צומת יגור המקום של חברי יגור
10.08.2020
מעקב אחרי הסאגה של החלטות השיוך במהלך 25 השנים האחרונות ואשר את סופן מי יודע, גם עקשנים גדולים צריכים לומר: די, מספיק! הגיע הזמן שנגבש החלטה, אפילו החלטת ביניים, עצמית פנימית לא איך משייכים דירות אלא נכון יותר, איך מאפשרים גם לחברי קיבוץ לצבור רכוש שהם וחבריהם ייצרו, ולהוריש אותו לבניהם ולקרוביהם, אולי אפילו עוד בחייהם, בלי לשלם סכומי עתק לרשות מקרקעי ישראל ולרשויות המס, עבור זכות בסיסית זו. או על פי הסיסמה: "ההחלטה הכי גרועה של המזכירות הכי גרועה בקיבוץ כלשהו, תהיה טובה יותר ועדיפה על פני ההחלטה הכי טובה של ההנהלה הכי מעולה של רשות מקרקעי ישראל"
אז מה כן? – הסדר כספי!
הסדר כספי (המכונה לעתים בטעות, שיוך הוני) הוא הסדר המעניק לכל חבר זכות חוזית לקבל מהקיבוץ סכום כספי מסוים ומוגדר מראש בתנאים הנקבעים על ידי הקיבוץ ומותאמים ליכולתו הכלכלית. בהסדר הכספי הזכויות בדירות המגורים נשארות בידי הקיבוץ והחברים מקבלים, כאמור, זכות כספית בלבד, בשונה משיוך דירות קנייני, שבו מוענקות לחברים זכויות קנייניות במגרשים בהם בנויות דירות המגורים. אין להסדר זה שום קשר לדירות, גגות ומרפסות. אם יש קשר, הוא בא לידי ביטוי אך ורק כנקודת ייחוס או כהשוואה של שווי דירה לגובה הסכום הכספי לו יהיה זכאי כל חבר ותיק. ההסדר הכספי הנו הסדר פנים-קיבוצי ואינו כפוף לאישור רשויות חיצוניות. על פי הסדר זה שום שקל מיותר לא מועבר לרשות מקרקעי ישראל.
אלה עיקרי ההצעה :
שימור האוטונומיה של הקיבוץ: הקיבוץ מגבש לעצמו את ההסדר הכספי המתאים לו בה
ארבעת הסוגיות המרכזיות שיש להכריע בהן :
- גובה הסכום לתשלום.
- גיבוש הזכות.
- מועד התשלום.
- מקורות התשלום.
- גובה הסכום לתשלום
הזכות הכלכלית האישית של כל חבר תחושב ע"י מכפלת שנות הוותק המצטברות של כל בית אב בשווי שנת וותק, עד לסכום שנות ותק מקסימאלי בשווי נורמטיבי ולצורך המחשה בלבד 800-1000 אלף ₪.
לדוגמה, ניתן לקבוע כי שווי זכויות נצברות של החבר בקיבוץ הנו 100 והערך של כל שנת וותק הנו 2. כלומר, 50 שנות ותק (ולא רק 40 כמקובל היום), מזכות את החבר בשווי הנורמטיבי המלא. (לא ברור למה קצבו רק 40 שנה לצבירת ותק. חברים רבים היו פעילים ותורמים במשך 50 שנה בגילאי 20 עד 70). קביעה זו תעשה צדק קודם כל עם ותיקי הקיבוץ החיים עדיין עמנו, ובמקביל, תאפשר לחברים צעירים צבירה מדורגת של זכויות.
בנוגע לחישוב הוותק, ניתן לקבוע כי יילקחו בחשבון שנות הוותק המצטבר של שני בני הזוג בכל בית אב, וכן ייקבע איך תינתן תוספת ותק לחברים בודדים (גרושים, אלמנים, רווקים וכו').
- גיבוש הזכות
סוגיה נוספת שיש להכריע בה היא, מתי מתגבשת הזכאות לקבלת הכסף. בד"כ נקבע שהשבת הדירה לקיבוץ היא זו היוצרת את הזכאות. קיבוצים שונים מגדירים באופן שונה מהי "השבת הדירה לקיבוץ" למשל:
א. עזיבת החבר את הקיבוץ.
ב. פטירת החבר (התשלום יהיה ליורשים).
ג. מעבר החבר לבית סיעודי.
ניתן להגדיר יותר מאפשרות אחת, למשל: אם המצב הכלכלי של הקיבוץ יאפשר זאת תיבחן האפשרות לזכות את החברים הוותיקים (כפי שיוגדרו כ"וותיקים"), בסכום ידוע, מעין מקדמה, בשיעור שיתאפשר לקיבוץ 10%-30% מסכום הזכאות מיד עם כניסת ההסדר לתוקף. זכות זו מכונה גם "ירושה בידיים חמות" או לחילופין- לאפשר להורים לסייע לבניהם בשנים בהן סיוע כזה נדרש מאד. סכום זה בערכו המשוערך, יקוזז מסכום התשלום המלא בעת מועד התשלום כמוגדר בסעיף 3. להלן.
- מועד התשלום
המועד שבו הקיבוץ ישלם לחבר את גובה הזכות שנצברה. העברת הכסף יכול שתהיה במספר אופנים:
א. בתשלום אחד במועד קבלת ההחלטה (בקיבוץ שיש לו מקור כלכלי לכך).
ב. בתשלום אחד במועד עזיבה או פטירה.
ג. בפריסה לתשלומים בהתאם ליכולת הכלכלית של הקיבוץ והמקורות המסומנים לייעוד זה.
ד. כחלק ממנגנון שיוך הנכסים/פירות הנכסים/חלוקת רווחים בקיבוץ.
- מקורות התשלום
המקורות הכלכליים לביצוע ההסדר יכולים להיות חלק מהונו העצמי של הקיבוץ, מתשלומי "קניית מניית הצטרפות לקיבוץ" של חברים חדשים או השתתפות בהון האגודה, מדמי שכירות שיתקבלו בגין השימוש בדירות המגורים, מהרווחים של הנכסים היצרניים של הקיבוץ, מצמצום מבוקר של השקעות צרכניות, מקרנות שנצברו לצורך דמי עזיבה, מחסכון בתשלומים המיועדים לרמ"י על פי הערוצים האחרים. ניתן לשער שהצבר מקורות אלו יכול להגיע להיקף של כמה עשרות מיליוני ש"ח. אולם אחד מן המקורות העיקריים יהיה תשלומי סף, מעין רכישה ראשונית וחלקית של מניה או זכאות לקבלת שירותים קהילתיים בארגון שייקרא למשל: "בקיבוץ יגור טוב לגור". תשלומים אלו יתקבלו מנקלטים חדשים. תשלום סף זה יכול שישולם במזומנים ויכול שיתבטא בדחייה או פריסה של כמה שנים, בצבירת זכויות כספיות כתלות בוותק מצטבר. חידוש זה בא לתקן עיוות רב שנים והחלטות שהיו אולי טובות וסבירות בעבר.
כיום, מיום הצטרפותם לקיבוץ במעמד של מועמדות, מצטרפים אלו זוכים בחבילת מתנות בלתי רגילה: מגרש מפותח ומגונן בשווי של מאות אלפי₪, דירה בשווי כ-600-800 אלף ₪, דירה נוספת במקרה של גירושין, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי כולל שירות פסיכולוגי, ושירותי בריאות כולל ביטוחי בריאות, לכל המשפחה בחינם, שירותי קהילה, אירועי תרבות, טיולים, חוגים אזוריים, תיקונים ואחזקה של מערכות חשמל, מים, ביוב, נוי וכו'. מוקנית להם גם בעלות חלקית, (שאינה ממומשת כיום, אך עוד חזון למועד) בנכסים יצרניים ולא פחות חשוב, בשירותי סבתא-סבא.
עבורנו, כחברי קיבוץ, אלו זכויות "טבעיות" אולם כל נקלט מבחוץ, אפילו הוא בן/בת קיבוץ ובמיוחד בתנאים הקשים שנוצרו עם פריצת מגפת הקורונה ותקופה לא ידועה של אי ודאות – יודע היטב להעריך במה הוא עומד לזכות. לפיכך, הגיע הזמן שנדע לתמחר זאת ולזכות בהיענות חיובית ובהסכמה מצד הנקלטים. אני מודע לביקורת אפשרית על יחס מחמיר, מתקמצן ואולי שלילי כלפי המצטרפים החדשים. מצד שני אני מצפה לתמיכת חברים ותיקים בעשור השמיני ומעלה של חייהם, אשר יזכו ליהנות בהקדם מהסדר זה הקושר את זכויותיהם הכספיות לתרומתם המכרעת לכל היש הקיים היום בקבוץ.
יתרונות ההסדר הכספי
-שליטה מלאה של הקיבוץ בזהות החברים והתושבים שאינם חברים בו.
-מאחר והזכויות בדירות המגורים נותרות בידי הקיבוץ נשמר אופיו הייחודי של הקיבוץ (קרקע ודירות שאינן בבעלות החברים לפחות בשלב זה).
-קיימת גמישות רבה יותר לאורך זמן במציאת פתרונות דיור לחברים.
-אין תשלום בגובה של כמה מאות אלפי ₪, לרשות מקרקעי ישראל בגין הקרקע או לרשויות המס בגין עסקת קניה-מכירה.
-הליך קל ופשוט יחסית ליישום, הניתן לביצוע באופן מיידי.
-ניתן ורצוי לייצר נקודת איזון בין זכויות מוגדלות לוותיקים לסף כניסה כספי נמוך יחסית למשפחות צעירות נקלטות. יש לזכור כי קיימת אפשרות שמרכיב עלות המגרש לא יועמס על המצטרפים ובכך תיווצר להם הטבה משמעותית באזורים שבהם מרכיב זה גבוה יחסית.
-בעת שינויים עתידיים, המתבקשים כבר מזמן, במדיניות ובדרישות רמ"י מן המגזר החקלאי, אפשר להשיג מעמד מוצק יותר בקרקע ובבית, תוך שמירה קפדנית על יכולת האגודה השיתופית לשלוט על זהות המצטרפים וכן אוטונומיה של הקיבוץ על מרכיבים חברתיים וקהילתיים.
-כלומר: מדובר על הסדר זמני, אולי רב שנים, המאפשר מיידית ללא תעלולי רמ"י, לוותיקי הקיבוץ וגם לחברים רבים אחרים ליהנות מפירות השקעותיהם בעבר. כמו כן, הסדר זה מסייע לצעירים (אלה שנקלטו כחברים בקיבוץ אחרי מרץ 2007), הנדרשים לשלם לרמ"י עד 91% משווי מגרש המגורים, במקום להשקיע את מיטב כספם בבניה עצמה ולמטרות אישיות אחרות, לפני שצברו הון עצמי נכבד.
-אם וכאשר מדיניות והתנהלות רמ"י או מי שיבוא במקומו, תהפוך לסבירה והוגנת, ניתן יהיה לעבור לשיוך הבתים מול גורם חיצוני (רמ"י למשל), עצמם תוך התחשבנות וקיזוז זכויות וסכומים שניתנו לאלו שכבר ניצלו אותם בהסדר הפנימי.
סיכום:
נושא צבירת הרכוש הפרטי ואפשרות ההורשה שלו – הינו חשוב, מחלחל בציבורים ופרטים ומחייב פתרון. בעבר הוסדרו "דמי עזיבה", "בגין הורים", כיום יש דיבורים על "קרן חיים" וכו'. לחברי הקיבוץ הנוכחיים כבר קשה לקבל את העובדה שחלק גדול מפרי עמלם, אחרי עזיבה או פטירה חו"ח – יעבור לאחרים, מוּכרים ובלתי מוכרים. לכאלה שיעריכו את המתנה שקיבלו או יזלזלו בערכה ובאלה שייצרו אותה. מאידך, גישה אחראית לעתידה של "הפרה החולבת" ושמה "קיבוץ", מחייבת שמירה על בריאותה, הזנתה והימנעות קפדנית ועקשנית מדלדולה.
הרשימה משקפת מאמץ להימנע מקבלת החלטות בתנאי מצוקה ולחץ, כפי שהתקבלו בתנאים אחרים, בזמנים אחרים ובקיבוצים אחרים. שיוך דירות במתכונת שמציעה מועצת מקרקעי ישראל (ובפועל רשות מקרקעי ישראל), הינה תוצאה של מהלכי ייאוש מן העתיד הכלכלי והחברתי-קהילתי, רצון למקסום שווי הקרקע באזור המרכז ("ערך המגרש יעלה פלאים בשנים הבאות אומרים ביישובים אלו ולכן לא כל כך חשוב כמה נשלם למינהל עכשיו") וחיפוש אחר ביטחון כלכלי.
אני נוהג לכנות תופעה זו בשם : "דהירת עדר השוורים" אותה ניתן להסביר כדהירת עדר רעב אל האבוס המובטח, או לחילופין הידחפות למכון החליבה של רמ"י "בסיוע" "כלב חשמלי" המעודד את עדר הפרות להתקדם לחליבה.
יש לבחון אם התנאים כיום בקיבוץ מאפשרים זאת. להערכתי ניתן לבחון שינויים ופתרונות מתאימים ואפשריים לביצוע. לא נהיה הראשונים בכך.
אני מקווה כי למרות העומס הכבד, המורכבות הרבה והשילוב בין מרכיבים שונים ומשונים שאינם חלק מחיינו בשגרה, בכל הקשור לקרקעות, שיוך, תכנון, כלכלה, משפט ועוד – נפתח כאן צוהר להבנה טובה יותר של תחום עתיר חשיבות וערכים כלכליים, חברתיים, חינוכיים ואידיאולוגיים. אולם לפעמים דומה, שצוהר זה מאפשר היכרות רק עם החלק הנגלה של הקרחון. היכרות עם רובו הנסתר מן העין ולו רק מן ההיבט הכלכלי בתחומי המקרקעין והתכנון, עשויה להביא אותנו למסקנה שענף משקי זה ראוי לתשומות ניהול מקצועי, מתמשך וצובר ניסיון, ערני ובעל חזון – לא פחות משאר ענפי הקיבוץ בחקלאות ובתעשייה.
רשם : בארי הולצמן
