צומת יגור המקום של חברי יגור
יו"ר: אלון חגי
מזכיר האסיפה: יונתן אברך
סיכום 2016 תכנית 2017
אלון חגי: המאזנים של 2016 עדיין לא סגורים וגמורים, נביא אותם במלואם בהקדם.
הערב נציג את תוכנית 2017 על בסיס המאזנים הכמעט גמורים של השנה הקודמת.
בשבועות הקרובים נביא לאישור ועד הנהלה חדש לאחי״ג, במקום זה שמסיים קדנציה של שנתיים, ונביא שתי תוכניות גדולות שהבשילו בתחום הנדל״ן.
באלגן
ארנון חגי: בפארק באלגן היתה שנה מאוד מוצלחת, הרבה בזכות מזג האוויר. את המועדון (אולטרסאונד) עברנו להפעיל ב״קבלנות משנה״ (אנחנו משכירים ומישהו אחר מפעיל), ובשנה הבאה יעבוד בשכירות בלבד של שוכרים מן החוץ. צורת הפעילות הזאת הוכיחה את עצמה השנה והשאירה רווח, שזה שיפור גדול לעומת השנים הלא טובות הקודמות.
בפארק, אנו מקווים ש-2017 תהיה טובה, אבל לא מצפים שתגיע להישגים של 2016, שהיתה שנת השיא של הפארק.
בפעילות השלישית שלנו, זכיינות המזון ב״ספייס״, אנו מפעילים שני מוקדים: בית קפה שעובד כל השנה ומזנון מהיר שעובד בתקופת הקיץ בלבד.
הספייס משלם לבאלגן כל שנה דמי ניהול בעבור הניהול שלנו. בשנת 2015 לא שולמו דמי ניהול בעקבות הסכסוך עם השותפים שהתפרקו.
ב״ספייס״, השותף שלנו פשט את הרגל לפני שנה וחצי. מאז אנו מתנהלים מול מפרקת שמחזיקה ב-50% ממניות ה״ספייס״. בשלב זה המפרקת דורשת הרבה יותר ממה שאנחנו מוכנים לשלם. עיריית נשר האריכה לנו את ההסכם עד 2020, זה נותן לנו אופק לנהל את החברה כמו שצריך.
הפעילות פחות או יותר יציבה מבחינת מכירות. נפלו עלינו שני אירועים קשים: קריסת השותף, שהפילה עלינו את החוב שלו, ותביעה ייצוגית של כמה מנויים נגדנו (הכנסת קייטנות בקיץ ללא רישום התקנון, שזה מותר; תקלה ב״חמאם״, שהיה מושבת לחודש, כנגד טענה שהיה מושבת שמונה חודשים; בעיות לחץ מים במקלחות, לסירוגין).
השופט קיבל החלטה הזויה להכיר בעותרים כ״תביעה יצוגית״ של כמה מיליונים. במקביל לתהליך המשפטי מתנהל תהליך של גישור.
בסיכום הכללי של כל אגפי הפעילות, נמשכת מגמת הירידה בהכנסות, בגלל שינוי במתווה ההפעלה של ״המועדון״, לצד רווח תפעולי מתוכנן של כ-800 אלף ש״ח (נמוך במקצת מתחזית 2016).
ההעברות ליגור נשמרות על רמה של 1.5 מיליון ש״ח משכורות, כ- 670 אלף ש״ח שכר דירה ושכר דירקטורים.
לגין
ניר יובל: ב״יגור אריזות מזון״ היתה שנה קשה עם ירידה גדולה במכירות בגלל כמה סיבות:
א. הורדת המכסים וכניסת תוצרת גמורה מחו״ל, בעיקר של טונה.
ב. תחרות מוגברת מול המתחרים, הן המקומי והן מטורקיה.
ג. בעיות שער חליפין במטבעות.
ד. יבולים נמוכים של עגבניות, תירס ומלפפונים. מצד שני נהנינו ממחירים נמוכים של חומר הגלם, פח.
התחזית ל-2017 דומה לשנה הקודמת, עם ציפייה שמחיר חומר הגלם יעלה. הציפייה היא לשנה מאוזנת, עם רווח קטן.
שלמה תירוש: הגורם העיקרי לירידה במכירות הוא ירידה בביקושים לתוצרת מקומית ועלייה בביקושים לתוצרת מחו״ל. המגמה הזאת התגברה בגלל שנת השמיטה האחרונה (2015), שתרמה בצורה חזקה לכניסת מוצרים מיובאים בקופסאות, וכן ״רגולציה שלילית״ מצד הממשלה: הורדה כמעט מוחלטת של המכס על הטוּנה, שגרמה ללקוחותינו ליבוא מקביל של מוצריהם.
צרה נוספת שמכבידה על כל התעשייה היא ״הרגולציה הכבדה״ של הרשויות בתחום כיבוי אש ואיכות הסביבה. בגלל המיקום שלנו באזור חיפה ההגבלות והדרישות כלפינו חמורות ונוקשות יותר מאשר באזורים אחרים בישראל, והשנה נאלץ להשקיע סכומי כסף גדולים בנושאים הנ״ל.
בעיה נוספת היא ייבוא קופסאות ריקות מתורכיה, שאיבדה את שווקיה ברוסיה ומחפשת באופן נואש שווקים חילופיים. הייבוא אמנם גדל בצעדים קטנים, אבל עצם קיומו הופך את התחרות בין המתחרים להשגת פלחי שוק לחריפה יותר. גורם שלילי, נוסף, הוא החקלאות הישראלית שנמצאת בנסיגה גדולה. חקלאים רבים יסיימו את השנה הזאת במינוס. התעשייה החקלאית (זיתים, עגבניות, מלפפונים, תירס) הולכת ונעלמת. ישנם מאבקים בין החקלאים והתעשיינים. קשה לשכנע את הראשונים לגדל עגבניות ותירס במחירי התשומות מול המחירים שהתעשייה יכולה לשלם, ובסוף אנחנו נפגעים.
(בתשובה לשאלה) על פי מה שפורסם לציבור, ״קניאל״ – המתחרה המקומי שלנו – שנמצא בבעלות ״ביג״ (חברת נדל״ן), יפסיק ב-2018 את הפעילות הייצורית בפתח תקווה וב-2020 בכפר סבא. מבחינת מחקר ופיתוח אנו פועלים בכיוונים שונים, חלקם בשיתוף המדען הראשי, בתחום העיצובים והשימושים בקופסאות. הפיתוחים הם בתחום הסגירות לקופסאות והעיצוב שלהן. אנו בודקים אפשרויות פיתוח מול ״שטראוס״ ו״זן לכל״. גם ב״טובופלסט״ אנו בודקים מהלכים שונים בתחום חומר הגלם לשפופרות, וכן בתחום העיצוב והדפוס.
ניר יובל: בטובופלסט אנו מייצרים שני מוצרים – שפופרות פלסטיק ושפופרות אלומיניום. בגדול, הפעילות בפלסטיק איננה רווחית ובאלומיניום כן. מכירות טובופלסט מתחלקות: 60% אחוז לחו״ל ו-40 אחוז שוק מקומי. השנה היתה לנו ירידה של 10% במכירות לשוק המקומי. זה מדאיג, כי השוק המקומי הוא הרווחי יותר. הירידה נובעת מייבוא, ממתחרים חדשים ומירידה של המחירים. גם בחו״ל היתה השנה ירידה במכירות. שם הירידה פחות משפיעה, כי הרווח ההתחלתי נמוך יותר. אנו מצפים להגדלה מסוימת במכירות השנה, על ידי ייבוא שפופרות מסוגים, שאנו לא מייצרים שמרחיבות את סל המוצרים שלנו, ובזכות הגדלת המכירות להודו. סבלנו השנה מהוצאות תפעול גדולות במיוחד, עקב העברת קו ממינסק לטובופלסט, שהתחיל לפעול באיחור של עשרה חודשים. בסך הכול אנו מסיימים במינוס תפעולי קטן. התחזית ל-2017 היא להפוך את זה לרווח תפעולי קטן.
שלמה תירוש: הפיצוי על הקשיים שלנו בארה״ב השנה מגיע מהודו. עבודה שהתחיל בה אוֹרי זמיר לפני כמה שנים גדלה והתרחבה השנה. הפעילות של האלומיניום, שבזמנו עמדה לפני סגירה, עומדת היום במצב טוב. בפלסטיק היו לנו השנה בעיות תפעוליות קשות, שגרמו לאובדן לקוחות בגלל פיגור בהזמנות, הובלה יקרה מאוד וייצור בשעות יקרות (לילה, ימי שישי, ומוצ״ש). יש ביקוש למוצרים שלנו, אבל התמחור לא תמיד מאפשר ייצור ואנו פונים לייצור בחו״ל. במקביל, אנחנו נכנסים להשקעה בבולגריה, שאני מעריך שתשפר את מבנה העלויות שלנו ותאפשר כושר תחרות משופר. שכר העבודה בארץ גבוה מאוד וכמעט לא מאפשר תחרות עם ארצות בהן שכר העבודה נמוך. גם המתחרים שלנו מעבירים את הייצור מארצות יקרות לארצות שיותר זול לייצר בהן, באירופה. שוק הקוסמטיקה תזזיתי, והשינויים תכופים ומכבידים מאוד. בשוק המקומי הקשיים נובעים מכמה סיבות: רוב השוק מכוון לייצוא, אבל השוק הרוסי נחלש, ״אהבה״ (לקוח מרכזי שלנו) נקנתה מבעליה המקומיים על ידי קונצרן סיני שלא ברור כיצד ירצה להמשיך. ״לוריאל״ העבירה את הייצור ממגדל העמק לצרפת בתחום השפופרות, ״האגיס״ (היום קוראים לזה ״אמיליה״) העבירו נתח מהייצור מירוחם לארה״ב ע״י רכישת יצרן מקומי בארה״ב .
ניר יובל: צירוף סיכומי שני המפעלים מראה רווח שרובו ״הכנסה מיוחדת״ מפעילות של שנים קודמות. שלושת מרכיבי ההעברה ליגור לשנת 2017: שכר עבודה, שכר דירקטורים ושכ״ד. אנו צופים שיישארו ללא שינוי.
(בגלל תקלה טכנית ימסר שאר הדיווח בגיליון הבא)
