צומת יגור המקום של חברי יגור
שינויים במזג האוויר הם חלק מהמחזוריות של הטבע שלנו. אנחנו מרגישים את זה בלילות, כשאפשר כבר לפתוח את החלונות, ואין צורך להקשיב לטרטור המזגן סביב השעון. אנחנו מרגישים את זה בפריחה המשתנה, בהדרים, בזריעה קלה של עננים בשעות בין הערביים, בריחות. הסתיו מגיע ומביא איתו שינויים גם במזג שלנו. פעם הסתמכנו מאוד על מזג האוויר, ועונות השנה והתחלפותן היו חלק בלתי נפרד מאיתנו, והסמל להתחדשות, צמיחה, קמילה של האדמה. לכל אדם יש את העונות שלו, ואם נתחבר מחדש למחזוריות, נראה תבנית חוזרת, דפוסים של רגשות והתנהגות שחוזרים על עצמם, שמרכיבים יחד את מה שאנחנו קוראים לו אופי, אישיות, מזג.
ועם המזג שלנו אנחנו מתמזגים בבגרותנו עם בני זוג, שגם הם מגיעים עם מזג ייחודי. כמו שהצמיחה תלויה במזג האוויר, כך גם אישיותנו תלוית סביבה וחינוך. הגנטיקה היא הזרע, ועליה נוספים סביבת הגידול, ההשקיה, הדישון וכולי. ושני אנשים שמתחברים ומגדלים ילדים משפיעים כל אחד מהם ושניהם יחד, וקובעים את מזג האוויר בבית.
בפסיכולוגיה תחום מזג האוויר במשפחה לא נחקר מספיק, לטעמי. פה ושם ישנה התייחסות לאווירה משפחתית, אבל לא מספיק נכתב ונחקר על השפעת האווירה בבית על התפתחות פסיכולוגית של הילד, ועל הצלחת הילד להגשמה עצמית, וכולי.
ראשית, תרגיל קטן.
היזכרו בבית של מישהו קרוב. קרוב משפחה, שכן או חבר. מה הרגשתם בפעם הראשונה שנכנסתם בדלת. האם יש דלתות שכשנכנסתם בהם חשתם מיד חמימות ואווירה נעימה או להפך- קרירות, ריחוק, אווירה ריקנית?. ועכשיו דמיינו שאתם האורחים של עצמכם. מה אתם מרגישים כשאתם נכנסים בדלת.
ולא הכול עיצוב. הבית זה האנשים שנמצאים בו. האווירה נקבעת בבית ראשית כל על ידי ההורים בהתנהגות, בדעות, מנהגים וסגנון חיים, ובעיקר ביחסים שבינם לבין עצמם. האווירה היא יצירת ההורים, והבית עבור הילד הם החיים, זה העולם..
בתוך העולם של הבית, מתרחשת המון למידה בתחומים שונים-
- היחסים בין ההורים- דרך היחסים הילד לומד על כבוד הדדי, קשר זוגי, תקשורת מילולית וגופנית, תהליכי קבלת החלטות
- היחסים בין האחים- כבוד, תחרות, שוויון, מקום במשפחה, תפקידים
- היחס בין ההורים לילדים- סמכותיות מול אמפתיה, גבולות מול מתירנות, תקשורת
כל אלה יחד יוצרים בכל בית סגנון ייחודי, הנובע מדפוסי התקשורת בבית.
ובעניין התקשורת, ילדים קולטים הכול- ממסרים ברורים על חינוך, דרך מסרים פחות מילוליים, ובעיקר דרך התנהגות. אנחנו יכולים להגיד לילדים שאסור לצעוק בבית, אבל אם נגיד את זה בצעקה הילדים יצעקו איתנו בשמחה. אנחנו המודל של הילדים. ואם שני ההורים חלוקים בדרך החינוך שלהם, והדבר ניכר בכאוס סביב קבלת החלטות, הילד יקלוט מכך מסרים סותרים, ויתנהג באופן דומה בדרכים סותרות, או ילמד לבחור את "הצד" שמתאים עבורו.
אני מאמינה כי הדברים הבאים משפיעים יותר מהכול על האווירה בבית-
אהבה קבלה וכבוד סמכותיות ואמפתיה.
- אהבה, קבלה וכבוד הם ערכים עליהם מושתתת כל מערכת יחסים טובה ומצמיחה. כשאני מדברת על כבוד, מדובר על כל בני הבית. כשם שהורה מצפה שילדיו יכבדו אותו, כך גם ההורה ראוי שיכבד את ילדיו. השפלה או לגלוג או זלזול באחר, בין אם הוא מבוגר או ילד, היא ערך נרכש. קבלה היא אווירה לא שיפוטית ולא ביקורתית כלפי האחר. ואהבה היא לא רק רגש היא פעולה ומחויבות.
- סמכותיות- על סמכותיות אקדיש בעתיד פרק או אולי ספר שלם. כי בית שההורים לא משדרים בו סמכותיות, הוא עבור הילד בית לא בטוח. סמכותיות היא לא משטר, כי אם מקום שאומר- אנחנו ההורים, אנחנו אחראים, וכן, זה אומר לעתים החלטה חד צדדית. סמכותיות גוררת יחד איתה ביטחון. ילד שיודע שיש ערך להחלטות של הוריו, כי הם הסמכות העליונה, ויש גבולות ברורים בבית, הוא ילד שיגדל בתחושה של הגנה וביטחון מהם יוכל לצמוח.
- אמפתיה- היא היכולת לשים את עצמנו ההורים בנעליו של הילד. כי גם אנחנו היינו ילדים, כי גם הם אנשים קטנים, כי הם זקוקים להבנה האמיתית שלנו. אמפתיה היא היכולת שלנו להקשיב לילד באמת בגובה העיניים, וללמוד מגובה זה מה הילד מרגיש.
אמפתיה לא מתנגשת עם סמכותיות. האומנות היא לדעת איך לשלב הורות שיש בה גם סמכותיות של ההורים ולא של הילדים, וגם אמפתיה ויכולת הכלה וקבלה, ולעתים לדעת מתי לוותר.
אז מה המסר/ים המשפחתיים העיקריים במשפחתכם? לדוגמא- משפחה שהמסר הבולט בה הוא על מצוינות, שהכי חשוב זה הצלחה בלימודים, או משפחה שהמסר החזק שלה הוא אחדות בין האחים, או משפחה שהמסר הוא חיה ותן לחיות ושמירת הפרטיות. לרוב, אנחנו לא מודעים לגמרי למסרים שמכתיבים את ההתנהלות שלנו, מאחר ומדובר בהתנהגות שהיא כבר על אוטומט. אך מה קורה אם המסרים שמובילים אותנו הם שליליים או לפחות, לא מצמיחים? אחת הבעיות מתחילה כשיש מסרים סמויים שעוברים לילדים ומשפיעים עליהם לרעה. חוסר כבוד, גם אם לא נאמר בקללות, הוא שדר בבית, ומשפיע על יושביו.
ומה עושים מכאן? ראשית, מסכימים להסתכל ולבדוק. איך האווירה בבית? האם יש מה לשפר, והאם יש דרך לשפר. נכון שהמציאות מכתיבה קשיים, זוגיות היא לא פיקניק, וקשיי היומיום משכיחים מאיתנו לעתים קרובות את מה שחשוב. ונכון שהאווירה מושפעת מכל אחד מיושבי הבית, יחד עם זאת, מזג האוויר בבית אינו תוצר של כוח עליון, וניתן תמיד לשינוי.
לשם כך, ממליצה על התרגיל הבא. הוא בנוי בשלבים, הוא עבורכם שני ההורים, ודורש השקעה. לשם התרגיל, הכינו דפים, עטים, זמן שקט, ונכונות לעבודת מודעות מאומצת.
- רשמו מה האווירה בביתכם- אתם האורח, מה אתם חשים כשאתם נכנסים בדלת, אתם שוהים כשעה בבית. מה אתם רואים, איך התקשורת, איך החיבור בין בני הבית. נעים לכם לשהות אצלכם?
- רשמו מה האווירה שאתם רוצים שתהיה בבית. פה אל תהססו להיסחף. אתם שוב האורחים, מה הייתם רוצים לראות כשאתם נכנסים הביתה.
- רשמו, כל אחד מההורים, מה הערכים שמנחים אתכם בחיים, ובחינוך ילדיכם. למשל- אהבה, כבוד, חינוך להשכלה, הכי חשוב זה ליהנות וכולי. מה מנחה אתכם.
- האם, ואיפה קיימת התנגשות בין הערכים שאתם מאמינים בהם להתנהגות שלכם. לדוגמא- אני דוגל בערך של שוויון, ונגד איפה ואיפה, אבל לאחד הילדים אני תמיד, בלי לשים לב, מוותר וללא הצדקה, בעוד שלאחרים איני מוותר.
- מה נחוץ כדי לתקן? אחרי ששמתם לב למקומות בהם אתם "מועדים". צרו רשימה של הדברים שניתן לעשות, כדי לשפר את המצב. וזה החלק הקשה, והעבודה החשובה שלכם. לדוגמא- מעתה אשתדל לשים לב לא לצעוק את המסרים שלי, כי אני מאמין שדיבור צריך להיות מכבד ואדיב.
- כתבו רשימות של הדברים שחשוב לכם לעשות כמשפחה, למען יצירת אווירה טובה יותר. ושוב, יש שני בני זוג, וייתכן שלכל אחד תהיה רשימה שונה לחלוטין. אחד יחשוב שלמען האווירה המשפחתית הטובה, חייבים לאכול יחד כל יום ארוחת ערב, והשני יחשוב שהכי חשוב זה לצאת יחד לבילוי מחוץ לבית, ואז ניתן לאחד וליצור רשימה משותפת של דברים או למצוא דברים חופפים ברשימות שלכם, ששניכם נהנים מהם, ותשמחו לעשות למען שיפור מזג האוויר המשפחתי.
- תשאלו את הילדים. הילדים שלנו חכמים, ובטוח תשמעו רעיונות טובים ויצירתיים. חשוב לראות את זווית ההסתכלות שלהם. האם הם חווים אווירה משפחתית כמוכם? אולי הם רואים משהו שאתם לא? אפשר ללמוד המון מהילדים, ולהוסיף את המסקנות לרשימות שלכם.
- וטיפ לסיום- זמן איכות. ופה אני מדגישה. אין דבר שתורם יותר לילדיכם ולכם, ומכאן, למשפחתכם, מזמן איכות פרטי. מדובר בפעילות שאחד ההורים עושה עם הילד. זה זמן שלו, ללא אחים. הנוסחה המנצחת של זמן איכות הוא- פעילות שגם אתם ההורים נהנים ממנה!. אין שום טעם ללכת עם הילד למגרש לשחק איתו כדורגל, כשאתם בכלל שונאים משחקי כדור. או ללכת עם הילדה לקניון כי היא נהנית מקניית בגדים ואתם סובלים. זה לא זמן איכות. זמן איכות הוא זה שגם עבורכם הוא מהנה. חפשו יחד מה מהנה את שניכם, ולא חייבים לצאת מהבית בשביל זה. זה יכול להיות שיחה, קריאת סיפור, חיבוקים במיטה, לאפות עוגיות, או לצאת עם הכלב. זה לא משנה. זמן איכות כזה שהילד מקבל עם ההורה, משפיע לטובה על כל הבית.
אז שנהנה כולנו ממזג אוויר טוב בחג הסוכות, ומזמן של הנאה עם המשפחה. זכרו, הורות זו אומנות, ואומנות דורשת מחויבות והשקעה. תעצבו לעצמכם את מזג האוויר הייחודי שלכם.
באהבה מהדס.
