צומת יגור המקום של חברי יגור
אסיפת אחיג:
יו"ר נוקי נויפלד
- אשרור ההצבעה לועד אחי"ג בקלפי
נוקי נויפלד: (מנהל את ההצבעה)
אסיפת יגור
יו"ר: עמית שילה
- (בועז אוחנה) הצגת מועמדים לחברות (ראה גיליון קודם)
- נוהל קבלת החלטות באסיפה / קלפי
עמית שילה: קורא את הצעת המזכירות
רמי זלינגר: יש לי כמה רעיונות לשיפור תהליך ההצבעה
- שיהיו שתי קלפיות, ידנית ואלקטרונית, כל חבר יוכל להחליט באיזה סוג של קלפי הוא בוחר. כמובן כל חבר יצביע פעם אחת. אני מכיר הרבה אנשים שהפסיקו להצביע בגלל הקושי של ההצבעה האלקטרונית.
- כאשר מצביעים על קבוצת מועמדים, על הטופס צריכים להיות רשומים התאריכים של התחלה וסיום התפקיד, ומה השכר שיגור משלמת לבעל התפקיד על פי איזה תקנון וסולם שכר. זה יגדיל את השקיפות וימנע פתיחת מו"מ שכר עם מש"א לאחר ההצבעה.
- צריך להיות מינימום ("סף תחתון") מצביעים לאישור בחירה לתפקיד מסוים, ולא רק בעד ונגד, שלא ייבחר מישהו בקולות בודדים כי הציבור נמנע מהצבעה.
עמית שילה: אפשר לקיים שתי קלפיות אבל ההרשמה של מי מצביע באיזה אופן חייבת להיות קבועה ומחייבת, ולא שחברים ישנו את אופן ההצבעה שלהם משבוע לשבוע.
שלמה מורן: מעבר למה שנאמר בגוף ההצעה, הסיבה העיקרית בעיני לדחיפות וחשיבות הדיון היא שיגור השתנתה מאוד מאז הפעם האחרונה שהתקיים דיון על נהלי הצבעה. צריך להתאים את נהלי ההצבעה לשינוי. הערותיי נוגעות לבחירת אנשים לתפקידים ציבוריים.
אני מכיר שתי צורות של מינוי בעלי תפקידים: ועדת מינויים והצבעה בעד ונגד באסיפה כללית כמו שהיה אצלנו, ועבד יפה מאוד, עד לפני 20 שנה בערך. יגור השתנתה בינתיים. כיום גם כשיש ועדת מינויים מגיעות הצעות נוספות. הדרך השניה, היותר מקובלת, מועמדים מציעים את עצמם, מתקיימת הצבעת "בעד" ומי שקיבל יותר קולות זוכה – בתנאי שעבר מינימום מסויים (נניח 40% כמו שהיה בהצבעה לראשות המועצה האיזורית). שיטה זו לא מאפשרת הצבעת "נגד". תארו לכם שבבחירות בכנסת אפשר היה להצביע נגד.
מציע לצוות לשקול לבטל את האפשרות להצביע נגד כל המועמדים, זה לא קיים בשום מקום
לגבי בחירת דירקטורים לתאגידים באחי"ג. לפני כעשר שנים בערך הקמנו את אחי"ג ואחרי הרבה מאוד דיונים נקבעו שני תקנונים: נוהל בחירת דירקטורים לתאגידי אחי"ג ונוהל בחירת נציגים לתאגידים בשליטת הקיבוץ. שניהם דומים, בראשון נקבע שתוקם אסיפת אחי"ג שחבריה יהיו כל חברי אסיפת יגור, ושההחלטות יתקבלו באותו האופן. הנוהל הזה החזיק שנה או שנתיים ואז באחת האסיפות אושר נוהל אחר שקבע שבאסיפת אחי"ג, אותם הצבעות שמיועדות לקלפי, יתקיימו בקלפי ידני באסיפה, כמו שהיה ביגור עד שהוקמה המועצה, גם אם מדובר באסיפות של 20 חברים ובהחלטות בעלות משמעות כבדה כמו בחירת דירקטורים לתאגידים, (ויש כאן עוד עיוות, דירקטורים בתאגידי יגור, שלא כפופים לאחי"ג נבחרים בהצבעה ממוחשבת של כל חברי יגור!) הנוהל המיושן והלא נכון הזה פועל גם בהחלטות אחרות של אחי"ג, ולכן אני מציע: שבחירת דירקטורים לתאגידי אחיג, ובחירת נציגי ציבור לגופים הללו, תעשה באמצעות הקלפי הממוחשב באופן דומה לבחירת בעלי תפקידים ביגור. הערה נוספת, כשהקמנו את אחי"ג קבענו שלכל תאגיד תיהיה אסיפה כללית עם נציג של החברה ונציג של יגור, עם נהלי בחירה מפורטים, עד היום לא נבחר אף נציג לאסיפה כללית של אחי"ג. זה מעיד שהתנהגות של יגור מול התאגידים זקוקה לשיפור.
בועז אוחנה: ההצעה למינימום 40% תומכים מבין המצביעים במועמד לתפקיד היא טובה אבל מנוגדת לתקנון יגור שדורש תמיכת רוב המצביעים (50%) לכן אנחנו מציעים שני סיבובי הצבעה, כדי להגיע למועמד/החלטה יחידה שתיבחר או תידחה ברוב של המצביעים בעד או נגד. מעבר לכך ההצעה של בחירה של מספר מועמדים ברוב של 40% נובעת מחוק הבחירה לרשויות מקומיות ואיננה תופסת ליגור מה גם שהיא מנוגדת לתקנון הקיבוץ (סעיף 94). היה ורוצים לקבל הצעה זו, יש קודם כל לשנות את הסעיף בתקנון יגור. לזה כידוע, נדרש רוב מיוחס. לגבי בחירת נציגי יגור לאסיפות התאגידים, היום הנציגים הם בעלי התפקידים ביגור, אם רוצים לשנות את זה צריך לקיים על זה דיון נפרד, מדובר במהות ולא בפרוצדורה בלבד.
אהוד ס"ט: יש לי מספר הערות לנוהל המוצע, חלקן עקרוניות:
- בפתיח של ההצעה, נאמר: "כניסתה של מערכת ההצבעה הממוחשבת ליגור, פתחה בפנינו אפשרות מגוונות להצבעה, לאור זאת, מצאנו לנכון לעדכן את נהלי נוהלי ההצבעה ביגור".
כבר כאן יש בעיה: להלכה המערכת הממוחשבת לא צריכה לשנות דבר בנוהל ההצבעה. למרות שהטלפון הסלולרי נקרא לאחרונה "חכם", הוא לא יותר חכם מן האדם שמשתמש בו. ניתן לתאר זאת בצורה קצת פשטנית, בדומה לשינוי הצבע של פתק ההצבעה. במקום שאתה מסמן על פתק בצבע לבן, אתה מסמן עכשיו על פתק צהוב. או במקום לסמן על נייר, אתה מסמן את אותה בחירה על צג הטלפון או המחשב.
אולם יש בעיה אחרת שצריך לתת עליה את הדעת. מול היתרונות הגדולים של הקלות בשימוש ובקיצור הזמן – יש גם סכנות לכאורה במערכת ההצבעה הממוחשבת, של הטיית התוצאות.
להלכה כל המידע הרגיש והעדין מתנקז ומתרכז אצל אדם אחד, והוא עלול לעשות בו שימוש לא ראוי. כדי למנוע את זה, צריך להבטיח:
- שמערכת התקשורת והמחשוב יהיו מאובטחים, ולא תתאפשר גישה אליהם לשום גורם שאינו מוסמך.
- פתיחת המערכת לקבלת התוצאות בסוף ההצבעה, צריכה להיעשות רק בנוכחות של 3-4 אנשים!
- ולפרק ה"כללי" בהצעה:
- הסעיף החשוב ביותר כאן – והוא הבסיס לכל ההצעה – הינו סעיף ד המצוטט מתקנון יגור, והאומר: "כל החלטה באסיפה כללית תתקבל ב"רוב דעות רגיל" של המצביעים בעד ונגד, אלא אם על פי תקנון זה, או על פי החוק, נדרש רוב גדול יותר ("רוב מיוחס").
השאלה המרכזית כאן היא: מהו "רוב רגיל"?
מקריאת ההצעה המוגשת כאן אני מתרשם שקיימת אצל מנסחי ההצעה אי–בהירות בעניין זה והם לא ירדו לעומקו. כך למשל הם מבלבלים הם מתייחסים ל"רוב רגיל" ("פשוט") כאל "רוב מוחלט", (ראו סעיפים 1ד ו 2ג בהצעה) , ולא היא. אלו שני מושגים שונים לחלוטין!
- קיימות הגדרות שונות ל"רוב רגיל" ולהבדיל ממנו – "לרוב מוחלט".
כך, למשל, מילון אבן שושן מגדיר (ציטוט):
- "רוב רגיל" (בהצבעה): מספר קולות שניתן לאחד המועמדים או לאחת ההצעות, יותר מן הקולות שנתנו למועמד אחר או להצעה אחרת"
- "רוב מוחלט": החצי (למעלה מ 50% מן הקולות של המצביעים).
בדומה לכך, משרד החינוך בשיעורי אזרחות מגדיר את "סוגי הרוב":
- "רוב רגיל" – הכרעה שנתקבלה במספר הקולות הרב ביותר של האנשים שהשתתפו בהצבעה, לדוגמה, אם בהצבעה נכחו 40 אנשים, מועמד א' קיבל 15 קולות, מועמד ב' קיבל 13 קולות, ומועמד ג' קיבל 12 קולות – מועמד א' נבחר!
זאת, למרות שהוא לא קיבל יותר מ 50% מסה"כ הקולות אלא רק 37.5%)
- "רוב מוחלט" – הצעה שהתקבלה ביותר מ50% מכלל קולות הבוחרים.
אנחנו רואים כאן שעל פי הגדרות אלו, כי "רוב רגיל", הקיים בתקנון יגור, אינו דורש מעל 50% מקולות הבוחרים, בעוד שרק הגדרת "רוב מחלט", היא שדורשת זאת!
לצורך גילוי נאות יש לציין שיש גם גישות אחרות. כך, למשל, וויקיפדיה מגדירה:
- "רוב רגיל" (פשוט) – החלטה המתקבלת כאשר תומכים בה מעל 50% מהמצביעים
- "רוב מוחלט" – החלטה המתקבלת כאשר תומכים בה מעל 50% מבעלי זכות הבחירה.
ההגדרות של אבן שושן ומשרד החינוך מקובלות עליי (מן הטעמים הבאים:
- יש בהן עקביות והגיון פנימי
- הן היחידות שמטפלות במפורש במקרה של מספר מועמדים או הצעות (לא הצעה בודדת)
- הן לא מערבבות בין מספר המצביעים ומספר בעלי זכות הבחירה.
הערה חשובה: ראו בפרוטוקול האסיפה הבאה (23.4.19), המופיעה ביומן זה, את דרישות ברוב של "תקנות האגודות השיתופיות" המובאות על ידיי. הן תואמות לחלוטין את הגדרות אבן שושן ומשרד החינוך, ל"רוב רגיל"!
- חשוב לשים לב עוד לשתי נקודות בנושא זה:
- במקרה של הצעה אחת ("בעד" או "נגד"), רוב של מעל 50% הוא טריוויאלי, זוהי התןצאה היחידה האפשרית. ויתכן שמכאן באה הטעות של הגדרת ויקיפדיה. ודומיה. הם כנראה התייחסו בפשטנות רק לאפשרות פשוטה זו שהיא "מקרה נקודתי" ולא כללי.
- לפי ההגדרה של "רוב רגיל (פשוט) אצל אבן שושן ומשרד החינוך, הנדרש בתקנון יגור" הרי שנוהל ההחלטות שלנו עד היום – האומר: "נבחר מי שקיבל יותר קולות" – הוא אכן "רוב רגיל" ואין צורך לשנותו!
- לסיכומו של חלק זה – "הטעות" (עם, או בלי מירכאות) של מנסחי הצעת הנוהל החדש, היא שהם נצמדו להגדרה צרה וקיצונית – ל"רוב מחלט", במקום ל"רוב רגיל" הקיים בתקנון – ובכך הביאו, ללא צורך, הצעה מסורבלת ומורכבת של נוהל קבלת ההחלטות.
כפי שנראה בהמשך, ניתן על ידי שיפורים קלים להתאים את השיטה הקיימת אצלנו לשיטה בדוקה ומנוסה הקיימת בישראל, ואין צורך להמציא את הגלגל מחדש!
עמית שילה: לגבי אבטחת מידע, לגבי מי שמכיר את שתי השיטות, חד משמעית בשיטה הזאת יש הרבה פחות אפשרות לרמות ולהטעות. המערכת עובדת בקיבוצים במוסדות ציבוריים. אי אפשר לראות בזמן אמת תוצאות או איך אנשים הצביעו. אפשר רק לראות מי הצביע. לגבי הפקת התוצאות, אי אפשר לעשות כאן מניפולציות, ועדת אסיפה תפתח ביחד את התוצאות ולא בן אדם אחד. חוות הדעת המשפטיות שקיבלנו מאשרות ותומכות ברוב הנדרש לקבלת החלטות. אין מניעה מלהביא לאסיפה את עורכי הדין שיסבירו. התועלת העיקרית של ההצבעה האלקטרונית הוא הדיוק בספירת הקולות, תועלת נוספת היא הרחבת מספר המשתתפים שהוכפל! פעם השתתפו בין 200 ל 300 בממוצע, היום בין 500 ל 600. נקודת התורפה, כמי שתאר רמי, שחלק מהאנשים מתקשים בשימוש בסמרט להצבעה. אנו מחפשים פתרונות, כמו זאת שרמי מציע.
הלל לויתן: לגבי מועמדים לקדנציה שניה או נוספת בתפקיד מסוים חיוני לי לדעת בכמה ישיבות האדם השתתף. על פי זה אני מצביע בעד מי שהשתתף במרבית הישיבות, או נגד מי שלא השתתף במספיק.
אהוד ס"ט: קודם כל, ביחס להצעה להזמין את עו"ד מיכאלי לאסיפה בנושא. אני לא מבין למה צריך להזמין אותו. יש ביגור לאחרונה מחלה של "משפטיציה מוגזמת", בכל נושא רצים לעו"ד.
בנושא זה אין לעו"ד כל ערך מוסף. הנושא של "סוגי רוב" אינו שייך בכלל לשטח המשפט. הוא נידון בעיקר במדעי החברה, במיוחד – "מדע המדינה" בסוגיות משטרים ואזרחות. יש הגדרות ל"רוב רגיל", "רוב מוחלט" ו"רוב מיוחס". על פי ההגדרות האלה צריך לנהוג.
ובאשר לנוהל בחירות, נראה לי נכון, בדומה ךמה ששלמה מורן הציע כאן, לנהוג על פי חוק הבחירה לראשויות המקומיות במדינת ישראל הדורש "רף" של 40% לבחירת מועמדים. אני לא רואה מניעה, אלא רק סיבות טובות לאמץ אותו, כי בזה ניישר קו עם רשויות אחרות.
. שלמה מורן: חשוב שעו"ד יהיה כאן כדי להבהיר שההצעות חוקיות או לא, כדי שלא יקומו חברים ויגידו שהצעה זו או אחרת לא חוקית.
