אירוע השקת הקוד האתי של יגור

אירוע השקת הקוד האתי של יגור – 23.6.2017

בועז אוחנה: המקור לתהליך – החלטת אסיפה מלפני שנה, בעקבות חקירת הרשם ביגור בפרשות "לה נסיונל״ וספיחיה, ועל פי המלצתו קראו אהוד ס״ט ואבישי שורש לניסוח קוד אתי לעסקי יגור. המזכירות נענתה לקריאה. להלן החלטת האסיפה: קוד אתי ליגור ותאגידיה, הצעת המזכירות, אהוד ס״ט ואבישי שורש: ״מזכירות יגור, בשיתוף ועד אחי״ג וועדי התאגידים תקים צוות היגוי ציבורי שיביא לניסוח קוד אתי/אמות מידה להסדרת היחסים וההתנהלות בין יגור לחבריה, בין יגור לתאגידיה ובתוך התאגידים עצמם, ובין יגור ותאגידיה לעולם העסקי והחברתי הסובב אותנו. התהליך יכלול שיתוף של גורמי מקצוע, יסתיים בתוך שנה ויובא לדיון ולאישור באסיפה יגור״. (יולי 2016)

הפרויקט מתוקצב בתוכנית המשק. אנו רואים בו חשיבות מיוחדת, במיוחד לאור תהליך השינוי וגיבוש הסכמות חדשות בתוכנו. זהו מהלך משלים לתהליך השינוי ומזמינים חברים לקחת בו חלק. מדובר בתהליך חשוב לעתיד יגור, חברתית, ארגונית ותרבותית. לקראת התנעת התהליך יצרנו קשר עם מספר יועצים, כולל אסא כשר, והחלטנו על ד״ר בודואן, יועצת ארגונית ומלווה קהילות.

ד״ר יעל בודואן: מדובר בתהליך ארוך. פעם ראשונה נפגשתי עם דלית (מש״א) ובועז לפני שנה. אני שמחה ומודה שנבחרתי ללוות את התהליך.

למה זה טוב? נכון שהתקבלה הצעת אסיפה, אבל מעבר לכך זה חייב לפגוש כל אחד ברמה האישית. הנוכחות פה יפה, אבל לא יפה מספיק. למה זה חשוב לכם וליגור? לא אני צריכה להגיד, אתם צריכים!

יהודה פנחסי: מדובר ביוזמה חשובה שתטפל דווקא בכללים הלא רשמיים והלא ניהוליים של התנהגות יחיד, מוסדות וחברה. עשינו תהליך דומה בלגין, שהושלם לפני שנה, ותרם ליחסים ולהתנהלות במפעל. המטרה היא לא לייצר עוד תקנון, אלא להעמיק את המודעות והרגישות למימדים האתיים של ההתנהגות שלנו כחברה וכיחידים.

שושי ברולין: המהלך הזה חשוב בגלל שחסרה אצלנו שקיפות בחיים הציבוריים. חוסר השקיפות מובנה וטבוע בנו כחברה. לא פשוט לשנות הרגלים של הרבה שנים. לא ברור לי לגמרי איך זה עובד מול התקנונים, אבל מעניין אותי התהליך ולראות איזה שיח יתפתח. אולי ייצא איזה מצפן מוסרי לְמה מותר ואסור ויעודד חברים לדבר על זה. מדובר בתהליך שונה לעומת מה שאנחנו עושים בדרך כלל. זאת הזדמנות ליגור להיות חלוצה בתהליך חברתי וארגוני שטרם התחולל בקיבוצים.

אוֹרי זמיר: כשעבדתי באולטרסאונד עשינו לחֶברה קוד אתי. אז זה נשמע מופרך, אבל נראה לי חשוב. הסביבה העסקית היתה כאוטית, עם חוסר ודאות לגבי מה מותר ומה אסור. סביבה עמוסה אלכוהול ומתח מיני. היה חשוב שנגדיר מה מותר ואסור בתוך האפור הגדול. לבוא לכתוב קוד אתי לקיבוץ זה הרבה יותר מורכב, כי הרובדים רבים ומעורבבים: קבוצות האוכלוסיה מגוונות ומסובכות, ועדיין זה נראה לי חשוב. בסופו של דבר אנחנו לא רוצים לחיות בחברה שקורים בה דברים שלא מתאימים לנו. הסוד לקוד אתי נכון הוא שירכז הסכמות כלליות וגם שיהיו ישימות. חשוב שלא יהיה ארוך מדי, שיהיה רלבנטי ושיהיה ישים. עצם העיסוק בו הוא כבר חשוב.

יעל בודואן: הקוד אמור להיות מבוסס על הערכים שאתם כחברה רוצים לחלוק. הדבק לכל החיים פה, חברתית וכלכלית, שיהיה נכון, אפשרי וכיף. כשאנשים חיים ביחד, חשוב שיהיו להם ערכים משותפים. המטרה לייצר שוב את ההסכמה על איזו דרך משותפת. הבסיס הערכי יפרוט התנהגויות ראויות. שלא יהיו כלליות מדי אלא קונקרטיות ליגור.

הקוד האתי יסייע כשנגיע לדילמות. בעצם זה מצפן להתנהגות חברתית. לא מדובר בעוד תקנון! תקנון הוא חוק שמאפשר סנקציות. כאן מדובר על הסכמות משותפות. כן צריכה להיות ועדת אתיקה שתעסוק גם באכיפה. אני מקווה שאנו יוצאים למסע שיאפשר שיתוף רחב ככל האפשר של החברים.

לא מדובר ב״לא תגנוב״ ו״לא תרצח״, אלא על מקום אידאלי, ערכי, נעלה ומוסרי של מה שראוי ורצוי.

הבסיס הוא תיאוריית הההבניה החברתית. המילים שלנו מבנות את המציאות. אם נדבר בחיוב במקום בשלילה, תהיה תזוזה לעולם נעים וטוב יותר. שינוי שָׂפה מאפשר שינוי סביבה.

איך יהיה התהליך? (שקופית של רכבת העמק) בחרתי בתמונה של הרכבת כאנלוגיה לתיאור התהליך, הרכבת יצאה מהתחנה וכל אחד יבחר עד כמה להצטרף למסע/לשיח, יבחר לעצמו איפה לשבת או לעמוד, באיזה קרון. האידיאל הוא שכל אחד יגיע לפחות לביקור קצר ולהיות שותף לשיח. אנחנו מייצרים מֵיכל של עבודה ומזמנים כמה שיותר אנשים לבוא ולשוחח. כמה שנדבר יותר נצליח לייצר שיח חלופי.

מה כבר נעשה? הוקם צוות ״פה–אתיקה״: בועז אוחנה, דלית דרום נור, ספה סווטיצקי, מודי למדן, שושי ברולין, אורי זמיר, דנה אוקסוסמן, יהודה פנחסי, עמית שילה, רותם ענבר, שני זהבי.

הוקם צוות פרסום ״פה–אתיקה״: ספה סווטיצקי, מודי למדן, שושי ברולין, איריס וילרוסה, רוחיק אלעד.

נערך איתור צרכים ראשוני להיכרות עם קולות שונים בקיבוץ, על ידי פגישות אישיות של יעל בודואן עם 17 אנשים ביגור.

עלו הנקודות הבאות:

הרבה סקפטיות לגבי התהליך: ״חבל על העבודה, לא יהיה שיתוף פעולה״, ״גם אם זה יקרה, זה לא יעזור, מי ישמע לזה?״

אין זהות יגורית אחת: ״יגור זה בית״, אבל משמעות הבית הזה שונה מאדם לאדם. האנשים שחיים פה רוצים להיות דומים לאנשים שחיים במקומות אחרים. ישנה הרבה נוסטלגיה וגם תחושות כאוס, התפוררות, שכל אחד עושה מה שהוא רוצה, שאין הוגנות ואין אמון.

להרבה אנשים משותפת כמיהה לחופש ולאוטונומיה.

שמעתי הרבה גם כמיהה ובקשה לשינוי ביחסים ובשיח. צורך ביגור רכה, מחבקת ועדינה, לא מתלהמת. אוהבת ומלוכדת.

לסיכום, מצד אחד שמעתי ציבור סקפטי שלא מאמין בתהליך. מצד שני, אצל אותו ציבור, צורך בשיח חלופי. זאת ההזדמנות לשיח הזה, שיח שיציע דרך חדשה, דרך של יציאה ממשבר, שיש בה עתיד ותקווה שיהיה כאן יחד מסוג אחר.

המפגש הראשון יתקיים ביום ד' ה-5.7.17, בין השעות 17-19 בנושא: אתיקה של הקיבוץ ומוסדותיו.

דיון

יעל ס״ט רשף: אני מאוד מאמינה ביצירת קוד אתי. התהליך נראה לי נכון. אני שואלת את עצמי שאלות יותר עמוקות ובסיסיות, שלא קשורות לתהליך הספציפי. למשל, אני סקפטית לגבי היכולת לגרום לחברים לקבל קוד כלשהו כדבר מחייב, ולוּ מבחינה מוסרית. מה במה שאנחנו נעשה יגרום לחברים לקבל את סמכות ״הקוד״ לגבי שאלות מעשיות, כמו הכנסת משכורת ליגור או לא?

יעל בודואן: השאיפה שכולם ירגישו שהם מחוייבים. זה באמת אידאלי, אבל אני מאמינה, שאם נצליח לעשות שינוי בשפה, יהיה גם שינוי בהתנהגות, יווצרו נורמות חדשות ולחץ חברתי להתנהגות הראויה. יכול להיות שנעשה החתמה של חברים על הקוד החדש.

אבישי שורש: גם אני הוזמנתי לפגישה עם יעל על מנת להשמיע את דעתי בנושא. לקיבוץ יגור יש קוד אתי לא כתוב שנוצר לאורך השנים, ונכון שיש מקום לרענן אותו ככל שהאוכלוסייה היום ביגור פחות הומוגנית מאשר בעבר. כאן, לראשונה אחרי 95 שנה, שאנחנו מנסים להפוך את התורה שבעל פה לתורה שבכתב. יש כאן הרבה בעיות בהקמת קוד אתי ומחייב התייחסות נפרדת. אנחנו בעצם יוצרים חוק חדש. רק ש״הפה–אתיקה״ (שם המיזם. קופי רייט מודי למדן, ג.ר.) לא תהפוך לפטתיקה.

יעל בודואן: אם לא יהיו הסכמות לא יהיה קוד. הערכים שהיוו דבק לפני 90 שנה כבר לא משותפים. חייבים לייצר ערכים והסכמות חדשים.

יעקב עציון: צריך להבהיר את המושגים. אתיקה – הוגנות. קוד – אמנה. אנחנו מדברים על אמנה של הוגנות. בחיים שלנו יש ציר מרכזי וסביבו קרוסלה גדולה. הקרוסלה מתנהלת על מישור אחד – שוויון. אבל הקיבוץ כבר מזמן איננו קרוסלה. צד אחד עולה ונשאר למעלה ושני נשאר למטה. כמו גלגל ענק, אלה שלמעלה רוצים להישאר למעלה. אלה שלמטה, ירצו שהגלגל יסתובב מהר ויביא אותם למעלה וישכחו שפעם היו למטה. הייתי מצפה שנגיע, במעט מילים, להתחשב באלה שאין להם יכולת לדאוג לעצמם. ההוגנות, מבחינתי, היא היכולת לוותר. אם נדע לוותר נהיה יותר הוגנים.

מתוך המצגת

כותרת המיזם: ״פה–אתיקה״ – קוד אתי ליגור לדייק את המנגינה בקיבוץ.

הרציונל: להבהיר מהם ערכי היסוד עליהם מבוססת הפעילות בקיבוץ יגור ומהן ההתנהגויות הרצויות הנגזרות מכך.

במה הוא שונה מתקנון הקיבוץ הקיים? תקנון הקיבוץ הינו חוזה בין ארבעה צדדים, דהיינו: בין חברי הקיבוץ לקיבוץ, לתנועה ול״ניר שיתופי״. חוזה סטטוטורי המוּחל מכוח חוק על כל המצטרף לקיבוץ וחל על כל חברי הקיבוץ. התקנון מחייב מבחינה משפטית את הקיבוץ ואת כלל החברים גם אם אלו לא הצביעו עבורו ואף התנגדו לשינויים שהוכנסו בו. הקוד האתי הוא מסמך רשמי ייחודי של הקיבוץ, הכולל את ערכי היסוד של הקיבוץ והעקרונות האתיים הנגזרים מהם ומהווים את הבסיס הערכי להתנהלות בקיבוץ ולפעילות חבריו. הקוד כולל גם פירוש מעשי של התנהגויות (כללי התנהגות ) בחיי היום יום בקיבוץ. ועדת אתיקה אחראית על אכיפתו. הקוד האתי קובע את רף ההתנהגות הרצויה: יאה, יפה, מוצדק, טוב, ראוי, נכון. תכליתו לכוון שדברים ייעשו בצורה הטובה ביותר. הוא אמור להיות הבסיס לחיים המשותפים ולקבוע את הסף התחתון של מה מותר ומה אסור.

״כללי אצבע״ לבחינת התנהגות אתית: האם המעשה חוקי, האם המעשה תואם את הערכים שלי, האם ההחלטה והמעשה מייצגים אותי כעומד בסטנדרטים גבוהים של אתיקה, האם אני מוכן לפרסם ברבים את מה שעשיתי, האם אחרים היו נוהגים כמוני, מה היה אומר על כך אדם שאני מעריך, האם הפגיעה באחר היא מינימאלית.

הנחות יסוד: תהליך ״פה–אתיקה״ מהווה כלי להעלאת הנושא האתי על סדר היום. הדיון בתכנים האתיים הוא מטרה העומדת בפני עצמה בד בבד גם אמצעי לכתיבת הקוד עצמו. שיתוף ודיון רחב מהווים שלב חשוב בגיבוש הקוד האתי ובו זמנית בהטמעתו. התוצר, הקוד האתי, צריך להיות מדויק לקיבוץ ולתאגידיו ולשקף את ערכיו.

ערכים מובילים שבחר הצוות: כבוד הדדי ושיח מכבד, פתיחות והקשבה לדעות שונות, שקיפות בתהליך, שיתוף רחב.

עקרונות לתהליך: הקשבה לכל קול, חוויה נעימה, מאתגרת ומעניינת, רתימה וצירוף לצוות פה–אתיקה כל מי שמעוניין להיות מעורב ופעיל, דיווח ושיתוף הציבור בכל שלב בתהליך, כולל מאמץ להגיע לקהלים שונים: נוער, מסלול בנים, צעירים, מבוגרים, תושבים.

עקרונות לעבודת צוות ״פה–אתיקה״: מפגש צוות ״פה–אתיקה״ יתקיים באישור של 60% מהצוות. החלטות על בסיס הסכמה מלאה, ולא בהצבעה. שיתוף רחב של הציבור בדיונים, צוות ״פה–אתיקה״ מחליט וכותב את מסמך הקוד עצמו. אישור סופי יתקבל לאחר דיונים באסיפה מול מסמך הקוד השלם.