בכל דוד ודור – בעקבות חג הפסח וימי הזיכרון, אבישי שורש

ומי יזכור? ובמה משמרים זיכרון?במה משמרים בכלל בעולם
משמרים במלח ובסוכר,בחום גבוה ובהקפאה עמוקה
באטימה מוחלטת,בייבוש ובחניטה
אבל שימור הזיכרון הטוב ביותר הוא
לשמרו בתוך השיכחה שאף זכירה אחת
לא תוכל לעולם לחדור לתוכה ולהפריע  את מנוחת הנצח של הזיכרון
(יהודה עמיחי ״ומי יזכור את הזוכרים״10)

בימים האחרונים ציינו כמידי שנה את יום הזיכרון לשואה והגבורה למעשה אחד הארועים המכוננים בתולדות העם היהודי.
הבעיה העולה מעבר להזכרת הארוע ומוצאת ביטוי בדיברי רבים כי למרות מאות אלפי העדויות והדוקומנטים ,החשש הגדול של רבים ,ובעיקר מעט הניצולים אשר חיים בינינו היום ,הוא כיצד לשמר הזיכרון אשר  חס וחלילה, אובדנו הוא אובדן פרק בחיינו.דברים שהזכיר נשיאנו במהלך יום השואה.

נכון, הזכרון מן הארוע הזה (70-80 שנה)הוא מבחינת הזמן בוסר בהשוואה לארועים קודמים מבחינת הזמן שחלף מאז הארוע וכנראה החששות מפני אובדן הזיכרון ויכולת שימורו נובע מן העובדה שלא הגענו לגיבושו של זה למרות החומרים הרבים שיש לנו בכתובים ובמצולמים עד רמת הקרבן או הניצול הבודד.
כשבועיים לפני יום הזיכרון חגגנו את חג החרות והסבנו לסדר פסח (שונה השנה ממה שהכרנו)והיינו משיחים ביציאת מצרים  ארוע אשר התרחש לדעת ההיסטוריונים כ3500 שנה קודם לשואת יהדות אירופה.  שני ארועים השונים במהותם אך הביאו לאותה תוצאה והיא קוממיות העם היהודי בארצו.

על רקע החשש של הניצולים המעטים החיים בינינו ובניהם ובני בניהם מאובדן זכרון השואה השאלה העולה היא כיצד ארוע כיציאת מצרים כאשר אין לו עדות אנושית ומעט מאוד, אם בכלל, עדויות פיזיות ללא אמצעי תקשורת ושימור מסמכים ועדויות כפי שאנו רואים היום, נשמר לאורך אלפי שנים ומצא מסורת משמרת הגורמת שמידי שנה באותו יום אנו מזכירים את יציאת מצרים?
כפי שאנו רואים הנטייה העיקרית לשימור  הזיכרון של ארועי השואה מתרכז ברובו בזיכרון האישי(לכל איש יש שם) או בקבוצתי (זכרונות מעיירת ההולדת) אך לדעתי זהו זיכרון קצר מועד אשר יעלם זמן קצר יחסית לאחר תום חייהם של  הזוכרים ובניהם או אולי דור או שנים לאחר העלמו של אחרון הניצולים.
לעומתו, חיזוק הזיכרון כארוע לאומי של העם היהודי והבנתו במרחב ההיסטורי ,כך הוא מוכר וכך ישומר.
זה לא יעשה מעצמו וחובת הדורות לשמרו מדור לדור היא בבחינת ״והיגדת לבנך״  ״ובכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאוד מוצל ממחנות ההשמדה״ .דרכים כגון אלו ודומיהם ישמרו זיכרון זה לדורות ויהפוך ארוע זה כמכונן בתולדות העם היהודי בדומה לשימור זיכרון יציאת מצרים.