. המנויים חוזרים אלינו. עשינו עבודה גדולה, מיתוג חדש, פתחנו דף חדש מול עיריית נשר (היה לנו מזל גדול בבחירת שם). ראש העיר מעודד את תושבי נשר להגיע אלינו. התחרות קשה. השותף שלנו יודע לתת פייט למתחרים סביבנו. ההתחלה מעודדת.
(בתשובה לשאלה) במשפט שלנו מול עיריית נשר על הגדלת הארנונה, נגיע כנראה להסדר שיפחית את שכר הדירה ואת דמי ההפעלה שאנחנו משלמים. הזיכיון שלנו ב"פרי טיים" הוא באחוזים ממחזור הרווחים. ככל שהתוצאות העסקיות יהיו טובות הרווח שלנו יגדל, כי שכר הדירה קבוע והוא יחסית נמוך לעומת מה ששילמנו בעבר.
בשנים הבאות יעבור מרכז הפעילות מפארק בא-לגן ל"קאנטרי", שבו אנו רואים את מנוע הצמיחה העיקרי של החברה. לאור בקשת השותף להעסיק את ארנון חגי, מנכ"ל בא-לגן ב-17 השנים האחרונות, כמנהל במשרה מלאה של "הקאנטרי", תתפנה משרה מלאה לניהול הפארק. ייצא מכרז מסודר.
הפארק, גם עם פגעי מזג האוויר, יציב. ככל שנהפוך את הקאנטרי מנטל למנוע צמיחה, הפארק יצמח איתו.

לגין:

זאב וורמברנד (יו"ר לגין): אני יודע שלגין היא הדבר החשוב ביותר לחברי קיבוץ יגור מבחינה עסקית, עם מחזור גדול ותעסוקה ל 65 חברים.

לגין אריזות: לא עמדנו בתוכנית 2019. חווינו נפילה במכירות הטונה. הרווח התפעולי ירד וגם הרווח לפני מס. השאיפה היא להתאושש, להתייעל בהוצאות עבודה ועלויות חומרים, ולשנות מגמה בצורה ברורה ב-2020.

טובופלסט: חברה שיש לה עתיד. משם נצמח. היתה שחיקת מחירים גדולה. התחרות באירופה קשה. לא עמדנו בתוכנית. היתה שחיקה גדולה בשערי המטבעות. התוכנית לשנה מאתגרת ושאפתנית. אנו שואפים לגידול משמעותי. חברת הבת בבולגריה, למרות שהיא עובדת טוב לא עמדה בתוכנית 2019 וגם שם אנו מקווים ששנת 2020 תהיה שנת מפנה. השקנו שם קו ייצור שני. אפשר להכפיל את הייצור. למרות האכזבה ב-2019 אנו אופטימיים ל-2020.

לגין מאוחד (משותף לשתי החברות): עם כל העבודה הגדולה והמאמצים, למרות התחזית האופטימית, לא הצלחנו לשפר את התוצאות ב-2019 אלא הלכנו אחורה מבחינת הכנסות. בלי ההכנסות מבולגריה התמונה היתה עוד פחות טובה.
שכר עבודה לחברי יגור ירד מ-15,000,000 ₪ ל-14,000,000. מספר חברי יגור בחברה ירד ב-10%.
דמי שימוש בקרקע ושימוש בשירותים נוספים 1,000,000 ₪.
דיבידנד ליגור 3,000,000 (לעומת  1.500,000 ב-2018) זה לא הרבה למפעל בסדר הגודל של לגין, אבל זה הרבה יותר מאשר מה שהמפעל במצבו הנוכחי יודע לייצר.
לא הבקענו עדיין דרך חדשה בחברה. בחברת האריזות יש לנו תלות גדולה מאוד בשלושה לקוחות גדולים. בבולגריה אנחנו בפיגור ביחס לתוכניות שלנו. הכנסנו מכונת דפוס דיגיטאלית. זה היה מהלך נכון. אני מאמין שתוך 4-5 חודשים יפעלו שני הקווים שלנו שם. הדירקטוריון עובד יפה מאוד. מעלה דרישות וקובע סטנדרטים. היתה התייעלות שכללה הורדת שכר לעובדים ומנהלים בכירים, וקיצוץ מצבת רכבים. יהיו מהלכים נוספים שידרשו אומץ, חדשנות. אין מנוס ממאמצים גדולים ושינויים עמוקים. אני אופטימי.

(בתגובה לשאלות) מפעל האריזות פועל במציאות יציבה יחסית. למרות כל הקשיים והתחרות ההתחלה של 2020 נראית יציבה. המבחן הוא בטובופלסט. זה העתיד. ואני יודע שאמרו את זה בעבר. יש לנו אתגרים גדולים. המפעל בבולגריה יכול לייצר הרבה ובזול. נכון לינואר 2020 זה לא נראה מספיק טוב. הרבעון האחרון של 2019 היה מאכזב. השקענו הרבה כסף בבולגריה. זה מרכז הכובד ומשם, כך אני מקווה, תצמח הישועה. השותף שלנו שם מצויין. הניהול של נועם צוק במפעל מצויין. האתגר הוא בשיווק ובמכירות, זה באחריות האנשים שלנו כאן בארץ.
לגבי פיתוח מוצרים חדשים במפעל האריזות, ישנה חשיבה על הבאת מוצרים מבחוץ או על ידי ייצור בעצמנו. היה ניסיון השנה מול "סודה סטרים" שלא צלח. בסך הכל החברה יציבה ולא דורשת הרבה השקעות, משענת בטוחה לטובופלסט, המפעל, הפחות יציב.
לשפופרות האלומיניום שלנו יש הצלחה רבה כרגע בגלל ייצור התרופות. הרבה מפעלים נסגרו בתחום הזה. אין מפעלים יותר מודרניים מאיתנו בעולם. יש כאן הרבה פוטנציאל.
שנת 2020 צריכה להיות שנת מפנה. לא יכול להיות ששני מפעלים שדורשים כל כך הרבה מאמץ גומרים על הקשקש. יידרשו עוד מאמצים והחלטות קשות. אני אופטימי.

חוצות יגור

דפנה דורפמן: עבודות המטרונית בשיאן. אנו מצפים להשלמתן באפריל. שיתוף פעולה יפה עם הקבלן של "יפה נוף". נכנס דירקטוריון שחציו ממשיך וחציו חדש ורענן. הצטרפו אלנו חברים עם ניסיון בתחום העיסקי, הצטרף חבר מהמשתלה כל זה מועיל ומרענן.

התזרים שלנו  ב 2-3 שנים האחרונות מאפשר התחלת פריעת חובות כלפי יגור.  בקרוב נסיים תשלום הלוואה נושאת ריבית ליגור. ובמקביל אנו מצמצמים את החוב ב"משקי עמק יזרעאל". ישנם לחברה שני שטרי הון, אחד מול אחי"ג (18.000,000 שח) ואחד מול יגור (4.000,000 ש"ח). אנחנו יכולים להרשות לעצמנו פרעון חלקי של אותם שטרי הון. את השטר הראשון אנו מתכוונים להתחיל לשלם השנה, בהתחלה בסכומים קטנים יחסית, 500,000 ₪ לשנה, שיהפכו, כך אנו מקווים, 2.000.000 ₪ לשנה כשנפרע חובות אחרים שמעיקים עלינו. קשה מאוד לצפות שנים רבות קדימה אבל המגמה נראית טובה, כזאת שתוביל לתשלום החובות כולם. יש לנו הכנסות יציבות של כ 5,200,000 ₪ בשנה. אנחנו בדרך לשוב לאכלוס מלא. היתה שנה לא קלה. עבודות המטרונית פגעו בעסקים. אנו צופים שעם הסיום שלהם השוכרים שלנו יתוגמלו וגם יגיעו שוכרים חדשים. בחלק מהעסקים כבר העלינו את שכר הדירה. ההוצאות שלנו יחסית קבועות. היתה לנו השקעה גדולה יחסית, 500,000 ש"ח למתיחת פנים של המתחם. חלק ממנה מגולם בתוכנית 2020. אנו צופים השקעה נוספת השנה של  200,000  ₪  לקראת סיום עבודות המטרונית וארוע פתיחה מחודש למתחם.

בניגוד למה שנמסר בתקשורת, לא צומצמו שטחי המסחר במתחם. הגשנו, בתמיכה מלאה של מוא"ז זבולון, לועדה המחוזית בקשה לעדכון לתב"ע כדי להרחיב את מרחב התמרון שלנו לשימושים נוספים. חשבנו על אולם תצוגה, הכנסת שירותי הסעדה ובית קפה למבנה המשתלה. המתכננת של הועדה המחוזית התנגדה למהלך. ההחלטה שהתקבלה מאפשרת לנו גמישות בשימושים בין המבנים, לכאורה דבר פעוט, אבל מבחינתנו זה משמעותי בהשכרות ואנחנו כבר פועלים למימוש היתרונות של ההחלטה הזאת. התירו לנו גם להשתמש בחללים שלנו לחנויות מפעל ואולמות תצוגה של מפעלים של הקיבוץ. הוסרו המגבלות על איזורי מכירה ב"סטופמרקט". לא אפשרו לנו להוסיף חנויות עיתונים וספרים/דואר/בנק/בית מרקחת, שחשבנו שישרתו את ציבור המשתמשים במטרונית. לא היתה סיבה רציונאלית למה חנות בעלי חיים "כן", וחנות ספרים "לא". המחוז טען שמגבלת השימושים תואמת את אופיו הכפרי של המתחם. נציג שר הפנים בדיון סבר שיש לאפשר את השימושים הנוספים ואף מעבר לכך, אך היה בדעת מיעוט. יצאנו עם "עוד קצת" שיקל עלינו טיפה בהמשך.

לגבי כתב התביעה מול פרנג'ליקו. אמנם שכר הדירה שולם. אבל נשאר תשלום ליגור 200,000 עבור ההשקעה בעסק. אנו מקווים שלפחות חלק ממנו יגיע אלינו בחזרה.

 

יח"ס

רני טנא: 2019 שנה בינונית מבחינתנו. 2,300,000 ₪ הכנסות יותר מ-2018. הגידול ברווח 1.500,000 ₪. התוכניות לשנה הקרובה היא להכפיל את הרווח הזה.

גד"ש – שנה מאכזבת. חורף גשום שהשפיע לרעה על לוחות הזמנים ועל היבול. ירידה בכל הגידולים. שער דולר נמוך פגע בכותנה. הוצאות עבודה גדולות לעישובים ובעיות נוספות. הרווח אמנם קטן מהתוכנית אבל הוא נוסף לתשלום שכר דירה ליגור של 1,000,000 ₪. ב-2020 מתכננים לשנות את תמהיל הגידולים לרווחיים יותר. מתחזקת השותפות עם שער העמקים, שהתחילה במאגרים והתפתחה לשותפות באבוקדו. אנו נוטעים שטחי אבוקדו נוספים, נגיע ל-800 דונם שיהפכו, אנו מקווים, לקטר של הגד"ש בשנים הקרובות. מדובר בהשקעה של כ-900,000 ₪ שאמורה להתחיל הכנסות כבר השנה. מדובר בתוכנית איטית שהתחילה לפני כמה שנים ועתידה עוד לפניה.

חממת עלים – הענף בצמיחה מואצת. ב-2018 המכירות היו 2.300,000 ₪. ב-2019 הגיעו ל 5,500,000 ₪. מחלקת השיווק ממנפת את סל המוצרים. הרווח יגיע ל 120,000 ש"ח. קצת נמוך. מפזרים את הסיכונים. כרגע בהכנה תוכנית להגדלת בית האריזה והמקררים שעובדים בתפוסה מלאה. מקווים לשלש את הרווח בשנה הבאה ואף מעבר לכך.

לול – שנה חלשה. ייתכן עם זאת, שבונוס שיגיע מהאינטגרציה יקטין את ההפסד. צריך לזכור שהענף משלם שכר דירה ליגור של 500,000 ₪ בשנה. אנו מנסים להגדיל את היקף המדגרים כדי לייצר יותר הכנסות. בודקים אפשרות להגדלת החווה. בכל מקרה הענף משתלם מאוד ליגור.

משתלה – שנת שיא. המכירות גדלו ב 1.500,000 ₪ לעומת 2018. מתקרבים למחזור מכירות של 20,000,000 ₪. החזון של "מרכז תרבות הגן הגדול בישראל" הולך ומתממש. גם הרווח עלה מ-600,000 ₪ ל-1,600,000. התקיימו תהליכים ארגוניים שהעבירו את המיקוד מתפעול למכירות, ומלקוחות עסקיים לפרטיים. לשנת 2020 תולים תקוות ביבוא מחו"ל שיגדיל את הרווחיות. עם סיום העבודות במתחם המטרונית תוקל מאוד מצוקת החניה וגם זה יתרום, אנו מעריכים, להמשך התנופה. 2021 תהיה שנת שמיטה, שזה מבחינתנו לא מעודד. המצב הכללי אופטימי.

החורשה – למרות שההכנסות עלו ב-2019 השנה נגמרה בהפסד 100,000 ₪, כמו 2018. לא רואים מרחב לתהליכים ארוכי טווח, כיוון שהשנה מסתיים החוזה עם זכיין הקייטרינג ואנו בחשיבה על עתיד הענף. הפיתרון הקל הוא להשכיר את המקום לזכיין חדש שייקח על עצמו את כל האחריות וישלם שכר דירה, אבל יש גם אופציות נוספות. גדעון זמיר משקיע הרבה זמן ומאמץ ברעיונות חדשים, נחיה ונראה.

מטבחי יגור – שנה מאכזבת שהסתיימה בהפסד 100,000 ש"ח. הכנסנו מכונת CNC שתלינו בה תקוות גדולות, אבל בינתיים לא הביאה שינוי בשורת הרווח. אמנם הגיעו הזמנות ליותר מטבחים מאי פעם וההכנסות גדלו ב 10%, אבל בשורה התחתונה לא הצלחנו להרוויח יותר. אנחנו בתהליך בדיקה של הענף. חסר לנו אולם תצוגה מרשים שיאפשר לייקר את המוצר. זה דורש השקעה. התוכנית לשנה הבאה סולידית וזהירה. במידה ונבנה אולם תצוגה חדש נעדכן את התוכנית. אין כרגע כוונה שהאולם הזה יהיה ב"חוצות יגור".
יח"ס העבירו השנה ליגור דיבידנד 500,000 ₪. התוכנית להעביר בשנה הבאה 1.500,000 ש"ח. היקף השקעות ב-2020 כמו ב-2019 כ-1.500,000 ₪. בגד"ש, החלפת הטרקטור היקר בעלות של 500,000 ש"ח והשאר במשתלה, במחסנים לסחורה מחו"ל ובשולחנות הצפה. השקעות נוספות שמתוכננות: גד"ש – שתילת אבוקדו – 900,000 ₪, חממות הרחבת בית אריזה ומקררים – 500,000 ₪, נגריה – הרחבה ושיפוץ אולם תצוגה – 200,000 ₪.
(בתשובה לשאלה) המסגריה נסגרה כי היא הפסידה כסף. כך גם לגבי החורשה, אם לא נעבור מהפסד לרווח לא נאפשר המשך המצב הקיים. כך גם לגבי הנגריה. נצטרך להחליט אם מרחיבים או מוצאים פתרונות אחרים למצב.

"אורות יגור" – אנחנו קונים חשמל מחברת החשמל במתח גבוה ומחלקים אותו לצרכנים במתח נמוך. בפער הרווח אנחנו מתַחזקים את הרשת היגורית. התאגיד הוקם לפני מספר שנים. העבירו אליו את רשת החשמל של יגור מול הלוואה מיגור של 3.000.000 ₪ שהתאגיד עוד לא התחיל לפרוע. במקביל נתנה יגור לתאגיד עוד 1.000.000 ₪ לפעילות השוטפת. ההתחלה היתה לא פשוטה. 2018 נגמרה בהפסד 150,000 ש"ח. ב-2019 התחלנו לספק חשמל גם ללגין, אם כי ברווחיות נמוכה יותר. מחזורי המכירות עלו משמעותית מ-5.000.000 ב-2018 ל-10.000.000 ש"ח ב-2019 שהסתיימה בצורה מאוזנת. מטעמי מס אין כאן מטרה להגיע לרווחים אלא רק לתחזק ולשדרג את הרשת ולהחזיר את ההלוואה. ההשקעות ב-2019 היו 215,000 ₪ לחיבור לגין, ל-2020 דומה. אני מנכ"ל התאגיד.

נוקי נויפלד: ביזיון שבאו כל כך מעט אנשים. בוכים "איפה הכסף?" אבל אף אחד לא מגיע. כל התאגידים במצב קשה. לא רואים כסף. המספרים מראים שאנחנו לא טובים בעסקים שלנו ולא מתקדמים. צוותי הניהול הבכירים לוקים בחסר ואנחנו לא מצליחים להתרומם. נורה אדומה לגבי העסקים שלנו וצורת החיים שלנו בשנים הקרובות. באסיפה הקודמת דיברו על שמירת הערכים ושמירת החלטות שהתקבלו בחוברת. אם לא נמצא מקורות הכנסה משמעותיים לא נגיע רחוק ולא נעמוד ביעדים. יש הרבה ענפים שחושבים שמה שהיה הוא שיהיה. השינוי שעשו בתי האב ביגור בזמן השינוי עדיין לא הגיע לעסקים וזה מקרין על התוצאות. העברנו 5.000.000 ₪ מהתאגידים לאחי"ג וליגור. זה כסף קטן שהגיע בלחץ. אנחנו שוברים את הראש מאיפה להביא הכנסות ליגור. זה לא יגיע מהמקומות המוכרים. הרפת, שפעם הכניסה 2,000,000 ₪, השנה תכניס 200,000 ₪ בגלל המשבר בענף החלב. בגד"ש נדרשת חשיבה בתמהיל הגידולים. התוצאות מאד מאכזבות. המים הולכים ומתייקרים. צריך להגיב יותר מהר למציאות. ההתקדמות איטית מדי. ביחס לבא-לגן – אנחנו עושים שינויים בסגל הבכיר, נעשה את זה גם במקומות אחרים. עם כל ההערכה לאנשים שהיו 10-15 שנה בתפקידים מרכזיים, צריכים לזוז הלאה. אני בטוח שארנון יתרום מהניסיון והכישרון בספייס. אנחנו מחכים לאישור בית המשפט שהשותף (גרייטשייפ) ייכנס על 50% בעלות שנמצאת כרגע בידי כונס הנכסים. זה יוריד מההלוואות שלקחנו וגם יעזור לעסק להמריא. יש אישור לשכונה חדשה ב"נשר" בסמיכות למתקן. עם קצת סבלנות צריך להאמין במקום הזה. לגבי הענפים ביח"ס, נהיה פחות סבלניים ונצטרך לאט לאט לסגור ענפים שלא מרוויחים.

בהמשך לדברים של זאב יו"ר לגין אני רוצה להגיד: פעם "למפעל היה קיבוץ", היום "לקיבוץ יש מפעל". החברה לא מרוויחה כסף ולא מעבירה כספים. הרווח הנקי השנה היה 50,000 ₪ לעומת 1,500,000 ₪ של המשתלה. דרשנו מהמנהלים הבכירים בלבד (ולא מהדרגים הנמוכים) ארבעה מהלכים לצמצום ההוצאות בתקופת משבר, כדי לעבור את 2020. ההנהלה הציגה תוכנית אחרת שכללה רק חצי מהחיסכון שדרשנו.

אנחנו ממשיכים להשקיע את כל המאמצים בפתרונות לענפים הוותיקים. אנחנו במו"מ לפיתוח נדל"ן בשטח לגין-מערב.זה לא פשוט. אין ליגור מספיק כסף להשקיע במיזמים גדולים. נושא הנדל"ן יהיה הקטר לשנים הקרובות. אנו משקיעים בו הרבה מאמץ. בודקים אופציות אכסון ולוגיסטיקה להשכרה במחסני לגין. זה לאט, אבל בסוף יבשיל. אני פונה לכל המנהלים להתעשת ולהתעורר. אנחנו לא רוצים להגיע לשנה הבאה עם אותן תוצאות.

עמי קול: אין כאן יצירתיות ואין מהפכה. אולי נצליח לגרד כמה אגורות. לפני שנה הבאתי תוכנית לפריצת הדרך. לפני שבוע שוב הגשתי אותה. התוכנית אומרת שאפשר בגידולי שדה תוך שנתיים-שלוש להגיע לרווח של 3,000,000-5,000,000 ₪. בואו נעשה מהפכה. פגשתי את מנהלי יגור שישבו על קוצים וברחו ממני. עשרות שנים אנחנו עושים אותו דבר. גד"ש בנוי מקרקע, מים, דשנים, גידולים, שאתה לא ממש יכול לשנות. מה שאפשר לשנות זה טכנולוגיה וכוח אדם. אם שם נעשה מהפכה – ננצח. אני לא מכיר את לגין. אם הייתי עובד שם 20 שנה הייתי מביע את אותן דעות שאני מביע בגד"ש. אף אחד לא בא וישב איתי ושאל שאלות. באתר שלי ב"פייסבוק" יש רשימה ארוכה של השינויים שעשיתי בגד"ש לאורך השנים בחלק הטכנולוגי. כך גם עשיתי בצבא, כשבניתי טשטשת שעבדה 17 שנה, כך גם לגבי הפטנט שהוצאתי למהדקת כותנה ש"קייס" העתיקו אחד לאחד. ההייטק מתקדם ואנחנו החקלאים מבוססים בבוץ. לו היו מקבלים את הפתרון שלי מצבנו היה הרבה יותר טוב.

שחר גולדשטיין: אני באחת היחידות העסקיות שעברה התייעלות גדולה. לקחתי על עצמי, בנוסף לרכש של שתי היחידות גם את ניהול היחידה העסקית של הקופסאות. הייתה התקדמות גדולה שאף אחד לא טורח לציין.  לגין-אריזות (הקופסאות) עושים דברים רבים גם ברמה המעשית וגם ברמת הניראות, כולל רכב ונסיעות לחו"ל. היחידה שלי עשתה שנה טובה (סטייה של כ-1% מהתקציב למרות סגירת סטארקיסט) והתחילה שנה חדשה ברגל ימין, אפילו שאנחנו רק בינואר. צורת ההצגה לציבור מטעה ומגמתית ולא תרתום את האנשים הנכונים לעבודה.

גבי קרדוש: נוכחים כאן מעט אנשים. הציבור מתעניין ומעורב. צריך למצוא את הדרך להביא את  המידע הזה לחברים. אין כאן העברת מידע בצורה טובה ואין דו-שיח פורה. באתר יגור משתתפים עשרות חברים בדיונים. צריך למצוא את הדרך לעשות את זה גם סביב הדיונים באסיפה.