אסיפה 23.4.2019 – נהלי הצבעה בקלפי

יו"ר: עמית שילה

נהלי הצבעה בקלפי (דיון המשך דיון)

בועז אוחנה: לנוהל שהובא בפעם הקודמת הוספנו את ההצעה של רמי זלינגר להוסיף קלפי ידנית, (סעיף ב'), והערת אהוד ס"ט לגבי פתיחת הקלפי (סעיף ג'), לגבי בחירת ממלאי תפקידים ציבוריים – נהל קדנציות. הוספנו את הערה של רמי לגבי ציון תאריך הכניסה לתפקיד ומשך הקדנציה של המועמדים, (סעיף ד), ההצעה לפרסם בטופס ההצבעה את השכר לתפקיד נדחתה מפאת היות חלק מהתפקידים פטורים מפרסום שכרם והיות המידע הזה פרטי וחסוי, שכר המשרות הבכירות יפורסם בתוכנית המשק המוצגת מדי שנה לציבור בסעיף "עדכוני שכר לבעלי משרות בכירות". בפרק "בחירת חברי ועד ודירקטורים בתאגידי יגור ואחי"ג" קיבלנו את הצעתו של שלמה מורן בעניין על ידי איחוד אסיפת חברי אחי"ג ואסיפת חברי יגור(ראה סעיף א), וכן קיבלנו את הצעת הלל לויתן בדבר דיווח נוכחות בישיבות של דירקטורים המועמדים לכהונה נוספת (סעיף ב).

(בתגובה לשאלה) אסיפות אחי "ג מתכנסות פעמיים בשנה, בפעם הראשונה להציג את התוכנית השנתית ובפעם השניה לאשר את המאזן, לא לבלבל עם ישיבות ועד אחי"ג המתכנס מדי חודש.

עו"ד גיורא מיכאלי: באסיפת אחי"ג יש חבר אחד או שניים, ליגור יש את "אגודת אחוה", אגודת חברים שעוד לא נכנסה לפעילות, נקווה שיום אחד תתחיל לפעול ותחלק רווחים לחברים. באסיפת אחי"ג יש לקיבוץ יגור קול אחד בלבד. לפני כמה שנים הוחלט על נוהל קביעת הקול הזה: כינוס אסיפה פתוחה לחברי יגור ועל סמך החלטתם ברוב תתקבל ההנחייה להצבעתו של נציג יגור באסיפת אחי"ג. מדובר בנוהל תקין. האסיפה גם צריכה לבחור את הנציג. הוא לא מצביע על פי דעתו אלא על פי מה שהוחלט באסיפה. נציג כזה טרם נבחר, במקומו יכולה המזכירות למנות נציג מטעם יגור. אפשר לנסח נוהל מסודר ומפורט לעניין הזה, אין נוהל כזה בתקנון אחי"ג,

לגבי הצבעות בקלפי הממוחשב, אצטט מתקנון האגודות השיתופיות (1975), בתקנה 12 רשום, "החלטה באסיפה כללית מתקבלת על פי קולות המצביעים, הרוב הדרוש מבין המצביעים הוא כפי שנקבע בפקודת האגודות השיתופיות או בתקנות שלפיהן. בתקנון יגור נאמר בסעיף 94, ש"כל החלטה באסיפה כללית תתקבל ברוב רגיל של מצביעים בעד ונגד, אלא אם על פי תקנון זה, או על פי החוק נדרש רוב גדול יותר". יש מספר עניינים שדורשים רוב גדול יותר כמו שינוי התקנון עצמו. בהצבעה של רוב רגיל לא סופרים את הנמנעים ולא סופרים את כלל בעלי זכות הבחירה, אלא רק קולות בעד ונגד, ובלבד שהצביעו "בעד" מעל ממחצית המצביעים.

הצבעה על מינוי מועמדים היא עניין אחר שרשם האגודות לא מתייחס אליו, אלא רק לעניין בחירת ועד הנהלה ("מזכירות" ביגור). לגביו יש הוראות ספציפיות, יש מספר מועמדים, מצביעים על כולם, ההצבעה היא "בעד" בלבד, אין פתקי "נגד". מי שקיבל את מרבית הקולות נבחרים. ועד הנהלה לא חייב להיבחר כמקשה אחת, כקבוצה, כפי שנהוג ביגור.

אהוד ס"ט: עניין ה 50% מהותי ביותר. ברור שתקנון יגור קובע. ההצעה מבוססת על סעיף 94 שהזכיר גיורא למעלה. ההסבר של עו"ד גיורא מיכאלי לשאלה מה הוא "רוב רגיל" לא היה לצערי מספיק שיטתי ומעמיק. אני מציע שנחליט כאן שרוב רגיל הוא על פי תקנון האגודות השיתופיות דהיינו, "המועמדים שזכו במספר הקולות הגדול הם שנבחרו (1975)". אין כאן שום התייחסות ל 50%. אם יש רק הצעה אחת ואתה מצביע בעד או נגד, טריוויאלי זה 51%. השאלה מה עושים כשיש יותר מהצעה אחת, ומה כאן ההגדרה ל"רוב רגיל". כזכור, אין התניה של 50% בהגדרות תקנון האגודות השיתופיות. מילון אבן שושן תומך בפירוש הזה שהצעתי, "רוב רגיל בהצבעה הוא מספר הקולות שניתן לאחד המועמדים או לאחת ההצעות שהוא יותר ממספר הקולות למועמד או להצעה אחרת", גם כאן אין התניה של 50%, זאת להבדיל מהגדרת המילון ל"רוב מוחלט" ששם בפירוש נדרשת התניה כזאת. ההימנעות מהתניה כזאת ברורה עוד יותר מקביעת משרד החינוך עבור תלמידי מקצוע האזרחות, "רוב רגיל" הכרעה על פי רוב מספר האנשים שהשתתפו בהצבעה, תיבחר ההצעה שקבלה הכי הרבה קולות גם אם לא זכתה ברוב הקולות. שוב, להבדיל מ"רוב מוחלט" שם נדרשת הצבעת בעד של יותר ממחצית הבוחרים. ההגדרה הזאת מתייחסת למצב של יותר משתי תוצאות ולהבדל שבין רוב רגיל לרוב מוחלט. התקנון של יגור מדבר על רוב רגיל, ולכן הפרשנות שבכל החלטה נדרשת תמיכת 50% מהמצביעים מוטעית לדעתי.

עו"ד גיורא מיכאלי, אכן התקנות שציטט אהוד מתקנון האגודות השיתופיות לא דורשת רוב של מספר המצביעים אבל הן מתייחסות למועמדים לראשות האגודה או לחברי ועד, ולא לבחירת בעלי תפקידים אחרים, ובעניינים והצעות מסוגים אחרים.

שלמה מורן: טוב שעו"ד גיורא מיכאלי הגיע ואמר באופן ברור שסעיף 94 בתקנון יגור מתייחס רק למקרה בו יש רק הצעה אחת שמצביעים בעדב או נגדה, וברור שבמצב זה נדרש רוב מבין המצבעים בעד ונגד. לגבי מצב שבו יש יותר מהצעה אחת הנושא יותר מורכב וסעיף 94 הנ"ל לא מתייחס אליו.

יש לי הערות לגבי סעיפים ג וד בפרק קבלת ההחלטות. סעיף ג' אומר שאם יש הסתיגויות מצביעים ראשית כל עליהן ואח"כ על ההצעה המתוקנת. לדעתי סעיף זה לא מוקפד מספיק ביגור. סעיף ד' מאפשר דיון שעלול להסתבך למצב בו מונחת לפני הציבור הצעה מקורית, הסתייגויות להצעה הזאת, הצעות נגדיות להצעה המקוריות, והסתייגויות להצעות הנגדיות. קל מאד ללכת לאיבוד בדיון כזה. לדעתי במקרה שיש הצעות נגדיות על ועדת האסיפה לבנות את הדיון כך שלא נגיע למצב כזה. לדוגמה, בכנסת לא מביאים הצעה אחת מול הצעה אחרת אלא מביאים הצעה אחת ודנים בה. אם נפלה מביאים הצעה אחרת. ביגור, בתהליך השינוי, לא דנו בכמה הצעות יחד אלא בשלב הראשון בחרו באיזה כיוון הולכים, ולאחר מכאן התקיים דיון מפורט רק בכיוון בו בחרו. צריך דיון נפרד באיך דנים בהצעות נגדיות. לגבי בחירת ממלאי תפקידים לתפקיד ציבורי, ההצבעה אצלנו "נגד" כל המועמדים שונה מאשר במקומות אחרים אבל אפשרית לדעתי. סעיף ג' אומר: "היה ואחד המועמדים לא קיבל רוב מוחלט, ייערך סיבוב שני (בעד ונגד) על המועמד שקיבל את רוב הקולות (ובלבד שבהצבעה הראשונה לא קיבל יותר קולות נגד מקולות בעד). המועמד ייבחר רק אם קיבל בסיבוב השני מעל 50% מקולות המצביעים בעד או נגד." סעיף זה מנוגד למה שקיים אצלנו ובמקומות אחרים ששני המועמדים שקיבלו את מירב הקולות עולים לסיבוב הצבעה שני. יש להפריד את הדיון בנושא זה מהדיון בנושאים אחרים, ואהוד סט ואני הכנו הצעה לצורך דיון זה.

לסדר הדיון אני מציע שיתכנס פורום כל הנוגעים בדבר, יפריד את הדיון לכמה נושאים נפרדים, וייצר סדר דיון על פי הנושאים הללו, שיהיה יותר מובן.

מציג את ההצעה לסדר שניסח עם אהוד ס"ט (ראה בהמשך).

לגבי סעיפים 2 ו 3 "בחירת ממלאי תפקידים לתפקיד ציבורי (כמוגדר בנוהל קדנציות)" ולגבי סעיף "בחירת חברי ועד ודירקטורים בתאגידי יגור ואחי"ג" אני שמח שהתקבלה הצעתי להצביע בקלפי הממוחשב, במקרה השני יש כבר נוהל שהחלטנו עליו שעברנו למבנה התאגידי וצריך לפעול על פיו או לשנותו, ולא לפעול על פי נוהל אחר.

אהוד ס"ט: שלמה נפגשנו מספר פעמים ובסוף ראינו שהבעיות (רוב רגיל מול רוב מוחלט, הצבעה מספר הצעות, הצבעה על הצעות מול הצעה על מועמדים) הן מהותיות ומבניות מכדי שאפשר יהיה לפתור אותן בתיקון או שינוי טכני ולכן כדאי, כמו שעשינו בניסוח תקנון הפנסיה ובתהליך השינוי, להתחיל בדיון כללי של עקרונות לפני שמביאים הצעה מלאה ומפורטת.

אבשלום שוחר: הדיון הזה באיזה אופן, שייך לכל תהליך השינוי שהתחלנו בו ועדיין מתחולל. אני לא מודאג, רשם האגודות בודק אותנו ומדריך, מולו צריך לעבוד. יש מעט חברים שהנושא מעניין וחשוב להם, לא צריך להסתבך בהקמת פורומים ודיונים נוספים, צריך לתת למזכירות להוביל את התהליך שהתחילה בו.

אביהו קול: הערות טכניות להצעת המזכירות.

עמית שילה: אי אפשר לקבוע מראש את כיוון הדיון, יש שאלות קונקרטיות, מה עושים כשיש ריבוי הצעות ומהו הרוב הנדרש להחלטה. כדאי להיפגש ולהביא הצעה מגובשת.

אבישי שורש: הדיון לא היה צריך להגיע לכאן. עובדה שעד היום בחרנו והחלטנו. דרך ההצבעה ביגור די פשוטה. יש לנו שלושה סוגי הצבעות: על הצעות (כן או לא רוב רגיל), בחירה לתפקיד מסוים (עם מועמד אחד או יותר), בחירת קבוצה (למשל, דירקטוריון), מחליטים ברוב קולות. אם יש כמה מועמדים, בוחרים מי שקיבל הכי הרבה "בעד" (ובלבד שיש לו יותר "בעד" מ"נגד"), אם בוחרים דירקטוריון – המועמדים שקבלו הכי הרבה נבחרים. ביוני יתקיים דיון על המבנה של יגור. אם נתחיל את הדיון בלי לדעת איך בוחרים בעלי תפקידים ואיך מקבלים החלטות תהיה בעיה קשה. באוגוסט יהיו בחירות לועד האגודה. הכי מדאיג אותי שנגיע להצבעות האלה בלי תהליכי הצבעה ובחירה. מציע להחזיר הנושא להבאת הצעה ברורה ופשוטה לציבור לקרת תהליכי ההצבעה הקרובים

בועז אוחנה: הרשם לא תמיד מגיב במהירות. המחלוקת שלפנינו ברורה, האם בהצבעה על הצעות/מועמדים מרובות/מרובים, רוב של 40% מספיק ומכריעים הכל בסיבוב אחד (במרבית המקרים), או שצריך ללכת לסיבוב שני ונדרשת תמיד הכרעה על ידי רוב של מעל ל-50% כקבוע בתקנון יגור. יש כאן שתי הצעות: המזכירות אומרת שצריך רוב של מעל ל-50% ככתוב בתקנון, שלמה מורן ואהוד ס"ט אומרים שתמיכת 40% מספקת.

עמית שילה: שאלה לעורך דין, האם מועמד/ת לתפקיד חייב 50% מהקולות בהצבעה, כאשר יש יותר ממועמד אחד?

גיורא מיכאלי: בתקנון יגור כתוב שכן. תקנון יגור לא מתייחס להצבעה עם יותר ממועמד אחד.

שלמה מורן: לאבישי, רק לפני שנה היה מקרה השיטה שלנו לא עבדה, כאשר שלושה מועמדים נכשלו והיינו צריכים לשנות את כללי ההצבעה. זה שביגור הנוהלים לא ברורים מאפשר מצבים לא תקינים, בתאגידים למשל.

חלונות

הצעה לסדר הדיון: נוהלי החלטות באסיפות יגור ואחי"ג (קלפי)

הצעה לאסיפה בקריאה שניה – 23.4.2019

שלמה מורן ואהוד ס"ט

מציעים לדון ולהחליט בנקודות הבאות לפני דיון על פרטי הנוהל.

• נוהלי הצבעה בקלפי באסיפות אחי"ג יהיו זהים לנוהלי הצבעה בקלפי באסיפות יגור.
• משמעות של "רוב רגיל" במקרה של הצבעה על יותר משתי אלטרנטיבות היא "מספר מירבי של מצביעים".
• נוהלי הצבעה כאשר יש שתי הצעות החלטה או יותר:
  • ניתן להצביע בעד אחת מהצעות ההחלטה או נגד כולן.
  • אם ההצעה שקיבלה רוב רגיל קיבלה לפחות 40% מהקולות, היא תתקבל (הצעה זו יכולה להיות אחת מהצעות ההחלטה או "נגד כל ההצעות").
  • אחרת (כל ההצעות קבלו פחות מ40%), יערך סיבוב הצבעה נוסף בין שתי ההצעות שקבלו את המספר המירבי של הקולות.